ההתייעלות הפנטסטית של מערכת הבנקאות בישראל

מערכת הבנקאות בישראל ממשיכה להפגין יציבות ותשואה גבוהה על ההון, בהשוואה לעולם; עם קיצוצי עובדים וסניפים לטובת דיגיטציה, לצד רווחיות גבוהה מהממוצע, האם נותר עוד מקום להתייעלות, או שהתהליך כבר הגיע לגבול?
ד"ר אדם רויטר | (23)

הבנקים הפכו למכונות רזות ויעילות המגובות בטכנולוגיית עילית. הם קיצצו עובדים, סגרו סניפים רבים, הצליחו למקסם את שורת הרווח והפכו למערכות חזקות ביותר מבחינה פיננסית לא רק ביחס לעבר אלא גם בהשוואה בינלאומית.

לפי פרסום של הבנק המרכזי האירופאי (ה-ECB), התשואה על ההון של כלל מערכת הבנקאות באירופה עמדה ב-2023 על ממוצע של 9.3%. בישראל הבנקים הגיעו ב-2023 לתשואה על ההון גבוהה בהרבה של 16.6%.

 

גדולים מכדי ליפול

מערכת הבנקאות בישראל נשלטת מזה עשרות שנים ע"י קבוצה מצומצמת ביותר של 5 קבוצות בנקאיות בלבד, המהוות כיום 96% מהמערכת: לאומי, פועלים, מזרחי, הבינלאומי ודיסקונט. על אלו ניתן להוסיף את בנק ירושלים שמטפח נישה משלו ואת המצטרף החדש בנק וואן זירו שנאבק קשה וכן מספר סניפים של בנקים בינלאומיים זרים, שעל אף עוצמתם מעולם לא הצליחו לנגוס בטריטוריות של הישראלים ולייצר כאן אחיזה ממשית.

כאשר שולטים רק 5 בנקים על המשק הישראלי ניתן לומר שכל אחד מהם הוא "גדול מכדי ליפול" Too Big To Fall, כי נפילתו של אחד עלולה לייצר אפקט "אבני דומינו" ולהפיל את היתר. זהו סיכון גדול מדי ולכן בנק ישראל לא יאפשר זאת. לאור זאת אני טוען שנים רבות שעל אף שלא קיים בישראל ביטוח פקדונות דה-יורה בהחלט קיים בו ביטוח פקדונות דה-פקטו. מעבר לכך התוצאות של הבנקים בישראל הן כה טובות עד כי להערכתי מדובר באחת ממערכות הבנקאות היציבות ביותר מבחינה פיננסית בעולם המערבי כיום.

 

התשואה על ההון קפצה

כלל אצבע ידוע בשוק ההון אומר שמניות הבנקים אטרקטיביות להשקעה כאשר הן נסחרות מתחת להון העצמי ופחות אטרקטיביות כאשר הן נסחרות מעליו. כלל האצבע הזה מתבסס על ההנחה שהתשואה הממוצעת של הבנקים על ההון היא סביב 10% בשנה, ולכן כאשר הבנק נסחר מתחת להון העצמי שלו ניתן לומר בהכללה גסה כי התשואה השנתית הגלומה בהשקעה גבוהה מ-10% ולכן אטרקטיבית להשקעה, וכאשר הוא נסחר מעליו התשואה הגלומה נמוכה יותר.

אך התשואה על ההון שבעבר עמדה על פחות מ-10% קפצה מאד בשנים האחרונות. למעשה היא כמעט הכפילה עצמה לעומת העבר. מלבד נפילה זמנית ב-2020 (על רקע הקורונה) המגמה היא ברורה וחד משמעית:

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 בהשוואה בינלאומית התשואה על ההון הזו גבוהה מאד ביחס למקובל באירופה ובכלל. זה הסבר מספק לעליות יוצאות הדופן של מדד ת"א בנקים 5 שנכון למועד כתיבת שורות אלו עלה בשנה האחרונה ב-44% לעומת מדד ת"א 125 שעלה ב-29% ואפילו ה-S&P 500 שעלה ב-33%. השוק הבין והפנים שהבנקים הישראליים הם השקעה ממש טובה.

