הנפט נופל - והחשש מתחלף: ממחסור חמור לעודף היצע גדול

מחירי הנפט ירדו בחדות לשפל של כשלושה חודשים, אחרי שהשוק החל לתמחר אפשרות להסדרה בין ארה"ב לאיראן ולפתיחה הדרגתית של מצר הורמוז. נפט ברנט נסחר סביב 79 דולר לחבית, ונפט WTI סביב 76 דולר לחבית, לאחר ירידות חדות שנבעו מהציפייה לחזרת אספקה מהמפרץ הפרסי ולחידוש חלקי של יצוא הנפט האיראני.

רק לפני זמן קצר השוק התנהל תחת חשש הפוך לגמרי: מחסור חריף, חסימת נתיבי שיט, עלייה בפרמיות הביטוח, שיבושים בזיקוק ומחירים שעלו בחדות בגלל הפגיעה באחד מנתיבי האנרגיה החשובים בעולם. מצר הורמוז הוא מעבר ימי קריטי לנפט ולגז, וכל פגיעה בו מתגלגלת מהר למחירי האנרגיה, לתעשייה, לתחבורה, לתעופה ולאינפלציה. אבל הירידה במחירים אינה אומרת שהמשבר מאחור. 

דוחות האנרגיה האחרונים מלמדים שהמלחמה כבר פגעה בשני הצדדים של השוק: גם בהיצע, בגלל שיבושי הייצור וההובלה מהמפרץ; וגם בביקוש, בגלל מחירים גבוהים, מחסור בתזקיקים, פגיעה בפעילות זיקוק והאטה בצריכת דלקים בחלק מהענפים.

הורמוז נפתח, אבל הדרך לשגרה עוד ארוכה

 הירידה במחירי הנפט נובעת בעיקר מההערכה שהסכם ביניים בין ארה"ב לאיראן יאפשר את פתיחת מצר הורמוז ואת הסרת חלק מהמגבלות על יצוא הנפט האיראני. לפי דיווחים בשוק, ברנט ירד לרמה של כ-78.96 דולר לחבית ו-WTI ירד לכ-76.05 דולר לחבית - הרמות הנמוכות ביותר מאז תחילת מרץ. השוק מגיב מהר לציפיות, אבל בעולם הפיזי של הנפט הכול קורה לאט יותר. להרחבה:  הורמוז נפתח בהדרגה: יותר מכליות חוצות והעלויות מתחילות להתייצב

גם אם ההסכם יחזיק, חזרה מלאה של תנועת המכליות אינה עניין של יום או יומיים. צריך להסדיר נתיבי מעבר, ביטוח ימי, חוזי הובלה, זמינות מכליות, פעילות נמלים וזיקוק. בנוסף, החשש ממוקשים ימיים, סיכונים ביטחוניים והאפשרות לחידוש המתיחות ימשיכו ללוות את השוק.

לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, אם ההסכם יחזיק, היצוא וההפקה מהמפרץ אמורים להתאושש בהדרגה, בין היתר משום שיצוא הנפט האיראני יוכל לחזור לפעילות מלאה יותר לאחר הסרת החסמים. עם זאת, המילה החשובה היא "בהדרגה". השוק לא חוזר בבת אחת למצב שהיה לפני המלחמה. בינתיים, הנתונים מצביעים על התאוששות חלקית בלבד. הזרמת הנפט מהמזרח התיכון עלתה משפל של כ־9.6 מיליון חביות ביום במאי לכ-12 מיליון חביות ביום בתחילת יוני, בין היתר באמצעות העברות בין אוניות במפרץ עומאן. זו התאוששות חשובה, אך עדיין לא רמה שמרגיעה לגמרי את השוק.

הביקוש נפגע: המחיר הגבוה התחיל לעבוד נגד השוק

בתחילת המשבר השאלה המרכזית הייתה כמה נפט יצא מהמפרץ. כעת מתברר שהמחירים הגבוהים והמחסור בתזקיקים גרמו גם לצרכנים ולחברות לצמצם שימוש. מנהל מידע האנרגיה האמריקאי, ה-EIA, מעריך כי הביקוש העולמי לנפט יירד בשנת 2026 בכ-1.1 מיליון חביות ביום לעומת 2025. זו תפנית משמעותית לעומת תחזיות קודמות, שבהן עדיין דובר על גידול בביקוש. לפי ה-EIA, המחירים הגבוהים, זמינות הדלקים הנמוכה וצעדים ממשלתיים להפחתת צריכה פגעו בביקוש, בעיקר באזורים שתלויים יותר בנפט מהמזרח התיכון.

 גם ה-IEA הצביעה בדוחות האחרונים על פגיעה בצריכה. בדוח מאי העריכה הסוכנות כי הביקוש העולמי לנפט יתכווץ בשנת 2026, בעיקר בגלל פגיעה בענפי הפטרוכימיה והתעופה, לצד מחירים גבוהים וסביבה כלכלית חלשה יותר. בענף התעופה, למשל, מחירי הדלק הסילוני קפצו לאחר הפגיעה ביצוא מהמזרח התיכון, וחברות נאלצו להתאים פעילות, נתיבים ועלויות. אבל השוק אינו מתמודד רק עם בעיית אספקה. כאשר הנפט מתייקר יותר מדי, הוא מתחיל לפגוע בביקוש עצמו: פחות טיסות, פחות פעילות תעשייתית, פחות זיקוק ופחות צריכה של תזקיקים. זה מקטין חלק מהלחץ על המחירים, אבל גם מסמן פגיעה בפעילות הכלכלית.

