מסכמים רבעון בת"א-100: הרווח הנקי הכולל עלה ב-20%

אז מה היה לנו ברבעון החולף? נראה, כי יותר נכון לשאול מה לא היה לנו, שכן הרבעון החולף היה רווי באירועים דרמטיים, הן במישור הכלכלי והן במישור הביטחוני-מדיני. אבל זה לא הצליח לעצור את מכונת הריצה של הבורסה
ליאור גוטליב |

בימים אלו ממש מגיעה לסיומה עונת הדו"חות הכספיים לרבעון השלישי של שנת 2006, וניתן לסקור ולנתח את תוצאות החברות הנסחרות בבורסה בת"א. הכתבה הבאה תבחן בעיקר את תוצאות 100 החברות הגדולות הנסחרות בבורסה באופן פרטני יותר, דהיינו חלוקה לפי מגזרים עיקריים והשוואת התוצאות לרבעון מקביל ולרבעון קודם.

אז מה היה לנו ברבעון החולף? נראה, כי יותר נכון לשאול מה לא היה לנו, שכן הרבעון החולף היה רווי באירועים דרמטיים הן במישור הכלכלי והן במישור הביטחוני-מדיני. המלחמה בצפון שפקדה את ישראל כבר עם פתיחת הרבעון השלישי, העלתה סימני שאלה רבים בנוגע להשפעתה על הדו"חות הכספיים של החברות השונות. לאחר מכן היה זה הדולר, שנפל לשפל של חמש שנים מול השקל, כשהשינוי הנומינלי במהלך התקופה השפיע על מגזרים שונים לחיוב ולשלילה. לבסוף, אי אפשר להתעלם מהאינפלציה השלילית ששררה במשק בתקופה המדווחת, בעיקר בשל מדד ספטמבר שירד בשיעור חד של 0.9%.

בנקים

מובילות מדדי הבורסה, חביבות המשקיעים הזרים והכוכבות של שנת 2005 בשוק ההון המקומי (אך ממש לא ב-2006)- אלו הן מניות הבנקים. הבנקים נהנו ברבעונים האחרונים מהפריחה במשק ודיווחו רבעון אחר רבעון על תוצאות מרשימות. אולם, גם מכונת הכסף המשומנת ביותר מושפעת ממדדים נמוכים, רפורמה בשוק ההון, וכמובן- המלחמה.

כך, ברבעון החולף אכזבו הבנקים עם תוצאות חלשות ביחס לרבעונים קודמים. רפורמת בכר אילצה את הבנקים למכור את חברות קרנות הנאמנות שבבעלותן ונראה, כי השפיעה לשלילה על ההכנסות התפעוליות (ירידה בהכנסות מעמלות). במקביל, עלה סעיף ההפרשה לחובות מסופקים, קרי הפרשה לחובות בעייתיים, והפחית עוד יותר את הרווח מפעילות מימון, שמהווה את מקור ההכנסה העיקרי של הבנקים.

כמו כן, גם סביבת האינפלציה הנמוכה והמדדים השליליים ברבעון החולף הביאה לכך שהבנקים רשמו רווחים נמוכים יותר על הרכיב הצמוד בהון העצמי שלהם. למרות כל האמור לעיל, בשורה התחתונה עלה הרווח הנקי המצרפי של הבנקים הכלולים בת"א 100 ב-22% לעומת רבעון מקביל, אך זאת בעיקר תודות לרווחי הון גבוהים במיוחד כתוצאה ממכירת חברות קרנות הנאמנות, קופות הגמל ומכירת אחזקות בקונגלומרטים בעקבות חוק הבנקאות.

כך לדוגמא, כ-70% מתוך סך הרווח הנקי של בנק לאומי הגיע למעשה ממכירת אחזקותיו בחברת הביטוח מגדל, מכירת אחזקות באפריקה ישראל ומכירת חברת פסגות.

ביטוח

לאחר אזהרת הרווח שפרסמו ברבעון הקודם על רקע חולשה בשוק ההון המקומי, ברבעון החולף אמנם נרשם שיפור לעומת רבעון קודם אך אם נבחן את התוצאות בהשוואה לרבעון מקביל, ניווכח לראות שהרווחים הצטמקו. ברבעון השני של 2006 סבל שוק ההון מחולשה על רקע הירידות בשווקים מתעוררים והדבר בא לידי ביטוי בירידה ברווחים מביטוח חיים.

את הרבעון החולף אמנם סיים שוק המניות בעליות אך התנהגות שוק ההון לאורך הרבעון הייתה תנודתית והשפיעה לשלילה על רווחי חברות הביטוח בהשוואה לרבעון מקביל אשתקד. כמו כן נציין, כי הרבעון השלישי ב-2005 היה חזק במיוחד בשוק ההון (עלייה של 17.7% במדד ת"א 25).

