הירידה החדה במחירי הנפט לא הצליחה לגבור על הפד

הודעתו של אלן גרינספן בנוגע לחששותיו מפני משברים בכלכלה האמריקנית התקבלה בעין מאוד לא יפה בוול סטריט ושלחה את המדדים להסחר באדום. מדד אמון הצרכנים שירד היום העיב גם הוא על המסחר. אלווריון ירדה ב-1.45%, אינטרנט זהב עלתה ב-2.64%
יניב לפן |

וול סטריט סגרה את המסחר בירידות שערים חזקות. הסיפור היה יכול להגמר הרבה יותר גרוע לולא הייתה מגיעה הישועה מכיוון מחירי הנפט. במהלך המסחר הגיעו הודעות מרגיעות מאקוודור ומפרץ מקסיקו ששלחו את המחירים לירידות. היום פתחו המדדים באדום בציפייה למדד אמון הצרכנים ולנאום גרינספן. מדד אמון הצרכנים שלח את המדדים עמוק לתוך הבור האדום ונאום גרינספן עזר להחליק את המידרון.

מדד הנאסד"ק סגר בירידה של 0.64% לשער של 2,120 נקודות, מדד הדאו ירד בשיעור של 0.51% לשער של 10,397 נקודות.

אלן גרינספן נאם היום בסימפוזיון של הפדרל רזרב בקנסס, בעיקרון הנאום של יו"ר הפד לא היה אמור להכיל מידע חדש אך כשאתה מנהל את הכלכלה החזקה בעולם כל מילה שלך מסוגלת להזיז שווקים.

בנאום הפתיחה של כנס הפד הזהיר גרינספן מפני הסכנות בשווקי הנדל"ן אך לא נתן שום רמז לגבי כיוון מדיניות שערי הריבית. בנאומו התייחס יו"ר הפד גם למגבלות על המסחר ולגידול בגרעון המסחרי של המשק האמריקני.

אסור לאזרחים להסתמך על הכסף שרשום על הנייר, אמר גרינספן, התדרדרות קטנה במצב הכלכלי או למשל הפיכת הקניינים לקצת יותר זהירים יכולה להוריד את מחירי הנדל"ן ולגרור תגובת כדור שלג.

מחירי הנפט כהרגלם בתקופה האחרונה מטילים את מלוא השפעתם על המסחר בוול סטריט, אתמול שברו מחיר הנפט שיא חדש כאשר נסחרו במחיר של מעל 68 דולר לחבית. בארה"ב טוענים כי הכלכלה האמריקנית מתחילה להסתגל לרמות המחירים הגבוהות של הדלק ומוצרים אחרים המושפעים מהמשבר הנוכחי, השאלות שנשאלות היום הם עד מתי תוכל הכלכלה להתמודד עם מחירים כאלה והאם יש ביכולתה להתמודד עם מחירים גבוהים יותר?

היום במהלך המסחר הגיעו הודעות לפיהן ההוריקן במפרץ מקסיקו כבר אינה איום גדול כפי שחשדו תחילה על האסדות, ולא תפגע יתר על המידה בתפוקת הנפט שם, וזאת למרות פינוי חלק מאסקות הנפט שם היום. מאקוודור הגיעו חדשות לפיהן כהראה ותם המשבר בין מנהלי חברות הנפט ועובדיהם ואולי נוכל לצפות לחזרתה של תעשיית הנפט של אקוודור לתפוקב מלאה. מחירי הנפט נסחרים בשעות האלה בירידה לרמות של 66.13 דולר לחבית.

נתוני מאקרו

נתון מאקרו חשוב התפרסם זמן קצר לאחר פתיחת המסחר. אוניברסיטת מישיגן פרסמה את מדד אמון הצרכן החודשי של הכלכלה האמריקנית. ברחוב צפו לירידה ל-92.5 מ-96.5 בחודש הקודם. בפועל ירד אמון הצרכנים ל-89.1. הירידה הזו הינה הראשונה מזה שלושה חודשים. לפי דעת האליסטים הירידה החדה נובעת מעלייה של 46% במחירי הדלק מתחילת השנה.

אמריקניות במרכז

חברת מרק (MRK), שהפסידה בשבוע שעבר בתביעה ייצוגית של נפגעי תרופת הויוקס שלה הודיעה היום כי תנסה להגיעה לפשרה עם חלק מהתביעות שהוגשו נגדה. בשבוע שעבר פורסם כי החברה הפסידה שמשפט וצפוייה לשלם פיצויים בסך 253 מיליון דולר. החדשות על ההפסד של חברת התרופות ענקית שלחו את כל ענף הפרמצבטיקה להסחר באדום ואת מרק לירידות של מעל 7%. מניות החברה סגרו בירידה של 0.32% לשער של 27.68 דולר.

