"מהלך העליות בבורסה המקומית מוצה"; הבורסה בת"א זינקה כמו וול סטריט, לאן הולכים מכאן?
מבצע הביפרים שהיה ראשון מתוך שורה של מבצעים וחיסולים של כל צמרת חיזבאללה, היה גם האות לזינוקים בבורסה המקומית. מאז זינקה הבורסה בקרוב ל-20%. העליות האלו הביאו את הבורסה לשיא של כל הזמנים - מדד ת"א 35 נושק ל-2,300 נקודות עם עלייה של 21.8% מתחילת השנה. תל אביב נדבקה לוול סטריט, אבל זו השוואה לא נכונה. אם משווים תחום לתחום, ענף לענף מקבלים שתל אביב מנצחת את ניו יורק. הבנקים פה עלו יותר מפי 2 מהתשואה של הבנקים שם, כנ"ל חברות הביטוח, רשתות הקמעונאות ועוד. העלייה שם מתרכזת במניות הטק והמשקל של הטכנולוגיה שם ענק כך שזה משך את המדדים למעלה. גם אצלנו יש מניות טכנולוגיה (דגש על שבבים), אבל הם במשקל יחסית קטן מאשר בניו יורק.
20% בחודשיים
במילים אחרות, תל אביב נותנת פייט לבורסה המובילה בעולם ובפעול לרוב הגדול של הבורסות בעולם וזה עוד בזמן מלחמה. עוד לפני מבצע הביפרים השוק עלה, אבל בשיעור חד ספרתי. הזינוק החל כאשר המשקיעים שחששו מאפשרות של הסלמה חדה בחזית מול לבנון, הבינו שישראל שולטת במצב. התרחישים של טילים רבים במרכז תל אביב ובניינים קורסים, החלו בהדרגה להשתנות. הצבא וחיל האוויר כתשו את התשתיות, אמצעי הלחימה ואת לוחמי חיזבאללה. הסיכון פחת, אם כי הוא עדיין קיים. הצורך של חיזבאללה ולבנון בכלל להגיע להסדר, גרם למשקיעים להעריך שזה עניין של זמן. הציפייה להסדר תדלקה את השוק שגם העריך שהסדר בצפון יגדיל את הסיכויים להסדר בעזה.
הסכם מדיני – האור בקצה המלחמה
אחד הגורמים המשמעותיים לסנטימנט החיובי הוא כאמור הדיונים על הסדר מדיני שיביא לסיום המלחמה בגזרה הצפונית. עמוס הוכשטיין, המתווך בין ישראל ללבנון, מטעם ממשל ביידן, אופטימי, אבל כל עוד זה לא סגור - זה לא סגור.
השאלה הגדולה מבחינת המשקיעים היא האם הראלי של החודשיים האחרונים הוא לא הראלי שהיה צפוי לאחר המלחמה. יש קונספציה כזו שהתאוששות שלאחר מלחמות, מגדילה ביקושים, התשתיות נהנות מכך, יש צמיחה, יש "מצברוח טוב" והכלכלה מתרוממת ואיתה גם הבורסה. זה קרה בעבר, למעט אחרי מלחמת יום כיפור שבהמשכה היה מיתון עמוק. לא בטוח שאפשר להשוות את המלחמה הנוכחית למלחמות אחרות, אבל גם אם היה צפוי ראלי, נראה שחלקו, אפילו רובו כבר מגולם במחירים.
- הבורסה רוצה להציף ערך בפעילות המדדים - בוחנת מכירת הפעילות
- הבורסה תאפשר מסחר בקריפטו - דרך בתי ההשקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"נראה שמהלך העליות הנוכחי מוצה וסביר להניח שהבורסה בתל-אביב תחזור להיסחר בקורלציה לשוקי העולם", אומר רועי כהן אחראי תחום מניות ישראל במגדל שוקי הון, "אולם, רגיעה ביטחונית, הסדר מדיני כלשהו או הפסקת אש עשויים להגדיל את פעילות המשקיעים הזרים בישראל וגם את פעילות המוסדיים המקומיים, אליהם יצטרפו המשקיעים הפרטיים ('ריטייל') – מגמות העשויות להמשיך למשוך את השוק למעלה. זאת בייחוד נוכח מבנה השוק המצומצם יחסית, שבגינו תנועות כספים מסוימות עשויות להיות בעלות השפעה ניכרת על המגמה.
