רביב צולר מנכל אייסיאל
צילום: ליאת מנדל

מניית איי.סי.אל קופצת אחרי המלצת קנייה מדיסקונט - אפסייד של 18%

"סיום המלחמה יחזיר את המשקיעים הזרים לאיי.סי.אל, שחלקם כבר חזרו, מה שימשיך לתת למניה רוח גבית" כתבו האנליסטים בדיסקונט ברוקראז'

רוי שיינמן | (6)

אתמול איי.סי.אל  איי.סי.אל 0% דיווחה על הסכם גדול למכירת אשלג בסין. זו עסקה גדולה שהעלתה את המניה לא רשמה תזוזה משמעותית אבל היום היא עולה ב-5% אחרי שקיבלה המלצת קנייה עם אפסייד של 18% מדיסקונט ברוקראז': "מניית ICL סבלה מזה זמן רב מהאטה בשוקי האשלג והברום, לצד חשש מפגיעה רגולטורית", כתבו בדיסקונט ברוקראז'. "זאת למרות שפעילויות הפוספט ופתרונות הצמיחה הציגו תוצאות חזקות. לאחרונה אנו רואים תחילת מומנטום חיובי באשלג, אשר להערכתנו צפוי להימשך אל תוך 2025. רביב צולר, מנכ רביב צולר, מנכ"ל איי.סי.אל; קרדיט: ליאת מנדל לאור האמור, לצד עדכון המודל, אנו מעלים את מחיר היעד מ-18 שקל ל-20 שקל, בהמלצת קניה. מחיר האשלג שאנו מגלמים ל-2025 הינו 318 דולר לטון, והוא עדיין נמוך ביחס לממוצע ארוך הטווח שעומד על 330 דולר לטון. בצד התמחור, המניה נסחרת במכפילים נמוכים, הן ביחס למכפילים בהם נסחרה בעבר והן ביחס למכפילים של המתחרות. דעיכת המלחמה עשויה גם כן לתת רוח גבית למניה, ולהשיב יותר משקיעים, בדגש על משקיעים זרים שכבר התחילו להגדיל את השקעתם בחברה (בהתאם לנתונים ציבוריים)". כתבו האנליסטים.  

"מחירי האשלג קרובים לתחתית ועשויים לעלות בשנה הבאה"

"לאחר זמן רב של אתגרים בשוק האשלג, והגם שמחירי הסחורות החקלאיות עדיין נמוכים, מסתמן כי הרווחיות לחקלאים באשלג הינה במגמת עלייה ושהמחירים הגיעו לתחתית", כותבים בדיסקונט ברוקראז'". להלן מספר נקודות המחזקות את הצפי למומנטום החיובי: המחירים נמצאים בעלייה הדרגתית. מגמה זו ניכרת על פני השבועות האחרונים, ולא מדובר רק בידיעה חד פעמית. ידיעות מהשוק מצביעות על כך שלקראת 2025 הספקים מכוונים לעליות מחירים באסיה. בחודשיים האחרונים התקבלו גם ידיעות כי היקף הרכבות שרוסיה מקצה למשלוחי אשלג לסין אינו מספק, מה שגם כן מביא לעליות מחירים בסין מצד ספקים מקומיים. עליות מחירים הדרגתיות ניכרות גם בדרום מזרח אסיה. גם בברזיל, שהביקוש בה שובר שיאים, מסתמנות עלויות מחירים ב-2025. מחירי הפוספט גבוהים מאוד ביחס לאשלג. פער המחירים צפוי לגרום לחקלאים לרכוש יותר אשלג שמחירו זול, ע"ח פוספט שמחירו יקר. יחד עם זאת, מדובר בצעד שניתן לעשותו במשורה בגלל סוגי האדמה השונים, כאשר כל אדמה זקוקה להרכב דשנים שונה. טראמפ הכריז על צפי להטלת מכסים גבוהים על ייצוא מקנדה לתוך ארה"ב. קנדה היא אחת היצרניות הגדולות של אשלג בעולם. בכל הקשור לאשלג להערכתנו קיימת סבירות נמוכה לתרחיש זה, על רקע צפי ללחץ מצד חקלאים אמריקאיים. עם זאת, העובדה שטראמפ טען כך, עשויה להוסיף ללחץ על הלקוחות להסכים להעלאות מחירים כבר כעת", כותבים בדיסקונט ברוקראז'. בנוסף כותבים בדיסקונט ברוקראז' על האפשרות לחזרה של בלרוס ורוסיה לשת"פ: "בינתיים מדובר באופציה "על העץ", אך שנותנת רוח גבית לשוק. כיום מחירי האשלג, בשילוב עלויות משלוח גבוהות, מביאים לכך שהרווח בייצור אשלג ע"י בלרוס מאוד נמוך, אם בכלל קיים. הגם שבינתיים רוסיה לא נענתה לבלרוס, להערכתנו אופציה זו צפויה ללחוץ על הלקוחות להסכים להעלאות מחיר".

בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי הממשלה עשויה לדרוש סכומים שנעים בין עשרות למאות מיליוני דולרים, בתלות בתוצאות. "לא מן הנמנע שהמדינה ואייסיאל יגיעו לפשרת ביניים. בהתאם לתחזית התוצאות שאנו מגלמים, העמסת תשלומי היתר למדינה פוגעת במחיר היעד שלנו בשלב זה ב-1 שקל. בכל הקשור לזיכיון, לא גילמנו בשלב זה השפעה לאור זכות הראשונים של אייסיאל והיקף הנכסים".  

"התוצאות בפוספט יהיו טובות יותר מהצפי המוקדם שלנו"

"ביקוש חזק מאסיה, לצד איסור לייצא פוספט מסין, מוביל להמשך מחירים גבוהים", כותבים האנליסטים של דיסקונט ברוקראז'. "במודל הקודם גילמנו תרחיש שהמחירים יירדו כבר ב-2024. בפועל אנו רואים שהמצב החיובי בשוק נמשך ולכן בשלב זה אנו מגלמים שוק פוספט חזק גם ב-2025. בהמשך אנו מניחים חזרה לכיוון הממוצע. בנוסף, החל מ-2027 אנו מגלמים שיפור בגין מכירת ליתיום פוספט בארה"ב".  

הסיכונים שעשויים להשפיע על מחיר היעד  

מעבר לסיכוני מאקרו כמו האטה כלכלית גלובלית שעשויה לגרור ירידה במחירי הסחורות החקלאיות (כגון גרעינים ודשנים) וסיכוני טרור הנובעים בעיקר ממיקומה הגאוגרפי של אייסיאל בישראל. בדיסקונט ברוקראז' מציינים גורמים נוספים כמו סיכונים תפעוליים כגון תקלות באתרי הייצור ובמערכות השינוע, שריפות, בולענים במכרות, הצטברות מלחים בבריכות האידוי בים המלח שמצריכה תחנות שאיבה והשקעות אחרות, סיכון תפעולי בהצלחת קציר המלח (העברת המלח מהבריכות של אייסיאל לצפון ים המלח), סיכון עתידי אפשרי מהזרמת מים התיכון לים המלח ומשכך שינוי הרכב המים (פרוייקט תעלת הימים), תקלות במערכות המחשוב כולל פריצות וכדומה, ככאלה שיכולים להשפיע לרעה על החברה. בנוסף מציינים האנליסטים את הסיכון של חשיפה לפרשנות שונה ביחס לרשות המיסים בנוגע לאופן חישוב יתרות המשפיעות על שיעור המס, בין היתר יתרת הנכסים המשמשת לחישוב היטלי המס כתוצאה מהחוק למיסוי משאבי טבע (החברה מתייחסת לשווי ההוגן ולא לערך בספרים). לצד זאת, בדיסקונט ברוקראז' מציינים גורמי סיכון נוספים, כמו אי הצלחת מיזוגים ורכישות עתידיים ואי הצלחת תכנית ההתייעלות.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    עושה חשבון 04/12/2024 17:36
    הגב לתגובה זו
    פימי לא טועים מחירי הסחורות יעלו בקרוב .
  • 4.
    כשתגיע לשער 2100 אני אמכר הכל . מניית פח (ל"ת)
    אי סי אל 04/12/2024 08:02
    הגב לתגובה זו
  • עושה חשבון 04/12/2024 08:47
    הגב לתגובה זו
    החברה מרוויחה יפה גם כשמחיר הסחורה בשפל .
  • 3.
    משה זיכמך 03/12/2024 20:53
    הגב לתגובה זו
    דיבידנד של 3% מצביע על רווחים נמוכים היו זמנים יותר טובים
  • 2.
    דוד חסקיוב 03/12/2024 18:23
    הגב לתגובה זו
    זוכרים את לא ממליצים על כיל?...........אני עשיתי הפוך ..אמנם סבלתי קצת וקניתי בשער 16 שקל ... ......... אני לא יודע עד כמה האנליסטים האלה מתאימים למקצוע העתיק בעולם אבל מה שבטוח שהם לא מתאימים לבורסה שיהיה בהצלחה ...
  • 1.
    צחי 03/12/2024 18:13
    הגב לתגובה זו
    18% מאז שהצגתם אותה
אנרגיה מתחדשת
צילום: PIXBABY BY PEXELS

שנתיים של תשואת חסר: האם המדד הזה בדרך לסגור פערים?

