נפט
צילום: iStock

2020 צפויה להיות שנת מניות האנרגיה?

לאחר שהציגו תשואות חסר משמעותית ביחס לשאר הסקטורים בשנים האחרונות, מספר גורמים עשויים לגרום למניות האנרגיה להשלים פערים במהירות. בגולדמן זאקס ממליצים על מספר חברות
עמית נעם טל | (1)

האם שנת 2020 הולכת להיות שנת מניות האנרגיה? אנליסטים רבים מעריכים כי המדיניות הנוכחית של הבנקים המרכזיים, ביחד עם הירידה בהשקעות בתחום בשנים האחרונות והקיצוץ שמבצע ארגון אופ"ק, צפויים לגרום לעלייה של מחיר הנפט. בסיטואציה כזו, חברות האנרגיה המסורתיות וחברות האנרגיה הירוקה צפויות להיות המרוויחות העיקריות ממהלך כזה. 

נציין כי השנים האחרונות היו חלשות במיוחד עבור הסקטור, כאשר תעודת הסל העוקבת (סימול:XOP) מציגה תשואה שלילית של 12% בשנת 2019, רחוק מהתשואות שהציגו שאר הסקטורים. עם זאת, לאחר מספר שנים חלשות שגרמו להתייעלות של החברות בתחום, הסקטור עשוי להוות הזדמנות השקעה לשנה הקרובה. מעבר לכך, החברות בתחום משלמות את הדיבידנד הגבוה ביותר מבין החברות ב-S&P500.

בריאן סינגר מגולדמן זאקס ממליץ על 3 מניות בסקטור שעשויות להיות "ההשקעה של השנה הבאה". סינגר מעדיף להשקיע בחברות הגדולות בתחום, עם מאזן בריא ורווחיות יציבה, ופחות בחברות הקטנות. 3 המניות המועדפות ביותר על סינגר הן אי.או.גי ריסורסז (סימול:EOG) הנסחרת לפי שווי שוק של 43 מיליארד דולר. מניית פיוניר נצ'וראל (סימול:PDX) ומניית פרסלי אנרג'י (סימול:PE).

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איתמר 19/12/2019 13:38
    הגב לתגובה זו
    תעודת הסל הראשית העוקבת אחר חברות האנרגיה היא XLE. תעודת ה-XOP עוקבת רק אחרי החברות הקודחות, ולכן היא הרבה יותר תנודתית מה-XLE שמורכבת ברובה מחברות ה-integrated ובתי הזיקוק.
גג סולארי (X)גג סולארי (X)

מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?

החל מהחודש, כל היתר בנייה כולל התקנת פאנלים - ניתוח עלויות, תמריצים והשלכות כלכליות



רן קידר |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת

האם זה כלכלי?

הספק המינימלי לבית פרטי הוא 5 קילוואט, המספיק לצריכה של משפחה ממוצעת כ-8,000 קוט"ש בשנה עם עודף לייצוא לרשת. לחישוב במבנים גדולים: 1 קילוואט לכל 20 מ"ר גג, עד תקרה של 15 קילוואט. כך, גג של 250 מ"ר דורש 12.5 קילוואט, שמייצר כ-18,000 קוט"ש בשנה בתנאי שמש ישראליים ממוצעים 1,800 שעות שמש שנתיות. המערכות חייבות להיות מחוברות לרשת חכמה, עם מדידה דו-כיוונית וממשק API לניטור מרחוק.

התקנות החדשות של משרד האנרגיה והתשתיות ומינהל התכנון מחייבות התקנת מערכות פוטו-וולטאיות על גגות מבנים חדשים. החובה חלה על  מעל 10,000 בתים פרטיים בשנה ועל בניינים מסחריים. המטרה להגביר את ייצור האנרגיה המתחדשת ל-30% מצריכת החשמל עד 2030, תוך חיסכון של 35,000 דונם קרקע לשדות סולאריים. הסיכוי שיעמדו ביעד הזה הוא נמוך. 

מכל מקום, השינוי משפיע על תהליכי אישור בנייה, ומעלה את עלויות הפרויקטים ב-4,000 עד 5,00 שקל ליחידת דיור. כן, עוד סיבה לקבלנים להקים את מחירי הדירות. 

