ההונאה בסלייס: לאן נעלם הכסף?
בתחילת השנה נחשפה אחת מהפרשות הכלכליות הגדולות בישראל – פרשת המעילה של חברת ההשקעות סלייס, שהתמחתה בניהול קופות גמל בניהול אישי (IRA). המקרה הזה עושה שם רעה לקופות הגמל בניהול אישי, למרות שמדובר במכשיר טוב ונכון להרבה אנשים. הוא מאפשר לכם להשקיע במה שאתם רוצים במסגרת הקופה או קרן ההשתלמות שלכם. הבעיה שהוא פתח לניהול של אחרים - בסלייס פתחו קופות כאלו ללקוחות ואז הוציאו את הכסף להשקעות אלטרנטיבות. כאן שורש הרע, ולא ב-IRA, הקופה האישית שבמהות היא יתרון גדול למשקיע שמקבל גמישות בעלויות נמוכות מאוד.
הבעיה היא שהשקעות אלטרנטיביות ואנחנו צועקים את זה מזמן הן השקעות לא מפוקחות, עם סיכוי נמוך לתת תשואה עודפת, הן לא שקופות והן לא מבטאות את ערכן האמיתי. הבעיה הגדולה שלהן בשוק המקומי כפי שהראנו במספר רב של מקומות - כולם גוזרים קופון על המשקיע. היצרן של ההשקעה גוזר קופון גדול. מסתבר שליצרן הזה יש בעלים שהם גוף ביטוחי (במקרים רבים). המפיצים - סוכני הביטוח מקבלים עמלה שמנה. בעלי הקופות מקבלים עמלה. אם יש בית סוכנים הוא גם מקבל עמלה. ככה גוזרים עוד לפני שנתחילים 15% לפחות, אז איך אפשר להרוויח.
המודל של עמלות הסוכנים והתקבול שלהם לפי עמלה ולא לפי בהכרח טובת הלקוח הוא בעיה גדולה שבפרשה הזו התפוצצה בפרצוף. הבעיה שרשות שוק ההון והביטוח לא עושה כלום כבר שנים עם התופעה הזו.
המקרה של סלייס זעזע את הציבור, במיוחד אחרי שהתברר שכמעט 900 מיליון שקל מכספי החוסכים נעלמו, הועברו לקרנות השקעה זרות, או שימשו לרכישת נכסים פרטיים ומימון משכורות מנופחות.
- לקראת תביעות אישיות בסלייס: משפחת גולדברג תימנע משינויים בנכסיה
- המאבק על ניהול כספי העמיתים בסלייס - על חשבון הקופה המתרוקנת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדובר על אלפי חוסכים שכספם הועבר לקרנות שהתאגדו בארה"ב כאשר הרוח החיה מאחורי הקרנות האלו היו גיא שנצר, ליעם ישראל וסוכנות פינברט. הפרוטוקולים שנחשפו וההתכתבויות בין האנשים מעלה שמדובר בהונאה מתוכננת היטב.
כספם של 7,500 חוסכים הועברו ל"קרנות האדומות", שמכונות כך על ידי המנהל המורשה של סלייס. אלו קרנות בחו"ל, שרשות שוק ההון קבעה כי לא ניתן היה להשקיע בהן. מרבית הכספים הועברו לקרנות של גיא שנצר, לקרנות של פינברט ולקרנות שבהן מעורב ליעם ישראל.
סכום קטן יותר הועבר לקרנות של אמנון יעקבי ולקרנות של אנה חיימובה. השופטת סיגל יעקבי, הכריזה כי ישראל היה הרוח החיה מאחורי חלק מהקרנות שבהן השקיעו עמיתי סלייס.
- טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
בין הדמויות בפרשה היתה היכרות מוקדמת וממושכת לרבות עם גבריאל בוקאשוילי הבעלים של פינברט.
איך השיטה עבדה?
סלייס ניהלה קופות גמל אישיות, בהן ניתנה אפשרות ללקוחות לבחור השקעות מותאמות אישית, כולל קרנות השקעה פרטיות בארץ ובחו"ל. אך בפועל, כספי החוסכים עברו במקרים רבים לקרנות שבניהולם של האנשים המוזכרים. אלו השקיעו בסיכון גבוה, לעיתים ללא מעקב או בטוחות ובמקרים רבים עשו בכסף פעולות אסורות. גיא שנצר, מנהל "כרמל ארגמן", השתמשו בכספי העמיתים להלוואות לא בטוחות ולרכישת נדל"ן.
אנה חיימוב, קיבלה כ-26 מיליון דולר, רובם ללא פירוט ברור, ונראה שאינה משתפת פעולה עם החקירה. בנוסף, ליעם ישראל העביר חלק מכספי החוסכים לרכישת דירות יוקרה בארץ ובחו"ל. התמונה הכללית היא שהכספים התפזרו למגוון אפיקים מסוכנים, רבים מהם ללא רישום מסודר.