חברת יונייטד ארליינס (UALAQ) שהייתה על סף פשיטת רגל בחודשים האחרונים הודיעה היום כי היא על סף סיום תכנית הרה ארגון ובקרוב כנראה שתצא מבכנת פשיטת הרגל. החדשות הללו מגיעות כאשר שתיים ממתחרותיה של החברה הודיו כי הן שוקלות להגיש בקשת הגנה מפני נושים. ליונייטד אירליינס לא היה רבעון רווחי מאז שנת 2000 אך הודיעה על רווח תפעולי גדול מאוד ברבעון הנוכחי בערך פי שתים מהרבעון המקביל בשנה שעברה. מניות החברה עלו ב-8.71% לשער של 1.44 דולר.

אולפני פיקסאר (PIXR) קיבלו היום חדשות מאוד לא מעודדות. החברה, שפספסה את תחזיותיה הרבעוניות בעקבות החזרים גדולים מהצפוי של גירסת ה-DVD של הסרט "משפחת סופר-על", קיבלה היום הודעה מהרשות לניירות ערך האמריקנית לפיה הרשות תתחיל בחקירה לא רשמית של החברה בנוגע להתנהלות החברה עם דיווחיה על ההחזרים מהסרט. מניות החברה סגרו את המסחר בירידה של 2.33% לשער של 42 דולר.

חברת אומניוויז'ן (OVTI), אשר פרסמה את דו"חותיה הרבעוניים, קפצה ב-9.12% לשער של 14.60 דולר. התוצאות הרבעוניות המצויינות והעלאת הציפיות להמשך השנה מצד הנהלת החברה עודדו את המשקיעים, בעקבות כך נוסקת המנייה מעלה.

מניות הענקית יצרניות המדפסות HP, מרכזות עניין בפתיחה (HPQ). הענקית הודיעה אתמול לאחר המסחר כי תקצבה 4 מיליארד דולר על מנת לרכוז שחזרה חלק ממניותיה. HP עלתה ב-0.52% לשער של 27.04 דולר.

ישראליות במרכז

אינטרנט זהב (IGLD) קיבלה היום העלאת המלצה מצד בית ההשקעות הענק דוטון. בבית ההשקעות העניקו לחברה המלצת "קנייה" ומחיר יעד של 9.5 דולר. לדעת בית ההשקעות הנהלת החברה נוקטת בפעולות הנכונות על מנת להוריד את עלויות התפעולץ המנייה עלתה במסחר בניו יורק ב-2.64% לשער של 5.83 דולר.

נקסוס (NXTSF) עלתה ב-6.25% לשער של 7.65 דולר. לאחר שאמש זינקו מניות החברה ב-22.03% לרמה של 7.2 דולר בעקבות פרבום דו"חות מפטיעים לטובה. התוצאות הכספייים שפורסמו כללו לראשונה את פעילות שגריר ופוינטר. המשקיעים, שחששו שחברות אלו יפגעו בתוצאות הרבעוניים התבדו לאחר פרסום הדוחות.

אם סיסטמס (FLSH) ממשיכה גם היום לעמוד במוקד העניינים אתמול הודיעה החברה כי תשתף פעולה עם יצרנית השבבים הייניקס סמיקונדקטור. בעקבות ההסכם, תהפוך הייניקס ליצרנית שבבי הפלאש השלישית של אם סיסטמס, לצד טושיבה וסמסונג. מניית אם סיסטמס ירדה ב-2.85% למחיר של 25.60 דולר.

מניות אלביט (ESLT) מערכות יירדו ב-1.71% לשער של 23.61 דולר. התקדמות נוספת במיזוג הבטחוני בין כור ואלביט מערכות מעוררת את עניין המשקיעים. כור רכשה 2.45% ממניות אלביט מערכות תמורת כ-25 מיליון דולר, בנוסף מכרה 5% ממניות תדיראן קשר לאלביט מערכות תמורת כ-23 מיליון דולר. עם השלמת שלב זה של המיזוג, מחזיקה כור ב-13.9% ממניות תדיראן קשר ו-7.8% ממניות אלביט מערכות. אלביט מערכות מחזיקה בכ-26% ממניות תדיראן קשר.

אלווריון (ALVR) ירדה ב-1.45% לשער של 8.85 דולר. המנייה הישראלית מדשדשת לאחרונה באיזור מחיר ה-9 דולר. היום קיבלה החברה עידוד מצד מחלקת המחקר של S&P שהצהירו כי שוק ה-Wimax מתחיל לתפוס תאוצה.

אי.סי.טי.אס. (ICTS) העוסקת באבטחת שדות תעופה עלתה היום בשיעור של 1.95% לשער של 2.61 דולר. החברה נסחרת על רקע הודעה מצד אחת מחברות הבת שלה, שהתפרסמה היום, לפיה קיבלה 2 חוזים חדשים מצידם של חברות גדולות בשני ערים האירופה. החברה הספיקה לעלות 13% מאז החלו שמועות על העיסקה לפני כיומיים.

חברת סימטרון (CIMT) הודיעה מוקדם יותר היום על הסכם הפצה חדש בסלובקיה. ההסבם מגיעה לאחר תקופה בה יצרנים רבים החלו למקם מפעלים הסלוסקיהץ הדרישות למוצרי סימטרון עלו בעקבות כך. מניות החברה עלו היום ב-14.81% לשער של 1.55 דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: