ההונאה בסלייס: לאן נעלם הכסף?
בתחילת השנה נחשפה אחת מהפרשות הכלכליות הגדולות בישראל – פרשת המעילה של חברת ההשקעות סלייס, שהתמחתה בניהול קופות גמל בניהול אישי (IRA). המקרה הזה עושה שם רעה לקופות הגמל בניהול אישי, למרות שמדובר במכשיר טוב ונכון להרבה אנשים. הוא מאפשר לכם להשקיע במה שאתם רוצים במסגרת הקופה או קרן ההשתלמות שלכם. הבעיה שהוא פתח לניהול של אחרים - בסלייס פתחו קופות כאלו ללקוחות ואז הוציאו את הכסף להשקעות אלטרנטיבות. כאן שורש הרע, ולא ב-IRA, הקופה האישית שבמהות היא יתרון גדול למשקיע שמקבל גמישות בעלויות נמוכות מאוד.
הבעיה היא שהשקעות אלטרנטיביות ואנחנו צועקים את זה מזמן הן השקעות לא מפוקחות, עם סיכוי נמוך לתת תשואה עודפת, הן לא שקופות והן לא מבטאות את ערכן האמיתי. הבעיה הגדולה שלהן בשוק המקומי כפי שהראנו במספר רב של מקומות - כולם גוזרים קופון על המשקיע. היצרן של ההשקעה גוזר קופון גדול. מסתבר שליצרן הזה יש בעלים שהם גוף ביטוחי (במקרים רבים). המפיצים - סוכני הביטוח מקבלים עמלה שמנה. בעלי הקופות מקבלים עמלה. אם יש בית סוכנים הוא גם מקבל עמלה. ככה גוזרים עוד לפני שנתחילים 15% לפחות, אז איך אפשר להרוויח.
המודל של עמלות הסוכנים והתקבול שלהם לפי עמלה ולא לפי בהכרח טובת הלקוח הוא בעיה גדולה שבפרשה הזו התפוצצה בפרצוף. הבעיה שרשות שוק ההון והביטוח לא עושה כלום כבר שנים עם התופעה הזו.
המקרה של סלייס זעזע את הציבור, במיוחד אחרי שהתברר שכמעט 900 מיליון שקל מכספי החוסכים נעלמו, הועברו לקרנות השקעה זרות, או שימשו לרכישת נכסים פרטיים ומימון משכורות מנופחות.
- לקראת תביעות אישיות בסלייס: משפחת גולדברג תימנע משינויים בנכסיה
- המאבק על ניהול כספי העמיתים בסלייס - על חשבון הקופה המתרוקנת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדובר על אלפי חוסכים שכספם הועבר לקרנות שהתאגדו בארה"ב כאשר הרוח החיה מאחורי הקרנות האלו היו גיא שנצר, ליעם ישראל וסוכנות פינברט. הפרוטוקולים שנחשפו וההתכתבויות בין האנשים מעלה שמדובר בהונאה מתוכננת היטב.
כספם של 7,500 חוסכים הועברו ל"קרנות האדומות", שמכונות כך על ידי המנהל המורשה של סלייס. אלו קרנות בחו"ל, שרשות שוק ההון קבעה כי לא ניתן היה להשקיע בהן. מרבית הכספים הועברו לקרנות של גיא שנצר, לקרנות של פינברט ולקרנות שבהן מעורב ליעם ישראל.
סכום קטן יותר הועבר לקרנות של אמנון יעקבי ולקרנות של אנה חיימובה. השופטת סיגל יעקבי, הכריזה כי ישראל היה הרוח החיה מאחורי חלק מהקרנות שבהן השקיעו עמיתי סלייס.
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
בין הדמויות בפרשה היתה היכרות מוקדמת וממושכת לרבות עם גבריאל בוקאשוילי הבעלים של פינברט.
איך השיטה עבדה?
סלייס ניהלה קופות גמל אישיות, בהן ניתנה אפשרות ללקוחות לבחור השקעות מותאמות אישית, כולל קרנות השקעה פרטיות בארץ ובחו"ל. אך בפועל, כספי החוסכים עברו במקרים רבים לקרנות שבניהולם של האנשים המוזכרים. אלו השקיעו בסיכון גבוה, לעיתים ללא מעקב או בטוחות ובמקרים רבים עשו בכסף פעולות אסורות. גיא שנצר, מנהל "כרמל ארגמן", השתמשו בכספי העמיתים להלוואות לא בטוחות ולרכישת נדל"ן.
אנה חיימוב, קיבלה כ-26 מיליון דולר, רובם ללא פירוט ברור, ונראה שאינה משתפת פעולה עם החקירה. בנוסף, ליעם ישראל העביר חלק מכספי החוסכים לרכישת דירות יוקרה בארץ ובחו"ל. התמונה הכללית היא שהכספים התפזרו למגוון אפיקים מסוכנים, רבים מהם ללא רישום מסודר.
"שיטת הקיזוזים"
במסגרת החקירה עלה כי בסלייס התבצעו העברות כספים מעמית אחד לשני, כאשר עמית ביקש לפדות כספים. כך, למעשה, נוהל מעין "פול" של כספי החוסכים - כספים חדשים שנכנסו סייעו לממן את המשיכות, דבר שמזכיר את שיטת פונזי. בכיר לשעבר בסוכנות פינברט, אחת השותפות הבולטות בפרשה, הסביר כי השיטה הזו יצרה בלגן במעקב אחרי הכספים.המנהל המורשה ו"הסדר ההחזר"
עם חשיפת הפרשה, מינתה רשות שוק ההון את רו"ח אפי סנדרוב כמנהל מורשה לטיפול במשבר. סנדרוב הצליח עד כה להשיב כ-134 מיליון שקל, אך לא כל הכספים אותרו, ומרבית החוסכים לא צפויים לראות החזר מלא. תכניתו של סנדרוב כוללת סדרי עדיפויות לעמיתים שנפגעו בקרנות הבעייתיות, והוא מתכנן להחזיר להם את הכסף עד קיץ 2025.
בעייתיות במודל סוכני הביטוח
הפרשה מעלה שאלות קשות על תפקיד סוכני הביטוח. ניגודי עניינים בין האינטרס של הסוכנים, שהיו לעיתים בעלי הקרנות, לבין האינטרס של החוסכים נחשפו כאן בצורה בוטה. מקרים דומים עשויים להתרחש כל עוד לא יחוקקו תקנות חדשות שמגבילות את פעילות סוכני הביטוח בתחום ההשקעות.
לקראת רגולציה חדשה?
רשות שוק ההון ניצבת בפני ביקורת ציבורית רחבה על כך שלא מנעה את ההתנהלות הכושלת הזו. כעת, נשקלות אפשרויות לרפורמה בשוק ההשקעות, כולל הגבלות חדשות על אפיקי השקעה בקרנות פרטיות ודרישה ליותר שקיפות מצד סוכני הביטוח ותגמול זהה בכל המכשירים כך שטובת הלקוח תהיה מול עינהם.- 4.ריקי 14/11/2024 11:03הגב לתגובה זואין להם הצדקה בסביבת הריבית הזאת!
- 3.מכיר 14/11/2024 11:01הגב לתגובה זומתווכי אוויר עשו עושים ויעשו עלינו קופות
- 2.על ההונאה הזו עוד לא עלו…חחחח 14/11/2024 09:21הגב לתגובה זועל ההונאה הזו עוד לא עלו…חחחח
- 1.אני 14/11/2024 09:06הגב לתגובה זואל תאמינו לאף אחד. אם יש גוף מתווך באמצע - הוא יגזור עליכם קופון.

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

הישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025
למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות
דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל.
מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל.
בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל.
יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה".
- סכום שיא: הטוטו יעניק חסות לליגת העל ויעביר 40 מיליון שקל
- מיהי "אשת השיווק" של חודש דצמבר ולמה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו:
" אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון
הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל