נפט
צילום: iStock
משבר הקורונה

לראשונה בעשור - צפי לירידה בביקוש לנפט

זאת בשל התפרצות וירוס הקורונה והירידה המהותית בצריכת הנפט של סין, יבואנית הנפט הגדולה בעולם. הצפי הוא לירידה של כ-435 אלף חביות ביום
ארז ליבנה | (6)

משבר הקורונה נותן את אותותיו בסקטור הנפט העולמי, זאת לאחר שסוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) פרסמה היום את התחזית הראשונה ל-2020. לפי הצפי, צפויה ירידה בדרישה בכ-435 אלף חביות נפט גולמי ליום ברבעון הראשון של 2020. מדובר בירידה הראשונה ברבעון הראשון בלמעלה מעשור.

 

לפי התחזית, הפגיעה בסקטור היא בשל המשך התפרצות נגיף הקורונה, שהביא לירידה של כ-20% בצריכת הנפט של סין, יבואנית הנפט הגדולה בעולם. בשל כך ה-IEA הורידה את תחזית הצמיחה ל-825 אלף חביות ביום.

 >>>וירוס הקורנה - עדכון שוטפים

חברות אופ"ק הגיעו להסכמה בשבוע שעבר על קיצוץ בתפוקת הנפט בכ-600 אלף חביות ביום. זאת למרות שמאז ינואר נפל המחיר לחבית נפט מסוג ברנט לרמה של 55.27 דולר לחבית. הנפט הגולמי נסחר במחיר של 50.88 דולר לחבית, כשבתחילת ינואר עמד על מחיר של 59 דולר לחבית.

 

"מנקודת המבט של משקיעים, לפני וירוס הקורונה, השוק היה אמור להגיע לאיזון במחצית השנייה של 2020 בשל שילוב של קיצוצים בתפוקה מתחילת השנה, עלייה בדרישה והזדנבות של מדינות שאינן חברות אופ"ק", נכתב בתחזית ה-IEA. "עכשיו הסכנות שהווירוס מציג דוחקת במדינות שאינן חברות באופ"ק לחתור להורדת התפוקה".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    חיפאי 18/04/2020 19:48
    הגב לתגובה זו
    ששודדות הנפט המזהמות את העולם יהרסו וישאירו לנו עולם נקי....
  • 4.
    אופטימי 13/02/2020 18:01
    הגב לתגובה זו
    כלכלה הגיונית. דויטשה בנק דיווח על הפסד של כמעט 6 מיליארד... המניה עלתה. חברת ספנות עם ירידה בביקושים... המניה עלתה.
  • 3.
    לא אמרו לפני 40 שנה שעוד 40 שנה נגמר הנפט בעולם? (ל"ת)
    אופטימי 13/02/2020 15:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רופא, איכילוב 13/02/2020 14:06
    הגב לתגובה זו
    זה יכול להיות מטוס שטס אתמול מסינגפור ללונדון (בריטיש איירווייס) ולמחרת המטוס בטיסה לתל-אביב... וכמה חולים סינגפורים התעטשו במטוס והטסים לישראל נידבקו מהמגש מזון שלפניהם... אני לא עולה על טיסה בחודשים הקרובים... הנגיף "שורד" על משטח מחוץ לגוף האדם 9 ימים לפי הפרסומים הרפואיים האחרונים.
  • 1.
    יעקב 13/02/2020 12:41
    הגב לתגובה זו
    מדוע אופק לא מצמצמות הפקת הנפט ב20%
  • צחי 13/02/2020 19:49
    הגב לתגובה זו
    מצב כזה יגרום לירידה מיידית של 20% בהכנסה, ואז השוק השחור יתחיל לפרוח.. בנוסף ארה"ב תגדיל עוד יותר את ההפקה. וכשירצו להגדיל את ההפקה מחדש ארה"ב ומדינות אחרות יתחזקו בשוק. בנוסף שוק האנרגיה החלופית שגם ככה בגידול, יגדיל את כוחו בשוק.וזה הדבר הכי גרוע למדינות שמפיקות נפט.
אסדת נפט
צילום: טוויטר

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה

כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שברון נפט

מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה

ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.

למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון

ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.

שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.

רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח

נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.

אסדת נפט
צילום: טוויטר

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה

כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שברון נפט

מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה

ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.

למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון

ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.

שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.

רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח

נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.