אייל אלון: השקעה במסחר באירו-דולר אינה צעד חכם עתה
אנליסטים אמריקניים מעריכים בימים האחרונים כי מכירות של דולרים מצד בנקים מרכזיים בעולם, וההאטה כלכלית במעצמה האמריקנית, אמורים להחליש את השטר הירוק עד לרמות של 1.3 דולר לאירו תוך חודש ועד ל-1.35 תוך שנה. ישנם גם אנליסטים בעום שצפים לרכישה מסיבית של אירו מצד בנקים מרכזיים. זאת על פי דו"ח של קרן המטבע הבינלאומית מהשבוע שעבר.
בנושא המדיניות המוניטרית, השווקים מעריכים שהסיכוי לעוד העלאת ריבית עד סוף השנה בארה"ב הינו נמוך מאוד במיוחד בהינתן מחירי הנפט הנמוכים. יש אף המגדילים לעשות ולדבר כבר עכשיו על קיצוץ בריבית בארה"ב. כדי לתמוך או לסתור את ההשערות לגבי המדיניות המוניטרית סוחרים יבחנו את נתוני מדד ההוצאה והצריכה (יום שישי השבוע), את מדד מנהלי הרכש בייצור של מכון ה-ISM (השניים באוקטובר) ואת נתון מספר מקומות העבודה החדשים בארה"ב ביום שישי הראשון של החודש הבא.
באירופה, נזכיר, האינפלציה הצפויה ירדה לאחרונה, ואולי כך ניתן להסביר את חולשת המטבע המאוחד במיוחד אל מול השטרלינג. ביום שישי יתפרסמו נתוני האינפלציה באירופה, אחריהם השווקים יעקבו בעניין רב.
החלטת הריבית הבאה באירופה תהיה ב-5.10, ומצפים שהריבית על האירו תועלה ל-3.25%. אתמול יצאו נתוני ה-IFO של האקלים העיסקי גבוהים במקצת מהצפי ל-104.9 יחסית ל-104.4 שנצפה על ידי אנליסטים. הנתונים תומכים בהעלאת ריבית.
באנגליה פורסמו היום נתוני התמ"ג כאשר הצפי היה ל-2.6% צמיחה יחסית ל-2.3% מהרבעון הקודם ונתוני ביטחון הצרכן ביום שישי, נתונים טובים צריכים להגדיל את הסיכוי להעלאת ריבית ל-5%.
במאבק היורו-שטרלינג על ההגמוניה ביבשת בינתיים יד האנגלי על העליונה עם ניצחון גם בקרב האחרון עם פריצת רמת התמיכה של היורו ב-0.6705 ומסחר מתחת ל0.67 "כייבל" לאירו. מהשערים אנו למדים על ההסתברויות שהשוק נותן להעלאת ריבית באנגליה ובגוש היורו.
מבחינה טכנית, היורו שטרלינג נסחר בטווח מאז תחילת 2004. הטווח הוא של כ-400 פיפס בין 0.66 ל-0.7 "כייבל" לאירו. לאורך הזמן התווך נהיה צר יותר, מה שמצביע על חוסר החלטיות הן מצד הקונים והן מצד המוכרים. כמו כן, נוצרה פה תבנית של משולש עם נטיה למטה. ניתן אף לראות בגרף הנרות היפניים שכל פעם שהשערים עולים, הקונים אינם מוכנים לשלם יותר, ואילו המוכרים דווקא מופיעים בשפע.
הצלחת המוכרים לפרוץ למטה לרמות שלא נראו מאז נובמבר 2005 מחזקת את הטענה, שקרוב לוודאי פריצת המשולש תתקיים לכיוון מטה. יעד הפריצה יהיה בערך 0.62 שטרלינג לאירו.
זאת ועוד, גם האינדיקטורים הטכניים תומכים בחולשת האירו. ה-RSI נמצא באזור מכירות היתר וה-MACD שלילי וכן, פניו למטה. בקיצור, קניית היורו-שטרלינג אינה מעשה חכם כרגע.
לגבי יפן, השווקים מעריכים שלא תהיה שם העלאת ריבית עד סוף השנה, ולכן החולשה היחסית של היפני. הנגיד היפני, טושיהיקו פוקוי, צוטט בישיבת הריבית האחרונה באומרו ש"יפן אינה נחפזת להעלות את הריבית" - וש"כלכלת יפן תמשיך להיתרחב באופן מתון". בעיקרון, כמה נתונים טובים וביפן שוב ידברו על העלאת ריבית. תקדים לזה אפשר למצוא לפני חודש, כשנתונים חזקים של מדד ההשקעות של פירמות בהון עלה מעבר לצפי ותמך נלבהות ביין.
אצלנו הריבית באוקטובר נשארה ללא שינוי ב-5.5% בהחלטה של סטנלי פישר. הגורמים להחלטה היו קצב האינפלציה של 2.2% הנמצא באמצע היעד שלה וההנחה שתקציב הממשלה ל-2007 יאושר. ההחלטה התקבלה למרות התחזקות השקל וירידת מחירי הנפט והסחורות.
ובהסתכלות על כל העולם, אירן אמורה להתמיד במשיכת תשומת הלב העולמית בעניין העשרת האורניום על ידה. דחיית תאריך היעד להפסקת ההעשרה לאוקטובר מבלי להחליט על תאריך חדש צריכה להוריד מהמתיחות סביב העניין. מופיעות גם מדינות שמסכימות על העשרת אורניום חלקית. נשיא אירן, אחמדיניג'אד, הידוע לשמצה הודיע מצידו שארצו תהיה מוכנה לשאת ולתת על הסוגיה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
