על שולחן הניתוחים: חלק ב' בראיון עם אייל גורביץ'
מה יש בו, בניתוח הטכני, שלפתע הוא צץ בכל אתר כלכלי, בכל בית השקעות, ואפילו הבנקים למדו לעשות בו שימוש? קורסי ניתוח טכני נפתחים ללא הרף והפורומים באתרי האינטרנט מלאים בטכנאים החדשים המחליפים מידע באמצעות מילים לא ברורות כמו מתנדים, פריצת התנגדות, רצועות וממוצעים.
בשיחה שאת חלקה הראשון הבאנו כאן אתמול הציג המנתח הטכני, אייל גורביץ' את ההיסטוריה, היסודות ואת תפיסות העולם שמאחורי שיטת הניתוח הטכני. בחלק השני של הראיון הוא עונה לשאלות הקשות באמת.
מה הם המודלים בשיטת הניתוח הטכני ואיזה מודל עדיף בעיניך?
"מודל הוא טכניקה לקנייה ומכירה של ניירות ערך ובניתוח טכני קיימים מאות מודלים. כל מודל מכיל שלושה מרכיבים: מחיר הקנייה, מיקום ההוראה לקביעת הפסד (Stop), ומנגנוני ההגנה שבהם משתמשים כדי להגן על הרווחים. אפשר לבנות אסטרטגיות לכל מימד זמן. לכל משקיע אופי שונה והעדפת זמן אחרת. מבחינת המרכיבים, המודלים נשארים קבועים. הפרמטרים המשתנים הם העיתוי, סוג המניות, מיקום ה–Stop ומנגנוני ההגנה - אלה שמתאימים לטווח זמן ארוך אינם מתאימים לטווח זמן קצר. אני מעדיף מודלים לטווח ארוך. לדעתי הם הרווחיים ביותר. הם נותנים את זמן התגובה הארוך ביותר, והם היעילים ביותר מבחינת התועלת למשקיע, יחסית לאנרגיה שהשקיע בזמן מסך, חשיבה, עמלות מכירה וקנייה ועוד. כמאמר המשפט: 'השלם גדול מסכום חלקיו', כך ככל שניקח מגמה ארוכה ושלמה ולא מקטעים ממנה, התשואה תהיה גבוהה יותר. טווח זמן ארוך הוא טווח של חצי שנה עד שנה וטווח מגה–ארוך נע בין שנתיים לארבע שנים. זהו זמן מספיק בכדי לתפוס מחזור של שנות גאות ובהחלט אפשרי".
מה הם היתרונות והחסרונות של השיטה?
"היתרון המובהק ביותר הוא העובדה שהניתוח מקיף את כל הנתונים והאירועים בשוק. עם זאת, לניתוח טכני יש גם חסרונות, וההצלחה אפשרית מתוך הכרתם. חיסרון אחד הוא שהניתוח הטכני אינו מתאים לכל מניה. על מנת שנוכל לנתח מניה היא חייבת להיות סחירה, ועם מחזור של לפחות 500 אלף ש"ח ביום. חיסרון שני מגיע מכיוון המשקיע שאינו מסוגל להיות עקבי. כדי להיות סוחר טוב עליך להיות בעל משמעת עצמית, היגיון בריא, יכולת שליטה בדחפים ודחיית סיפוקים. לכן התנאים שהשיטה דורשת מהמשקיעים לא מתאימים בדרך כלל לכולם".
עד כמה השימוש בניתוחים טכניים נפוץ בקרב משקיעים פרטיים?
"השימוש בניתוח טכני מתאים יותר למשקיע הפרטי משום שלאדם פרטי קשה יותר לנתח דו"ח כספי, להבין מה המשמעות של כל מספר ולהסיק את המסקנות המתאימות. כשהתחלתי לעבוד עם השיטה, קראו לניתוח הטכני 'עבודת אלילים'. היום אנחנו פותחים שלושה עד ארבעה קורסים בחודש, כשבכל קורס שלושים עד ארבעים תלמידים. בתי השקעות רבים התחילו להיעזר בניתוחים טכניים ואפילו מוסדות יותר שמרניים החלו לפתוח קורסים לניתוח טכני. השיטה מחלחלת ורבים מבינים שיש דברים בגו".
תן לנו דוגמה לניתוח טכני שהתברר כנכון ולניתוח שנכשל.
