אייל אלון: השקעה במסחר באירו-דולר אינה צעד חכם עתה

סוחרים יבחנו השבוע לעומק את נתוני מדד ההוצאה והצריכה שיפורסם ביום שישי ואת מדד מנהלי הרכש בתעשיה של ה-ISM בשבוע הבא
אייל אלון - אפיקס |

אנליסטים אמריקניים מעריכים בימים האחרונים כי מכירות של דולרים מצד בנקים מרכזיים בעולם, וההאטה כלכלית במעצמה האמריקנית, אמורים להחליש את השטר הירוק עד לרמות של 1.3 דולר לאירו תוך חודש ועד ל-1.35 תוך שנה. ישנם גם אנליסטים בעום שצפים לרכישה מסיבית של אירו מצד בנקים מרכזיים. זאת על פי דו"ח של קרן המטבע הבינלאומית מהשבוע שעבר.

בנושא המדיניות המוניטרית, השווקים מעריכים שהסיכוי לעוד העלאת ריבית עד סוף השנה בארה"ב הינו נמוך מאוד במיוחד בהינתן מחירי הנפט הנמוכים. יש אף המגדילים לעשות ולדבר כבר עכשיו על קיצוץ בריבית בארה"ב. כדי לתמוך או לסתור את ההשערות לגבי המדיניות המוניטרית סוחרים יבחנו את נתוני מדד ההוצאה והצריכה (יום שישי השבוע), את מדד מנהלי הרכש בייצור של מכון ה-ISM (השניים באוקטובר) ואת נתון מספר מקומות העבודה החדשים בארה"ב ביום שישי הראשון של החודש הבא.

באירופה, נזכיר, האינפלציה הצפויה ירדה לאחרונה, ואולי כך ניתן להסביר את חולשת המטבע המאוחד במיוחד אל מול השטרלינג. ביום שישי יתפרסמו נתוני האינפלציה באירופה, אחריהם השווקים יעקבו בעניין רב.

החלטת הריבית הבאה באירופה תהיה ב-5.10, ומצפים שהריבית על האירו תועלה ל-3.25%. אתמול יצאו נתוני ה-IFO של האקלים העיסקי גבוהים במקצת מהצפי ל-104.9 יחסית ל-104.4 שנצפה על ידי אנליסטים. הנתונים תומכים בהעלאת ריבית.

באנגליה פורסמו היום נתוני התמ"ג כאשר הצפי היה ל-2.6% צמיחה יחסית ל-2.3% מהרבעון הקודם ונתוני ביטחון הצרכן ביום שישי, נתונים טובים צריכים להגדיל את הסיכוי להעלאת ריבית ל-5%.

במאבק היורו-שטרלינג על ההגמוניה ביבשת בינתיים יד האנגלי על העליונה עם ניצחון גם בקרב האחרון עם פריצת רמת התמיכה של היורו ב-0.6705 ומסחר מתחת ל0.67 "כייבל" לאירו. מהשערים אנו למדים על ההסתברויות שהשוק נותן להעלאת ריבית באנגליה ובגוש היורו.

מבחינה טכנית, היורו שטרלינג נסחר בטווח מאז תחילת 2004. הטווח הוא של כ-400 פיפס בין 0.66 ל-0.7 "כייבל" לאירו. לאורך הזמן התווך נהיה צר יותר, מה שמצביע על חוסר החלטיות הן מצד הקונים והן מצד המוכרים. כמו כן, נוצרה פה תבנית של משולש עם נטיה למטה. ניתן אף לראות בגרף הנרות היפניים שכל פעם שהשערים עולים, הקונים אינם מוכנים לשלם יותר, ואילו המוכרים דווקא מופיעים בשפע.

הצלחת המוכרים לפרוץ למטה לרמות שלא נראו מאז נובמבר 2005 מחזקת את הטענה, שקרוב לוודאי פריצת המשולש תתקיים לכיוון מטה. יעד הפריצה יהיה בערך 0.62 שטרלינג לאירו.

זאת ועוד, גם האינדיקטורים הטכניים תומכים בחולשת האירו. ה-RSI נמצא באזור מכירות היתר וה-MACD שלילי וכן, פניו למטה. בקיצור, קניית היורו-שטרלינג אינה מעשה חכם כרגע.

לגבי יפן, השווקים מעריכים שלא תהיה שם העלאת ריבית עד סוף השנה, ולכן החולשה היחסית של היפני. הנגיד היפני, טושיהיקו פוקוי, צוטט בישיבת הריבית האחרונה באומרו ש"יפן אינה נחפזת להעלות את הריבית" - וש"כלכלת יפן תמשיך להיתרחב באופן מתון". בעיקרון, כמה נתונים טובים וביפן שוב ידברו על העלאת ריבית. תקדים לזה אפשר למצוא לפני חודש, כשנתונים חזקים של מדד ההשקעות של פירמות בהון עלה מעבר לצפי ותמך נלבהות ביין.

אצלנו הריבית באוקטובר נשארה ללא שינוי ב-5.5% בהחלטה של סטנלי פישר. הגורמים להחלטה היו קצב האינפלציה של 2.2% הנמצא באמצע היעד שלה וההנחה שתקציב הממשלה ל-2007 יאושר. ההחלטה התקבלה למרות התחזקות השקל וירידת מחירי הנפט והסחורות.

ובהסתכלות על כל העולם, אירן אמורה להתמיד במשיכת תשומת הלב העולמית בעניין העשרת האורניום על ידה. דחיית תאריך היעד להפסקת ההעשרה לאוקטובר מבלי להחליט על תאריך חדש צריכה להוריד מהמתיחות סביב העניין. מופיעות גם מדינות שמסכימות על העשרת אורניום חלקית. נשיא אירן, אחמדיניג'אד, הידוע לשמצה הודיע מצידו שארצו תהיה מוכנה לשאת ולתת על הסוגיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.