ביי ביי דפדפנים, ברוכים הבאים ה-GUIs העתידיים
על-פי נתוני חברת המחקר Cutter, המיוצגת בישראל על ידי STKI, בשנים הקרובות צפויים מתכנני המוצרים והמערכות מבוססי המחשב לזנוח את ממשקי המשתמש המסורתיים ולאמץ מגוון צורות וגורמים חדשים. תהליך זה מונע על ידי מגמות מתמשכות של מזעור וניידות המתווספים לעומס מידע הולך וגובר, קבוצות משתמשים מגוונות יותר ורתיעה כללית מממשקים לא-ידידותיים (או "עוינים").
מדהים לחשוב שסידור המקשים במקלדת (QWERTY), שהמציא כריסטופר לת'מן שולס (ושנועד להפחית היתקעות המנופים במכונות הכתיבה הידניות) הוא כיום כמעט בן 140 שנה. לא פחות מדהימה היא העובדה כי הממשק הגרפי המוכר, המבוסס על עכבר וחלונות, כבר כמעט בן 25 שנה, ושממשק דפדפני האינטרנט, שהושפע מדפדפן Mosaic הוותיק, פותח כבר לפני כ-15 שנה.
רובנו כבר כל-כך רגילים לממשקים האלו עד שהפכו עבורנו למובנים מאליהם. אנו מניחים, מבלי לחשוב על כך במודע, שהאינטראקציה שלנו עם מערכות המחשוב, המוצרים מבוססי המחשב, היישומים והאביזרים תמשיך להיות דומה לזו הנוכחית, לפחות בעתיד הנראה לעין. חלק מאתנו מתעקש לשמר את הממשקים המסורתיים. אבל הזמנים משתנים.
ה-iPhone של אפל מבשר את ממשק המשתמש לעתיד, וכך גם הממשק של קונסולת הנינטנדו החדשה (ה-Wii), וממשק המשתמש במחשבים הניידים של יוזמת "מחשב לכל ילד" של MIT. מידת ההצלחה או הכישלון של מוצרים אלו (או יצרניהם) אינה הנקודה החשובה. מה שחשוב הוא שממשקי המשתמש הישנים נדחקים בהדרגה הצידה ומגוון ממשקי משתמש חדשים מוצעים לציבור לראשונה. חלק מממשקים אלו מתקבלים בקרירות על-ידי משתמשים מבוגרים ושמרנים יותר, אך רבים מהם מתקבלים בהתלהבות על-ידי משתמשים צעירים שאינם קשורים לממשקים הוותיקים.
מקשים גדולים יותר
עם זאת, כיוון שהמשתמשים המבוגרים הם בעלי הכסף, הם ימשיכו להוות שוק רווחי, לפחות לחלק מספקי המוצרים והשירותים מבוססי המחשב. חלק מהספקים ייצאו מגדרם כדי לספק גופנים גדולים יותר, מקשים גדולים יותר, תגובות צליליות רמות יותר ומאפייני ממשק נוספים שמעדיפים אנשים מבוגרים, שחושי השמיעה, הראיה והמישוש שלהם כבר אינם חדים כמו של ילדיהם ונכדיהם בגיל הנעורים. מכאן, ייתכן שהתפתחות עתידית חשובה יותר צפויה בדמות ממשקי משתמש המותאמים לקבוצות גיל שונות, תרבויות שונות, סביבות שונות והעדפות שונות.
ספקי מוצרים ומערכות עתירי מחשוב מתמודדים עם הסיכונים הכרוכים בהשקה מוקדמת מדי של הממשקים, או בהשקתם ללא הכנה או הכשרה נאותים. ואכן, כמה מספקים אלו צפויים להיכשל. עם זאת, אנחנו כבר בשלב בו המשתמשים "החדשניים" כבר אימצו ממשקים חדשים, ובתוך מספר שנים מועט נראה גם את "המאמצים המוקדמים" נוטים לעבר המבטיחים מבין הממשקים החדשים.
מספר שנים לאחר מכן, צפוי כי גם מגזר המשתמשים ה"רגילים" יאמץ את הממשקים החדשים, ואז, ספקים "שיתמהמהו" ויתעקשו לספק מוצרים ושירותים עם הממשקים הנוכחיים צפויים להידחק מהשוק.
גורמים מניעים לממשקים חדשים
הגורם העיקרי שיניע את השוק לעבר ממשקים חדשים אינו מפתיע את מי שעוקב אחר ההתפתחות הטכנולוגית בשנים האחרונות, ולבטח לא בעשורים האחרונים: מזעור. מדהים לראות כמה אפשר להקטין את "טביעת הרגל" של הרכיבים מבוססי המחשבים במכשירים האלקטרוניים העכשוויים. מוצרים ממוזערים אלו חייבים עדיין לתקשר עם המשתמשים האנושיים, אבל גודלם הפיזי קטן ולכן קשה יותר להציג באמצעותם כמות גדולה של מידע, וקשה יותר לספק מקלדות שמותאמות לאנשים עם אצבעות בגודל רגיל.
גורם מניע נוסף, ולא ברור מאליו בממשקי המשתמש החדשים, הוא האופי הנייד של המוצרים, המכשירים והמערכות. חלק מזה הוא תוצאה ישירה של המזעור. עם זאת, מגמה זו נובעת בנוסף, מהנטייה המוגברת לספק את כל המכשירים הזעירים הללו עם קישוריות אלחוטית לאינטרנט.
צריך לזכור ש"ניידות" אינה מוגבלת רק לאנשים שהולכים ברחוב עם טלפון סלולרי צמוד לאוזן. ניידות, פירושה גם אנשים שנוהגים במהירות 100 קמ"ש ומנסים להסתכל על הדרך וגם להשתמש בטלפון הסלולרי, ה-iPod, ה-BlackBerry ומערכת הניווט GPS. למעשה, אין זה משנה אם מכשירים אלו מצוידים בתצוגה קטנה או לא. הנהג לא יכול להרשות לעצמו להסיט את מבטו מהכביש ולכן צריך לתקשר עם המחשבים השונים באמצעות הצצות מהירות בתצוגה הגרפית ו/או באמצעות הוראות מילוליות למערכות המופעלות באמצעות קול.
הגורם המניע השלישי שונה לחלוטין: עומס מידע. אפילו אם התקשורת הממוחשבת שלנו עם העולם תתבצע אך ורק באמצעות מחשבים שולחניים עם צגים ומקלדות מסורתיים, אנו עדיין מופצצים בהרבה יותר מידע משאנו יכולים לעכל ומעבר ליכולתנו להתמודד.
גורם רביעי המניע את התפתחותם של ממשקים חדשים אינו קשור כלל לטכנולוגיה: העלות המופחתת של טכנולוגיית המחשוב גורמת לכך שלאחוז הולך וגדל של המין האנושי כבר יש גישה לטכנולוגיות כאלו, מגמה שללא ספק צפויה אף היא להימשך. כבר כיום יש טלפונים סלולריים למיליארדי בני אדם, חברת אפל מכרה יותר מ-100 מיליון מכשירי iPod ופרויקט OLPC צופה הפצה של 50-100 מיליון מחשבים אישיים זולים לילדים במדינות מתפתחות ברחבי העולם. אנו עדיין רחוקים מספר שנים מהיום בו לכל אחד על-פני כדור הארץ יהיה טלפון נייד חכם או מחשב נייד, אבל בהחלט מתקרבים יותר ויותר.
תוצאה מעניינת של מגוון המשתמשים והסביבות היא קיומם של יותר ויותר מצבים בהם אותם משתמשים מעוניינים לתקשר עם ספק תוכן מסוים באמצעות התקנים שונים מאד זה מזה בנסיבות סביבתיות שונות מאד זו מזו. דוגמה פשוטה לכך היא משתמש המעוניין לבצע חיפוש בגוגל מהמחשב השולחני, מהמחשב הנייד, מהטלפון הסלולרי, מה-BlackBerry, מהצג המותקן במכונית או מהתקנים שונים אחרים.
לא זו בלבד שמנוע החיפוש גוגל אמור להתמודד עם המגוון והאילוצים הנובעים ממספר גורמי תצורה, אלא שבנוסף, עליו לזהות את ההקשר שבו הוא מתבקש לספק את המידע (לדוגמה, אם אני מבצע חיפוש בגוגל תוך כדי נהיגה במכונית, אני מעוניין שהמכשיר יקריא לי את התוצאות ולא יציג אותן כטקסט).
עדיין לא ברור האם ספקי התוכן יהיו הגורם האחראי ליצירת מגוון הממשקים או שישאירו את הנושא לטיפולם של יצרני ההתקנים (לדוגמה, חברות הטלפונים הסלולריים, יצרניות המחשבים, או ספקיות מערכות ההפעלה). גם לא ברור כמה בקרה תהיה למשתמשי הקצה. אפשרויות הבחירה של משתמשי הקצה די מוגבלות כיום. לדוגמה, מערכות אופייניות להזמנה טלפונית של כרטיסי טיסה בארה"ב מאפשרות למשתמש להחליט אם מידע מסוים יוזן למערכת על-ידי דיבור או הקשת מספרים על מקשי הטלפון, אבל מחייבות להזין מידע מסוים באמצעות דיבור בלבד, למרות שהמערכות לזיהוי קול טועות לעיתים קרובות בזיהוי הנאמר.
אפילו אם נמשיך להשתמש בממשקים ובדפדפנים כאמצעים העיקריים לתקשורת הדדית עם מערכות המחשוב, עלינו לייחל לשיפורים משמעותיים ב"הנדסת האנוש" של ממשקי המחשוב העכשוויים. כמעט כל המשתמשים הבקיאים בהפעלת מחשב יסכימו שרבים מהממשקים מבוססי הדפדפן הקיימים כיום מתוכננים באופן גרוע, ולעתים אף נדמה שתוכננו במתכוון להיות בלתי-ידידותיים.
הציפייה היא שיצרנים, ספקי תוכן באינטרנט ואתרי אינטרנט אחרים, שהצליחו ליצור חוויית משתמש ידידותית באמת באמצעות טכנולוגית הממשקים הנוכחית, יובילו את השימוש בדור הבא של טכנולוגיות והתקני הממשקים. בדרך סו, ייתכן שהלקוחות ינטשו וידחקו לשוליים את הסוחרים וספקי התוכן באינטרנט שדבקים בממשקים לא ידידותיים, לאחר שימצאו חלופות טובות יותר.

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.