נטל חוב הממשלה עדיין גבוה מהממוצע במדינות מפותחות
מהמחלקה המוניטרית בבנק ישראל נמסר, כי החוב הממשלתי הכולל הגיע בתום המחצית הראשונה של שנת 2005 ל-544 מיליארד שקל, כמעט ללא שינוי ריאלי לעומת סוף שנת 2004.
בחינת הרכבו של החוב מעידה כי יתרת החוב הפנימי הנקוב בשקלים ירדה בכאחוז ריאלית, בעוד שיתרתו של החוב החיצוני הנקוב במט"ח, במונחי שקלים, עלתה בכ-4% ריאלית. עלייה זו של החוב החיצוני נובעת מהיחלשותו של השקל מול הדולר במהלך המחצית הראשונה של השנה, בעוד ששוויו במט"ח של החוב החיצוני ירד בתקופה זו בכ-2 אחוזים.
במחצית הראשונה של שנת 2005 ירד יחס החוב הכולל בתוצר בהמשך להתפתחותו בשנת 2004 והגיע ל-102%. זאת, לאחר מגמת העלייה ביחס זה בשנים שלפני כן, משיעור של 88% בשנת 2000 עד ל-104% בשנת 2003. בחינת הרכבו של החוב מגלה כי משקל החוב החיצוני בתוצר עלה, בעקבות התחזקות הדולר לעומת השקל, ואילו חלה ירידה במשקל החוב הפנימי בתוצר, בהמשך למגמה שהחלה בשנת 2004, על רקע הירידה בצרכי גיוס ההון המקומי של הממשלה, בשל הצמצום בגירעון הממשלתי, עקב ההפרטה הגבוהה וכן עקב הצמיחה הגבוהה.
על אף הירידה ביחס החוב הכולל לתוצר, עדיין נטל החוב בתוצר - 102% - גבוה מהממוצע במדינות המפותחות 76% - (OECD) ומהממוצע במדינות האיחוד האירופי - 79%. כמו כן, אחד התנאים המרכזיים שנקבעו באמנת מאסטריכט הינו יחס חוב-תוצר של עד 60% או תוואי ירידה ברור לקראת שיעור זה.
במחלקה המוניטרית מציינים, כי על הממשלה להמשיך בתהליך הצמצום הרב-שנתי של הגירעון הממשלתי, עד שזה יביא לצמצום נטל החוב בתוצר לשיעורים המקובלים בעולם. הדבר יתרום להמשך הירידה בתשואות לטווחים השונים, לפיתוח שוק האג"ח הפרטיות ולשיפור בדירוג האשראי של המשק – ולכן גם להוזלת עלות המימון עבור הממשלה והסקטור העסקי.
ראוי לציין בהקשר זה, כי נטל החוב בתוצר הוא אחד המדדים החשובים לבחינת יציבותו של משק בעיניי המשקיעים המקומיים והזרים וככל שזה נמוך יותר, כך נתפס המשק בעיניהם כיציב יותר.
עוד נמסר מהמחלקה המוניטרית, כי בתום המחצית הראשונה של 2005 היווה החוב הלא-צמוד בריבית קבועה 15% בלבד מסך החוב הממשלתי, על אף עליית משקלו של רכיב זה בסך גיוס ההון בתקופה זו. משקל נמוך זה נובע ממדיניות גיוס ההון בעבר, בעיקר מההנפקות הגדולות של אג"ח לא-סחירות צמודות למדד שבוצעו לפני הרפורמה בפנסיה, וכן מההנפקות הנרחבות של אג"ח בחו"ל בשנתיים הקודמות. חשוב, אם כן, כי הממשלה תמשיך ותגייס את ההון הדרוש לה למימון הגירעון בעיקר על ידי אג"ח לא צמודות, בעיקר לאור גודלו הרב של החוב הכולל.
מהמחלקה המוניטרית נמסר עוד, כי משקלו של החוב הסחיר בחוב הפנימי הוסיף ועלה במחצית שנת 2005 לכ-62%, לעומת 51% בלבד בשנת 1998. יתרה מזאת, משקל זה עלה וצפוי להמשיך ולעלות בעקבות יישומה של הרפורמה בפנסיה – אשר בעקבותיה הופסקו ההנפקות של אג"ח לא-סחירות לקרנות הפנסיה ואלה פנו לשוק האג"ח הסחירות.
תשלומי הריבית בישראל, עפ"י ההגדרה המקובלת בעולם, היוו 6.7% מהתוצר במחצית הראשונה של השנה - שיעור גבוה יחסית לזה ששורר במדינות המפותחות - 1.9% מהתוצר בממוצע במדינות ה-OECD ו-2.9% באיחוד האירופי בשנת 2004. תשלומי הריבית הגבוהים הינם השתקפות של רמתו הגבוהה של החוב הממשלתי בישראל יחסית למדינות מערביות אחרות. במחלקה המוניטרית מציינים, כי הקפדה על המשך הצמצום הרב-שנתי של הגירעון הממשלתי, תביא לצמצום החוב של הממשלה ולירידה בתשלומי הריבית השוטפים עליו, דבר שיגדיל את גמישות הממשלה בקביעת סדרי עדיפויותיה בתקציב.
כלכלני המחלקה סבורים, כי רצוי שהממשלה תיישם בהקדם את תוכניותיה לגבי ניהול החוב, כך שיהיה עקבי עם השתלבותו של שוק ההון המקומי בשוקי ההון בעולם: להגדיל את חלקו הלא-צמוד של החוב ולהאריך את הטווח לפדיון שלו, להנפיק חוב צמוד למדד רק לטווחים ארוכים ולחדול מלהנפיק חוב בריבית משתנה. ראוי להדגיש, כי החוב הלא-צמוד בריבית קבועה הוא הנסחר ביותר בשווקים הבין-לאומיים, שכן מדינות עם שיעורי אינפלציה נמוכים, כמו בישראל, מנפיקות את רובו הגדול של החוב הפנימי ללא הצמדה ובריבית קבועה.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
צים, חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אך ההערכה היא כי הסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