מזון ורשתות שיווק

סקטור זה מבטא, אולי יותר מכל, את המצב הכלכלי של המשק ומושפע בצורה ניכרת ממצב הרוח הלאומי. המלחמה בצפון בתחילת הרבעון שיתקה למעשה כרבע מדינה למשך חודש והעלתה חששות בנוגע להשפעתה השלילית על תוצאות הרבעון השלישי. במקביל, חשוב לציין, את העונתיות המשפיעה בצורה מהותית על מגזר זה.

הרבעון השלישי כולל בתוכו הן את חודשי הקיץ שנחשבים כ"חלשים" יותר עונתית והן את חודש ספטמבר שכולל לעיתים את חגי תשרי. בחינת התוצאות הכספיות לעומת הרבעון המקביל אשתקד מצביעה על צמיחה דו ספרתית נאה בשורה העליונה כאשר מכאן ניתן להסיק כי השפעת המלחמה על החברות לא הייתה מהותית. מי שבלטו לחיוב ברבעון החולף היו חברות יצרני המזון שרשמו שיעורי צמיחה נאים בשורת ההכנסות לעומת רבעון מקביל.

צמיחה שנבעה בעיקרה מהתפשטות לשוקי חו"ל, המהווים מנוע צמיחה עיקרי לחברות. כך, רשמה שטראוס עלית צמיחה דו ספרתית מרשימה לעומת הרבעון המקביל בעיקר תודות לעלייה של 70% בהכנסות הפעילות בחו"ל. סיפור דומה ראינו גם בדו"חות של אסם כשפעילות טבעול בחו"ל המשיכה להוות מקור צמיחה מהותי. ברשתות המזון ראינו תמונה שונה, כאשר בעוד בשורת מכירות נרשמה צמיחה יפה לעומת רבעון מקביל (בעיקר בשל עונתיות), הרי שהן הצליחו לבצע צעדי התייעלות משמעותיים ולהגיע לשיעורי רווחיות תפעולית נאים.

כמו כן, ניתן לראות מהטבלאות המצורפות, כי בתחום המסחר הצמיחה בהכנסות והשיפור התפעולי ברבעון השלישי לעומת רבעון מקביל התמתנו לעומת שיעורי הגידול ברבעון שני 2006 מול רבעון שני 2005. זאת, על רקע קריסת רשת קלאב מרקט. ברבעון השני של 2005 קלאב מרקט עוד הייתה שחקן מרכזי ואגרסיבי בשוק ועל כן סך ההכנסות והרווח של החברות הבורסאיות היו נמוכים יותר מאשר ברבעון השלישי 2005 אז קרסה הרשת.

אי לכך, כשאנו משווים רבעון שלישי 2006 מול הרבעון השלישי 2005, בסיס ההשוואה גבוה יותר ולכן קצב העלייה מתון יותר.

כימיה ופרמצבטיקה

תחום הפרמצבטיקה כולל למעשה רק את טבע ופריגו. הראשונה הציגה דו"ח מצוין לרבעון השלישי של השנה, עם צמיחה יפה בהכנסות, עלייה בכל המגזרים וההפתעה הגדולה ביותר, עלייה בשיעור הרווחיות. זאת, תודות להשקות מוצרים בבלעדיות, השקות בארה"ב ומכירות חזקות באירופה ובשאר העולם, כאשר הרווחיות הגולמית הגבוהה מהווה אינדיקציה לכך שסביבת המחירים במוצרים הגנריים הבסיסיים מתייצבת.

חשוב לציין, כי בד בבד עם התוצאות החזקות סיפקה החברה תחזיות מעט מאכזבות לשנת 2007 בהן היא צופה צמיחה בשיעור חד ספרתי בלבד. גם פריגו הציגה תוצאות טובות ברבעון החולף כשמנוע הצמיחה העיקרי של החברה היה השקת מוצרים חדשים, בעיקר בתחום ה-OTC.

בתחום הכימיה תמונת המצב אינה כה ורודה. מכתשים אגן הציגה דו"חות מאכזבים בהתאם לאזהרת הרווח שפרסמה החברה קודם לכן. החברה דיווחה על ירידה משמעותית ברווחים לעומת רבעון מקביל שנבעו בעיקר מקשיים בשוק בברזיל, כאשר ברקע חילופי המנכ"ל הקרבים.

אכזבה נוספת במגזר היא פטרוכימיים שרשמה הפסד ברבעון החולף לעומת רווח ברבעון מקביל. פטרוכימיים הינה הנפגעת העיקרית מבין חברות ת"א 100 עקב המלחמה, שכן ירי הקטיושות על חיפה הובילו לפגיעה משמעותית בפעילות החברה למשך חודש ימים.

