מחקר חדש בחן את תדמית ערי הפיתוח בעיני הישראלי העירוני לנוכח שינויי הסביבה החברתית-פוליטית והתקשורתית.

מטרת המחקר הייתה לבחון את תדמית ערי הפיתוח בעיני תושבי המרכז בשנת 2006 מול התדמית שנמצאה במחקר זהה שנערך בשנת 1976 על ידי המכון למחקר חברתי שימושי. שלושים השנים שעברו הניבו מגמה מדאיגה: מרבית העמדות עברו מדימוי "טוב מאוד וטוב" לדימוי "גרוע וגרוע מאוד". זאת, בכל ההיבטים שנבחנו: הרכב האוכלוסייה, היבטים כלכליים, לימודיים, חברתיים, תרבותיים ובעיקר ברמת הכדאיות לגור באותן ערים. את המחקר ערכה נירית וייס, מהחוג לתקשורת במכללה האקדמית עמק יזרעאל, מסלול בי.איי למצטיינים, בהנחיית ד"ר אלי אברהם.

הנבדקים, ברובם משתתפי כנסים תל-אביביים של ההיי-טק, אופיינו כ: אשכנזים, חילוניים, בעלי השכלה אקדמאית, בעלי הכנסה גבוהה מהממוצע, המשקיעים בצריכת מדיה לפחות שלוש שעות ביום. משאלון העמדות עולה, כאמור, כי דימוי ערי הפיתוח הנו גרוע באופן עקבי בכלל הפרמטרים שנבדקו.

לדעת כ-80% מהנשאלים ממרכז הארץ :

• האוכלוסייה שחיה בערי הפיתוח מורכבת ברובה מאנשים חסרי אמצעים ומעולים חדשים.

• הדירות בערים אלו קלות לרכישה ועל כן אינן אטרקטיביות.

• האפשרויות למציאת עבודה הנן בינוניות עד גרועות מאוד.

• האפשרויות לרמת הכנסה טובה הנן בינוניות עד גרועות מאוד .

• האפשרויות לחינוך בבתי הספר, חיי חברה וחיי תרבות הנן ברובן אפשרויות בינוניות עד גרועות.

• לא כדאי לגור בעיר פיתוח.

בהשוואה בין המחקר הנוכחי למחקר שבוצע באופן דומה בשנת 1976 בקרב תושבי מרכז הארץ נמצא, כי ההידרדרות המשמעותית ביותר בדימוי ערי הפיתוח חלה בשאלת כדאיות המחייה בערים אלו: משיבי 1976, לאחר לקיחת כלל המשתנים וההיבטים השונים בחשבון, היו חלוקים בעמדותיהם לגבי הכדאיות, אך מרביתם, 55%, השיבו, בסופו של דבר, ש"כדאי" ו"כדאי מאוד" לגור בעיר פיתוח. לעומת זאת, בשנת 2006, המסקנה אליה הגיעו משיבי השאלון הייתה נחרצת: קרוב ל-90% סברו ש"לא כל כך כדאי" ו"בכלל לא כדאי" לגור בעיר פיתוח. מדובר בהידרדרות של עשרות אחוזים. ככל הנראה למדדים בחיי החברה, התרבות והחינוך ולמדדים הגרועים מאוד בהיבטים הכלכליים יש חלק חשוב בשנת 2006 בהגעה למסקנה שלא כדאי לחיות בעיר פיתוח.

הממצאים הנוכחיים מתאימים לתוצאות מחקרי תקשורת קודמים בתחום "מרכז ופריפריה" בישראל, בהם נמצא, כי התקשורת מחזקת סטריאוטיפים, תוויות ודעות קדומות כלפי הפריפריה, והדיווח התקשורתי על ערי הפיתוח מלווה, לא אחת, בזלזול, פטרונות והעלאת ספק ביכולתן להיות "כמונו". מכאן, ניתן להבין את ההידרדרות החמורה בדימוי ערי הפיתוח, בעיני מי שתלויים במדיה למידע על ערי הפיתוח. כלומר, ככל הנראה, תושבי המרכז, המרוחקים גיאוגרפית מהפריפריה, מאמצים את התמונה העגומה של ערי הפיתוח, כפי שהיא מצטיירת בתקשורת.

הממצאים של המחקר, שמראים את הדימוי השלילי של ערים אלה, מדגישים את הצורך בפעולות לשיפור דימוי הפריפריה בתקשורת הישראלית.