גידול ניכר ביישומי SAP ע"י יבמ

אלי חסון, המנהל החדש של קבוצת ה- SAP ביבמ ישראל, חושף את יעדי הצמיחה בתחום זה של החברה ומציג את יתרונות המתודולוגיה הבינלאומית והקבוצה הייחודית של יבמ המתמחה בתחום ניהול השינוי
כתבה תדמית |

שלושה פרוייקטים גדולים של יישום מערכות SAP בהם זכתה יבמ לאחרונה ברבעון האחרון, בחברות נכסים ובניין, יפאורה-תבורי ודואר ישראל, מחזקים את המגמה עליה מדברים בחברה בגלוי, של תהליך מקביל של הבשלת השוק – והכרה הולכת וגוברת ביכולותיה הייחודיות של יבמ בתחום היישום של מערכות SAP.

"השינויים בשוק ה- SAP הישראלי, התפתחות התפיסה העסקית הכוללת כנקודת מבט מרכזית אל עולם ה- ERP וההתרחקות מתפיסה של טכנולוגיה בפני עצמה, מתאימים ביותר ליבמ". אחרי שמונה שנים בחטיבת טכנולוגיות המידע של בזק, תחילה כארכיטקט מערכות ראשי ואחר כך בתפקיד מנהל אגף, הגיע אלי חסון לתפקידו כמנהל קבוצת ה- SAP בחטיבת השירותים של יבמ ישראל, עם מושגים ברורים, של מי שחווה על בשרו את חוויית הלקוח – הן של יבמ והן של ספקים אחרים בשוק.

"אני מביא איתי הבנה של עולם הלקוחות. הבנה של פרוייקטים גדולים שעומדים בליבה הארגונית. ניהלתי פרוייקטים של עשרות מיליוני דולרים, ואני מכיר את הקושי בהצדקת השקעות IT. יותר מכל, אני מכיר את הקושי של ארגונים להשתנות עם הטמעת מערכות כאלה", אומר חסון.

המעבר ליבמ, הוא מסביר, בא לאחר שמצא בארגון ערכים המתאימים לו. "כלקוח, העדפתי שותפים אמיתיים, רצים למרחקים ארוכים, שמשקיעים בקשר ארוך טווח עם הלקוחות. כמנהל, חיפשתי חברה שמבינה שהנכס העיקרי שלה הוא האנשים העובדים עבורה, ודואגת שהאנשים האלה ימשיכו ויתפתחו. מי שנהנה מההשקעה הזאת באנשים הוא – בסופו של יום – הלקוח".

כאשר הוא מתבקש לנתח את שוק ה- SAP בישראל, קובע חסון כי הסביבה הופכת יותר ויותר בוגרת. בעבר, ההשקעה במערכות מידע נתפסה כהשקעה טכנולוגית - ללא מעורבות והבנה של הנהלת הארגון. אחר כך, כתגובת נגד, עברו הדברים לקיצוניות הפוכה של ניסיון לבנות מודלי ROI הבוחנים החזר השקעה מיידי על כל הוצאה - עניין קשה עד בלתי אפשרי. לדבריו, כיום מתבססת גישה המחפשת ערך עסקי (Business Value) כהצדקה להשקעות במערכות מידע. ארגונים בוגרים הנכנסים לתחום ה- SAP אינם שואלים "כמה משרות תחסוך המערכת החדשה", אלא "האם המערכת תעזור בשינוי תהליכים שיניב יתרון תחרותי". הדגש עובר להשגת ערך עסקי - ולא לחיסכון בפני עצמו, במסגרת זמן מוגדרת. ברוח זאת, מעורבות הנהלות בכירות בענייני טכנולוגיות מידע, בשיתוף עם מנהלי מערכות המידע, המתנהלים כיום באוריינטציה עסקית ולא טכנולוגית, והופכים להיות שותפים לניהול העסקי של הארגון: את ההחלטה על יישום SAP מובילים מנכ"לים ומנהלי כספים, בשיתוף עם מנהלי מערכות המידע.

"השאלות בהן מתלבט השוק הן עסקיות ולא רק טכנולוגיות. הלקוחות מבינים שלא פחות מהחבילה הנבחרת - ערך היישום נגזר מאיכויות העבודה של החברה המיישמת", קובע חסון. במקביל, הוא מציין, יותר ויותר חברות בוחנות האם ליישם SAP מקצה לקצה, או לשלב אותו עם פתרונות אחרים (Best of Breed). "הדילמה כבר אינה טכנולוגית. השילוב הטכנולוגי הופך לבעיה משנית, הודות לפלטפורמות אינטגרציה (EAI) מבית יבמ, SAP ואחרים". יבמ נערכת לעידן החדש הזה, עם סל הצעות רחב המשלב מתודולוגיות, תשתיות ומוצרי תוכנה. שאלת תמהיל הכלים, אומרים ביבמ, היא עסקית במהותה: מה מתאים יותר לפעילות ויעדי הארגון. הדילמה מחריפה כמובן ככל ש- SAP מרחיבה את מסגרת הכיסוי של החבילה שלה מצד אחד - וככל שיותר ויותר כלים וחבילות מתממשקים לסביבת SAP מצד שני.

