אייל אלון: השקעה במסחר באירו-דולר אינה צעד חכם עתה
אנליסטים אמריקניים מעריכים בימים האחרונים כי מכירות של דולרים מצד בנקים מרכזיים בעולם, וההאטה כלכלית במעצמה האמריקנית, אמורים להחליש את השטר הירוק עד לרמות של 1.3 דולר לאירו תוך חודש ועד ל-1.35 תוך שנה. ישנם גם אנליסטים בעום שצפים לרכישה מסיבית של אירו מצד בנקים מרכזיים. זאת על פי דו"ח של קרן המטבע הבינלאומית מהשבוע שעבר.
בנושא המדיניות המוניטרית, השווקים מעריכים שהסיכוי לעוד העלאת ריבית עד סוף השנה בארה"ב הינו נמוך מאוד במיוחד בהינתן מחירי הנפט הנמוכים. יש אף המגדילים לעשות ולדבר כבר עכשיו על קיצוץ בריבית בארה"ב. כדי לתמוך או לסתור את ההשערות לגבי המדיניות המוניטרית סוחרים יבחנו את נתוני מדד ההוצאה והצריכה (יום שישי השבוע), את מדד מנהלי הרכש בייצור של מכון ה-ISM (השניים באוקטובר) ואת נתון מספר מקומות העבודה החדשים בארה"ב ביום שישי הראשון של החודש הבא.
באירופה, נזכיר, האינפלציה הצפויה ירדה לאחרונה, ואולי כך ניתן להסביר את חולשת המטבע המאוחד במיוחד אל מול השטרלינג. ביום שישי יתפרסמו נתוני האינפלציה באירופה, אחריהם השווקים יעקבו בעניין רב.
החלטת הריבית הבאה באירופה תהיה ב-5.10, ומצפים שהריבית על האירו תועלה ל-3.25%. אתמול יצאו נתוני ה-IFO של האקלים העיסקי גבוהים במקצת מהצפי ל-104.9 יחסית ל-104.4 שנצפה על ידי אנליסטים. הנתונים תומכים בהעלאת ריבית.
באנגליה פורסמו היום נתוני התמ"ג כאשר הצפי היה ל-2.6% צמיחה יחסית ל-2.3% מהרבעון הקודם ונתוני ביטחון הצרכן ביום שישי, נתונים טובים צריכים להגדיל את הסיכוי להעלאת ריבית ל-5%.
במאבק היורו-שטרלינג על ההגמוניה ביבשת בינתיים יד האנגלי על העליונה עם ניצחון גם בקרב האחרון עם פריצת רמת התמיכה של היורו ב-0.6705 ומסחר מתחת ל0.67 "כייבל" לאירו. מהשערים אנו למדים על ההסתברויות שהשוק נותן להעלאת ריבית באנגליה ובגוש היורו.
מבחינה טכנית, היורו שטרלינג נסחר בטווח מאז תחילת 2004. הטווח הוא של כ-400 פיפס בין 0.66 ל-0.7 "כייבל" לאירו. לאורך הזמן התווך נהיה צר יותר, מה שמצביע על חוסר החלטיות הן מצד הקונים והן מצד המוכרים. כמו כן, נוצרה פה תבנית של משולש עם נטיה למטה. ניתן אף לראות בגרף הנרות היפניים שכל פעם שהשערים עולים, הקונים אינם מוכנים לשלם יותר, ואילו המוכרים דווקא מופיעים בשפע.
הצלחת המוכרים לפרוץ למטה לרמות שלא נראו מאז נובמבר 2005 מחזקת את הטענה, שקרוב לוודאי פריצת המשולש תתקיים לכיוון מטה. יעד הפריצה יהיה בערך 0.62 שטרלינג לאירו.
זאת ועוד, גם האינדיקטורים הטכניים תומכים בחולשת האירו. ה-RSI נמצא באזור מכירות היתר וה-MACD שלילי וכן, פניו למטה. בקיצור, קניית היורו-שטרלינג אינה מעשה חכם כרגע.
לגבי יפן, השווקים מעריכים שלא תהיה שם העלאת ריבית עד סוף השנה, ולכן החולשה היחסית של היפני. הנגיד היפני, טושיהיקו פוקוי, צוטט בישיבת הריבית האחרונה באומרו ש"יפן אינה נחפזת להעלות את הריבית" - וש"כלכלת יפן תמשיך להיתרחב באופן מתון". בעיקרון, כמה נתונים טובים וביפן שוב ידברו על העלאת ריבית. תקדים לזה אפשר למצוא לפני חודש, כשנתונים חזקים של מדד ההשקעות של פירמות בהון עלה מעבר לצפי ותמך נלבהות ביין.
אצלנו הריבית באוקטובר נשארה ללא שינוי ב-5.5% בהחלטה של סטנלי פישר. הגורמים להחלטה היו קצב האינפלציה של 2.2% הנמצא באמצע היעד שלה וההנחה שתקציב הממשלה ל-2007 יאושר. ההחלטה התקבלה למרות התחזקות השקל וירידת מחירי הנפט והסחורות.
ובהסתכלות על כל העולם, אירן אמורה להתמיד במשיכת תשומת הלב העולמית בעניין העשרת האורניום על ידה. דחיית תאריך היעד להפסקת ההעשרה לאוקטובר מבלי להחליט על תאריך חדש צריכה להוריד מהמתיחות סביב העניין. מופיעות גם מדינות שמסכימות על העשרת אורניום חלקית. נשיא אירן, אחמדיניג'אד, הידוע לשמצה הודיע מצידו שארצו תהיה מוכנה לשאת ולתת על הסוגיה.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
