נטל חוב הממשלה עדיין גבוה מהממוצע במדינות מפותחות
מהמחלקה המוניטרית בבנק ישראל נמסר, כי החוב הממשלתי הכולל הגיע בתום המחצית הראשונה של שנת 2005 ל-544 מיליארד שקל, כמעט ללא שינוי ריאלי לעומת סוף שנת 2004. בחינת הרכבו של החוב מעידה כי יתרת החוב הפנימי הנקוב בשקלים ירדה בכאחוז ריאלית, בעוד שיתרתו של החוב החיצוני הנקוב במט"ח, במונחי שקלים, עלתה בכ-4% ריאלית. עלייה זו של החוב החיצוני נובעת מהיחלשותו של השקל מול הדולר במהלך המחצית הראשונה של השנה, בעוד ששוויו במט"ח של החוב החיצוני ירד בתקופה זו בכ-2 אחוזים. במחצית הראשונה של שנת 2005 ירד יחס החוב הכולל בתוצר בהמשך להתפתחותו בשנת 2004 והגיע ל-102%. זאת, לאחר מגמת העלייה ביחס זה בשנים שלפני כן, משיעור של 88% בשנת 2000 עד ל-104% בשנת 2003. בחינת הרכבו של החוב מגלה כי משקל החוב החיצוני בתוצר עלה, בעקבות התחזקות הדולר לעומת השקל, ואילו חלה ירידה במשקל החוב הפנימי בתוצר, בהמשך למגמה שהחלה בשנת 2004, על רקע הירידה בצרכי גיוס ההון המקומי של הממשלה, בשל הצמצום בגירעון הממשלתי, עקב ההפרטה הגבוהה וכן עקב הצמיחה הגבוהה. על אף הירידה ביחס החוב הכולל לתוצר, עדיין נטל החוב בתוצר - 102% - גבוה מהממוצע במדינות המפותחות 76% - (OECD) ומהממוצע במדינות האיחוד האירופי - 79%. כמו כן, אחד התנאים המרכזיים שנקבעו באמנת מאסטריכט הינו יחס חוב-תוצר של עד 60% או תוואי ירידה ברור לקראת שיעור זה. במחלקה המוניטרית מציינים, כי על הממשלה להמשיך בתהליך הצמצום הרב-שנתי של הגירעון הממשלתי, עד שזה יביא לצמצום נטל החוב בתוצר לשיעורים המקובלים בעולם. הדבר יתרום להמשך הירידה בתשואות לטווחים השונים, לפיתוח שוק האג"ח הפרטיות ולשיפור בדירוג האשראי של המשק – ולכן גם להוזלת עלות המימון עבור הממשלה והסקטור העסקי. ראוי לציין בהקשר זה, כי נטל החוב בתוצר הוא אחד המדדים החשובים לבחינת יציבותו של משק בעיניי המשקיעים המקומיים והזרים וככל שזה נמוך יותר, כך נתפס המשק בעיניהם כיציב יותר. עוד נמסר מהמחלקה המוניטרית, כי בתום המחצית הראשונה של 2005 היווה החוב הלא-צמוד בריבית קבועה 15% בלבד מסך החוב הממשלתי, על אף עליית משקלו של רכיב זה בסך גיוס ההון בתקופה זו. משקל נמוך זה נובע ממדיניות גיוס ההון בעבר, בעיקר מההנפקות הגדולות של אג"ח לא-סחירות צמודות למדד שבוצעו לפני הרפורמה בפנסיה, וכן מההנפקות הנרחבות של אג"ח בחו"ל בשנתיים הקודמות. חשוב, אם כן, כי הממשלה תמשיך ותגייס את ההון הדרוש לה למימון הגירעון בעיקר על ידי אג"ח לא צמודות, בעיקר לאור גודלו הרב של החוב הכולל. מהמחלקה המוניטרית נמסר עוד, כי משקלו של החוב הסחיר בחוב הפנימי הוסיף ועלה במחצית שנת 2005 לכ-62%, לעומת 51% בלבד בשנת 1998. יתרה מזאת, משקל זה עלה וצפוי להמשיך ולעלות בעקבות יישומה של הרפורמה בפנסיה – אשר בעקבותיה הופסקו ההנפקות של אג"ח לא-סחירות לקרנות הפנסיה ואלה פנו לשוק האג"ח הסחירות. תשלומי הריבית בישראל, עפ"י ההגדרה המקובלת בעולם, היוו 6.7% מהתוצר במחצית הראשונה של השנה - שיעור גבוה יחסית לזה ששורר במדינות המפותחות - 1.9% מהתוצר בממוצע במדינות ה-OECD ו-2.9% באיחוד האירופי בשנת 2004. תשלומי הריבית הגבוהים הינם השתקפות של רמתו הגבוהה של החוב הממשלתי בישראל יחסית למדינות מערביות אחרות. במחלקה המוניטרית מציינים, כי הקפדה על המשך הצמצום הרב-שנתי של הגירעון הממשלתי, תביא לצמצום החוב של הממשלה ולירידה בתשלומי הריבית השוטפים עליו, דבר שיגדיל את גמישות הממשלה בקביעת סדרי עדיפויותיה בתקציב. כלכלני המחלקה סבורים, כי רצוי שהממשלה תיישם בהקדם את תוכניותיה לגבי ניהול החוב, כך שיהיה עקבי עם השתלבותו של שוק ההון המקומי בשוקי ההון בעולם: להגדיל את חלקו הלא-צמוד של החוב ולהאריך את הטווח לפדיון שלו, להנפיק חוב צמוד למדד רק לטווחים ארוכים ולחדול מלהנפיק חוב בריבית משתנה. ראוי להדגיש, כי החוב הלא-צמוד בריבית קבועה הוא הנסחר ביותר בשווקים הבין-לאומיים, שכן מדינות עם שיעורי אינפלציה נמוכים, כמו בישראל, מנפיקות את רובו הגדול של החוב הפנימי ללא הצמדה ובריבית קבועה.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
מדד המחירים לצרכן CPIמחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.5%; מדד המחירים ביולי עלה 0.4%
מדד המחירים ביולי עלה בהתאם לתחזיות הכלכלנים; מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, ירידה חדה בדירות חדשות; מה קרה בשכר הדירה ונתונים נוספים?
מדד המחירים עלה ב-0.4% בדומה לקונסנזוס התחזיות. בשנים עשר החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.1%.
מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, מדד מחירי הדירות החדשות איבד 1.5% - זה משמעותי מאוד!
הנתון שפרסמה היום הלמ"ס מבטא המשך ירידה במחירי הדירות, זה החודש הרביעי ברציפות כשמדי חודש הירידה מתגברת. העדכון של הלמ"ס מתייחס לחודשים מאי-יוני (ממוצע של סוף מאי), כלומר לפני חודשיים וחצי. מאז המחירים המשיכו לרדת. בבדיקות בשטח של ביזפורטל עולה כי מחירי הדירות ירדו ב-5%, יש גם מקומות שהירידה חריפה יותר.
בלמ"ס מעדכנים כי מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני השנה, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני בשנה שעברה נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-2.5%. על פי הלמ"ס מתחילת השנה החלה התמתנות בעליות המחירים כשבארבע התצפיות האחרונות יש ירידות מחירים.
מהשוואת העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נמצאו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון (8.2%), חיפה (5.5%), דרום (2.7%), ירושלים (1.7%), מרכז (1.3%) ותל-אביב (1.1%).
- מדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- וול סטריט חוגגת את המדד, אבל מדוע המכסים (עדיין) לא משפיעים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי הלמ"ס מחירי דירות חדשות ירדו ב--1.5% בחודש אחד. שיעור העסקאות במסגרת תמיכה ממשלתית ירד מ-30.2% בתקופה הקודמת (אפריל – מאי 2025) ל-29.5% בתקופה הנוכחית. מבדיקה שערכנו עולה כי מדד מחירי הדירות החדשות בניכוי עסקאות בתמיכה ממשלתית ירד ב-0.7%.