 

מה בעצם קרה?

ידוע מזה שנים רבות שהבעיה הקשה שעמדה בפני בנקים קטנים בישראל ובעולם היתה להמשיך ולהשקיע בהוצאות ההולכות ומאמירות על פיתוחים טכנולוגיים. חלקם נסגרו מסיבות אחרות אך רבים מהם הבינו שלא יעמדו בהוצאות הטכנולוגיות ונאלצו להימכר, להתמזג או לסגור. בכלל, למערכות בנקאות יש יתרונות עצומים לגודל.

מסקירת המערכת הבנקאית שפרסם בנק ישראל ב-2022, מתברר שבעשורים האחרונים זו עברה תהליך אגרסיבי של סגירת שערים או קונסולידציה: מספר הבנקים בישראל ירד מ-64 ב-1990, דרך 24 בנקים ב-2010 ועד ל-16 בלבד בסוף 2022. כדי להבין עד כמה זה חריג, ניתן לבחון ארצות מערביות הדומות לישראל בגודל אוכלוסיה ובתוצר: באוסטריה 440 בנקים, בשבדיה 120, בבלגיה ישנם 80 בנקים.

הבנקים המעטים מאד שנותרו בישראל שולטים על שוק של מעל 500 מיליארדי דולרים תוצר ו-10 מיליון תושבים. עם לא מעט עבודה חכמה והתייעלות פנטסטית לא פלא שהם נעשו כ"כ רווחיים.

ברור שלא מעט מן ההסבר בקפיצת התשואה על ההון מוסברת בעלייה הדרמטית של סביבת הריבית שמייצרת לבנקים רווחים גדולים כתוצאה מהפער בין הריבית שהם נותנים על פקדונות לריבית שהם לוקחים על הלוואות. אך יש הסבר מרכזי נוסף והוא התייעלות מאסיבית, בחלקה על חשבון הציבור, בעיקר ציבור הלקוחות הפחות מתוחכם שנזקק לשירותיהם, בעקבות סגירת סניפים וצמצום כוח האדם שטיפל פיזית בלקוחות.

 

שיפר דרמטי ביחס היעילות

סביבת הריבית האפסית ששררה בעולם שנים רבות חייבה את הבנקים לעבור בעל כורחם תהליכי התייעלות מאסיביים, זאת על מנת לשמור על רווחיותם. זה התאפשר בעיקר הודות לירידה חדה במספר הסניפים ולעלייה חדה במספר הפעולות הנעשות באופן דיגיטלי ללא הגעה פיזית לסניף הבנק.

נבחן את "יחס היעילות" התפעולית שלהם. החישוב מתבצע בעזרת חילוק ההוצאות התפעוליות בסכום ההכנסות נטו מריבית ומהכנסות האחרות. להלן טבלה המרכזת את התוצאות. צריך לשים לב כי כאן, הפוך מהתשואה על ההון, ככל שהשיעור נמוך יותר כך התוצאה טובה יותר.

ניתן לראות מהלך פנטסטי בו יחס היעילות השתפר מרמות ממוצעות סביב ה-60% לרמות טובות בהרבה סביב ה-40%. זה היה מהלך דרמטי שלא היה מתאפשר לולא ההתקדמות הטכנולוגית האדירה של הבנקים. מערכת הבנקאות הישראלית יעילה מאד גם בהשוואה בינלאומית, זאת ע"פ נתוני הבנק העולמי:

הנתונים כאן הם עד סוף 2021 ומאז הבנקים הישראליים ביצעו קפיצת התייעלות משמעותית נוספת. הם הפכו להיות רזים יעילים וזריזים וזאת בניגוד למנגנונים המנופחים מהעבר והם ממשיכים לעשות ככל יכולתם על מנת לשפר עוד את יכולותיהם אלו.

נוסיף לכך שההפרשות השנתיות להפסדי אשראי ואשראי בסיכון הן נמוכות ועומדות בממוצע על פחות מ-1.5%. מסתבר שהלקוחות הישראליים בהחלט מחזירים את חובותיהם והבנקים בהחלט יודעים לבחור למי להלוות.

