האינטרנט עשוי להפוך לגלגל ההצלה של הספרות

דוריס לסינג התבשרה השבוע, כי זכתה בפרס נובל לספרות, שיחולק בפועל בשבוע הבא. מיד חוותה התייחסות שלא ידעה כמותה כל 88 שנות חייה, זאת בזכות דבריה הפומביים עם היוודע דבר הזכייה. ההצהרה שנתנה כוונה קודם כל כנגד האינטרנט. בכל קצוות תבל הדהדו דברי הקטרוג שלה כנגד ההשפעות הקשות של הרשת. על פי דלסינג, האינטרנט פיתה דור שלם להיבלע בתוך ריקנותו. על פי אותה התזה, הדור הצעיר, דווקא בארצות מפותחות, חסר ידע לגבי רוב הדברים בעולמנו. עולמו צר וממוקד בנושאים כמו מחשבים. היא גם הביעה אכזבה מכך שבני התשחורת מעדיפים טלוויזיה ואינטרנט על פני ספרים.

כואב אני כמו לסינג את ירידת קרנה של הספרות. אולם, כמי שמשקיע שעות רבות ברשת ובהוראתה, אני חולק נמרצות על המגמה אליה היא חותרת. האינטרנט בוודאי שאיננו פוגע בספרות. ספרים מכל הסוגים על מלוא תוכנם הופכים לנגד עניינו נגישים ליותר ויותר אנשים בעולם בתוך הרשת עצמה. אנשים יכולים להתווכח ולדון בנושאי תרבות וחברה, ובכלל זה בספרות, במסגרת פורומים המחברים כבמטה קסם מעוניינים מכל העולם. כך מתרכז ומועבר ידע עצום בו זמנית ללא עלות לשוחרים. אין כמו הרשת להגביר את יכולת הביטוי של הפרט וחשיפתו לדעות אחרות. באתרי האינטרנט הישראליים שסקרו דבריה של הסופרת, הולכות ומצטברות דעות בעד ונגד הדברים. איזה עוד כלי יכול היה בכלל לממש התדיינות שכזו?

העיתונאי האמריקני דן גילמור לקח חלק בפאנל "העיתון הספר והקהילה שסביבם", במסגרת כנס שנערך בתל אביב לפני מחצית השנה. מעל במה זו סיפר כיצד קוראי הבלוג שלו סייעו בידו לכתוב ספר וכיצד נמשך התהליך האינטרקטיבי של ויכוח ודיון, גם אחרי שהספר פורסם. אתרים כמו read4free עשויים לצרף אנשים למעגל הקוראים, תוך ניצול יתרונות הרשת. הכלים החדשים שמעמידה הרשת כמו הספרים האלקטרוניים, יעזרו בהפצת הדעת, יותר מכל מה שהכירה התרבות עד כה. המכשירים של אמזון וסוני, כמו גם הנייר האלקטרוני של פוג'טצו, הם רק תחילתו של מהפך שיצבור תנופה אדירה בשנים הבאות. והעיקר: מצבור המידע והידע שמרכזת רשת האינטרנט הוא התפתחות חסרת תקדים בגודל הפוטנציאל החיובי שהיא מסוגלת להעמיד לרשות המעוניינים.

מטבע הדברים אינני המגיב היחידי ואף לא הראשון שטרח לעשות כן. פרופ' שיזף רפאלי, מהמרכז לחקר חברת המידע באוניברסיטת חיפה, עשה זאת כבר אתמול ב-ynet. כמוני הוא מתנגד נמרצות למשמעויות דבריה של כלת הפרס הטריה. אין לי מחלוקת עמו בכל הקשור להחטאה של הסופרת. אין לי התנגדות לוויכוחים מתלהטים וגם לא לטיעונים נמרצים. אולם, כל מי שמאמין כי האינטרנט מגלם פוטנציאל דמוקרטי חסר תקדים, צריך להישמר מהתגוללות על טיעונים לגיטימיים של אחרים, גם אם הוא חולק עליהם.

שגיאה היא גם להתחמק מן העובדה שיש לאינטרנט גם צדדים שליליים. הסופרת המפורסמת איננה היחידה שמוצאת פגמים ברשת. אנחנו יודעים שעם עוצמת הטכנולוגיה, גדלים באופן טבעי ובמקביל גם היבטיה השליליים. מאידך, גם ספרים כשלעצמם הרי אינם מבטיחים איכות וחיוב. חלק ניכר מהספרים שהופצו ומופצים בעולם עוסקים בגזענות וביצרים אפלים שאין להם ולא כלום עם דעת וערכים. רבים מהספרים הנם ריקים, לשונם דלה ונזקם רב מהתועלת הטמונה בהם.

כאן אנו מגיעים לנקודה החשובה ביותר. העתיד של הדורות הבאים נתון בידי המנהיגים, המורים, ההורים ואנשי הרוח. תפקידם של אלה להביא למימוש חיובי של פוטנציאל האינטרנט האדיר תוך מזעור ספחיו השליליים. הספרים איבדו את זוהרם לא בגלל האינטרנט. יתרה מכך, ניהוג נכון יהפוך את האינטרנט לגלגל ההצלה של הספרות.