גידול ניכר ביישומי SAP ע"י יבמ
שלושה פרוייקטים גדולים של יישום מערכות SAP בהם זכתה יבמ לאחרונה ברבעון האחרון, בחברות נכסים ובניין, יפאורה-תבורי ודואר ישראל, מחזקים את המגמה עליה מדברים בחברה בגלוי, של תהליך מקביל של הבשלת השוק – והכרה הולכת וגוברת ביכולותיה הייחודיות של יבמ בתחום היישום של מערכות SAP.
"השינויים בשוק ה- SAP הישראלי, התפתחות התפיסה העסקית הכוללת כנקודת מבט מרכזית אל עולם ה- ERP וההתרחקות מתפיסה של טכנולוגיה בפני עצמה, מתאימים ביותר ליבמ". אחרי שמונה שנים בחטיבת טכנולוגיות המידע של בזק, תחילה כארכיטקט מערכות ראשי ואחר כך בתפקיד מנהל אגף, הגיע אלי חסון לתפקידו כמנהל קבוצת ה- SAP בחטיבת השירותים של יבמ ישראל, עם מושגים ברורים, של מי שחווה על בשרו את חוויית הלקוח – הן של יבמ והן של ספקים אחרים בשוק.
"אני מביא איתי הבנה של עולם הלקוחות. הבנה של פרוייקטים גדולים שעומדים בליבה הארגונית. ניהלתי פרוייקטים של עשרות מיליוני דולרים, ואני מכיר את הקושי בהצדקת השקעות IT. יותר מכל, אני מכיר את הקושי של ארגונים להשתנות עם הטמעת מערכות כאלה", אומר חסון.
המעבר ליבמ, הוא מסביר, בא לאחר שמצא בארגון ערכים המתאימים לו. "כלקוח, העדפתי שותפים אמיתיים, רצים למרחקים ארוכים, שמשקיעים בקשר ארוך טווח עם הלקוחות. כמנהל, חיפשתי חברה שמבינה שהנכס העיקרי שלה הוא האנשים העובדים עבורה, ודואגת שהאנשים האלה ימשיכו ויתפתחו. מי שנהנה מההשקעה הזאת באנשים הוא – בסופו של יום – הלקוח".
כאשר הוא מתבקש לנתח את שוק ה- SAP בישראל, קובע חסון כי הסביבה הופכת יותר ויותר בוגרת. בעבר, ההשקעה במערכות מידע נתפסה כהשקעה טכנולוגית - ללא מעורבות והבנה של הנהלת הארגון. אחר כך, כתגובת נגד, עברו הדברים לקיצוניות הפוכה של ניסיון לבנות מודלי ROI הבוחנים החזר השקעה מיידי על כל הוצאה - עניין קשה עד בלתי אפשרי. לדבריו, כיום מתבססת גישה המחפשת ערך עסקי (Business Value) כהצדקה להשקעות במערכות מידע. ארגונים בוגרים הנכנסים לתחום ה- SAP אינם שואלים "כמה משרות תחסוך המערכת החדשה", אלא "האם המערכת תעזור בשינוי תהליכים שיניב יתרון תחרותי". הדגש עובר להשגת ערך עסקי - ולא לחיסכון בפני עצמו, במסגרת זמן מוגדרת. ברוח זאת, מעורבות הנהלות בכירות בענייני טכנולוגיות מידע, בשיתוף עם מנהלי מערכות המידע, המתנהלים כיום באוריינטציה עסקית ולא טכנולוגית, והופכים להיות שותפים לניהול העסקי של הארגון: את ההחלטה על יישום SAP מובילים מנכ"לים ומנהלי כספים, בשיתוף עם מנהלי מערכות המידע.
"השאלות בהן מתלבט השוק הן עסקיות ולא רק טכנולוגיות. הלקוחות מבינים שלא פחות מהחבילה הנבחרת - ערך היישום נגזר מאיכויות העבודה של החברה המיישמת", קובע חסון. במקביל, הוא מציין, יותר ויותר חברות בוחנות האם ליישם SAP מקצה לקצה, או לשלב אותו עם פתרונות אחרים (Best of Breed). "הדילמה כבר אינה טכנולוגית. השילוב הטכנולוגי הופך לבעיה משנית, הודות לפלטפורמות אינטגרציה (EAI) מבית יבמ, SAP ואחרים". יבמ נערכת לעידן החדש הזה, עם סל הצעות רחב המשלב מתודולוגיות, תשתיות ומוצרי תוכנה. שאלת תמהיל הכלים, אומרים ביבמ, היא עסקית במהותה: מה מתאים יותר לפעילות ויעדי הארגון. הדילמה מחריפה כמובן ככל ש- SAP מרחיבה את מסגרת הכיסוי של החבילה שלה מצד אחד - וככל שיותר ויותר כלים וחבילות מתממשקים לסביבת SAP מצד שני.