"השינוי של השוק מתאים לאופי של יבמ", קובע חסון. "זו המחוייבות לערך העסקי, וההתייחסות ארוכת הטווח". יותר מכל, הוא מדגיש, יבמ בכלל וקבוצת ה- SAP בפרט, נאמנות לצרכים העסקיים של הלקוח. "אנחנו לא מהססים להגיד ללקוח שהוא לא צריך פרוייקט בכלל, או לא צריך מודול מסויים של SAP, כיוון שיש כלי אחר שמתאים יותר מצרכיו. אני אוהב את הגישה הזאת: אני לא מוכר את מה שיש לי על המדף. אנחנו לא מהססים לומר ללקוח את האמת, גם אם זה אומר שהפרוייקט יהיה קטן יותר".

ככל שהשוק הופך רחב יותר מצד אחד ומקצועי יותר מצד שני, מקפידה יבמ שלא להיכנס לתחרות במקומות שבהם אין לה ערך מוסף ייחודי להציע אותו. "אני לא נכנס לתחרות על המחיר. אני מעדיף לחפש את המקומות שבהם יש לי הצעת ערך מיוחדת עבור הלקוח. לקוחות מבינים שהאפקט של איכות הפתרון בטווח הארוך גדול פי כמה וכמה מכל ניסיון לחסוך בעלות של פרוייקטים. אנחנו מביאים הצעת ערך ייחודית לנו".

תפיסת העבודה של חטיבת השירותים העסקיים של יבמ, במסגרתה פועלת קבוצת ה- SAP, מתאימה במיוחד לחברות הזקוקות לשירותים בראייה גלובאלית. המסגרת הגלובאלית של יבמ רלוונטית כמובן גם לפרוייקטים מקומיים ותומכת בהם באמצעות הניסיון המצטבר מפעילות מקבילה בחו"ל - ותורמת עוד יותר לחברות ישראליות המרחיבות עסקים בחו"ל. כך בפרוייקט שבוצע בעבר בנטפים, כך בפרוייקט המתנהל כיום בסוכנויות צים ב- 100 מדינות.

"יש משמעות עצומה לאופן היישום של SAP – מעבר לחבילה עצמה. יש לנו בקבוצה (וביבמ העולמית) את הידע הגדול ביותר הזמין בידי מישהו בארץ. זו תוצאה של האוריינטציה העסקית. אנחנו מבינים מה זה ניהול כספים ולוגיסטיקה - ולא רק מה יש בחבילה עצמה. אנחנו יודעים לסייע בניהול עסקי, שמאפשר לשנות תהליכים ולנצל הזדמנויות".

יבמ היא מיישם ה- SAP הגדול ביותר בעולם, עם כ- 15,000 יועצי SAP. הניסיון הזה איפשר לחברה לגבש מתודולוגיות ייחודיות לניהול פרוייקטים, לצמצם סיכונים ולמנף את התהליך הקשה של החלפת מערכות מידע על מנת לממש את ההזדמנות לחולל שינוי עסקי. עד היום, ביצעה יבמ בישראל למעלה משלושים פרוייקטים בתחום ה- SAP. החברה מתמחה סקטוריאלית בתעשיות בהן יש לה ערך מוסף. לקוחות בארץ בתחומי הרכב, תעשיות פארמה, מזון ומוצרי צריכה, הנדסה ובניין, נהנים מהשילוב בין חבילות SAP המציעות פתרונות ייעודיים לתעשיות אלה, יחד עם הידע המגיע משלוחות יבמ סביב העולם.

"אנחנו מתמחים בשווקים ורטיקליים דוגמת הנדסה ובניין, מזון ומשקאות, רכב ומגזרים נוספים. בכל תחום כזה אנחנו צוברים התמחות וידע עסקי - ומנצלים את הידע הזה על מנת להציע ערך מוסף יחודי ללקוח הבא. תחום מרכזי נוסף המעניין אותנו הוא עולם המדיה והעיתונות", מוסיף חסון.

יבמ היא מיישם ה- SAP היחיד בישראל המציע שירותים גם בתחום ניהול השינוי. קבוצת ניהול השינוי ביבמ ישראל מביאה איתה רקע בתחומי ייעוץ ארגוני, הדרכה והטמעה - ומציעה ללקוחות ליווי ארגוני של התהליך: בין אם על ידי תקשור פנים ארגוני, התמודדות עם שינויים בתפקידים ולעתים התייתרות של תפקידים. "אנחנו משלבים את היכולות האלה בכל פרוייקט, כדי לשפר משמעותית את סיכויי ההצלחה, גם שלנו וגם של הלקוח", אומר חסון.

לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)

צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי

צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית



רן קידר |

צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.

חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח

חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.

בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.

בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.

חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל

החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.

חץ 3
צילום: דוברות משרד הביטחון

ישראל משלימה העברת מערכת "חץ 3" לגרמניה בעסקה בשווי מעל 3.6 מיליארד אירו

המערכת ליירוט טילים בליסטיים מועברת ללופטוואפה ותוצב בבסיס הולצדורף מדרום לברלין, בעסקה שמסמנת את העמקת שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל, גרמניה וארצות הברית על רקע המלחמה באוקראינה והעימותים האזוריים במזרח התיכון


ליאור דנקנר |

חץ 3 עובר לגרמניה אחרי שנתיים של מלחמה והתחמשות מואצת

ישראל צפויה להשלים היום את העברת מערכת "חץ 3" לגרמניה, וזו הפעם הראשונה שמדינה אחרת מקבלת גישה עצמאית למערכת היירוט ארוכת הטווח. ההסכם בין הממשלות נחתם לפני קצת יותר משנתיים ומוערך ביותר מ-3.6 מיליארד אירו, כ-4.2 מיליארד דולר, כולל מערכות שיגור, מכ"ם ותחמושת. חץ 3 נחשב לאחת מעסקאות הרכש המשמעותיות הראשונות שגרמניה מקדמת לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה בשנת 2022, כחלק מהערכה מחדש של יכולות ההגנה ביבשת. עבור ישראל, המערכת משמשת לביצור ההגנה מפני טילים בליסטיים מאיראן, עמה החליפה אש טילים במשך 12 ימים ביוני, וכן מול ארגון החות'ים בתימן. בתעשייה האווירית, הקבלן הראשי של הפרויקט, מציינים כי המערכת סופקה לגרמניה במהלך החודשים האחרונים בהתאם ללוחות הזמנים, למרות האתגרים שנוצרו בעקבות המלחמה.

לדבריהם, לקחים שהופקו משנתיים של עימות רב זירתי מאז מתקפת חמאס ב-2023 והלחימה בעזה ובחזיתות נוספות, שולבו בגרסת המערכת שמיועדת לגרמניה. לפי דיווחים רשמיים, שיעור היירוט של חץ 3 במהלך העימות עם איראן עומד על כ-86%. המערכת אמורה להיות פרוסה תחילה בבסיס האוויר הולצדורף, כ-120 קילומטרים מדרום לברלין, ובהמשך מתוכננת הקמה של אתרים נוספים בצפון מערב גרמניה ובדרומה. לצד התעשייה האווירית משתתפות בפרויקט גם רפאל וטומר, שתיהן בבעלות המדינה.


הפלישה הרוסית והקריאה לבניית מגן טילים אירופי

האצת ההתחמשות באירופה קשורה ישירות לפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ששינתה את האופן שבו מדינות היבשת מסתכלות על איום טילים ורקטות. עבור גרמניה, שמחזיקה עד היום בתדמית של כוח כלכלי זהיר בכל הקשור לביטחון, המלחמה במזרח אירופה ממחישה עד כמה תרחישים של ירי טילים לטווחים ארוכים על ערים ותשתיות אינם תרחיש תיאורטי בלבד.

בחודשים שלאחר הפלישה מדינות רבות באירופה בוחנות מחדש את תוכניות הרכש וההגנה האווירית שלהן ומחפשות שכבות הגנה נוספות מפני תקיפה בליסטית, כאשר חץ 3 משתלב בנקודה הזו בתמונת ההגנה. המערכת נועדה ליירט טילים מחוץ לאטמוספירה ולהוסיף שכבה מעל מערכות ההגנה הקיימות, בעיקר מול אפשרות של שיגורי טילים מרחוק על מרכזי אוכלוסייה ואתרים רגישים. כך העסקה הנוכחית עם ישראל נתפסת בברלין לא רק כעסקה נקודתית, אלא כחלק ממהלך רחב יותר של בניית מגן טילים אירופי בעידן שבו רוסיה נתפסת שוב כאיום צבאי מרכזי על היבשת.


אמברגו, הפסקת אש ועניין גרמני בדור הבא של המערכת

המהלך הביטחוני מתרחש על רקע תקופה מורכבת ביחסים בין ברלין לירושלים. גרמניה תומכת במשך שנים בזכותה של ישראל להגנה עצמית, וגם לאחר מתקפת 7 באוקטובר הביעה תמיכה בזכות התגובה. בהמשך, ככל שהלחימה ברצועת עזה התארכה והנזק ההומניטרי העמיק בעיני העולם, הביקורת הגרמנית גוברה וברלין הטילה באוגוסט אמברגו על יצוא נשק לישראל. לפי דיווחים רשמיים, האמברגו הוסר לאחר ההסכמה על הפסקת האש, והצדדים פועלים מאז לחיזוק הקשר ולהקטנת המתח הפוליטי.