 

כמה עוד ניתן לקצץ ולהתייעל? ומה עושה בנק מזרחי?

כמה סניפים עוד ניתן לקצץ? כמה עובדים עוד ניתן לפטר? האם באמת ניתן לתת ל-AI לטפל בכסף של הלקוחות? אלו שאלות קשות. יש פתגם האומר "יש גבול לכל תעלול" ולכן האם הבנקים יוכלו להתייעל עוד? קשה לדעת. יתכן וחלק משמעותי מהתועלות התפעוליות מסגירת סניפים וצמצום כוח האדם המערכת הבנקאית כבר גרפה. יש גבול ליכולת של טכנולוגיה להחליף אנשים, כי בסופו של דבר את ההחלטות (לפחות בשנים הקרובות) לא הטכנולוגיה מקבלת.

העובדים גם עולים יותר. עלויות כוח האדם בשנים האחרונות מאמירות, וודאי כאשר הבנקים נלחמים מול חברות ההייטק שגם הן זקוקות לעובדים איכותיים בתחומי הפיננסים עבור הנהלות הכספים שלהן.

על כך יש להוסיף שבשנים האחרונות חלה עליה מאסיבית בעלויות ההגנה מפני מתקפות סייבר.

 

המגע האנושי

ומילה אחרונה הנוגעת למגע האנושי. בנק מזרחי פועל מזה זמן בכלל נגד הזרם. הוא לכאורה "חוזר למקורות" ומציע באופן פומבי את המגע האנושי בסניפים בניגוד ליתר המערכת שמציעה אפליקציות יעילות וידידותיות יותר. האם זה מועיל לו? לפחות על סמך ההשוואה של תוצאותיו העסקיות זה בהחלט לא מזיק לו. בעיניים קרות יותר, האם הקהל הנוסף שהוא מטפל בו בסניפים רווחי מבחינתו? מדובר בלקוחות שהם לרוב מהמעמד הנמוך ויש להם פחות הבנה טכנולוגית, לא בדיוק הקהל שיעלה את רווחיותו. אך כנראה שבמזרחי עשו כבר את כל החישובים הללו ולקחו זאת בחשבון. עובדה היא שהבנק מככב מזה שנים רבות בראש טבלת הבנקים מבחינת תשואה על ההון וגם מופיע במקום השני (אחרי בל"ל) במדד יחס היעילות.

 

תגובות לכתבה(23):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 21.
    הסתדרות 09/12/2024 22:39
    הגב לתגובה זו
    אם לא הייתי מכיר את הבנקים לעומק, הייתי חושב שמדובר על בנקים בשוויץ. אז המציאות ממש שונה מהכתוב בכתבה. בכל חמשת הבנקים הגדוליםף ישנם ועדים מיליטנטיים , שלא יהססו להשבית את הבנק. חוץ מזה ישנם המון עובדים ותיקים בעלי קביעות שמתבטלים, ומטיילים בחול על חשבון הבנק. כמו כןישנם נכסים רעילים, הלוואות לטייקונים ולגופים דפוקים, שנמנעים מלהכניסם לחובות מסופקים בכדי למנוע פגיעה בתשועה על ההון.
  • 20.
    אור 09/12/2024 12:54
    הגב לתגובה זו
    שיגבו עמלות כמו הבנקים בחול ואז נראה אותם חכמים על חלשים וללא פיקוח אמיתי וממשלה שאיכפת לה ,בטח הגדילו את שורת הרווח. לא צריך הרבה כישרון בתנאים האלו.
  • 19.
    מעניין (ל"ת)
    [email protected] 09/12/2024 12:03
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    א 09/12/2024 11:12
    הגב לתגובה זו
    בשוק אם תתוכח יורידו לך שקל,לבנק על כל דבר צריך להתקשר ולריב,ריביות,עמלות מה שתרצה. זו הסיבה למעבר לדיגיטל שם קשה להתווכח. אכן הבנקים התייעלו מאד בשנים האחרונות,אך לא תמצא לקוח אחד שנהנה מהיתייעלות זו
  • 17.
    שכחת לספר שההתיעלות על חשבוננו שרות 0 ריבית 0 עמלות 10 (ל"ת)
    קלבסיאלה 09/12/2024 08:48
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    עובד עם מס׳ בנקים 08/12/2024 23:16
    הגב לתגובה זו
    הכי טוב זה פועלים. הבינלאומי סביר. הכל מנסיון. לאומי ממש לא ממליץ
  • 15.
    מומחה 08/12/2024 22:47
    הגב לתגובה זו
    צריכים לעלות לעובדים שם את השכר
  • י מעיף את הבנק הכי יקר ולא יעיל שהוא מזרחי = עושק המזרח (ל"ת)
    איתן 12/12/2024 06:11
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    חושש לגורלי 08/12/2024 18:19
    הגב לתגובה זו
    לא רוצים בנקים רוצים משכורת במזומן. לא רוצים משכנתא ולא הלוואות. איזה חלופה יש לי לבנק יש 5 בנקים שמנהלים את הארץ, עושקים את כולם מדינה של חזירים. עשו רווחים שישלמו את המלחמה, בלי אנשים עובדים איןמלהם זכות קיום תחזירו את השכר במזומן
  • 13.
    חנקן יעיל 08/12/2024 15:06
    הגב לתגובה זו
    עושים כסף על גב מדינת האי במצור
  • 12.
    כמו 5 משפחות הפשע המאורגן גם הם יפלו יחד עם כל משפחות ה (ל"ת)
    רב אבו לוף 08/12/2024 15:00
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    שי.ע 08/12/2024 14:02
    הגב לתגובה זו
    שלא מעניין אותו כלום, כמו שחברות הסלולר עשקו אותנו עם שקל לדקה. עד שביבי לא ילך לעלום לא יהיה פה טוב
  • 10.
    שתוק 08/12/2024 13:02
    הגב לתגובה זו
    בבחירות הבאות כנראה שלא אבחר כמו פעם. עם כמות רודפי הבצע לא להתמודד. בן גביר זאת בהחלט אפשרות.
  • 9.
    מה יקרה לבנקים שבועת הנדל"ן תתפוצץ? (ל"ת)
    אדם 08/12/2024 12:14
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    ערן הראל 08/12/2024 11:13
    הגב לתגובה זו
    הבנקים גובים כסף, הממשלה גורפת מס מהרווחים שלהם, וכולם עושים משחק של כאילו - פרסומות, מבצעים, דיונים בוועדת הכלכלה וכו'. כולם משחקים את המשחק וכולם יודעים שאין שום סיכוי שהממשלה תשנה אותו כי אז זה אומר שצריך להביא מיליארדים ממקום אחד. כנ"ל שוק התחבורה. אף פעם לא תהיה פה תחבורה ציבורית יעילה, כי המדינה מרוויחה משהו כמו 20 מיליארד בשנה (הכנסות משוק הרכב - תקציב משרד התחבורה) מהרכבים
  • 70 מיליארד בתחבורה (ל"ת)
    אור 09/12/2024 12:55
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    רון 08/12/2024 11:04
    הגב לתגובה זו
    הפשע שלא נותנים ריבית על זכות בעוש.אבל על חובה בעוש לוקחים עשר אחוז.זה הפשע היותר קטן.אבל גם על הפקדות בפקמ הם נותנים ריבית עלובה של 0.3 לשנה.הם רוצים שהציבור ינעל את הכסף לתקופה ארוכה.רק אז הם נותנים ריבית וגם לא גבוהה
  • 6.
    ת"אביבית 08/12/2024 10:17
    הגב לתגובה זו
    1. התייעלות ? רק בשוליים. פעם חיוב ריבית על האוברדרפט בחשבון היה בעל מדרגות. עכשיו הריבית נטולת מדרגות ומחושבת מהשקל הראשון 12%. כך מרחיב הבנק את הכנסותיו על חשבון בעלי שכר נמוך יחסית. הרי אלה מרבית השכירים במשק. במקרה הטוב הוא מוותר לבעלי ההון ומזכה אותם בריבית פחותה. לוקחים כסף מעניים ומעבירים לעשירים. זו התייעלות שהמפקח על הבנקים עוד לא התעורר לשים לה סייג.
  • 5.
    לרון 08/12/2024 10:03
    הגב לתגובה זו
    נגיד בנק ישראל -המנכ"ל,המפקח סגנו,5-6 "בנקים"-דה פקטו סניפים של בנק ישראל
  • 4.
    אל תעבוד עלינו 08/12/2024 09:59
    הגב לתגובה זו
    התיעלות אה? סגרו סניפים זרקו אנשים בני 80 לכל מיני חורים בלי שירות בלי קבלת קהל וכמובן שינו את התנאים. פעם מנהל סניף היה בעל סמכות היום כל פיפס עובר אישור ולכן התנאים הורעו ואנשים אפילו לא מבינים עד כמה
  • 3.
    Neb 08/12/2024 09:41
    הגב לתגובה זו
    השרתים שלהם הם מלפני חמישים שנה. יש שם אפס חדשנות כל העלייה ברווחים מקורה בגדילת האוכלוסייה . בעיקר אוכלוסיית המשכנתאות. כולם לוקחים משכנתא גם חרדים עורבים.
  • 2.
    יוד 08/12/2024 09:06
    הגב לתגובה זו
    מי שאמור להיות הרגולטור שלהם, בנק ישראל, הוא הלוביסט שלהם. במצב כזה לא פלא שהם מרוויחים. הם פשוט דופקים את הלקוחות.
  • 1.
    אפק 08/12/2024 08:54
    הגב לתגובה זו
    חוסר תחרות אמיתות. צוחקים על הציבור בחסות החוק. ממונה על הבנקים שעובד אצלם ורק מחכה לסיום הקדנציה לראות לאיזה בנק יעבור ואיזה משכורת בוננזה יקבל על חשבון הציבור. תשימו קוף בכל בנק לנהל אותו ותמשיכו לראות רק רווחים, לא צריך לשים מנכ"ל תותח ושום דבר.
חי גאליס מנכל ביג
צילום: שלומי יוסף
דוחות

