גידול ניכר ביישומי SAP ע"י יבמ

אלי חסון, המנהל החדש של קבוצת ה- SAP ביבמ ישראל, חושף את יעדי הצמיחה בתחום זה של החברה ומציג את יתרונות המתודולוגיה הבינלאומית והקבוצה הייחודית של יבמ המתמחה בתחום ניהול השינוי
כתבה תדמית |

שלושה פרוייקטים גדולים של יישום מערכות SAP בהם זכתה יבמ לאחרונה ברבעון האחרון, בחברות נכסים ובניין, יפאורה-תבורי ודואר ישראל, מחזקים את המגמה עליה מדברים בחברה בגלוי, של תהליך מקביל של הבשלת השוק – והכרה הולכת וגוברת ביכולותיה הייחודיות של יבמ בתחום היישום של מערכות SAP.

"השינויים בשוק ה- SAP הישראלי, התפתחות התפיסה העסקית הכוללת כנקודת מבט מרכזית אל עולם ה- ERP וההתרחקות מתפיסה של טכנולוגיה בפני עצמה, מתאימים ביותר ליבמ". אחרי שמונה שנים בחטיבת טכנולוגיות המידע של בזק, תחילה כארכיטקט מערכות ראשי ואחר כך בתפקיד מנהל אגף, הגיע אלי חסון לתפקידו כמנהל קבוצת ה- SAP בחטיבת השירותים של יבמ ישראל, עם מושגים ברורים, של מי שחווה על בשרו את חוויית הלקוח – הן של יבמ והן של ספקים אחרים בשוק.

"אני מביא איתי הבנה של עולם הלקוחות. הבנה של פרוייקטים גדולים שעומדים בליבה הארגונית. ניהלתי פרוייקטים של עשרות מיליוני דולרים, ואני מכיר את הקושי בהצדקת השקעות IT. יותר מכל, אני מכיר את הקושי של ארגונים להשתנות עם הטמעת מערכות כאלה", אומר חסון.

המעבר ליבמ, הוא מסביר, בא לאחר שמצא בארגון ערכים המתאימים לו. "כלקוח, העדפתי שותפים אמיתיים, רצים למרחקים ארוכים, שמשקיעים בקשר ארוך טווח עם הלקוחות. כמנהל, חיפשתי חברה שמבינה שהנכס העיקרי שלה הוא האנשים העובדים עבורה, ודואגת שהאנשים האלה ימשיכו ויתפתחו. מי שנהנה מההשקעה הזאת באנשים הוא – בסופו של יום – הלקוח".

כאשר הוא מתבקש לנתח את שוק ה- SAP בישראל, קובע חסון כי הסביבה הופכת יותר ויותר בוגרת. בעבר, ההשקעה במערכות מידע נתפסה כהשקעה טכנולוגית - ללא מעורבות והבנה של הנהלת הארגון. אחר כך, כתגובת נגד, עברו הדברים לקיצוניות הפוכה של ניסיון לבנות מודלי ROI הבוחנים החזר השקעה מיידי על כל הוצאה - עניין קשה עד בלתי אפשרי. לדבריו, כיום מתבססת גישה המחפשת ערך עסקי (Business Value) כהצדקה להשקעות במערכות מידע. ארגונים בוגרים הנכנסים לתחום ה- SAP אינם שואלים "כמה משרות תחסוך המערכת החדשה", אלא "האם המערכת תעזור בשינוי תהליכים שיניב יתרון תחרותי". הדגש עובר להשגת ערך עסקי - ולא לחיסכון בפני עצמו, במסגרת זמן מוגדרת. ברוח זאת, מעורבות הנהלות בכירות בענייני טכנולוגיות מידע, בשיתוף עם מנהלי מערכות המידע, המתנהלים כיום באוריינטציה עסקית ולא טכנולוגית, והופכים להיות שותפים לניהול העסקי של הארגון: את ההחלטה על יישום SAP מובילים מנכ"לים ומנהלי כספים, בשיתוף עם מנהלי מערכות המידע.

"השאלות בהן מתלבט השוק הן עסקיות ולא רק טכנולוגיות. הלקוחות מבינים שלא פחות מהחבילה הנבחרת - ערך היישום נגזר מאיכויות העבודה של החברה המיישמת", קובע חסון. במקביל, הוא מציין, יותר ויותר חברות בוחנות האם ליישם SAP מקצה לקצה, או לשלב אותו עם פתרונות אחרים (Best of Breed). "הדילמה כבר אינה טכנולוגית. השילוב הטכנולוגי הופך לבעיה משנית, הודות לפלטפורמות אינטגרציה (EAI) מבית יבמ, SAP ואחרים". יבמ נערכת לעידן החדש הזה, עם סל הצעות רחב המשלב מתודולוגיות, תשתיות ומוצרי תוכנה. שאלת תמהיל הכלים, אומרים ביבמ, היא עסקית במהותה: מה מתאים יותר לפעילות ויעדי הארגון. הדילמה מחריפה כמובן ככל ש- SAP מרחיבה את מסגרת הכיסוי של החבילה שלה מצד אחד - וככל שיותר ויותר כלים וחבילות מתממשקים לסביבת SAP מצד שני.

