הירידות במחירי הנפט פגעו בחברת הנפט הגדולה בעולם - הרווח הרבעוני ירד ב-19%
מחירי הנפט נמצאים בירידה בשנה האחרונה לאחר שהמחיר של חבית נפט מסוג WTI הגיע לכ-125 דולר סביב יוני האחרון, בעקבות מלחמת רוסיה אוקראינה. חברת הנפט הגדולה בעולם - סעודי ארמקו (2222.SE), הייתה מהנהנות העיקריות מהמחירים העולים אך כעת הגיע הזמן להתמודד עם החזרה לטווח מחירים נורמלי. החברה פרסמה היום את דוחותיה והציגה ירידה של 19% ברווח הנקי ברבעון הראשון של השנה לעומת הרבעון המקביל - 31.88 מיליארד דולר, צפי האנליסטים היה ל-30.8 מיליארד דולר.
למרות הירידה החדה ברווחים מניית החברה סיימה את היום בעלייה של 2%. החברה הכריזה על חלוקה של 19.5 מיליארד דולר מה שיכול להסביר את ההתלהבות, בכל זאת, ארמקו מחזירה לבעלי המניות שלה בשלושה חודשים סכום המקביל לשווי של כל חברת רויאל קריביאן ROYAL CARIBBEAN CRUISES , לא עניין הבטל בשישים. בשנה החולפת החברה חילקה לבעלי המניות מזומנים בסך 75.8 מיליארד דולר ועל פי ההערכות הסכום עשוי לעלות השנה ב-20 מיליארד דולר.
סעודי ארמקו מוחזקת ב-90% על ידי הממשלה הסעודית ועוד כ-8% מוחזקים על ידי קרן ההון של הממלכה, וחלק ניכר מהסכום שנותר שייך לגופים מוסדיים, משמע החלק הארי של רווחי החברה בעצם מגיעים בחזרה למדינה. "אנו ממשיכים לספק אמינות גבוהה ועלות ייצור נמוכה מבחינה פיננסית" אמר נשיא ומנכ"ל החברה, אמין נאסר.
בשנת 2022 החברה רשמה את הרווח השנתי הגדול ביותר אי פעם של חברה ציבורית - 161 מיליארד דולר.
הירידות במחירי הנפט בשבועות האחרונים נגרמו בעיקר מחששות למיתון בארה"ב, אשר החריפו לאור משבר SVB בחודש מרץ שהוביל את המחיר של חבית נפט להגיע למתחת ל-65 דולר לחבית. בכדי להתמודד עם הירידה החליטו רוסיה וארגון אופ"ק להקטין את תפוקת הנפט שלהן בלמעלה מ-2 מיליון חביות ביום, המהלך הזניק את את המחירים אל עבר אזור ה-85 דולר אבל בסופו של דבר החששות מיתון חזרו אל המשקיעים. נתונים חלשים מסין, אשר היה צפוי כי פתיחתה תוביל לעלייה מחודשת במחירי הנפט, ביחד עם הפחד מהאטה במשק שלחו את המחיר של חבית בחזרה למתחת ל-70 דולר.
- ערבה פאוור הודיעה על עסקת מימון בהיקף של 90 מיליון שקלים
- ה-IEA: הביקוש לנפט וגז יימשך לפחות עד 2050
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותעל סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום
הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות.
וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.
ענף בצמיחה דו ספרתית
היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות.
הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה.
זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.
- אלמור: "מתמודדים על פרויקטים נוספים בתחום חוות השרתים"
- אלמור חשמל: חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.