המלאים נשחקו - וזה מה שמונע ירידה חדה יותר במחירים

 למרות הירידה במחירי הנפט, המלאים העולמיים עדיין נמוכים לאחר חודשים של משיכות חריגות. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, המלאים הגלובליים נמשכו בקצב חד במהלך המשבר, לאחר שחלק מהאספקה מהמפרץ ירד מהשוק והמדינות הצרכניות נאלצו להשתמש במאגרים קיימים כדי לגשר על הפער.

• הנפט נופל, אבל מצר הורמוז עוד רחוק מחזרה לשגרה
• בעקבות חסימת מיצר הורמוז: דוח Coface מראה כי מחירי הסולר במערב זינקו ביותר מ-50%

בדוח מאי של ה-IEA נכתב כי המלאים הנצפים בעולם ירדו בכ-129 מיליון חביות במרץ ובכ-117 מיליון חביות נוספות באפריל. הנתונים האלה ממחישים את עומק השיבוש. השוק לא רק חשש ממחסור עתידי, אלא השתמש בפועל במלאים כדי להמשיך לספק ביקוש. זו הסיבה לכך שהירידה במחירים מוגבלת. מצד אחד, פתיחת הורמוז והאפשרות לחזרת נפט איראני מורידות את פרמיית הסיכון. מצד שני, המלאים שנשחקו צריכים להיבנות מחדש. מדינות, חברות אנרגיה ובתי זיקוק לא יסתפקו רק בחזרת זרימה שוטפת; חלקם ירצו למלא מחדש מאגרים מסחריים ואסטרטגיים. הביקוש הזה למילוי מלאים יכול לתמוך במחירים גם בתקופה שבה ההיצע חוזר.

החשש הבא: עודף נפט ב-2027

 החלק המעניין ביותר בדוח החדש של ה־IEA הוא לא רק ההתאוששות מהמשבר, אלא מה שיכול לבוא אחריה. לפי הסוכנות, שוק הנפט עשוי לעבור בשנת 2027 לעודף היצע גדול. אם ההסכם יחזיק והפקת הנפט מהמפרץ תחזור בהדרגה, ההיצע העולמי צפוי לזנק בקצב מהיר בהרבה מהביקוש.

לפי דיווח רויטרס על דוח ה-IEA, ההיצע העולמי צפוי לגדול ב-2027 בכ-8 מיליון חביות ביום, בעוד שהביקוש צפוי לעלות בכ-2 מיליון חביות ביום בלבד. המשמעות היא שינוי חד במאזן השוק: מגירעון אספקה בשנת 2026 לעודף היצע משמעותי בשנה שלאחר מכן. ה-IEA מעריכה כי בשנת 2026 השוק עדיין עשוי להיות בגירעון של כ-920 אלף חביות ביום, אך בשנת 2027 הוא עלול לעבור לעודף של כ-5 מיליון חביות ביום. זהו פער גדול מאוד במונחי שוק הנפט.

עודף כזה יכול ללחוץ את המחירים מטה, לאפשר למדינות למלא מחדש מלאים ולסייע בהורדת עלויות אנרגיה. מנגד, הוא עלול לפגוע בהכנסות של מדינות מפיקות נפט ובחברות האנרגיה. המעבר הזה ממחסור לעודף אינו נדיר בשוק האנרגיה. משברים גיאופוליטיים מעלים מחירים, המחירים הגבוהים פוגעים בביקוש ומעודדים יצרניות להגדיל תפוקה, ואז כאשר השיבוש נפתר - השוק מגלה שיש יותר מדי נפט ביחס לביקוש. זו בדיוק התמונה שה-IEA מזהירה מפניה.

מה זה אומר לאינפלציה ולחברות האנרגיה

 לירידה במחירי הנפט יש השפעה ישירה על האינפלציה. נפט זול יותר מוריד את עלויות הדלקים, התחבורה, השילוח, התעופה והתעשייה. אם המחירים יישארו סביב הרמות הנוכחיות או יירדו בהמשך, הדבר עשוי להקל על בנקים מרכזיים, על חברות ועל צרכנים. אבל ההקלה אינה מיידית. מחירי הדלק לצרכן אינם יורדים תמיד באותו קצב שבו יורד מחיר הנפט הגולמי. בתי זיקוק, מסים, מרווחי שיווק, חוזי אספקה ועלויות ביטוח והובלה משפיעים על המחיר הסופי. 

• גולדמן זאקס חותך את תחזית הנפט: הורמוז נפתח והפרמיה הביטחונית יורדת
• בישראל נערכים לחיפושי גז ומקדמים דרך חדשה לאירופה

בנוסף, אם תנועת המכליות בהורמוז תישאר מוגבלת או מסוכנת, חלק מהעלויות ימשיכו להתגלגל למחירי התזקיקים גם אם מחיר החבית ירד. עבור חברות האנרגיה, התמונה מורכבת יותר. בטווח הקצר, החברות נהנו ממחירי נפט גבוהים וממרווחי זיקוק גבוהים.

אבל אם השוק יעבור לעודף היצע ב-2027, מחירי הנפט עלולים לרדת, והרווחיות של חלק מהחברות תיפגע. מדינות מפיקות כמו סעודיה, עיראק, איחוד האמירויות ואיראן יידרשו לאזן בין הרצון להחזיר תפוקה לבין הסיכון של הצפת השוק. גם אופ"ק פלוס תעמוד בפני דילמה. מצד אחד, החזרת תפוקה מסייעת לשיקום הכנסות אחרי תקופת שיבושים. מצד שני, הגדלה מהירה מדי של ההיצע עלולה להפיל מחירים.

אם התחזית של ה-IEA תתממש, ייתכן שהקרטל יידרש שוב לדיון על קיצוץ או ניהול תפוקה כדי למנוע עודף גדול מדי.