אחרי שנתיים של תשואת חסר מול המדדים הסקטור הירוק עשוי סוף-סוף לקבל רוח גבית - סביבת ריבית נמוכה עשויה להקל על המימון לחברות הפרויקטליות ולסגור את פערים בתשואות - אבל זה התרחיש האופטימי מה עוד יכול לקרות? 

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת

בשנים האחרונות, מדד הקלינטק התקשה להדביק את קצב העליות של המדדים המובילים. בזמן שהבנקים זינקו ביותר מ-100% מתחילת 2024, ות"א 125 עלה בכ-74%, מדד הקלינטק הסתפק בעלייה של כ-36% בלבד. גם בשנים הקודמות המדד רשם תשואת חסר משמעותית, כאשר איבד בשנת 2022 כמעט שליש מערכו, ובשנת 2023 רשם ירידה של כ-10%. 

הסיבה המרכזית לפער בין שני המדדים הייתה סביבת הריבית הגבוהה, שעלתה בחדות במהלך שנת 2022 והייתה דלק לרווחיות הבנקים דרך הכנסות המימון שהובילו לרווחי שיא, ומנגד משקולת על חברות הפרויקטים בתחום הקלינטק.

ההשפעה של הריבית

עולה השאלה למה ריבית גבוהה יותר פוגעת בחברות האנרגיה המתחדשות? ובכן, רוב הפעילות בנויה על פרויקטים ממומנים בחוב ארוך. כשהריבית והשוק לטווחים הבינוניים והארוכים יקרים, עלות ההון הממוצעת עולה, שיעור התשואה נשחק, והערך הנקי של הפרויקט יורד. במילים פשוטות, כאשר הריבית גבוהה, הכסף פשוט יקר יותר. הלוואות לפרויקטים עולות יותר, המימון מתייקר, והחברות מרוויחות פחות מכל פרויקט חדש. כתוצאה מכך, הן דוחות חלק מההשקעות, מצמצמות פעילות ומתקשות להראות קצב צמיחה כמו בשנים של ריבית נמוכה. הבנקים, לעומת זאת, הרוויחו מהמצב הזה, הריבית על הלוואות עלתה מהר יותר מהריבית שהם שילמו ללקוחות על פיקדונות, מה שחיזק מאוד את שורת הרווח שלהם.

עכשיו, כשנראה שבנק ישראל מתקרב להורדת ריבית ראשונה מאז ינואר 2024 אחרי 14 פעמים רצופות שהריבית נותרה ללא שינוי, עולה השאלה האם זה הזמן של הקלינטק לסגור את הפער? הנה כמה תרחישים אפשריים:

תרחיש בסיס: הורדה מדורגת

אם בנק ישראל יוריד את הריבית ברבע אחוז וירמוז על המשך הורדות, זה ישפר את תנאי המימון בהדרגה. חברות כמו אנלייט, אנרג'יקס, דוראל ונופר, שזקוקות למימון ארוך טווח, עשויות להיות הראשונות שיגיבו. במצב כזה המדד יכול לסגור חלק מהפער, אבל לא כולו כאשר חברות שפועלות במודלים יציבים יותר עם גישה למימון זול יותר וחוזים ארוכי טווח, יושפעו פחות.

תרחיש שורי: מסלול הורדות מהיר וירידה חדה בתשואות בעולם

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה היום בבורסה?

מערכת ביזפורטל |

לקראת עדכון המדדים שיתקיים בסוף השבוע הבא (6.11), הבורסה מעריכה כי מחזור הנעילה בעדכון הקרוב צפוי לשבור שיא חדש ולהגיע לכ-7.8 מיליארד שקל, בעוד שמחזור המסחר הכולל באותו יום עשוי להגיע ל-13-15 מיליארד שקל. הבורסה לניירות ערך מסכמת שנתיים לרפורמת המדדים. הרפורמה, שהושקה בנובמבר 2023, נועדה לחזק את הנזילות והיציבות של המדדים המקומיים, לצמצם תנודתיות ולעודד את השקעות הקרנות העוקבות. ניתוח הבורסה מראה כי מאז כניסת הרפורמה חלה ירידה של כ-20% ביחס התחלופה במדדים, לצד גידול מרשים של כ-60% בהיקף ההשקעות בקרנות העוקבות, שהגיעו לשווי כולל של כ-80 מיליארד שקל.


אתמול מניות הבנקים עלו, בעוד מניות הביטוח ירדו. זה אולי נובע מרמת המכפילים השונה והאטרקטיביות היחסית של הבנקים כעת ביחס למניות הביטוח. אם ננרמל את הרווחים של חברות הביטוח ללא רווחים עודפים משוק ההון, נגיע למכפילים כמעט כפולים מאלו של הבנקים. נכון שהבנקים גם צפויים להיפגע עם ירידת הריבית, אבל גם אחרי ש"תשקוט הסערה", המכפילים עשויים להיות אטרקטיביים יותר. חושבים שזה מעניין, אולי זו האסטרטגיה בשבילכם - בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח


בנק ישראל חושש מהמינוף של משקי הבית לשוק הנדל"ן. הבנק פרסם טיוטת תקנות חדשה המעידה על חשש גובר מהמינוף הגבוה בשוק הדיור. לפי הבנק, בשנים האחרונות גבר השימוש בהלוואות "לכל מטרה" המובטחות בדירת מגורים, תופעה שמגדילה את החוב של משקי הבית ומחלישה את יציבות המערכת הפיננסית. הסכנה המרכזית, לפי ההערכות, היא שאם מחירי הדירות יירדו, שווי הבטוחות של הבנקים יצטמצם בעוד שהחוב יישאר באותה רמה, מה שעלול להוביל לעלייה חדה ביחסי המינוף ולפגיעה ביכולת ההחזר של הלווים. לפיכך, הצעד הנוכחי נועד להקדים תרופה למכה ולרסן את היקף ההלוואות לפני שהשוק יגיע לנקודת סיכון ממשית.


פינרג'י שוב מספקת כותרות, וגם הפעם נראה שהסיפור דומה: דיווח מהותי, התלהבות במסחר וזינוק במניה. בדרך כלל, ההתלהבות מתפוגגת אחרי והמניה חוזרת לרדת. החברה הודיעה אתמול על שיתוף פעולה עם קונסורציום Net Zero בהובלת גוגל ומיקרוסופט, שנשמע נוצץ כמעט כמו שם הפרויקט עצמו, אבל צריך לזכור שזהו שלב הדגמה בלבד. פרויקט פיילוט, לא חוזה מסחרי. נזכיר גם שלא מדובר בפרויקט חדש, אלא בהתקדמות מדיווח קודם (פינרג’י מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט) רק שהפעם גילינו את היקף העסקה, כ-2.3 מיליון שקל. כלומר, לא מדובר בהכנסה שתאזן את החברה, שכן סך ההוצאות התפעוליות עמד על 21 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025. עם זאת, זה לא מנע מהמניה לזנק אתמול 22%, כאשר המחזור במניה היה גבוה מהיקף העסקה עליו חתמה.

בתחילת השנה כתבנו שהסיכויים של מניית פינרג’י פינרג'י 0%  לעלות נמוכים, כי למרות הרה ארגון שריפת המזומנים גדולה, למרות בעל הבית שתומך - צריך הרבה כסף, וגם - שהטכנולוגיה עדיין בחיתולים ואין לקוחות. הבעיה הגדולה בעסקים כאלו היא שגם אם יש חלום, כדי לממש אותו צריך כסף והמשמעות היא דילול של משקיעים קיימים במחירים נמוכים. כתבנו את זה בשתי הזדמנויות - קיבלנו איומים מהחברה. אז קיבלנו. מאז כל פעם שהחברה מדווחת על הודעות טובות, יש זינוק במניה ובהמשך המניה מתממשת. שתבינו - הלוואי שהיא תצליח, הלוואי שיש לה פתרון של אנרגיה מתחדשת שיתפוס בעולם הגדול. אנחנו רוצים הצלחה ישראלית - אנחנו רק לא רוצים שזה יבוא על חשבונכם.