"שיטת הקיזוזים"
במסגרת החקירה עלה כי בסלייס התבצעו העברות כספים מעמית אחד לשני, כאשר עמית ביקש לפדות כספים. כך, למעשה, נוהל מעין "פול" של כספי החוסכים - כספים חדשים שנכנסו סייעו לממן את המשיכות, דבר שמזכיר את שיטת פונזי. בכיר לשעבר בסוכנות פינברט, אחת השותפות הבולטות בפרשה, הסביר כי השיטה הזו יצרה בלגן במעקב אחרי הכספים.המנהל המורשה ו"הסדר ההחזר"
עם חשיפת הפרשה, מינתה רשות שוק ההון את רו"ח אפי סנדרוב כמנהל מורשה לטיפול במשבר. סנדרוב הצליח עד כה להשיב כ-134 מיליון שקל, אך לא כל הכספים אותרו, ומרבית החוסכים לא צפויים לראות החזר מלא. תכניתו של סנדרוב כוללת סדרי עדיפויות לעמיתים שנפגעו בקרנות הבעייתיות, והוא מתכנן להחזיר להם את הכסף עד קיץ 2025.
בעייתיות במודל סוכני הביטוח
הפרשה מעלה שאלות קשות על תפקיד סוכני הביטוח. ניגודי עניינים בין האינטרס של הסוכנים, שהיו לעיתים בעלי הקרנות, לבין האינטרס של החוסכים נחשפו כאן בצורה בוטה. מקרים דומים עשויים להתרחש כל עוד לא יחוקקו תקנות חדשות שמגבילות את פעילות סוכני הביטוח בתחום ההשקעות.
לקראת רגולציה חדשה?
רשות שוק ההון ניצבת בפני ביקורת ציבורית רחבה על כך שלא מנעה את ההתנהלות הכושלת הזו. כעת, נשקלות אפשרויות לרפורמה בשוק ההשקעות, כולל הגבלות חדשות על אפיקי השקעה בקרנות פרטיות ודרישה ליותר שקיפות מצד סוכני הביטוח ותגמול זהה בכל המכשירים כך שטובת הלקוח תהיה מול עינהם.- 4.ריקי 14/11/2024 11:03הגב לתגובה זואין להם הצדקה בסביבת הריבית הזאת!
- 3.מכיר 14/11/2024 11:01הגב לתגובה זומתווכי אוויר עשו עושים ויעשו עלינו קופות
- 2.על ההונאה הזו עוד לא עלו…חחחח 14/11/2024 09:21הגב לתגובה זועל ההונאה הזו עוד לא עלו…חחחח
- 1.אני 14/11/2024 09:06הגב לתגובה זואל תאמינו לאף אחד. אם יש גוף מתווך באמצע - הוא יגזור עליכם קופון.
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעאנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI
ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25% ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.
מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת
סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם
כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.
האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.
עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."
- וול סטריט ננעלה בעליות עד 1.2%; סולראדג' זינקה 5% ופורד טסה 12%
- גילת קפצה ב-7%, טסלה עלתה ב-2.3%; וול-סטריט ננעלה בירוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."
טראמפ ונתניהו (X)טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק
מאיפה יגיעו 100 מיליארד דולר לשיקום עזה, ומהם התנאים להזרמת הכסף?
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בנאום בפני הכנסת כי "מדינות ערביות ומוסלמיות" התחייבו להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בשיקום רצועת עזה. טראמפ, שתיאר את הרצועה כ"אתר הריסות" שנחרב בעקבות שנתיים לחימה בין ישראל לחמאס, הביע תודה למדינות המפרץ על תמיכתן בתוכנית השלום שלו, שהובילה להסכם הפסקת אש ראשוני. "הן התחייבו לתמוך בשיקום בטוח של עזה ומעבר לה", אמר טראמפ, והוסיף כי ארה"ב תשתתף במאמץ באמצעות כוח בינלאומי שיפקח על התהליך.
אולם, מאחורי ההצהרות האופטימיות מסתתרת מציאות מורכבת: הערכות עלויות השיקום נעות בין בכ-100 מיליארד דולר, וההתחייבויות נתקלות באתגרים פוליטיים, כלכליים וגיאופוליטיים שמרחיקים את המימוש בפועל.
קריאה חשובה: מי ישלם את הנזק בעזה? והאם זה יכול להתגלגל לתקציב של ישראל?
על פי דוחות האו"ם והבנק העולמי, הנזק כולל הריסת 55 מיליון טון פסולת, פגיעה במערכות מים, חשמל וביוב, וצורך בשיקום כולל, הקמת נמל ימי, תחנות כוח ותשתיות תעשייתיות. הערכה ראשונית בפברואר 2025 עמדה על 53 מיליארד דולר, אך עדכונים מלפני מספר חודשים העלו אותה ל-70 מיליארד, ואף ל-100 מיליארד אם כוללים שיקום כלכלי ארוך ותמיכה באוכלוסייה.
- מה יקרה ב-30 באוקטובר והאם זה יוביל לעליות בשווקים?
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טראמפ, הציג תוכנית "20 נקודות" לשלום בעזה, הכוללת פירוז חמאס, הקמת כוח ביטחון בינלאומי בהובלת ארה"ב (עם 200 חיילים אמריקאיים), ושיקום כלכלי שיימומן בעיקר על ידי מדינות המפרץ. התוכנית זכתה לתמיכה ראשונית ממדינות ערב, אך כפי הנראה, ההתחייבויות הן בעיקר הצהרתיות, והמימוש תלוי בתנאים קשיחים.
