ביי ביי דפדפנים, ברוכים הבאים ה-GUIs העתידיים
על-פי נתוני חברת המחקר Cutter, המיוצגת בישראל על ידי STKI, בשנים הקרובות צפויים מתכנני המוצרים והמערכות מבוססי המחשב לזנוח את ממשקי המשתמש המסורתיים ולאמץ מגוון צורות וגורמים חדשים. תהליך זה מונע על ידי מגמות מתמשכות של מזעור וניידות המתווספים לעומס מידע הולך וגובר, קבוצות משתמשים מגוונות יותר ורתיעה כללית מממשקים לא-ידידותיים (או "עוינים").
מדהים לחשוב שסידור המקשים במקלדת (QWERTY), שהמציא כריסטופר לת'מן שולס (ושנועד להפחית היתקעות המנופים במכונות הכתיבה הידניות) הוא כיום כמעט בן 140 שנה. לא פחות מדהימה היא העובדה כי הממשק הגרפי המוכר, המבוסס על עכבר וחלונות, כבר כמעט בן 25 שנה, ושממשק דפדפני האינטרנט, שהושפע מדפדפן Mosaic הוותיק, פותח כבר לפני כ-15 שנה.
רובנו כבר כל-כך רגילים לממשקים האלו עד שהפכו עבורנו למובנים מאליהם. אנו מניחים, מבלי לחשוב על כך במודע, שהאינטראקציה שלנו עם מערכות המחשוב, המוצרים מבוססי המחשב, היישומים והאביזרים תמשיך להיות דומה לזו הנוכחית, לפחות בעתיד הנראה לעין. חלק מאתנו מתעקש לשמר את הממשקים המסורתיים. אבל הזמנים משתנים.
ה-iPhone של אפל מבשר את ממשק המשתמש לעתיד, וכך גם הממשק של קונסולת הנינטנדו החדשה (ה-Wii), וממשק המשתמש במחשבים הניידים של יוזמת "מחשב לכל ילד" של MIT. מידת ההצלחה או הכישלון של מוצרים אלו (או יצרניהם) אינה הנקודה החשובה. מה שחשוב הוא שממשקי המשתמש הישנים נדחקים בהדרגה הצידה ומגוון ממשקי משתמש חדשים מוצעים לציבור לראשונה. חלק מממשקים אלו מתקבלים בקרירות על-ידי משתמשים מבוגרים ושמרנים יותר, אך רבים מהם מתקבלים בהתלהבות על-ידי משתמשים צעירים שאינם קשורים לממשקים הוותיקים.
מקשים גדולים יותר
עם זאת, כיוון שהמשתמשים המבוגרים הם בעלי הכסף, הם ימשיכו להוות שוק רווחי, לפחות לחלק מספקי המוצרים והשירותים מבוססי המחשב. חלק מהספקים ייצאו מגדרם כדי לספק גופנים גדולים יותר, מקשים גדולים יותר, תגובות צליליות רמות יותר ומאפייני ממשק נוספים שמעדיפים אנשים מבוגרים, שחושי השמיעה, הראיה והמישוש שלהם כבר אינם חדים כמו של ילדיהם ונכדיהם בגיל הנעורים. מכאן, ייתכן שהתפתחות עתידית חשובה יותר צפויה בדמות ממשקי משתמש המותאמים לקבוצות גיל שונות, תרבויות שונות, סביבות שונות והעדפות שונות.
ספקי מוצרים ומערכות עתירי מחשוב מתמודדים עם הסיכונים הכרוכים בהשקה מוקדמת מדי של הממשקים, או בהשקתם ללא הכנה או הכשרה נאותים. ואכן, כמה מספקים אלו צפויים להיכשל. עם זאת, אנחנו כבר בשלב בו המשתמשים "החדשניים" כבר אימצו ממשקים חדשים, ובתוך מספר שנים מועט נראה גם את "המאמצים המוקדמים" נוטים לעבר המבטיחים מבין הממשקים החדשים.
מספר שנים לאחר מכן, צפוי כי גם מגזר המשתמשים ה"רגילים" יאמץ את הממשקים החדשים, ואז, ספקים "שיתמהמהו" ויתעקשו לספק מוצרים ושירותים עם הממשקים הנוכחיים צפויים להידחק מהשוק.
גורמים מניעים לממשקים חדשים
הגורם העיקרי שיניע את השוק לעבר ממשקים חדשים אינו מפתיע את מי שעוקב אחר ההתפתחות הטכנולוגית בשנים האחרונות, ולבטח לא בעשורים האחרונים: מזעור. מדהים לראות כמה אפשר להקטין את "טביעת הרגל" של הרכיבים מבוססי המחשבים במכשירים האלקטרוניים העכשוויים. מוצרים ממוזערים אלו חייבים עדיין לתקשר עם המשתמשים האנושיים, אבל גודלם הפיזי קטן ולכן קשה יותר להציג באמצעותם כמות גדולה של מידע, וקשה יותר לספק מקלדות שמותאמות לאנשים עם אצבעות בגודל רגיל.
גורם מניע נוסף, ולא ברור מאליו בממשקי המשתמש החדשים, הוא האופי הנייד של המוצרים, המכשירים והמערכות. חלק מזה הוא תוצאה ישירה של המזעור. עם זאת, מגמה זו נובעת בנוסף, מהנטייה המוגברת לספק את כל המכשירים הזעירים הללו עם קישוריות אלחוטית לאינטרנט.
צריך לזכור ש"ניידות" אינה מוגבלת רק לאנשים שהולכים ברחוב עם טלפון סלולרי צמוד לאוזן. ניידות, פירושה גם אנשים שנוהגים במהירות 100 קמ"ש ומנסים להסתכל על הדרך וגם להשתמש בטלפון הסלולרי, ה-iPod, ה-BlackBerry ומערכת הניווט GPS. למעשה, אין זה משנה אם מכשירים אלו מצוידים בתצוגה קטנה או לא. הנהג לא יכול להרשות לעצמו להסיט את מבטו מהכביש ולכן צריך לתקשר עם המחשבים השונים באמצעות הצצות מהירות בתצוגה הגרפית ו/או באמצעות הוראות מילוליות למערכות המופעלות באמצעות קול.
הגורם המניע השלישי שונה לחלוטין: עומס מידע. אפילו אם התקשורת הממוחשבת שלנו עם העולם תתבצע אך ורק באמצעות מחשבים שולחניים עם צגים ומקלדות מסורתיים, אנו עדיין מופצצים בהרבה יותר מידע משאנו יכולים לעכל ומעבר ליכולתנו להתמודד.
גורם רביעי המניע את התפתחותם של ממשקים חדשים אינו קשור כלל לטכנולוגיה: העלות המופחתת של טכנולוגיית המחשוב גורמת לכך שלאחוז הולך וגדל של המין האנושי כבר יש גישה לטכנולוגיות כאלו, מגמה שללא ספק צפויה אף היא להימשך. כבר כיום יש טלפונים סלולריים למיליארדי בני אדם, חברת אפל מכרה יותר מ-100 מיליון מכשירי iPod ופרויקט OLPC צופה הפצה של 50-100 מיליון מחשבים אישיים זולים לילדים במדינות מתפתחות ברחבי העולם. אנו עדיין רחוקים מספר שנים מהיום בו לכל אחד על-פני כדור הארץ יהיה טלפון נייד חכם או מחשב נייד, אבל בהחלט מתקרבים יותר ויותר.
תוצאה מעניינת של מגוון המשתמשים והסביבות היא קיומם של יותר ויותר מצבים בהם אותם משתמשים מעוניינים לתקשר עם ספק תוכן מסוים באמצעות התקנים שונים מאד זה מזה בנסיבות סביבתיות שונות מאד זו מזו. דוגמה פשוטה לכך היא משתמש המעוניין לבצע חיפוש בגוגל מהמחשב השולחני, מהמחשב הנייד, מהטלפון הסלולרי, מה-BlackBerry, מהצג המותקן במכונית או מהתקנים שונים אחרים.
לא זו בלבד שמנוע החיפוש גוגל אמור להתמודד עם המגוון והאילוצים הנובעים ממספר גורמי תצורה, אלא שבנוסף, עליו לזהות את ההקשר שבו הוא מתבקש לספק את המידע (לדוגמה, אם אני מבצע חיפוש בגוגל תוך כדי נהיגה במכונית, אני מעוניין שהמכשיר יקריא לי את התוצאות ולא יציג אותן כטקסט).
