המאבק על ניהול כספי העמיתים בסלייס - על חשבון הקופה המתרוקנת
פרשת קריסת בית ההשקעות סלייס ממשיכה לעורר הדים, בתוך ומחוץ לכותלי בית המשפט. אם לא די בכך שהחוסכים, מצאו עצמם מול שוקת שבורה, כעת הם נמצאים בליבו של מאבק מתוקשר בין המנהל המורשה, אפי סנדרוב, לבין עורכי הדין שמייצגים חלק מהעמיתים. בינתיים, הכספים שכן נמצאו, הולכים ונשחקים בזמן שהצדדים עסוקים בניהול קרבות מיותרים שפוגעים בעיקר בנפגעי הפרשה.
לקריאה נוספת
> חוסכי סלייס מתנגדים להסדר של המנהל המורשה
> המחלוקת על כספי סלייס: המנהל המורשה דורש השבה מפינברט
> ההונאה
בסלייס: לאן נעלם הכסף?
בלב המאבק, עומדים עורך הדין איתן ארז, שמייצג כ-100 מהעמיתים שנפגעו ומולו סנדרוב, שמונה לפני כשנה למנהל המורשה. שני הצדדים, נאבקים על מי יוביל את המהלך להשבת הכספים שנעלמו ומפזורים בקרנות שונות ומשונות בחו"ל. מאבק שעולה לא מעט כסף לעמיתים, שמשלמים באופן ישיר ועקיף את שכרם של סנדרוב ואיתן.
המנהל המורשה, אפי סנדרוב. קרדיט: יח"צ מגדל
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- הסכם פשרה בסלייס: עמיתי "קרנות ליעם" יקבלו 105% מההשקעה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי אחראי על הכסף?
בית ההשקעות סלייס, שמניותיו החוזקו על ידי שתי משפחות, גולדברג (51%) וטוקטלי (49%), ניהל בסך הכל סכום של 4.2 מיליארד שקל. מתוכו, 1.2 מיליארד שקל נוהלו בקופות גמל רגילות, אשר נרכשו לפני כחודשיים בידי חברת הביטוח הפניקס תמורת 5 מיליון שקל, ככה שבסבירות גבוהה כספים אלו יגיעו לעמיתים. אלא שיתרת הכספים, 3 מיליארד שקל, נוהלו בקופות גמל לניהול אישי (IRA), שהושקעו בין היתר בקרנות בחו"ל. מתוך סכום זה, 850 מיליון שקל הושקעו בקרנות "אדומות", כלומר כאלו שלא עומדות בסטנדרט של רשות שוק הון.
לפני כשנה, מספר חודשים לאחר שהתפוצצה הפרשה, מינה עמית גל הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, את אפי סנדרוב למנהל המורשה של סלייס. תפקידו של סנדרוב הוא למעשה לאתר ולהחזיר את הכספים לחוסכים עד כמה שניתן. 890 מיליון שקל נעלמו, מתוכם אותר סכום של 380. לאחרונה, נטען כי 60% מהכספים אותרו, אך כלל לא ברור כמה מתוך הסכום הזה יגיע בסוף לקופת החברה, שכן הוא נמצא בידיהם של שורה של גופים, שמידת האמינות שלהם מוטלת בספק. מרגע שמונה בחר סנדרוב להתמקד באיתור הכספים וניסיונות להשיגם מידי הגופים ששיווקו את הקרנות השונות. לצורך כך, הוא חילק את העמיתים לשישה אשכולות, בהתאם לגופים הללו.
אחד הגופים האלו, שעומד בלב הוויכוח בין סנדרוב לארז, הוא סוכנות הביטוח פינברט, שגייסה 61 מיליון דולר מהמשקיעים. לפני כשלושה שבועות, פנה סנדרוב לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה להחרים את הכספים שהושקעו דרך פינברט בקרנות החוץ. במקביל משרדו של ארז מנהל גם הוא משא ומתן מול פינברט, בשם חלק מהחוסכים, במטרה להביא הסדר חלופי לבית המשפט. בעוד סנדרוב טוען להיות האחראי הבלעדי, מתוקף המינוי שקיבל מהרגולטור, ארז סבור שביכולתו להשיג הסדר טוב יותר עבור העמיתים, כזה שגם יגיע מהר יותר אל כיסם, שכן הוא לא צפוי לעבור דרך הקופה של סלייס. בנוסף הוא טוען, כי סנדרוב עצמו נמצא בניגוד עניינים שכן הוא נמנע מלתבוע את הרגולטור שמינה אותו. ברקע, הטענות לפיהן תלונות בעניינה של סלייס הגיעו לממונה כבר בשנת 2022, והם בחרו שלא לעשות דבר.
- השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
- הפניקס תשקיע עד מיליארד שקל בפרויקטי אנרגיה של EDF ישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
עורך דין איתן ארז, שמייצג חלק מהעמיתים. קרדיט: ענת דניאלי
המפסידים הגדולים - העמיתים
באופן אבסורדי, המאבק בין ארז לסנדרוב עולה לחוסכים לא מעט כסף. בחקירה שערכו לאחרונה עורכי הדין איתן ארז ומור בן שושן, אישר סנדרוב כי עלות הניהול שלו עומדת על 24 מיליון שקל בשנה. לדבריו, שכרו האישי עומד על כ-12 אלף שקל בחודש בלבד. ניתן להעריך כי בשלוש השנים הקרובות עלות פעילות המנהל המורשה תקטין את קופת החברה במעל 60 מיליון שקל. זאת היות ולאחר השלמת טיוב הנתונים, היא תידרש לתבוע חלק מהקרנות שממוקמות בחמש מדינות בארצות הברית ובעוד מספר מדינות באירופה.
את עיקר הקופון לא צפוי לגזור סנדרוב בעצמו, שמסתפק כאמור בשכר נמוך יחסית, מה שגרם להפתעה בקרב יושבי בית המשפט שנכחו בדיון, שכן הוא לקח על עצמו תפקיד כבד, במשרה מלאה, בזמן שעלות כל המנהל המורשה היא 2 מיליון שקל בחודש. בכל אופן, לביזפורטל נודע כי מרבית הכספים יופנו למשרד רואי החשבון ארנסט אנד יאנג (EY) ומשרד עורכי הדין יגאל ארנון ושות', כמו גם ליועצי התקשורת שמלווים את הפרשה. בינתיים, העמיתים שעוד לא ראו כסף בחזרה, נדרשים לשלם גם את שכרם של עורכי הדין השונים שמייצגים אותם וביניהם ארז. לטענת סנדרוב ארז גובה מלקוחותיו שכר טרחה של 6% מכל סכום שיוחזר לעמיתים, בתוספת 2.5% מהסכומים שיוחזרו מפעולות אחרות. לטענת ארז, מדובר בסכום נמוך יותר, אך מה שבטוח הוא שלפחות כרגע העמיתים משלמים שכר כפול, שצפוי לבוא על חשבון הסכום אותו יקבלו, אם וכאשר יושבו הכספים לחשבונותיהם.
- 2.דמי נהול 1.75% 31/12/2024 18:04הגב לתגובה זוכולם נוגסים מהפנסייה שלי וגם אפילו לא משלמים לי מדד מינוס
- 1.חוסך 31/12/2024 15:15הגב לתגובה זוגם לפי סנדרוב עצמו חלק גדול מהכספים נמצא בקרנות ירוקות שהכל ידוע לגביהן ועדיין לא ניתן למשוך או להעביר את הכספים לפחות עד פברואר. למה שישחררו!!
- לנו הנפגעים ישירות מפינברט יש סיכוי סביר יותר שנקבל את השקעתו מהר יותר. דרך עוד ארז את מור (ל"ת)נעם 31/12/2024 22:16הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזוז טסה 19.5%, גילת זינקה 5.6%, ת"א 90 עלה 1.1%
המסחר בת"א ננעל בעליות של עד 1.1%, בהובלת הסקטורים הרגישים לריבית - נדל"ן ואנרגיה מתחדשת, שבלטו היום לחיוב; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל והדיווחים על הסכמות לקראת הסכם סחר חדש בין ארה"ב וסין הוסיפו גם הם סנטימנט חיובי
הבורסה ננעלה בעליות של עד 1.1%, בהובלת ת"א 90. מדד ת"א 35 גם הוא עלה ב-1%, יחד עם כל המדדים הסקטוריאליים, בהובלת מדד הנדל"ן, שעלה 2%. העליות הן על רקע חדשות משמעותיות: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות. הרחבה: סין וארה"ב לקראת הסכם סחר חדש: "השיחות היו מעמיקות, כנות ובונות"
עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת השחקניות בתחום, גם החברות הישראליות.
קריאה חשובה - אג"ח ממשלתיות ארוכות נחשבות בעיני
משקיעים רבים כאפיק סולידי לטווח ארוך, אך גם בהן יש מקום להבחנה חדה בין סוגי החשיפה והסיכונים. כיום התשואה באג"ח הממשלתיות השקלי הארוך עומדת על כ-4.4% לשנה, לעומת כ-1.9% באג"ח הצמודות למדד, פער שמשקף ציפיות אינפלציה ממוצעת של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות.
כלומר, השוק מעריך שבממוצע המדד יעלה בקצב זהה כמעט ליעד של בנק ישראל. במה שווה להשקיע אם בכלל? זה תלוי בסוג המשקיע, פיזור הסיכונים, והערכות לגבי העתיד. מי שמחפש אסטרטגיה מתוחכמת יותר יכול לשקול פוזיציה של לונג באג"ח שקליות ושורט על אג"ח צמודות, כדי ליהנות
מהפער שבין התשואות, כל עוד האינפלציה בפועל נמוכה מהציפיות הגלומות. בסופו של דבר, השקעה באג"ח ארוכות מתאימה בעיקר למשקיעים סבלניים, שמבקשים לנעול תשואה נומינלית גבוהה יחסית לאורך זמן, ומבינים שגם השקעה סולידית לא תמיד חסרת סיכון. להרחבה - השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.
- הדולר יורד מול השקל; איזה מטבעות התחזקו הכי הרבה מולו מתחילת השנה?
- חברה לישראל עלתה 5%, חלל נפלה 10.5%; סגירה חיובית בת"א
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.