ההימור של ביג השתלם: 100% תפוסה בישראל, 99% באירופה והכנסות של 1.29 מיליארד שקל במחצית

כשהמתחרות חיפשו הרפתקאות באונליין - ביג התמקדה בנדל״ן, באוויר הפתוח ובלהביא את חווית השופינג מחו״ל לישראלים - התוצאות לרבעון השני מתחילות להתכתב: ההכנסות עלו בכ-18.4% לכ-662 מיליון שקל, ה-NOI עלה ב17% לכ-493 מיליון שקל וה-FFO עלה בכ-17.3% לכ-264 מיליון שקל; תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ביג דוחות כספיים

לפני בערך כארבעה עשורים, כשקניון איילון ברמת גן פתח את שעריו, שוק הקמעונאות הישראלי נכנס לעידן חדש. הרחובות הראשיים שאירחו עד אז את רוב המסחר כמו רחוב דיזינגוף ואלנבי בתל אביב, הדר בחיפה או אחוזה ברעננה הם פינו את המקום למרכזי הקניות הממוזגים. בנינים מחופי זכוכית, עם שפע של חניה ובעיקר מזגן טוב הצליחו לשנות את סגנון הצריכה הישראלי - כמו גם הגלובלי. מאז ועד היום נבנו בישראל כ-300 מרכזי קניות, מהם עשרות קניוני ענק של עזריאלי ומליסרון. אבל בתחילת השנה נכנסה לשוק שחקנית שהצליחה, שוב, לערער את היסודות - ביג פאשן גלילות.

הפתיחה של המתחם החדש, המשתרע על 40 אלף מ"ר שטחי מסחר ועוד 75 אלף מ"ר משרדים, לוותה באירוע מתוקשר שהפך עד מהרה לרעידת אדמה בענף. כבר בחודש הראשון לפעילות, בין סוף פברואר לסוף מרץ, ביקרו בו מעל 1.5 מיליון איש, והפדיונות הסתכמו בכ־157 מיליון שקל. המספרים האלו לא רק שעקפו בהרבה את התחזיות, אלא גם פגעו בקניונים מתחרים, לפי הדיווחים של רשתות האופנה, קניון רמת אביב וקניון שבעת הכוכבים ספגו ירידה דו-ספרתית בפדיונות, ואפילו קניוני איילון, רננים ועיר ימים רשמו ירידה של 7%-10%. הישראלים הצביעו ברגליים וביג סלקה את הפדיונות. אמנם, הפגיעה בפדיונות של המרכזים הסמוכים הייתה בסמוך להתלהבות הראשונית אבל אחרי גל המבקרים בחודשי הפתיחה, הפדיונות במרכזים הסמוכים התאזנו. 

סוד ההצלחה של ביג גלילות נמצא בכמה מרכיבים: הקונספט של חנויות שפתוחות ל״כיפת השמיים״, ריכוז של חנויות דגל ענקיות ובראשן זארה עם סניף כפול בגודלו מהקניונים האחרים - סניף שמוגדר כאחד מהגדולים במזרח התיכון, לצד מותגים בינלאומיים כמו טומי הילפיגר וראלף לורן. במתחם לא רק מגיעים לשופינג אלא גם אוכלים - מתחמי הסעדה מרווחים עם מסעדות מוכרות וותיקות, ובשביל הרכב יש  כ־4,000 מקומות לחנות אותו. החניה היא בחינם, בניגוד לקניונים אחרים שבהם החניה בתשלום מהשעה הראשונה. התוצאה היא חוויית קנייה שמרגישה להרבה מבקרים כמו ״טיול בחו"ל״. עם זאת, צריכים להוסיף כי עומסי החום של יולי-אוגוסט הם אתגר משמעותי עבור הקונספט, בשונה ממרכזי הקניות הממוזגים, כאן צריכים לקפוץ ״ממזגן למזגן״ כשהשדרות המרכזיות בין החניות פתוחות ומפגישות את הקניין עם השרב הקייצי.

ההצלחה של גלילות התרחשה דווקא בתקופה שבה נדמה היה שמרכזי הקניות מתמודדים עם איום ממשי מצד המסחר המקוון. עוד מהקורונה התחיל סחף של רכישות אונליין, ועזריאלי ומליסרון השקיעו מאות מיליונים בפלטפורמות דיגיטליות משלהן, השקעות שגררו גם סגירת פעיליות. לעומתן ביג, המשיכה להתרכז בנדל"ן ובחוויית הלקוח. היא נשארה נאמנה לחווית הקניה והאמינה שהישראלים ימשיכו להגרר למרכזי הקניות. ביג לא נכנסה להרפתקה הדיגיטלית, ועכשיו נראה שהאסטרטגיה הזו משתלמת לה. המתחמים מלאים, הפדיונות בעלייה, והחברה חוסכת את ההפסדים הכבדים של המתחרות.

במקביל להצלחה המסחרית, גם המניה של ביג - ביג -0.6%  - נהנית מהמומנטום. מתחילת השנה היא הוסיפה 20% וב-12 החודשים האחרונים זינקה כ-66% לשווי שוק של שמתקרב ל־16 מיליארד שקל, מכפיל הרווח של ביג נראה די מיייצג ענפית ועומד על 9.23, מה שגם מגלם את הציפיות להמשך צמיחה מצד המשקיעים.

תומר צפניק מנכל ריטיילורס. צילום: שוקה כהןתומר צפניק מנכל ריטיילורס. צילום: שוקה כהן

ריטיילורס עם הוצאות מימון ששחקו את השורה התחתונה

המכירות בחנויות הזהות ירדו בצורה חדה, כשבפוט לוקר ישנה ירידה של 21.4% ובנוסף סגירת פעילות דרים ספורט תרמה לירידות; הגידול בשטחי המסחר וכניסה לצרפת וגרמניה קיזזו את הירידות באופן חלקי

רן קידר |
נושאים בכתבה נייקי ריטיילורס

חברת ריטיילורס ריטיילורס -2.1%  דיווחה על תוצאות הרבעון השני של 2025 עם ירידה קלה בהכנסות שהתבטאה בירידה ברווח התפעולי. הרווח הנקי של החברה ירד דרמטית בכ-79%, בעיקר בעקבות הוצאות מימון וחשיפה למט"ח. 

הכנסות החברה עמדו על כ-602 מיליון שקל, ירידה של 2.3% לעומת הרבעון המקביל ב־2024. הירידה נבעה בעיקר מצניחה חדה במכירות חנויות זהות, עם פעילות נייקי שירדו ב־2% ברבעון השני לכ־419 מיליון שקל ומכירות פוט לוקר ברבעון שירדו ב־1.7% ל־149.5 מיליון שקל. כמו כן, סגירת פעילות דרים ספורט תרמה לירידה נוספת ובנוסף, דחייה מבצעי ההנחות מיוני (בעקבות "עם כלביא") ליולי, פגעה בהכנסות הרבעון. עם זאת, הגידול בשטחי המסחר והרחבת פעילות נייקי לצרפת ולגרמניה קיזזו את הפגיעה באופן חלקי. במחצית הראשונה של השנה נרשמה עלייה של כ-5.8% בהכנסות לכ-1.13 מיליארד שקל, בעיקר הודות להרחבת שטחי המסחר ורכישת פעילות נוספת בצרפת. 

אמנם הרווח הגולמי ברבעון השני דווקא עלה ל-318 מיליון שקל (52.8% מהמחזור), לעומת כ-312 מיליון שקל (50.7%) ברבעון המקביל, אבל הדבר נובע מדחיית ההנחות. בפעילות נייקי לבדה נרשם גידול של 3.3% ברווח הגולמי לרמה של כ-235 מיליון שקל. הרווח הגולמי בפעילות פוט לוקר ירד בכ-1.5% והסתכם בכ-75 מיליון שקל.במחצית הראשונה של שנת 2025 הרווח הגולמי צמח בכ-6.3% והסתכם בכ-577 מיליון שקל, לעומת כ-543 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. 

בהתאם הרווח התפעולי ברבעון ירד ב-6.8% לכ-45 מיליון שקל, לעומת 48 מיליון שקל ברבעון. הירידה נבעה בגידול חד בהוצאות מכירה ושיווק, בעיקר לאור הרחבת שטחי המסחר וסגירת חנויות בישראל. דבר נוסף שהתבטא בדוח היא עלייה בהוצאות הנהלה ובשכר. הרווח התפעולי למחצית הראשונה ירד בחדות ב-41% לכ-49 מיליון שקל, לעומת כ-83 מיליון שקל אשתקד. 

הנתון הדרמטי ביותר בדוח הוא צניחה של הרווח הנקי, שירד ב-47% ברבעון השני ועמד על 13.2 מיליון שקל בלבד, לעומת 24.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. במחצית הראשונה של השנה הרווח הנקי עמד על 8.8 מיליון שקל בלבד, ירידה של כ79% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (41.5 מיליון שקל). הסיבה שהרווח הנקי נשק משמעותית יותר מהרווח התפעולי היא הזינוק בהוצאות המימון, שעלו ביותר מפי שניים לעומת הרבעון המקביל, ועמדו על 26.7 מיליון שקל (לעומת כ-12 מיליון שקל). בסך הכל במחצית השניה הוצאות המימון עלו בכ-45% והגיעו ל-37 מיליון שקל, לעומת 25.5 מיליון שקל בלבד אשתקד. ההוצאות כללו ריביות על חכירות, שערוכי מטבע, ריביות על הלוואות, עמלות, וקיזוז חלקי בלבד מהכנסות מימון. לשם ההשוואה, הרווח התפעולי במחצית עמד על כ-48.8 מיליון שקל, וכך כ-75% ממנו "נמחק" על ידי הוצאות המימון בלבד.

פוט לוקר בירידה ונייקי בהתרחבות באירופה 

עוד נתון שלילי שבלט היה מכירות החנויות הזהות, שירד בחדות. אמנם בפעילות נייקי הירידה היתה קלה יחסית, למרות החששות מחזרתה של נייק לאמזון, ועמדה על כ-3.5% ברבעון השני לעומת רבעון מקביל, בפוט לוקר הצניחה הייתה חדה, עם ירידה של 21.4%.