נתוני האבטלה ביפן ורמת הנזילות הגלובלית

בעשור האחרון חלה התחזקות משמעותית בתנועות ההון הפיננסיות בין מדינות שונות בעולם.
אבינועם נחום |

התחזקות תנועות ההון נובעת בין השאר כתוצאה מהליברליזציה, שחלה במדיניות הכלכלית של המדינות ומהשיפורים הטכנולוגיים. גורמים אלו יחד עם הבדלי ריביות בין מדינות שונות מאפשר למשקיעים גדולים כשהבולטים בניהם הן קרנות הגידור לקחת הלוואות בריבית היפנית הנמוכה ולהשקיע את הכספים בנכסים פיננסים בעולם. האסטרטגיה הידועה גם בשם CARRY TRADE מגדילה את הנזילות בעולם ותומכת במחירי הנכסים הפיננסים בעולם כולו.

נתוני האבטלה ביפן לחודש אפריל יצאו טובים מהצפוי. האבטלה ביפן ירדה לשיעור של 3.8% שיעור האבטלה הנמוך ביותר מאז מרץ 1998. נתוני האבטלה מצביעים כי שוק עבודה ביפן מתחזק ויחד עם עליה בשיעור שנתי של 1.1% בהוצאות משקי הבית מתחזקות הערכות כי הביקושים המקומיים בכלכלה היפנית מתחזקים. התחזקות הביקושים המקומיים עשויה לבוא לידי ביטוי בעליית מחירים ולכן גם לעליה בריבית היפנית. עליה בריבית היפנית מקטינה את כדאיות לקיחת הלוואות ביפן ולכן מקינה את הנזילות הגלובלית. ירידה ברמת הנזילות הגלובלית עשויה לבוא לידי ביטוי בירידת שערים בנכסים הפיננסים בעולם.

להערכתנו, אמנם ניתן לזהות בנתוני המקרו התגברות של הביקושים המקומיים, אך מנגד האינפלציה ביפן עומדת על 0% במונחים שנתיים ועל כן במידה ויחליט הבנק המרכזי היפני לעלות את הריבית הוא יעשה זו בצורה הדרגתית ומתונה (העלאה של 0.25% בכול פעם). יתרה מכך, הריבית היפנית צפויה לעלות בשיעור של 0.5% לכול היותר במרוצת השנה הקרובה. כיום הריבית היפנית עומדת על 0.5%, כך שגם לאחר עליה של 0.5% נוספים, הריבית היפנית עדיין תהיה נמוכה מאד בהשוואה בינלאומית ועל כן צמצום הנזילות הגלובלי, במידה ויתרחש, יהיה מינורי בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור:  "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן" 

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם". 

"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את  נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".

סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק -  "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".

"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו. 

"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".