גל הנפט מהמפרץ בדרך לאסיה: החשש ממחסור הופך לעודף

שוק הנפט מקבל עכשיו את הצד השני של משבר הורמוז. במשך שבועות רבים החשש המרכזי היה מחסור, קפיצה במחירים ושיבוש בזרימת הנפט מהמזרח התיכון. עכשיו, אחרי ההתקדמות בהסכם בין ארצות הברית לאיראן והאפשרות לפתיחה מלאה של מצר הורמוז, החשש מתהפך: יותר מדי נפט עשוי להגיע בבת אחת לבתי הזיקוק באסיה.

לפי נתוני מעקב אוניות, מעל 30 מכליות ענק נמצאות במפרץ הפרסי עם קרוב ל-70 מיליון חביות נפט. יש מכליות נוספות שלא משדרות עדיין כך שהמספרים גדולים יותר. ברגע שהנתיב הימי ייפתח בצורה מלאה, המכליות האלו יתחילו לנוע מחוץ למפרץ. ההגעה להודו צפויה לקחת כשבוע, ולמזרח אסיה כשלושה שבועות. זה קורה בזמן שבו בתי הזיקוק באסיה כבר דאגו לעצמם לחלופות, כולל רכישות מארצות הברית וממקורות אחרים, אחרי שהזרימה מהמפרץ נפגעה.

זו תפנית חדה. בתחילת המשבר השוק דיבר על מחסור, על סיכון ביטחוני ועל פרמיית סיכון במחיר הנפט. בתי זיקוק מיהרו לסגור עסקאות כדי להבטיח אספקה, מדינות מסוימות נעזרו במלאים, וסוחרים העריכו שמחירי האנרגיה יישארו גבוהים. אך כאשר הנתיב חוזר לפעילות, כל אותן חביות שנעצרו בדרך אינן נעלמות. הן מגיעות לשוק ביחד.

בתי הזיקוק כבר לא רעבים לסחורה

הבעיה של המוכרים מהמפרץ היא שהלקוחות באסיה אינם נמצאים באותו מצב שבו היו בתחילת המשבר. הודו, יפן, קוריאה הדרומית וסין למדו בשנים האחרונות לפזר מקורות אספקה, בעיקר אחרי תקופות של סנקציות, מלחמות ושיבושים ימיים. כאשר נוצר חשש מהורמוז, בתי הזיקוק לא המתינו. הם קנו נפט ממקומות אחרים, צמצמו עיבוד בחלק מהמקרים, והעדיפו לא לקחת סיכון של מחסור.

במקביל, מחירי הדלקים הגבוהים פגעו בביקוש. כאשר הבנזין, הדיזל והדלק הסילוני מתייקרים, הצריכה לא תמיד מגיבה מיד, אך המרווחים של בתי הזיקוק נשחקים והם מקטינים קצב עיבוד. לכן חלק מהחביות מהמפרץ עשויות להגיע לשוק שבו המלאים כבר נוחים יותר והביקוש אינו חזק מספיק כדי לספוג את הכול במהירות.

התוצאה עשויה להיות אחסון. בתי זיקוק יכולים להכניס חלק מהנפט למכלים תפעוליים, לעבד אותו בהמשך או להגדיל זמנית את קצב הזיקוק אם מרווחי הדלקים יאפשרו זאת. אך אם יותר מדי נפט יגיע מהר מדי, המחיר יתחיל לשקף עודף. השוק כבר מאותת על כך דרך מבנה המחירים העתידי: בחלק מסוגי הנפט מהמזרח התיכון נוצר מצב של קונטנגו, מצב שבו מחיר האספקה העתידית גבוה ממחיר האספקה הקרובה. זה בדרך כלל סימן לשוק רך יותר, שבו יש כדאיות להחזיק סחורה ולא למהר למכור.

מה זה עושה למחיר הנפט

מחיר הנפט כבר הגיב כמובן לירידה בפרמיית הסיכון. אחרי שהמלחמה והסגירה החלקית של הורמוז דחפו את המחירים למעלה, ההסכם גרם לירידה של מעל 20% בשבוע. הנפט כעת נסחר בכ-74 דולר (WTI).

פתיחת הנתיב מחזירה לשוק את השאלה הבסיסית: כמה חביות יש מול כמה ביקוש אמיתי. אם היצוא מהמפרץ יחזור לרמות שלפני המלחמה עד סוף יולי, כפי שמעריכים חלק מהבנקים הגדולים, השוק יקבל בתוך זמן קצר גם את החביות התקועות וגם זרימה חדשה שוטפת.

זה יכול להכביד על מחיר הנפט הגולמי, אך גם להוריד מחירי תזקיקים בהמשך. דיזל ודלק סילוני כבר מתחילים להראות חולשה בחלק מהעסקאות, כאשר סוחרים מנסים להוציא סחורה לשוק לפני שהגל המלא של הנפט מהמפרץ מגיע. אם בתי הזיקוק יעלו תפוקה, היצע הדלקים יגדל, וזה עשוי לתמוך בירידת מחירים בהמשך שרשרת האנרגיה.

• גולדמן זאקס חותך את תחזית הנפט: הורמוז נפתח והפרמיה הביטחונית יורדת
• איראן חתמה על הסכם: אסיה עולה 5%, הנפט נופל 5%; החוזים מזנקים עד 1.8%