התקנות כוללות אפשרות לשילוב אגירה עם סוללות ליתיום-יון של 5-10 קוט"ש, אך אין חובה. עלות האגירה היא באזור 25,000-30,000 שקל, עם החזר תוך 8-9 שנים. עד 2030, עלות התקנה למערכת 5 קילוואט נעה בין 40,000 ל-85,000 שקל, כולל פאנלים, ממירים, כבלים והסמכה. הפרש המחירים נובע ממורכבות: גגות שטוחים זולים יותר באזור 50 אלף שקל בממוצע. גגות עם שיפוע דורשים תמיכות נוספות ומייקרים את העלות. התקנה כוללת בדיקת עמידות סיסמית לרעידות אדמה עד עד 0.3g ואישור מחברת החשמל תוך 30 יום.

התקנות אושרו ביוני על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר דיונים שהתמקדו בהיתכנות טכנית וכלכלית. עד 2040, צפויות להתווסף 3,500 מגה-וואט הספק סולארי מגגות, בהשקעה שנתית של 700 מיליון שקל. זהו צעד ראשון בהחלפת דודי שמש בפאנלים משולבים עם משאבות חום, כפי שמומלץ בדו"ח משרד האנרגיה שפורסם לאחרונה. על הדרך הסבירו לנו שדודי שמש מאוד לא יעילים.  

גג סולארי (X)גג סולארי (X)

מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?

החל מהחודש, כל היתר בנייה כולל התקנת פאנלים - ניתוח עלויות, תמריצים והשלכות כלכליות



רן קידר |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת

האם זה כלכלי?

הספק המינימלי לבית פרטי הוא 5 קילוואט, המספיק לצריכה של משפחה ממוצעת כ-8,000 קוט"ש בשנה עם עודף לייצוא לרשת. לחישוב במבנים גדולים: 1 קילוואט לכל 20 מ"ר גג, עד תקרה של 15 קילוואט. כך, גג של 250 מ"ר דורש 12.5 קילוואט, שמייצר כ-18,000 קוט"ש בשנה בתנאי שמש ישראליים ממוצעים 1,800 שעות שמש שנתיות. המערכות חייבות להיות מחוברות לרשת חכמה, עם מדידה דו-כיוונית וממשק API לניטור מרחוק.

התקנות החדשות של משרד האנרגיה והתשתיות ומינהל התכנון מחייבות התקנת מערכות פוטו-וולטאיות על גגות מבנים חדשים. החובה חלה על  מעל 10,000 בתים פרטיים בשנה ועל בניינים מסחריים. המטרה להגביר את ייצור האנרגיה המתחדשת ל-30% מצריכת החשמל עד 2030, תוך חיסכון של 35,000 דונם קרקע לשדות סולאריים. הסיכוי שיעמדו ביעד הזה הוא נמוך. 

מכל מקום, השינוי משפיע על תהליכי אישור בנייה, ומעלה את עלויות הפרויקטים ב-4,000 עד 5,00 שקל ליחידת דיור. כן, עוד סיבה לקבלנים להקים את מחירי הדירות. 

התקנות כוללות אפשרות לשילוב אגירה עם סוללות ליתיום-יון של 5-10 קוט"ש, אך אין חובה. עלות האגירה היא באזור 25,000-30,000 שקל, עם החזר תוך 8-9 שנים. עד 2030, עלות התקנה למערכת 5 קילוואט נעה בין 40,000 ל-85,000 שקל, כולל פאנלים, ממירים, כבלים והסמכה. הפרש המחירים נובע ממורכבות: גגות שטוחים זולים יותר באזור 50 אלף שקל בממוצע. גגות עם שיפוע דורשים תמיכות נוספות ומייקרים את העלות. התקנה כוללת בדיקת עמידות סיסמית לרעידות אדמה עד עד 0.3g ואישור מחברת החשמל תוך 30 יום.

התקנות אושרו ביוני על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר דיונים שהתמקדו בהיתכנות טכנית וכלכלית. עד 2040, צפויות להתווסף 3,500 מגה-וואט הספק סולארי מגגות, בהשקעה שנתית של 700 מיליון שקל. זהו צעד ראשון בהחלפת דודי שמש בפאנלים משולבים עם משאבות חום, כפי שמומלץ בדו"ח משרד האנרגיה שפורסם לאחרונה. על הדרך הסבירו לנו שדודי שמש מאוד לא יעילים.