מכירת סלקום גרמה ככל הנראה לתנודות במט"ח בספטמבר
ממחלקת פעילות המשק במטבע חוץ בבנק ישראל נמסר, כי בחודש ספטמבר פוחת השקל מול הדולר בשיעור של 1.2% ומול הסל בשיעור של 0.6%. בבנק מצאו, כי מרבית הפיחות כנגד הדולר מקורו בפעילות תושבי ישראל ותושבי חוץ במשק ומיעוטו בשינוי בשערי החליפין העולמיים. מחזורי הפעילות היו דומים לאלו של החודשיים האחרונים, אך גבוהים מהמחזורים בתחילת השנה.
בסיכון שער החליפין, כפי שהוא נמדד על ידי סטיית התקן הגלומה באופציות שקל/דולר, נשמרה היציבות בכל הטווחים לפדיון ברמה נמוכה של כ-5.5%. גם בשווקים המתעוררים לא חל שינוי מהותי בסיכון שער החליפין.
עוד נמסר מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח, כי תנועות ההון ארוכות הטווח למשק, הסתכמו זה החודש השני ברציפות ביצוא הון נטו, לעומת יבוא הון נטו בהיקפים משמעותיים מתחילת השנה. זאת, בשל התייצבות ביבוא ההון ארוך הטווח של תושבי חוץ - המשקפת, בין היתר, ירידה בקצב ההשקעות במניות למסחר בבורסה בת"א, לצד גידול מסוים ביצוא הון זה מצד תושבי ישראל - בעיקר עליה בקצב ההשקעות בני"ע זרים של המשקיעים המוסדיים.
בחודש ספטמבר, מציינים כלכלני המחלקה, הפעילות בשוק הושפעה בצורה משמעותית ממה שהם מגדירים כ"מימוש השקעה ישירה של תושב חוץ בחברת תקשורת גדולה בהיקף של 1.3 מיליארד דולר", בכך ניתן יותר מרמז לעסקה העצומה של מכירת האחזקות בסלקום לאי.די.בי על ידי האחים ספרא.
העסקה התבטאה ברכישות מט"ח בהיקפים ניכרים, מסבירים בבנק ישראל. השקעותיהם של תושבי חוץ במניות למסחר בבורסה בת"א פחתו החודש בהמשך לירידה בהיקף ההשקעות בחודש הקודם, זאת בניגוד להמשך מגמת גידול ההשקעות בשווקים המתעוררים בארבעת החודשים האחרונים.
הסקטור העיסקי מכר החודש מט"ח בהיקף ניכר באמצעות המכשירים קצרי הטווח - מכשירים פיננסים נגזרים, נטילות אשראי בנקאי במט"ח ומשיכות מפיקדונות בבנקים במט"ח. מכירות המט"ח באמצעות מכשירים פיננסים נגזרים הסתכמו בהיקף ניכר של כמיליארד דולרים והתבצעו על ידי מספר מצומצם של חברות.
נטילות אשראי בנקאי והמשיכות מפיקדונות בבנקים במט"ח הושפעו מהעסקה הגדולה שהוזכרה לעיל, ובניכוי עסקה זו נמשכו פירעונות האשראי הבנקאי במט"ח. מתחילת השנה, מסתכמים פירעונות אלו בהיקף ניכר של כשלושה מיליארדי דולרים. זאת, על רקע הצמצום המתמשך בפער הריביות בין השקל לדולר עד כדי ביטולו.
נתונים ארעיים של חודש ספטמבר מצביעים על עליה נוספת בקצב ההשקעות בחו"ל של המשקיעים המוסדיים שהואצה בחודשיים האחרונים. מתחילת השנה השקיעו המשקיעים המוסדיים בנכסים זרים כ-1.8 מיליארד דולרים. הגידול בהשקעות בחו"ל הינו מהלך ארוך טווח המתרחש על רקע החלתו, בתחילת 2005, של השלב האחרון של הרפורמה במיסוי.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״
״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף
משרד האוצר לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.
״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.
״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.
״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.
- הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
- משרד האנרגיה 'יש לקבוע מדיניות ארוכת טווח למיסוי רכב חשמלי'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.