"השינוי של השוק מתאים לאופי של יבמ", קובע חסון. "זו המחוייבות לערך העסקי, וההתייחסות ארוכת הטווח". יותר מכל, הוא מדגיש, יבמ בכלל וקבוצת ה- SAP בפרט, נאמנות לצרכים העסקיים של הלקוח. "אנחנו לא מהססים להגיד ללקוח שהוא לא צריך פרוייקט בכלל, או לא צריך מודול מסויים של SAP, כיוון שיש כלי אחר שמתאים יותר מצרכיו. אני אוהב את הגישה הזאת: אני לא מוכר את מה שיש לי על המדף. אנחנו לא מהססים לומר ללקוח את האמת, גם אם זה אומר שהפרוייקט יהיה קטן יותר".

ככל שהשוק הופך רחב יותר מצד אחד ומקצועי יותר מצד שני, מקפידה יבמ שלא להיכנס לתחרות במקומות שבהם אין לה ערך מוסף ייחודי להציע אותו. "אני לא נכנס לתחרות על המחיר. אני מעדיף לחפש את המקומות שבהם יש לי הצעת ערך מיוחדת עבור הלקוח. לקוחות מבינים שהאפקט של איכות הפתרון בטווח הארוך גדול פי כמה וכמה מכל ניסיון לחסוך בעלות של פרוייקטים. אנחנו מביאים הצעת ערך ייחודית לנו".

תפיסת העבודה של חטיבת השירותים העסקיים של יבמ, במסגרתה פועלת קבוצת ה- SAP, מתאימה במיוחד לחברות הזקוקות לשירותים בראייה גלובאלית. המסגרת הגלובאלית של יבמ רלוונטית כמובן גם לפרוייקטים מקומיים ותומכת בהם באמצעות הניסיון המצטבר מפעילות מקבילה בחו"ל - ותורמת עוד יותר לחברות ישראליות המרחיבות עסקים בחו"ל. כך בפרוייקט שבוצע בעבר בנטפים, כך בפרוייקט המתנהל כיום בסוכנויות צים ב- 100 מדינות.

"יש משמעות עצומה לאופן היישום של SAP – מעבר לחבילה עצמה. יש לנו בקבוצה (וביבמ העולמית) את הידע הגדול ביותר הזמין בידי מישהו בארץ. זו תוצאה של האוריינטציה העסקית. אנחנו מבינים מה זה ניהול כספים ולוגיסטיקה - ולא רק מה יש בחבילה עצמה. אנחנו יודעים לסייע בניהול עסקי, שמאפשר לשנות תהליכים ולנצל הזדמנויות".

יבמ היא מיישם ה- SAP הגדול ביותר בעולם, עם כ- 15,000 יועצי SAP. הניסיון הזה איפשר לחברה לגבש מתודולוגיות ייחודיות לניהול פרוייקטים, לצמצם סיכונים ולמנף את התהליך הקשה של החלפת מערכות מידע על מנת לממש את ההזדמנות לחולל שינוי עסקי. עד היום, ביצעה יבמ בישראל למעלה משלושים פרוייקטים בתחום ה- SAP. החברה מתמחה סקטוריאלית בתעשיות בהן יש לה ערך מוסף. לקוחות בארץ בתחומי הרכב, תעשיות פארמה, מזון ומוצרי צריכה, הנדסה ובניין, נהנים מהשילוב בין חבילות SAP המציעות פתרונות ייעודיים לתעשיות אלה, יחד עם הידע המגיע משלוחות יבמ סביב העולם.

"אנחנו מתמחים בשווקים ורטיקליים דוגמת הנדסה ובניין, מזון ומשקאות, רכב ומגזרים נוספים. בכל תחום כזה אנחנו צוברים התמחות וידע עסקי - ומנצלים את הידע הזה על מנת להציע ערך מוסף יחודי ללקוח הבא. תחום מרכזי נוסף המעניין אותנו הוא עולם המדיה והעיתונות", מוסיף חסון.

יבמ היא מיישם ה- SAP היחיד בישראל המציע שירותים גם בתחום ניהול השינוי. קבוצת ניהול השינוי ביבמ ישראל מביאה איתה רקע בתחומי ייעוץ ארגוני, הדרכה והטמעה - ומציעה ללקוחות ליווי ארגוני של התהליך: בין אם על ידי תקשור פנים ארגוני, התמודדות עם שינויים בתפקידים ולעתים התייתרות של תפקידים. "אנחנו משלבים את היכולות האלה בכל פרוייקט, כדי לשפר משמעותית את סיכויי ההצלחה, גם שלנו וגם של הלקוח", אומר חסון.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.