עדיין לא ברור האם ספקי התוכן יהיו הגורם האחראי ליצירת מגוון הממשקים או שישאירו את הנושא לטיפולם של יצרני ההתקנים (לדוגמה, חברות הטלפונים הסלולריים, יצרניות המחשבים, או ספקיות מערכות ההפעלה). גם לא ברור כמה בקרה תהיה למשתמשי הקצה. אפשרויות הבחירה של משתמשי הקצה די מוגבלות כיום. לדוגמה, מערכות אופייניות להזמנה טלפונית של כרטיסי טיסה בארה"ב מאפשרות למשתמש להחליט אם מידע מסוים יוזן למערכת על-ידי דיבור או הקשת מספרים על מקשי הטלפון, אבל מחייבות להזין מידע מסוים באמצעות דיבור בלבד, למרות שהמערכות לזיהוי קול טועות לעיתים קרובות בזיהוי הנאמר.
אפילו אם נמשיך להשתמש בממשקים ובדפדפנים כאמצעים העיקריים לתקשורת הדדית עם מערכות המחשוב, עלינו לייחל לשיפורים משמעותיים ב"הנדסת האנוש" של ממשקי המחשוב העכשוויים. כמעט כל המשתמשים הבקיאים בהפעלת מחשב יסכימו שרבים מהממשקים מבוססי הדפדפן הקיימים כיום מתוכננים באופן גרוע, ולעתים אף נדמה שתוכננו במתכוון להיות בלתי-ידידותיים.
הציפייה היא שיצרנים, ספקי תוכן באינטרנט ואתרי אינטרנט אחרים, שהצליחו ליצור חוויית משתמש ידידותית באמת באמצעות טכנולוגית הממשקים הנוכחית, יובילו את השימוש בדור הבא של טכנולוגיות והתקני הממשקים. בדרך סו, ייתכן שהלקוחות ינטשו וידחקו לשוליים את הסוחרים וספקי התוכן באינטרנט שדבקים בממשקים לא ידידותיים, לאחר שימצאו חלופות טובות יותר.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

הפטור ממע"מ ביבוא אישי עולה ל-150 דולר והלחץ עובר לשוק המקומי
התקרה החדשה נכנסת לתוקף בחצות, באוצר מציגים לחץ תחרותי על המחירים, ובשוק המקומי מזהירים מפגיעה בעסקים המקומיים
הלילה בחצות נכנסת לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כך שהתקרה עולה מ-75 דולר ל-150 דולר. בפועל זה פותח עוד שכבה גדולה של הזמנות מחו"ל שעד היום נפלו בין הכיסאות ונדרשו במע"מ.
הבדיקה נעשית לפי ערך החבילה ולא לפי מועד ההזמנה, והקובע הוא מועד הגעת החבילה למכס בישראל. המשמעות היא שאותה רכישה יכולה לקבל טיפול שונה לפי מועד השחרור, וגם לפי הדרך שבה החבילה פוצלה או אוחדה בדרך.
ההרחבה הגיעה אחרי פרסום טיוטת הצו להערות הציבור והשלמת הליך החתימה. באוצר מציגים את המהלך כחלק ממדיניות שנועדה לחזק תחרות וללחוץ את מחירי המדף בישראל דרך חלופה מחו"ל, בעיקר בתחומי האופנה ומוצרי הצריכה.
איך זה עובד בשטח ומה נחשב בתוך התקרה
הפטור מתייחס לערך המוצר עצמו. עלויות משלוח לא נכללות בחישוב המע"מ, אבל בפועל יכולות להתווסף עלויות טיפול ושחרור שמשתנות לפי אתר, ספק וחברת שילוח.
- ריטיילורס ירדה 5.8%: דוחות נייקי חושפים חולשה עולמית ומשפיעים על זכיינים
- ריטיילורס ממשיכה לצלול - צניחה של 62% ברווח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינת המכס, הערך נבחן ברמת החבילה. כשכמה פריטים מגיעים יחד באותה חבילה, הם נספרים יחד לצורך התקרה, ובמקרים מסוימים המכס יכול להתייחס לפיצול שנראה מלאכותי כניסיון לעקוף את הכללים ולחייב בהתאם.
