הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
צחי אבו
צילום: ארי נדלן

ארי נדל"ן: ילין לפידות תהפוך לבעלת עניין, תשקיע 13 מיליון שקל

החברה מכרה מניות רדומות בדיסקאונט של 5% לגופים מוסדיים, בהם ילין לפידות שתחזיק כעת כ-6.5% ממניות החברה
אביחי טדסה | (1)
נושאים בכתבה ארי נדל"ן צחי אבו

חברת ארי נדל"ן  ארי נדלן 0.33% הודיעה על הצעה פרטית למכירת  כ-6 מיליון מניות רדומות של החברה, לשורת משקיעים, בראשם ילין לפידות. היקף הגיוס נאמד בכ-13.33 מיליון שקל, כאשר המחיר שנקבע למניה עומד על 2.204 שקל, המשקף הנחה של כ-5% ממחיר השוק האחרון. המניות שיונפקו במסגרת העסקה יהיו שוות זכויות למניות הרגילות של החברה ויהיו כפופות לתקופת חסימה.

ילין לפידות שעד כה לא הייתה בעלת עניין, תהפוך לכזו כעת. ההצעה הפרטית, ממחישה את האמון של המשקיעים במודל העסקי של החברה. ילין לפידות החזיק טרום העסקה ב-4.66% מההון של החברה, ולאחר העסקה תחזיק כ-6.5% ממניות החברה.

הניצעים וסכומי ההשקעה

 

קניון באילת בהשקעה של מיליארד שקל

לאחרונה, ארי נדל"ן דיווחה על "הנחת אבן הפינה לקניון הגדול באילת". מדובר על קניון שצפוי לקום בשטח כולל של כ-60 אלף מ"ר (כ-40 אלף מ"ר חנויות) ויושקעו בו מיליארד שקלים כשהפתיחה צפויה בסוף 2027. הקניון הוא חלק משורה של קניונים ומרכזים מסחריים בארי נדל"ן שבמקביל להקמה של הקניון באילת, תרחיב את הקניון והמתחם באשדוד בהשקעה גדולה. 

המתחם באשדוד - סטאר סנטר באשדוד הוא הנכס המרכזי כיום, כשבמקביל מחזיקה החברה גם בקניון סטאר בנהריה, קניון בלימסול - קניון My Mall ונכסים נוספים שעליהם היא תרים מרכזים מסחריים בעתיד. תוכניות הפיתוח של החברה שאפתניות:

   תוכניות פיתוח בארי נדלן

כאמור אשדוד ואילת הן המוקדים בשנים הבאות. השווי של ארי בבורסה 743 מיליון שקל כשהונה 840 מיליון שקל.  ה-FFO שלה השנה צפוי הגיע ל-60 מיליון שקל ושנה הבאה ל-64 מיליון שקל. לכאורה כשמחשבים מכפיל FFO מקבלים ערך גבוה יחסית - 11.7, אבל זה מוטה כלפי מעלה בגלל שיש פעילות הקמה בשיעור גבוה מסך הנכסים במאזן.  כשמסתכלים קדימה, על היום שאחרי שהנכסים יושלמו ויפיקו FFO, כשבמקביל כמובן גם המימון יגדל, מקבלים חברה שנסחרת במכפיל FFO נמוך מהשוק. אולי זו הזדמנות, ונזכיר שאבו רוכש מניות בשוק באופן שוטף,  אבל יש גם סיכונים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

