למעילות בכספי מעביד יש גם הבטי מיסוי
"לגניבות עובדים ממקום עבודתם ולמעילות בכספי מעבידים אין היבטים פליליים בלבד אלא השלכות מיסוי מס הכנסה ומס ערך מוסף, אשר מעבידים אינם מודעים להם", אומרים משפטני חברת חשבים HPS למידע עסקי מקבוצות חילן טק וקו מנחה. לדבריהם, משמעויות המיסוי העיקריות הן:
מס הכנסה: מעילה על-ידי בכירים אינה מותרת בניכוי
כעיקרון , גניבה של סחורה או של מזומנים מן העסק הינה הוצאה, הנובעת ממהלך העסקים השוטף ומהווה חלק מסיכוני העסק ולכן יש לראות את הסכום שנגנב לרבות מלאי כהוצאה מותרת בניכוי. אולם, כאשר המעילה בוצעה על ידי מנהל או בעל סמכות נרחבת אחרת אין שלטונות המס רואים את ההוצאה כחלק ממהלך העסקים השוטף ועל כן אין הם מכירים בה והיא אינה מותרת בניכוי. מסקנה זו נובעת מפסיקות שונות של בתי-המשפט, המבחינות בין עובדים "מן המניין" לבין מנהלים או בעלי סמכויות נרחבות אשר משמשים כ"כל יכול" בעסק.
לדברי משפטני חשבים HPS, אם אמנם יוכרע משפטית כי בחברת הביטוח הראל בוצעה מעילה יהיה על השלטונות להחליט אם אמנם מדובר במנהל בעל סמכות נרחבת ולהכריע בכך את גורל החבות במס.
במקרים, שבהם מקבל בעל העסק פיצויים בגין הגניבה או המעילה, יש בקביעת דין הפיצויים מבחינת החיוב במס לנהוג לפי הכלל כי "דין הפיצוי כדין החלל שהוא בא למלא". כלומר, אופי הפיצוי ,פירותי או הוני, ייקבע על-פי ייעודו של הפיצוי ועל פי טיב הנזק שהוא בא להיטיב וכזה יהיה גם שיעור המס שיושת על הפיצוי. כך לדוגמה: פיצוי בגין גניבת מלאי ייחשב כפיצוי פירותי ואילו פיצוי בגין גניבת נכס ייחשב כפיצוי הוני.
במקרים רבים נוצרת עדיפות לסיווג הפיצוי כהוני משום ששיעור המס המושת עליו הוא 25%-20% הן על יחידים והן על חברות, בעוד ששיעור המס על פיצוי פירותי הוא 39% לחברות ואילו המס השולי המירבי על יחידים הוא 48%.
מס ערך מוסף: אין מיסוי על הפיצוי
גניבה ממקום העסק אינה גוררת חבות במס ערך מוסף בגין שווי המלאי או הנכס הנגנב. בנוסף, עוסק שניכה מס תשומות בעבור מלאי או רכוש קבוע שנגנב , נוהג כדין ולכן אין הוא נדרש להחזיר לרשויות מע"מ את מס התשומות אשר ניכה.
פיצוי כספי שמקבל בעל העסק בגין הגניבה לרבות פיצוי מחברת ביטוח, אינו מהווה תמורה עבור "עסקה" כהגדרתה בחוק מס ערך מוסף ולכן פיצוי כספי זה אינו חייב במס ערך מוסף.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")