שימוש במידע פנים חוקי? יש דבר כזה בבורסה שלנו
לא פעם אנו עדים לשינוי חד במחיר של מניה מבלי שדווח על כל אירוע מהותי או מבלי שאירע כל אירוע שעשוי להשפיע, ולו באופן עקיף על שוויה של החברה. כך קרה שלשום (ג') למנייתה של חברת מפעלים פטרוכימיים , אשר זינקה בשיעור של 3.4% מבלי שנמצא לה הסבר. ותאמינו לנו – בשוק חיפשו הסבר. עיתונאים, סוחרים ושחקנים קטנים נברו בהודעות החברות לבורסה, הרימו טלפונים לחדרי עסקאות, ניסו להפעיל מקורבים ומכרים ב"חלונות גבוהים" יותר או פחות. בסופו של דבר כל אלה סגרו את היום בלי התובנה המתבקשת – בשוק שלנו עדיין פועל החוק הפשוט: מי שקרוב יותר יודע קודם.
על פי חוק ני"ע בישראל, על חברה ציבורית חל איסור למסור מידע אם לדעתה סביר, כי האדם לו נמסר המידע יעשה שימוש במידע.
ועכשיו לתשובה לגבי פטרוכימיים. החברה, כך הסתבר ל-Bizportal בשיחות שקיימנו עם אישים מהשוק, קיימה ביום ג' השבוע מפגש סגור ומצומצם עם אנליסטים של בתי השקעות מובילים בשוק. בפגישה הוצגו לנציגי בתי ההשקעות נתונים ותוכניות של החברה. כן כן, אתם לא ידעתם על כך, אנחנו לא ידענו על כך, איש בעיתונות הכלכלית לא דיווח על כך – פשוט, כי החברה לא סיפרה על כך.
האמת היא, שכבר התרגלנו לכך שמפגשים כאלה קורים לא מעט. אבל זה שאנחנו התרגלנו לא מאפשר לרגולטורים להירדם בשמירה. כאשר מנכ"ל חברה ציבורית מזמין מנהלי השקעות למצגת היכרות מעמיקה, כל מטרתו הינה בסופו של דבר, להשפיע באופן מהותי על מחיר המניה של החברה. שכן, אם הוא לא היה מאמין שהפגישה תשפיע על מחיר המניה, לא סביר כי הוא היה מבזבז את זמנו היקר.
העובדות מדברות בעד עצמן. בצירוף מקרים "מדהים", קורה לא פעם שמיד אחרי מצגות מסוג זה מחיר המניה מזנק מבלי שדווח על אירוע כלשהו בדיווח מיידי לבורסה ולרשות ני"ע. לא פעם, אחרי מפגשים שכאלה - מחירי המניות מקבלות תפנית למרות שלא שאירע אירוע חיצוני אשר אמור היה להשפיע על המניה.
המשקיע הקטן שמנסה לברר את הסיבה לתמחור מחדש של הנייר ולא מוצא תשובה, מאבד את אמונו בבורסה. שכן, כעת ברור לו כי בבורסה נעשים דברים 'מאחורי הקלעים' שאינם מדווחים לציבור באופן שוויוני.
עד היום רשות ני"ע לא התערבה בנושא המצגות שעורכים המנכ"לים למנהלי ההשקעות ולו פעם אחת, למרות שהיא מכירה את הנוהג ולמרות שזוהי הפרה מובהקת של חובת הדיווח – זו שנועדה לשמור על שיוויון הנגישות למידע בין כל סוגי המשקיעים בבורסה – המוסדיים, הבנקאים והפרטיים.
כל העניין של פעילות האנליסטים הוא בעייתי – כאשר מסתכלים על מבנה החוק בעניין חובת הדיווח. אולם ברור לנו ולכם, כי "תעשיית החזאים" הזו לא תמות בקרוב. אנליסטים מחזיקים בכח עצום מול החברות, שכן מאחורי כל אנליסט עומדים אלפי משקיעים פוטנציאליים במניה ובעלי החברות ומנהליהן יודעים זאת ומשתפים איתם פעולה. אנליסט יכול להרים טלפון למנכ"ל או סמנכ"ל בכל חברה ציבורית ולספר לו שהחליט להכניס אותו לרשימת מעקב של בתי ההשקעות בו הוא עובד – ואוטומטית לקבל מידע שאתם לא תקבלו עד לפרסום הדוחות הרבעוניים של החברה. זאת למרות שאם תשאלו מנהלים, הם יאמרו שהם לא נוהגים להציג לאיש נתונים שלא דיווחו עליהם עדיין.
באותה נשימה, אני מוכרח לומר שלמרות הבעייתיות והעובדה שכנראה הגיעה השעה שהרגולטורים ברשות יקדישו לכך מחשבה נוספת, אנליסטים הם עדיין שופר חשוב בשוק ההון – אפילו שבנק ישראל לא ממש מבסוט מהם (השבוע הצהירו בבנק כי לדעת ראשיו, האנליסטים בישראל "פועלים כעדר"). הם עדיין אחד הכלים היחידים שבאמצעותם משקיעים יכולים לקבל מידע כלשהו על חברות בין הפרסומים הרבעוניים - ובכך ליעייל את השוק.
אז אם אתם שואלים אותנו, על הרשות לני"ע לחייב את החברות הציבוריות לדווח לציבור על עצם קיום מצגת קידום המניות על מנת שהשקיפות בשוק ההון תהיה מרבית ושאותו משקיע קטן יידע להבין באופן בהיר יותר את הסיבות שהובילו לשינוי במחיר מניותיו. שוק שקוף יותר יתמחר את המניות באופן מדויק יותר, יקטין את התנודתיות, יגדיל את וודאות המשקיעים לגבי השווי האמיתי של מניותיהם ובכך יקרב לקרבו משקיעים נוספים.
אנחנו מחכים.
