ישראל קנתה לעצמה מעמד של בית יוצר לחברות הזנק. אנו שבים ומתבשרים על חברות בינלאומיות, שרכשו רעיונות טכנולוגיים שנבטו בארצנו. הסקר השנתי של חברת קומסקור, על מספר שעות הגלישה בממוצע לחודש, מציב אותנו במקומות הראשונים בעולם. אצל רבים מבנינו מתפתחת הרגשה שאנו חיים במעצמת אינטרנט. על רקע זה אני מוצא את עצמי מופתע כל יום מחדש אל מול מציאות שבה מנהלי ומהנדסי העתיד שלנו רחוקים מנטאלית, ממגמות ההתפתחות ברשת האינטרנט.

חלק ניכר מזמני אני משקיע בהוראה אקדמית במספר אוניברסיטאות ומכללות בארץ. כך, אני מרביץ את תורת מערכות המידע ורשת האינטרנט ונחשף למאות רבות של סטודנטים מידי שבוע. זהו רובד המנהלים והמהנדסים הבא. את רוב המאמץ אני צריך להשקיע בשינויי תפישה בסיסיים: הסטודנטים ברובם, אינם מכירים את הפוטנציאל האמיתי ולא את השינויים שמתרחשים בעולמנו. יש כמובן יוצאים מן הכלל, אולם התמונה הכללית הנה חדה.

כאשר אני מציג לסטודנטים את האתר קרייגסליסט ושואל את דעתם עליו, התגובה הנה גל של ביקורות נוקבות אודות התכנים, העריכה, התדמית והעניין. רק אז אני מספר להם שמדובר בלוח המודעות המקוון הגדול בעולם, עם שישה מיליארד דפים נצפים לחודש וכל זאת באמצעות כ-20 עובדים - אתר צמרת עולמי שמגלגל סכומים לא מבוטלים וגרם לעיתונות האמריקנית להפסיד מודעות במאות מיליוני דולרים מידי שנה. זהו אחד המופעים החזקים והמוכרים של פוטנציאל הרשת. הסטודנטים רובם ככולם לא שמעו עליו קודם לכן, למעט בודדים שחיו בעבר בארה"ב והתנסו שם בסגולותיו הבולטות של האתר.

כאשר מגיעים בקורסים השונים לדיון בתחומים הפוטנציאליים לשילוב מסחר אלקטרוני, מתפתח תמיד דיון סוער. לא מעט סטודנטים טוענים שאין טעם וסיבה לקנות מוצרי סופרמרקט באינטרנט, זאת בימים בהם אמזון.קום החלה לפעול במרץ בתחום זה. קטנה אף יותר אמונת הסטודנטים ביכולת למכור הלבשה אופנתית באמצעות האינטרנט. אני מדגים להם את המערכת החדשנית של רשת בתי הכל-בו הגדולה שינסגאה בקוריאה, שמממשת התאמה וירטואלית למימדי גופו המדויקים של הלקוח. טכנולוגיה שתשנה לדעתי, דרמטית את כל ענף הביגוד. נדמה לי שהם נותרים בהרגשה, כי מדובר בסרט מדע בדיוני.

רשתות חברתיות גוררות אצל סטודנטים רבים משיכת כתפיים. הם מתקשים להבין מדוע אנשים מוכנים להשקיע חלק משעותיהם בתקשורת אינטראקטיבית עם חברים או בחיפוש אחריהם. אי ההבנה הופכת לנוגדנים של ממש כאשר מגיעים לתחום העולמות הוירטואליים. רובם ככולם מתקשים להבין מדוע ישקיע מישהו זמן ואפילו כסף בכדי לרכוש כסות אופנתית או בילוי לגלגול שלו בעולם הווירטואלי. תגובות לא מעטות מדברות על אנשים משועממים, לא מאוזנים או סוטים.

בעצם, התופעה המתוארת לא צריכה להפתיע. בתחילת השנה, בכנס של לשכת מנתחי מערכות בישראל, הרצתה ד"ר איריס גיזבורג מיבמ ישראל על מגמות באינטרנט. כאשר שאלה את מאות המקצוענים הבכירים מי מהם שמע על Second Life, רק שתי ידיים התרוממו. אני מעריך את מספר הסטודנטים שיודעים משהו על עולם וירטואלי זה באחוזים ספורים ביותר. אלה מתוכם שהתנסו באתר בפועל ולו גם לזמן קצר, מהווים שבריר של אחוז אחד. מדובר כזכור באתר שמרכז בעולם מיליוני חברים רשומים, שמגלגל בתוכו עסקים בהיקף יומי של כמיליון ורבע דולרים ושהפך למשל ואב טיפוס בתחום האינטרנט. חברות וארגונים כמו יבמ, אמרובנק וממשלת שבדיה הן דוגמאות בלבד למי שלוקחים את הנושא ברצינות ומשתתפים בו בפועל. הסטודנט הישראלי עדיין לא השתכנע.

רוב הסטודנטים לא נכנסו מעולם לבלוג. מעטים בלבד כותבים בלוג משלהם. בעולם העסקים והטכנולוגיה בארצות הים, כמעט ואין מנכ"ל בכיר שמרשה לעצמו לוותר על מה שהפך לכלי ביטוי אישי-עסקי כל כך מרכזי. החומרה בולטת הואיל ומדובר בקבוצת עילית.

הסטודנט הוא בבואה של החברה בה צמח וגדל. אז אולי בכלל אנחנו לא ממוקמים כל כך גבוה? שמא פוטנציאל השימוש הרב יחסית באינטרנט מנוטרל בשל השמרנות? אין זה כנראה מקרה שהמסחר האלקטרוני בישראל מפגר מאד אחרי המקובל בארצות המערב, בסדרי גודל משמעותיים. אנחנו מתפעלים מ-200 אלף גולשים ישראלים שהצטרפו בחודשיים האחרונים לפייסבוק, אולם שוכחים ששיעור המצטרפים בעולם לרשתות החברתיות, גדול לאין שיעור. למערכת החינוך שערוותה ההולכת ונחשפת בתקופה האחרונה יש כנראה חלק, ביצירת התמונה הלא מעודדת. דרושה לנו אם כן, עשייה רבה לבניית פתיחות מחשבתית בתחום זה.

ברשתות החברתיות יש מרכיבים של תופעת העדר. בעולמות הווירטואליים נחשפות תופעות אנושיות מחליאות. צריכה מקוונת מגדילה את הניכור. מנגד, משקלה של כף החיוב גדול יותר. לא צריכים להזדהות עם כל תופעה, גם לא להתמכר לה, אבל חייבים ללא כל ספק להכיר, ללמוד ולחקור את התופעות המשמעותיות המעצבות מחדש את עולמנו. חברה שלא תשכיל להכשיר את אזרחי העתיד שלה לקראת אתגרי העתיד, תשתרך מאחור במרוץ הכלכלי והחברתי. בניה יהיו גם פחות חסינים בפני התופעות המזיקות.