"השינוי של השוק מתאים לאופי של יבמ", קובע חסון. "זו המחוייבות לערך העסקי, וההתייחסות ארוכת הטווח". יותר מכל, הוא מדגיש, יבמ בכלל וקבוצת ה- SAP בפרט, נאמנות לצרכים העסקיים של הלקוח. "אנחנו לא מהססים להגיד ללקוח שהוא לא צריך פרוייקט בכלל, או לא צריך מודול מסויים של SAP, כיוון שיש כלי אחר שמתאים יותר מצרכיו. אני אוהב את הגישה הזאת: אני לא מוכר את מה שיש לי על המדף. אנחנו לא מהססים לומר ללקוח את האמת, גם אם זה אומר שהפרוייקט יהיה קטן יותר".
ככל שהשוק הופך רחב יותר מצד אחד ומקצועי יותר מצד שני, מקפידה יבמ שלא להיכנס לתחרות במקומות שבהם אין לה ערך מוסף ייחודי להציע אותו. "אני לא נכנס לתחרות על המחיר. אני מעדיף לחפש את המקומות שבהם יש לי הצעת ערך מיוחדת עבור הלקוח. לקוחות מבינים שהאפקט של איכות הפתרון בטווח הארוך גדול פי כמה וכמה מכל ניסיון לחסוך בעלות של פרוייקטים. אנחנו מביאים הצעת ערך ייחודית לנו".
תפיסת העבודה של חטיבת השירותים העסקיים של יבמ, במסגרתה פועלת קבוצת ה- SAP, מתאימה במיוחד לחברות הזקוקות לשירותים בראייה גלובאלית. המסגרת הגלובאלית של יבמ רלוונטית כמובן גם לפרוייקטים מקומיים ותומכת בהם באמצעות הניסיון המצטבר מפעילות מקבילה בחו"ל - ותורמת עוד יותר לחברות ישראליות המרחיבות עסקים בחו"ל. כך בפרוייקט שבוצע בעבר בנטפים, כך בפרוייקט המתנהל כיום בסוכנויות צים ב- 100 מדינות.
"יש משמעות עצומה לאופן היישום של SAP – מעבר לחבילה עצמה. יש לנו בקבוצה (וביבמ העולמית) את הידע הגדול ביותר הזמין בידי מישהו בארץ. זו תוצאה של האוריינטציה העסקית. אנחנו מבינים מה זה ניהול כספים ולוגיסטיקה - ולא רק מה יש בחבילה עצמה. אנחנו יודעים לסייע בניהול עסקי, שמאפשר לשנות תהליכים ולנצל הזדמנויות".
יבמ היא מיישם ה- SAP הגדול ביותר בעולם, עם כ- 15,000 יועצי SAP. הניסיון הזה איפשר לחברה לגבש מתודולוגיות ייחודיות לניהול פרוייקטים, לצמצם סיכונים ולמנף את התהליך הקשה של החלפת מערכות מידע על מנת לממש את ההזדמנות לחולל שינוי עסקי. עד היום, ביצעה יבמ בישראל למעלה משלושים פרוייקטים בתחום ה- SAP. החברה מתמחה סקטוריאלית בתעשיות בהן יש לה ערך מוסף. לקוחות בארץ בתחומי הרכב, תעשיות פארמה, מזון ומוצרי צריכה, הנדסה ובניין, נהנים מהשילוב בין חבילות SAP המציעות פתרונות ייעודיים לתעשיות אלה, יחד עם הידע המגיע משלוחות יבמ סביב העולם.
"אנחנו מתמחים בשווקים ורטיקליים דוגמת הנדסה ובניין, מזון ומשקאות, רכב ומגזרים נוספים. בכל תחום כזה אנחנו צוברים התמחות וידע עסקי - ומנצלים את הידע הזה על מנת להציע ערך מוסף יחודי ללקוח הבא. תחום מרכזי נוסף המעניין אותנו הוא עולם המדיה והעיתונות", מוסיף חסון.
יבמ היא מיישם ה- SAP היחיד בישראל המציע שירותים גם בתחום ניהול השינוי. קבוצת ניהול השינוי ביבמ ישראל מביאה איתה רקע בתחומי ייעוץ ארגוני, הדרכה והטמעה - ומציעה ללקוחות ליווי ארגוני של התהליך: בין אם על ידי תקשור פנים ארגוני, התמודדות עם שינויים בתפקידים ולעתים התייתרות של תפקידים. "אנחנו משלבים את היכולות האלה בכל פרוייקט, כדי לשפר משמעותית את סיכויי ההצלחה, גם שלנו וגם של הלקוח", אומר חסון.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg)