על שולחן הניתוחים: חלק ב' בראיון עם אייל גורביץ'
מה יש בו, בניתוח הטכני, שלפתע הוא צץ בכל אתר כלכלי, בכל בית השקעות, ואפילו הבנקים למדו לעשות בו שימוש? קורסי ניתוח טכני נפתחים ללא הרף והפורומים באתרי האינטרנט מלאים בטכנאים החדשים המחליפים מידע באמצעות מילים לא ברורות כמו מתנדים, פריצת התנגדות, רצועות וממוצעים.
בשיחה שאת חלקה הראשון הבאנו כאן אתמול הציג המנתח הטכני, אייל גורביץ' את ההיסטוריה, היסודות ואת תפיסות העולם שמאחורי שיטת הניתוח הטכני. בחלק השני של הראיון הוא עונה לשאלות הקשות באמת.
מה הם המודלים בשיטת הניתוח הטכני ואיזה מודל עדיף בעיניך?
"מודל הוא טכניקה לקנייה ומכירה של ניירות ערך ובניתוח טכני קיימים מאות מודלים. כל מודל מכיל שלושה מרכיבים: מחיר הקנייה, מיקום ההוראה לקביעת הפסד (Stop), ומנגנוני ההגנה שבהם משתמשים כדי להגן על הרווחים. אפשר לבנות אסטרטגיות לכל מימד זמן. לכל משקיע אופי שונה והעדפת זמן אחרת. מבחינת המרכיבים, המודלים נשארים קבועים. הפרמטרים המשתנים הם העיתוי, סוג המניות, מיקום ה–Stop ומנגנוני ההגנה - אלה שמתאימים לטווח זמן ארוך אינם מתאימים לטווח זמן קצר. אני מעדיף מודלים לטווח ארוך. לדעתי הם הרווחיים ביותר. הם נותנים את זמן התגובה הארוך ביותר, והם היעילים ביותר מבחינת התועלת למשקיע, יחסית לאנרגיה שהשקיע בזמן מסך, חשיבה, עמלות מכירה וקנייה ועוד. כמאמר המשפט: 'השלם גדול מסכום חלקיו', כך ככל שניקח מגמה ארוכה ושלמה ולא מקטעים ממנה, התשואה תהיה גבוהה יותר. טווח זמן ארוך הוא טווח של חצי שנה עד שנה וטווח מגה–ארוך נע בין שנתיים לארבע שנים. זהו זמן מספיק בכדי לתפוס מחזור של שנות גאות ובהחלט אפשרי".
מה הם היתרונות והחסרונות של השיטה?
"היתרון המובהק ביותר הוא העובדה שהניתוח מקיף את כל הנתונים והאירועים בשוק. עם זאת, לניתוח טכני יש גם חסרונות, וההצלחה אפשרית מתוך הכרתם. חיסרון אחד הוא שהניתוח הטכני אינו מתאים לכל מניה. על מנת שנוכל לנתח מניה היא חייבת להיות סחירה, ועם מחזור של לפחות 500 אלף ש"ח ביום. חיסרון שני מגיע מכיוון המשקיע שאינו מסוגל להיות עקבי. כדי להיות סוחר טוב עליך להיות בעל משמעת עצמית, היגיון בריא, יכולת שליטה בדחפים ודחיית סיפוקים. לכן התנאים שהשיטה דורשת מהמשקיעים לא מתאימים בדרך כלל לכולם".
עד כמה השימוש בניתוחים טכניים נפוץ בקרב משקיעים פרטיים?
"השימוש בניתוח טכני מתאים יותר למשקיע הפרטי משום שלאדם פרטי קשה יותר לנתח דו"ח כספי, להבין מה המשמעות של כל מספר ולהסיק את המסקנות המתאימות. כשהתחלתי לעבוד עם השיטה, קראו לניתוח הטכני 'עבודת אלילים'. היום אנחנו פותחים שלושה עד ארבעה קורסים בחודש, כשבכל קורס שלושים עד ארבעים תלמידים. בתי השקעות רבים התחילו להיעזר בניתוחים טכניים ואפילו מוסדות יותר שמרניים החלו לפתוח קורסים לניתוח טכני. השיטה מחלחלת ורבים מבינים שיש דברים בגו".
תן לנו דוגמה לניתוח טכני שהתברר כנכון ולניתוח שנכשל.
"כשהתחילו הירידות בשוק, אמרתי שמדובר בירידות זמניות, שיעצרו סביב רמה של 950. ואכן הירידות נעצרו סביב 943. הניתוחים שלי אודות דלק קבוצה ואפריקה ישראל היו גם הם נכונים. כשמניית טבע נסחרה ב–130 ש"ח, כתבתי שאנו קרובים מאוד לתחתית, מה שהתברר כנכון. לעומת זאת, אורמת היא דוגמה לטעות. כתבתי שהמניה צפויה לעלות ויום לאחר מכן התחיל המשבר בבורסה, החברה פרסמה דוחות גרועים והנייר צלל. יש אירועים שבאים בהפתעה. למשל הזהב. הייתה תקופה ארוכה שבה נתתי סקירות נכונות ואופטימיות על הזהב. אבל אז הגיע משבר והזהב ירד ואפילו חטף חזק. אבל האירוע שינה רק את הערכותיי לטווח הקצר ולא לטווח הארוך. טעויות יש תמיד, השאלה היא כמה נזק הן גורמות וכמה תועלת, באחוזים, מביאות ההצלחות".
מה הם אחוזי ההצלחה שלך?
"רוב המשקיעים חושבים שבכדי להיות רווחי עליך לייצר אחוזי הצלחה גבוהים, 60 עד 80 אחוז. משקיעים הסבורים שיגיעו לאחוזי הצלחה כאלה, מוטב שיביטו במילון, בערך 'חלומות באספמיא'. אלו אחוזים בלתי אפשריים. אפשר לפגוע גם בשמונה מתוך עשרה מקרים ועדיין להפסיד כסף, אם חותכים את הרווחים כשהם מאוד קטנים ונותנים להפסדים להיות כישלונות מהדהדים. הקשר בין רווחיות לאחוזי הצלחה אינו קיים. יש מודלים שעובדים עם 40 אחוזי הצלחה והם עדיין מאוד רווחיים. כדי להיות רווחי צריך לבחור עסקאות שפוטנציאל הרווח גבוה פי שלושה מרמת הסיכון. כלומר, שבכל עסקה רווחית, המשקיע ירוויח בין פי שניים לפי שלושה מההפסדים שייגרמו לו בעסקה כושלת. כך הוא יוכל להסיר מעליו את הצורך להיות משועבד לאחוזי ההצלחה ויעלה על מסלול רווחיות גם עם אחוזי הצלחה נמוכים יותר.
"אחוזי ההצלחה שלי מתועדים בתוכנה אוטומטית שנבנתה על ידי בורסהגרף ובה קיימות אסטרטגיות רבות. הגענו למסקנה שאחוזי הצלחה אפשריים לאורך זמן, ונעים בין 55 ל–60 אחוז. זה כנראה המקסימום אליו ביכולתי להגיע".
הלכה למעשה, כיצד בא הניתוח הטכני לידי ביטוי בעת ההשקעה?
"הניתוח אמור להיות עוד פרמטר במשוואה. אם משקיע מגיע עם דעה מגובשת, הניתוח יהיה עוד פרמטר, אולם אני מניח שהוא יוסיף לא מעט. בכל מקרה, לא רצוי לבסס השקעה רק על סמך ניתוח שמישהו אחר כתב.
"כשאני מנתח עבור עצמי, ברור לי באיזה מחיר אקנה, באילו מנגנוני הגנה אשתמש, כמה סחורה אקנה והיכן אממש רווח. כמשקיע, לעולם לא אכנס למקום שלא אדע כיצד לצאת ממנו. כשאני מנתח עבור הקוראים שלי או עבור בתי השקעה, יש פינות לא סגורות כגון מרכיב העיתוי, הכמות ומנגנוני ההגנה. לכל אחד יש את תהליך קבלת ההחלטות שלו והניתוח הוא עוד פרמטר. בסקירות אני מוסיף סייגים, בכדי שיהיה ברור מתי התחזית אינה מוכיחה את עצמה.
"אני סובר כי ישנן שתי שיטות לקבלת החלטות, בחיים בכלל ובהשקעות בפרט. הראשונה היא שיטת תום סוייר. יש קטע בספר שבו תום סוייר מגיע לגדר ואינו יודע כיצד לעבור אותה. כפתרון הוא מסיר את הכובע, וזורק אותו מעבר לגדר. כלומר - קודם התחייב ואז שבר את הראש כיצד לעשות זאת. בשיטה הזאת משתמשים רוב המשקיעים הלא מקצועיים. קונים מניה ורק אחר כך שוברים את הראש מה לעשות איתה. השיטה הזאת טובה לתחומים אחרים בחיים, לא למניות.
"השיטה השנייה היא שיטת הסוכן החשאי. מי שאוהב סרטי ריגול או ספרי ריגול יודע שסוכן חשאי לעולם לא ייכנס למקום ללא הכנת דרכי מילוט. זו השיטה המומלצת בהשקעה במניות. לדעת לאן אתה נכנס וכיצד תצא. יש לבנות אסטרטגיה ברורה לפני הלחיצה על הכפתור.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
