האינטרנט עשוי להפוך לגלגל ההצלה של הספרות
דוריס לסינג התבשרה השבוע, כי זכתה בפרס נובל לספרות, שיחולק בפועל בשבוע הבא. מיד חוותה התייחסות שלא ידעה כמותה כל 88 שנות חייה, זאת בזכות דבריה הפומביים עם היוודע דבר הזכייה. ההצהרה שנתנה כוונה קודם כל כנגד האינטרנט. בכל קצוות תבל הדהדו דברי הקטרוג שלה כנגד ההשפעות הקשות של הרשת. על פי דלסינג, האינטרנט פיתה דור שלם להיבלע בתוך ריקנותו. על פי אותה התזה, הדור הצעיר, דווקא בארצות מפותחות, חסר ידע לגבי רוב הדברים בעולמנו. עולמו צר וממוקד בנושאים כמו מחשבים. היא גם הביעה אכזבה מכך שבני התשחורת מעדיפים טלוויזיה ואינטרנט על פני ספרים.
כואב אני כמו לסינג את ירידת קרנה של הספרות. אולם, כמי שמשקיע שעות רבות ברשת ובהוראתה, אני חולק נמרצות על המגמה אליה היא חותרת. האינטרנט בוודאי שאיננו פוגע בספרות. ספרים מכל הסוגים על מלוא תוכנם הופכים לנגד עניינו נגישים ליותר ויותר אנשים בעולם בתוך הרשת עצמה. אנשים יכולים להתווכח ולדון בנושאי תרבות וחברה, ובכלל זה בספרות, במסגרת פורומים המחברים כבמטה קסם מעוניינים מכל העולם. כך מתרכז ומועבר ידע עצום בו זמנית ללא עלות לשוחרים. אין כמו הרשת להגביר את יכולת הביטוי של הפרט וחשיפתו לדעות אחרות. באתרי האינטרנט הישראליים שסקרו דבריה של הסופרת, הולכות ומצטברות דעות בעד ונגד הדברים. איזה עוד כלי יכול היה בכלל לממש התדיינות שכזו?
העיתונאי האמריקני דן גילמור לקח חלק בפאנל "העיתון הספר והקהילה שסביבם", במסגרת כנס שנערך בתל אביב לפני מחצית השנה. מעל במה זו סיפר כיצד קוראי הבלוג שלו סייעו בידו לכתוב ספר וכיצד נמשך התהליך האינטרקטיבי של ויכוח ודיון, גם אחרי שהספר פורסם. אתרים כמו read4free עשויים לצרף אנשים למעגל הקוראים, תוך ניצול יתרונות הרשת. הכלים החדשים שמעמידה הרשת כמו הספרים האלקטרוניים, יעזרו בהפצת הדעת, יותר מכל מה שהכירה התרבות עד כה. המכשירים של אמזון וסוני, כמו גם הנייר האלקטרוני של פוג'טצו, הם רק תחילתו של מהפך שיצבור תנופה אדירה בשנים הבאות. והעיקר: מצבור המידע והידע שמרכזת רשת האינטרנט הוא התפתחות חסרת תקדים בגודל הפוטנציאל החיובי שהיא מסוגלת להעמיד לרשות המעוניינים.
מטבע הדברים אינני המגיב היחידי ואף לא הראשון שטרח לעשות כן. פרופ' שיזף רפאלי, מהמרכז לחקר חברת המידע באוניברסיטת חיפה, עשה זאת כבר אתמול ב-ynet. כמוני הוא מתנגד נמרצות למשמעויות דבריה של כלת הפרס הטריה. אין לי מחלוקת עמו בכל הקשור להחטאה של הסופרת. אין לי התנגדות לוויכוחים מתלהטים וגם לא לטיעונים נמרצים. אולם, כל מי שמאמין כי האינטרנט מגלם פוטנציאל דמוקרטי חסר תקדים, צריך להישמר מהתגוללות על טיעונים לגיטימיים של אחרים, גם אם הוא חולק עליהם.
שגיאה היא גם להתחמק מן העובדה שיש לאינטרנט גם צדדים שליליים. הסופרת המפורסמת איננה היחידה שמוצאת פגמים ברשת. אנחנו יודעים שעם עוצמת הטכנולוגיה, גדלים באופן טבעי ובמקביל גם היבטיה השליליים. מאידך, גם ספרים כשלעצמם הרי אינם מבטיחים איכות וחיוב. חלק ניכר מהספרים שהופצו ומופצים בעולם עוסקים בגזענות וביצרים אפלים שאין להם ולא כלום עם דעת וערכים. רבים מהספרים הנם ריקים, לשונם דלה ונזקם רב מהתועלת הטמונה בהם.
כאן אנו מגיעים לנקודה החשובה ביותר. העתיד של הדורות הבאים נתון בידי המנהיגים, המורים, ההורים ואנשי הרוח. תפקידם של אלה להביא למימוש חיובי של פוטנציאל האינטרנט האדיר תוך מזעור ספחיו השליליים. הספרים איבדו את זוהרם לא בגלל האינטרנט. יתרה מכך, ניהוג נכון יהפוך את האינטרנט לגלגל ההצלה של הספרות.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