   FFO של ארי נדלן 

הסיכון הגדול ביותר הוא דווקא באילת. באשדוד נראה שהחברה יודעת מה היא עושה. אבו מגיע מאשדוד, בנה שם המון, מכיר את התושבים ואת הצרכים. באילת הוא הולך על פרויקט ענק שעלותו 1 מיליארד שקל, כשבאילת יש עוד שני קניונים. בראיון שנערך לאחרונה עם אבו הוא ציין כי: "סיכון זה חלק מהעסק. העבודה השוטפת שלי היא בלקיחת סיכונים, אני אוהב לקחת סיכונים כשאני חושב שהפוטנציאל גבוה ושהסיכויים עולים על הסיכונים ואנחנו מצליחים", אומר אבו, "העבודות על הקניון התחילו לפני שבעה חודשים, אחרי שרכשנו את הקרקע. אנחנו בביצוע מתקדם והשקה שיווקית התקיימה השבוע. אילת היא בירת השופינג של ישראל – עם כ-3 מיליון מבקרים בשנה, רבים מהם תיירי קניות".

"בחירת המיקום הייתה קריטית; טרמינל הנוסעים של אגד, שיהיה במינוס 1 של החניון, יוסיף לנו 2 מיליון מבקרים. בנוסף, הקניונים הקיימים באילת לא מתאימים לתנאי השוק – הם בגודל של 12-15 אלף מ"ר בלבד, לעומת הקניון שלנו שמתפרש על כ-40 אלף מ"ר, עם חנויות ענק ולוקיישן ייחודי שיאפשר לנו לעקוף את כל הקניונים הקיימים".

מתי העבודות אמורות להסתיים?

"זה מחולק לשני שלבים. הטרמינל יושלם תוך שנה, והקניון עצמו יתחיל להתאכלס תוך שלוש שנים".

עלות ההשקעה והתשואה על ההשקעה?

"עלות הפרויקט מוערכת בכמיליארד שקל. שכר הדירה הממוצע בקניונים עומד על 400 שקל למ"ר, אבל בדוחות היינו שמרנים והערכנו 230-240 שקל למ"ר. אנחנו מצפים לתשואה דו-ספרתית".

האם אתם מתכננים למכור שטחים או רק להשכיר?

"אנחנו לא מוכרים שטחים. המטרה היא לייצר נכס אייקוני, בדומה לסטאר אשדוד".

אילת לא מוצתה כבר?

"אם מסתכלים על אילת מבחינת מספר התושבים בלבד, ייתכן שהקניונים הקיימים מספיקים. אבל אנחנו בונים גם על התיירות – כ-3 מיליון מבקרים בשנה. הקניון נועד לתת מענה גם לתושבים וגם לתיירים".

איזה עוד סיכונים לקחת בשנים האחרונות שמשתלמים לך?

"ב-5 שנים האחרונות כל העסקאות שעשיתי זה בתקופה שאנשים לא עשו עסקאות, אם זה פי גלילות, ארי נדלן, והקניון הזה באילת כשברקע היו האיומים מצד החותים".

בהינתן התשואה שהקניון צפוי לעשות, נראה שאתם מצפים לרווחי השבחה של מאות מיליונים, עם ההשלמה עוד כ-3 שנים.

"אם לא הייתי צופה רווח כזה, לא הייתי נכנס לזה. קניון מול הים נמכר מעל מיליארד שקל, אנחנו מדברים על 40 אלף מטר פי 3 ממול ים, שהעלות שלו תהיה קרובה למיליארד, מכאן שהפוטנציאל גדול".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לרון 26/12/2024 11:04
    הגב לתגובה זו
    ובאילת עם החות'ים ברקע על אחת כמה וכמה,יום אחד הם כבר לא יהוו פקטור והתיירים יחזרו,קניה בשפל זו נוסחה מנצחת,כשיש שאלות קונים כשאין שאלות מוכרים
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

מנדי הניג ותמיר חכמוף |
נושאים בכתבה עופר ינאי נופר אנרגיה

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

להמשך הכתבה לחץ כאן
בזק
צילום: לילך צור

משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק

מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת מוקד האזרחים הוותיקים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד התקשורת בזק

מניית בזק בזק 1.86%   מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.


ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.

עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.

שלוש חלופות

לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.

במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.

להמשך הכתבה לחץ כאן