"כשהתחילו הירידות בשוק, אמרתי שמדובר בירידות זמניות, שיעצרו סביב רמה של 950. ואכן הירידות נעצרו סביב 943. הניתוחים שלי אודות דלק קבוצה ואפריקה ישראל היו גם הם נכונים. כשמניית טבע נסחרה ב–130 ש"ח, כתבתי שאנו קרובים מאוד לתחתית, מה שהתברר כנכון. לעומת זאת, אורמת היא דוגמה לטעות. כתבתי שהמניה צפויה לעלות ויום לאחר מכן התחיל המשבר בבורסה, החברה פרסמה דוחות גרועים והנייר צלל. יש אירועים שבאים בהפתעה. למשל הזהב. הייתה תקופה ארוכה שבה נתתי סקירות נכונות ואופטימיות על הזהב. אבל אז הגיע משבר והזהב ירד ואפילו חטף חזק. אבל האירוע שינה רק את הערכותיי לטווח הקצר ולא לטווח הארוך. טעויות יש תמיד, השאלה היא כמה נזק הן גורמות וכמה תועלת, באחוזים, מביאות ההצלחות".
מה הם אחוזי ההצלחה שלך?
"רוב המשקיעים חושבים שבכדי להיות רווחי עליך לייצר אחוזי הצלחה גבוהים, 60 עד 80 אחוז. משקיעים הסבורים שיגיעו לאחוזי הצלחה כאלה, מוטב שיביטו במילון, בערך 'חלומות באספמיא'. אלו אחוזים בלתי אפשריים. אפשר לפגוע גם בשמונה מתוך עשרה מקרים ועדיין להפסיד כסף, אם חותכים את הרווחים כשהם מאוד קטנים ונותנים להפסדים להיות כישלונות מהדהדים. הקשר בין רווחיות לאחוזי הצלחה אינו קיים. יש מודלים שעובדים עם 40 אחוזי הצלחה והם עדיין מאוד רווחיים. כדי להיות רווחי צריך לבחור עסקאות שפוטנציאל הרווח גבוה פי שלושה מרמת הסיכון. כלומר, שבכל עסקה רווחית, המשקיע ירוויח בין פי שניים לפי שלושה מההפסדים שייגרמו לו בעסקה כושלת. כך הוא יוכל להסיר מעליו את הצורך להיות משועבד לאחוזי ההצלחה ויעלה על מסלול רווחיות גם עם אחוזי הצלחה נמוכים יותר.
"אחוזי ההצלחה שלי מתועדים בתוכנה אוטומטית שנבנתה על ידי בורסהגרף ובה קיימות אסטרטגיות רבות. הגענו למסקנה שאחוזי הצלחה אפשריים לאורך זמן, ונעים בין 55 ל–60 אחוז. זה כנראה המקסימום אליו ביכולתי להגיע".
הלכה למעשה, כיצד בא הניתוח הטכני לידי ביטוי בעת ההשקעה?
"הניתוח אמור להיות עוד פרמטר במשוואה. אם משקיע מגיע עם דעה מגובשת, הניתוח יהיה עוד פרמטר, אולם אני מניח שהוא יוסיף לא מעט. בכל מקרה, לא רצוי לבסס השקעה רק על סמך ניתוח שמישהו אחר כתב.
"כשאני מנתח עבור עצמי, ברור לי באיזה מחיר אקנה, באילו מנגנוני הגנה אשתמש, כמה סחורה אקנה והיכן אממש רווח. כמשקיע, לעולם לא אכנס למקום שלא אדע כיצד לצאת ממנו. כשאני מנתח עבור הקוראים שלי או עבור בתי השקעה, יש פינות לא סגורות כגון מרכיב העיתוי, הכמות ומנגנוני ההגנה. לכל אחד יש את תהליך קבלת ההחלטות שלו והניתוח הוא עוד פרמטר. בסקירות אני מוסיף סייגים, בכדי שיהיה ברור מתי התחזית אינה מוכיחה את עצמה.
"אני סובר כי ישנן שתי שיטות לקבלת החלטות, בחיים בכלל ובהשקעות בפרט. הראשונה היא שיטת תום סוייר. יש קטע בספר שבו תום סוייר מגיע לגדר ואינו יודע כיצד לעבור אותה. כפתרון הוא מסיר את הכובע, וזורק אותו מעבר לגדר. כלומר - קודם התחייב ואז שבר את הראש כיצד לעשות זאת. בשיטה הזאת משתמשים רוב המשקיעים הלא מקצועיים. קונים מניה ורק אחר כך שוברים את הראש מה לעשות איתה. השיטה הזאת טובה לתחומים אחרים בחיים, לא למניות.
"השיטה השנייה היא שיטת הסוכן החשאי. מי שאוהב סרטי ריגול או ספרי ריגול יודע שסוכן חשאי לעולם לא ייכנס למקום ללא הכנת דרכי מילוט. זו השיטה המומלצת בהשקעה במניות. לדעת לאן אתה נכנס וכיצד תצא. יש לבנות אסטרטגיה ברורה לפני הלחיצה על הכפתור.

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור
חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם.
המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם.
לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.
בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- תעשייה אווירית, רפאל, אלביט מערכות - מי קיבלה יותר פרסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים
קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית,
נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים
הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים.
נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.
הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות
מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל.
אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.