אייל אלון: השקעה במסחר באירו-דולר אינה צעד חכם עתה

סוחרים יבחנו השבוע לעומק את נתוני מדד ההוצאה והצריכה שיפורסם ביום שישי ואת מדד מנהלי הרכש בתעשיה של ה-ISM בשבוע הבא
אייל אלון - אפיקס |

אנליסטים אמריקניים מעריכים בימים האחרונים כי מכירות של דולרים מצד בנקים מרכזיים בעולם, וההאטה כלכלית במעצמה האמריקנית, אמורים להחליש את השטר הירוק עד לרמות של 1.3 דולר לאירו תוך חודש ועד ל-1.35 תוך שנה. ישנם גם אנליסטים בעום שצפים לרכישה מסיבית של אירו מצד בנקים מרכזיים. זאת על פי דו"ח של קרן המטבע הבינלאומית מהשבוע שעבר.

בנושא המדיניות המוניטרית, השווקים מעריכים שהסיכוי לעוד העלאת ריבית עד סוף השנה בארה"ב הינו נמוך מאוד במיוחד בהינתן מחירי הנפט הנמוכים. יש אף המגדילים לעשות ולדבר כבר עכשיו על קיצוץ בריבית בארה"ב. כדי לתמוך או לסתור את ההשערות לגבי המדיניות המוניטרית סוחרים יבחנו את נתוני מדד ההוצאה והצריכה (יום שישי השבוע), את מדד מנהלי הרכש בייצור של מכון ה-ISM (השניים באוקטובר) ואת נתון מספר מקומות העבודה החדשים בארה"ב ביום שישי הראשון של החודש הבא.

באירופה, נזכיר, האינפלציה הצפויה ירדה לאחרונה, ואולי כך ניתן להסביר את חולשת המטבע המאוחד במיוחד אל מול השטרלינג. ביום שישי יתפרסמו נתוני האינפלציה באירופה, אחריהם השווקים יעקבו בעניין רב.

החלטת הריבית הבאה באירופה תהיה ב-5.10, ומצפים שהריבית על האירו תועלה ל-3.25%. אתמול יצאו נתוני ה-IFO של האקלים העיסקי גבוהים במקצת מהצפי ל-104.9 יחסית ל-104.4 שנצפה על ידי אנליסטים. הנתונים תומכים בהעלאת ריבית.

באנגליה פורסמו היום נתוני התמ"ג כאשר הצפי היה ל-2.6% צמיחה יחסית ל-2.3% מהרבעון הקודם ונתוני ביטחון הצרכן ביום שישי, נתונים טובים צריכים להגדיל את הסיכוי להעלאת ריבית ל-5%.

במאבק היורו-שטרלינג על ההגמוניה ביבשת בינתיים יד האנגלי על העליונה עם ניצחון גם בקרב האחרון עם פריצת רמת התמיכה של היורו ב-0.6705 ומסחר מתחת ל0.67 "כייבל" לאירו. מהשערים אנו למדים על ההסתברויות שהשוק נותן להעלאת ריבית באנגליה ובגוש היורו.

מבחינה טכנית, היורו שטרלינג נסחר בטווח מאז תחילת 2004. הטווח הוא של כ-400 פיפס בין 0.66 ל-0.7 "כייבל" לאירו. לאורך הזמן התווך נהיה צר יותר, מה שמצביע על חוסר החלטיות הן מצד הקונים והן מצד המוכרים. כמו כן, נוצרה פה תבנית של משולש עם נטיה למטה. ניתן אף לראות בגרף הנרות היפניים שכל פעם שהשערים עולים, הקונים אינם מוכנים לשלם יותר, ואילו המוכרים דווקא מופיעים בשפע.

הצלחת המוכרים לפרוץ למטה לרמות שלא נראו מאז נובמבר 2005 מחזקת את הטענה, שקרוב לוודאי פריצת המשולש תתקיים לכיוון מטה. יעד הפריצה יהיה בערך 0.62 שטרלינג לאירו.

זאת ועוד, גם האינדיקטורים הטכניים תומכים בחולשת האירו. ה-RSI נמצא באזור מכירות היתר וה-MACD שלילי וכן, פניו למטה. בקיצור, קניית היורו-שטרלינג אינה מעשה חכם כרגע.

לגבי יפן, השווקים מעריכים שלא תהיה שם העלאת ריבית עד סוף השנה, ולכן החולשה היחסית של היפני. הנגיד היפני, טושיהיקו פוקוי, צוטט בישיבת הריבית האחרונה באומרו ש"יפן אינה נחפזת להעלות את הריבית" - וש"כלכלת יפן תמשיך להיתרחב באופן מתון". בעיקרון, כמה נתונים טובים וביפן שוב ידברו על העלאת ריבית. תקדים לזה אפשר למצוא לפני חודש, כשנתונים חזקים של מדד ההשקעות של פירמות בהון עלה מעבר לצפי ותמך נלבהות ביין.

אצלנו הריבית באוקטובר נשארה ללא שינוי ב-5.5% בהחלטה של סטנלי פישר. הגורמים להחלטה היו קצב האינפלציה של 2.2% הנמצא באמצע היעד שלה וההנחה שתקציב הממשלה ל-2007 יאושר. ההחלטה התקבלה למרות התחזקות השקל וירידת מחירי הנפט והסחורות.

ובהסתכלות על כל העולם, אירן אמורה להתמיד במשיכת תשומת הלב העולמית בעניין העשרת האורניום על ידה. דחיית תאריך היעד להפסקת ההעשרה לאוקטובר מבלי להחליט על תאריך חדש צריכה להוריד מהמתיחות סביב העניין. מופיעות גם מדינות שמסכימות על העשרת אורניום חלקית. נשיא אירן, אחמדיניג'אד, הידוע לשמצה הודיע מצידו שארצו תהיה מוכנה לשאת ולתת על הסוגיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.