מס על שימוש יתר בפחמן? אירופה מוציאה את התעריף הראשון אי פעם על בסיס היסוד, בכדי להפחית את כמות האדים המזיקים שנפלטים על ידי מדינות. והתוצאה - סיכוי סביר לאינפלציה במוצרים מבוססי מאובנים.

יבוא לאירופה ממדינות כמו ברזיל יעמוד מול מס שמתבסס על פליטת יתר של פחמן הנגרם כתוצאה מהייצור. תחילה, החומרים התעשייתיים יפגעו בצורה הקשה ביותר, אך חברות מגוונות בייצור שלהן, כדוגמת פפסי, הודיעו למשקיעים שהחוקים החדשים עלולים בסופו של יום להשפיע על העסקים שלהן.

על פי מומחי הפחמן, "ההשלכות יהיו עצומות", והכללים החדשים "יעצבו מחדש עסקים בינלאומיים" בחמש השנים הקרובות, עם עלויות פחמן חדשות שעלולות לחלחל לעוד ועוד מדינות. המטרה הסופית היא לעודד כמה שיותר מדינות לחוקק חוקים המפחיתים פליטות פחמן ולוודא כי היצרנים האירופאים ימשיכו להתחרות עם יצרנים אשר פועלים בתחומי שיפוט זולים יותר.

החברות שכפופות למס המעבר לא יצטרכו לשלם במיידית. ראשית, החברות יאספו דוחות על פליטת הפחמן, והמסים לא ישולמו עד 2026. העמלות יעלו בהדרגה עד שיהיו שווים למחיר הפחמן של האיחוד האירופי ב-2034. מוצרי הנפט לא נכללים בינתיים, והתוכנית היא להוסיף גם אותם עד 2030. התעשיות שנפגעו הכי הרבה בתחילת הרגולציה הן פולטות הפחמן הגדולות ביותר: מלט, ברזל, פלדה, אלומיניום, דשן, חשמל ומימן. הצפי הוא שעד שנת 2040 המס יכול להכניס בסביבות ה-80 מיליארד דולר בשנה.

• הפיגועים שהפילו את בורסת אוסלו, ומה קרה היום לפני 38 שנה
• סוף עידן הפחם לייצור חשמל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אירופה ידועה ברגולציות הנוקשות שלה בתחומי הטכנולוגיה, הפרטיות, הבריאות והסביבה. בדומה לרגולציות האלו, הביקורות על תקנת הפחמן לא איחרו לבוא: הטענות הן שתעריף הפחמן מונע צמיחה ומושך את העין לתאגידים זרים. גורמים סיניים, ברזילאים והודים הזהירו כי זה עלול לפגוע בסחר החופשי. על פי הדיווחים, ארה"ב ביקשה פטורים.