יצרנית האשלג הישראלית, כי"ל, הציגה אמנם דו"חות שעלו בקנה אחד עם ציפיות השוק והצביעו על עלייה במכירות, אך שוב הרווח התפעולי נשחק. מחירי האשלג והמו"מ עם הסינים יצר כותרות רבות בשנה האחרונה, ובמחצית השנייה של הרבעון נסגרו לבסוף ההסכמים עם הסינים וההודים. יתרה מכך, העובדה כי שער הדולר בסיום הרבעון היה הנמוך ביותר במהלך הרבעון, השפיע על התוצאות של פירמות יצוא המדווחות דולרית, כגון כי"ל וטבע.

נדל"ן

את ענף הנדל"ן בבורסת ת"א כבר ניתן להכתיר כענף המנצח של שנת 2006. צמיחת המשק בשנים האחרונות ושיפור המצב הכלכלי, הביאו להתעוררות בשוק הנדל"ן בישראל. זאת, יחד עם גידול ניכר בפעילות בחו"ל של חברות הנדל"ן הישראליות תרמו לפריחה מחודשת של ענף זה.

גם ברבעון החולף, המשיכו חברות הנדל"ן לשגר לבורסה הודעות על מיזמים חדשים, רכישות ומכירות בקצב מסחרר. בחינת התוצאות של החברות הכלולות במדד ת"א 100 ברבעון החולף מצביעה על גידול דו ספרתי גבוה במיוחד בהכנסות לעומת רבעון מקביל וצמיחה נאה ניכרה גם בשורת הרווח הנקי.

החברות במגזר נהנו ברבעון החולף מהכנסות חד פעמיות כתוצאה ממימושי נכסים והנפקות רבות, עדות לגאות ששוררת בתחום. מגזר הנדל"ן שהינו מגזר עתיר הוצאות מימון נהנה ברבעון החולף מסביבת האינפלציה נמוכה. כמו כן נהנה המגזר משיפור בהכנסות מדמי שכירות, כאשר מכירות נכסי הנדל"ן הניבו לחברות רווחי הון נאים.

כך, גם זיהוי מזרח אירופה כשוק החם ע"י מרבית חברות הנדל"ן הביאו ויביאו לשיפור בתוצאות החברות. מנגד, בחינת התוצאות לעומת רבעון קודם מצביע על ירידה הן בהכנסות והן ברווח הנקי, ירידה שנובעת בין היתר גם מהייסוף החד בשקל מול המטבעות הזרים, בפרט מול הדולר.

טקסטיל

ענף זה הכולל את דלתא גליל, תפרון ופמס רשם בסיכום הרבעון החולף שיפור בתוצאות לעומת רבעון מקביל. זאת, בעיקר על רקע הדו"ח הכספי של דלתא גליל שרשמה גידול בהכנסות, ותודות לתוכנית התייעלות שיישמה הצליחה החברה לעבור לרווח של 3.2 מיליון דולר לעומת הפסד ברבעון מקביל.

מנגד, פמס הייתה לנקודה השלילית במגזר. נזכיר, כי ברבעון המקביל יצרה פמס, חביבת המשקיעים בשנים האחרונות, כותרות רבות כשפרסמה דו"ח רבעוני גרוע ללא כל אזהרה מוקדמת וכתוצאה מכך צנחה המניה בשיעור חד. גם ברבעון החולף הוסיפה החברה לסבול מבעיות עם לקוחה העיקרי ובשורה התחתונה הציגה הפסד של 2.4 מיליון שקל לעומת רווח של 23.5 מיליון שקל ברבעון מקביל.

סיכום

במבט כולל על תוצאות החברות הגדולות הנסחרות בבורסת ת"א ניתן לומר כי חרף המלחמה שפקדה את ישראל ברבעון החולף, הייסוף החד בשקל מול הדולר וסביבת האינפלציה השלילית, הצליחו החברות להציג רבעון נוסף של צמיחה בשורת ההכנסות, שיפור תפעולי וגידול ברווחים, כסך הרווח הנקי של החברות הכלולות במדד ת"א 100 עלה בשיעור של כ-20%. תוצאות אלו, שמתקבלות על רקע ירידת התוצר בשיעור של 1.6% ברבעון (אומדן ראשוני), מצביעות על כך שהצמיחה המהירה במשק נמשכת, כך שייתכן כי, אומדן ראשוני זה של הלמ"ס יעודכן כלפי מעלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

מירי רגב
צילום: יחצ

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"

שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו,  "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"

עוזי גרסטמן |

יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.


בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.


בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".

בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".