אייל אלון: השקעה במסחר באירו-דולר אינה צעד חכם עתה
אנליסטים אמריקניים מעריכים בימים האחרונים כי מכירות של דולרים מצד בנקים מרכזיים בעולם, וההאטה כלכלית במעצמה האמריקנית, אמורים להחליש את השטר הירוק עד לרמות של 1.3 דולר לאירו תוך חודש ועד ל-1.35 תוך שנה. ישנם גם אנליסטים בעום שצפים לרכישה מסיבית של אירו מצד בנקים מרכזיים. זאת על פי דו"ח של קרן המטבע הבינלאומית מהשבוע שעבר.
בנושא המדיניות המוניטרית, השווקים מעריכים שהסיכוי לעוד העלאת ריבית עד סוף השנה בארה"ב הינו נמוך מאוד במיוחד בהינתן מחירי הנפט הנמוכים. יש אף המגדילים לעשות ולדבר כבר עכשיו על קיצוץ בריבית בארה"ב. כדי לתמוך או לסתור את ההשערות לגבי המדיניות המוניטרית סוחרים יבחנו את נתוני מדד ההוצאה והצריכה (יום שישי השבוע), את מדד מנהלי הרכש בייצור של מכון ה-ISM (השניים באוקטובר) ואת נתון מספר מקומות העבודה החדשים בארה"ב ביום שישי הראשון של החודש הבא.
באירופה, נזכיר, האינפלציה הצפויה ירדה לאחרונה, ואולי כך ניתן להסביר את חולשת המטבע המאוחד במיוחד אל מול השטרלינג. ביום שישי יתפרסמו נתוני האינפלציה באירופה, אחריהם השווקים יעקבו בעניין רב.
החלטת הריבית הבאה באירופה תהיה ב-5.10, ומצפים שהריבית על האירו תועלה ל-3.25%. אתמול יצאו נתוני ה-IFO של האקלים העיסקי גבוהים במקצת מהצפי ל-104.9 יחסית ל-104.4 שנצפה על ידי אנליסטים. הנתונים תומכים בהעלאת ריבית.
באנגליה פורסמו היום נתוני התמ"ג כאשר הצפי היה ל-2.6% צמיחה יחסית ל-2.3% מהרבעון הקודם ונתוני ביטחון הצרכן ביום שישי, נתונים טובים צריכים להגדיל את הסיכוי להעלאת ריבית ל-5%.
במאבק היורו-שטרלינג על ההגמוניה ביבשת בינתיים יד האנגלי על העליונה עם ניצחון גם בקרב האחרון עם פריצת רמת התמיכה של היורו ב-0.6705 ומסחר מתחת ל0.67 "כייבל" לאירו. מהשערים אנו למדים על ההסתברויות שהשוק נותן להעלאת ריבית באנגליה ובגוש היורו.
מבחינה טכנית, היורו שטרלינג נסחר בטווח מאז תחילת 2004. הטווח הוא של כ-400 פיפס בין 0.66 ל-0.7 "כייבל" לאירו. לאורך הזמן התווך נהיה צר יותר, מה שמצביע על חוסר החלטיות הן מצד הקונים והן מצד המוכרים. כמו כן, נוצרה פה תבנית של משולש עם נטיה למטה. ניתן אף לראות בגרף הנרות היפניים שכל פעם שהשערים עולים, הקונים אינם מוכנים לשלם יותר, ואילו המוכרים דווקא מופיעים בשפע.
הצלחת המוכרים לפרוץ למטה לרמות שלא נראו מאז נובמבר 2005 מחזקת את הטענה, שקרוב לוודאי פריצת המשולש תתקיים לכיוון מטה. יעד הפריצה יהיה בערך 0.62 שטרלינג לאירו.
זאת ועוד, גם האינדיקטורים הטכניים תומכים בחולשת האירו. ה-RSI נמצא באזור מכירות היתר וה-MACD שלילי וכן, פניו למטה. בקיצור, קניית היורו-שטרלינג אינה מעשה חכם כרגע.
לגבי יפן, השווקים מעריכים שלא תהיה שם העלאת ריבית עד סוף השנה, ולכן החולשה היחסית של היפני. הנגיד היפני, טושיהיקו פוקוי, צוטט בישיבת הריבית האחרונה באומרו ש"יפן אינה נחפזת להעלות את הריבית" - וש"כלכלת יפן תמשיך להיתרחב באופן מתון". בעיקרון, כמה נתונים טובים וביפן שוב ידברו על העלאת ריבית. תקדים לזה אפשר למצוא לפני חודש, כשנתונים חזקים של מדד ההשקעות של פירמות בהון עלה מעבר לצפי ותמך נלבהות ביין.
אצלנו הריבית באוקטובר נשארה ללא שינוי ב-5.5% בהחלטה של סטנלי פישר. הגורמים להחלטה היו קצב האינפלציה של 2.2% הנמצא באמצע היעד שלה וההנחה שתקציב הממשלה ל-2007 יאושר. ההחלטה התקבלה למרות התחזקות השקל וירידת מחירי הנפט והסחורות.
ובהסתכלות על כל העולם, אירן אמורה להתמיד במשיכת תשומת הלב העולמית בעניין העשרת האורניום על ידה. דחיית תאריך היעד להפסקת ההעשרה לאוקטובר מבלי להחליט על תאריך חדש צריכה להוריד מהמתיחות סביב העניין. מופיעות גם מדינות שמסכימות על העשרת אורניום חלקית. נשיא אירן, אחמדיניג'אד, הידוע לשמצה הודיע מצידו שארצו תהיה מוכנה לשאת ולתת על הסוגיה.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")