"כבר שבועות ארוכים הבורסה בתל-אביב בולטת בעליות שערים משמעותיות שהיא מציגה ביחס לבורסות העולם", מוסיף כהן "וזאת אחרי שהבורסה המקומית סבלה במשך תקופה ממושכת מביצועי חסר, שנרשמו על-רקע הימשכות המלחמה וסימני השאלה נוספים. הבסיס לגל העליות המדובר הוא תמחור נוח בו נמצא שוק המניות הישראלי, בעיקר בהשפעת יציאה אגרסיבית של גופים זרים מהשקעות בבורסה הישראלית מתחילת המלחמה, בעקבות החששות מהשפעותיה האפשריות. כעת הזרים התחילו לחזור, אולם עדיין לא בקצבי ההשקעה שביצעו פה טרם המלחמה, והסכומים שזורמים לשוק ההון המקומי עוד רחוקים מהסכומים שיצאו ממנו בעקבות המלחמה".
דוחות חזקים
עוד התייחס כהן לדוחות הכספיים המתפרסמים בתקופה הנוכחית ואמר, כי "כמגמה דוחות החברות הפעילות בשוק המקומי נראים חיוביים ומעידים על צמיחה. המלחמה לא פגעה ברוב החברות הנסחרות בבורסה. כמגמה, חברות הבניה וחברות שפעילותן מושפעת מתחום הבניה מראות התאוששות, אחרי שהמלחמה פגעה בפעילותן והדבר בא לידי ביטוי בדוחותיהן ברבעונים קודמים".
- 19.מצה בתחת . חברים ז34-36 אחוז (ל"ת)יעקב 25/11/2024 03:59הגב לתגובה זו
- 18.אל תפחידו אותנו שקרים יש בסיפורים (ל"ת)פיני 25/11/2024 03:59הגב לתגובה זו
- 17.איך מוצה. קריין מוצה .הנגד יהיה 3900 זה מוצה (ל"ת)מנחם. 25/11/2024 03:58הגב לתגובה זו
- 16.הפרשים מהעולם מעל 40 אחוז!!! (ל"ת)ליאון ק. 25/11/2024 03:58הגב לתגובה זו
- 15.מוצההקדחצ. מלא מניות מתחת בזק בזן טבע נייס מלא (ל"ת)סלבה 25/11/2024 03:57הגב לתגובה זו
- 14.שטויות במיץ. אנו נמוכים בין 33-35 אחטז (ל"ת)רוני 25/11/2024 03:50הגב לתגובה זו
- 13.אליכין 24/11/2024 22:02הגב לתגובה זואם נצליח לשכנע את ההנהגה החרדית הארורה להפסיק לבזוז את הקופה הציבורית ולהתגייס לצה"ל.
- 12.אפילו לא שליש מוולסטריט המעוף צריך להגיע ל4000 (ל"ת)כלכלן 24/11/2024 16:38הגב לתגובה זו
- 11.חחח. מהלך העליות בבורסה המקומית מוצה. (ל"ת)יום אחרי 2.5%+ 24/11/2024 16:07הגב לתגובה זו
- 10.שקל 24/11/2024 15:46הגב לתגובה זואם לא נשאר עד קידוחים בפליפינים וקיצ'ור
- 9.איישל 24/11/2024 15:43הגב לתגובה זולפי הבנתי ממה שכתבו שבוע שעבר
- 8.השווקים בארה"ב לקראת ירידות של 25%- בערך 4600=sp (ל"ת)הנריך משוויץ 24/11/2024 15:25הגב לתגובה זו
- מומו 24/11/2024 16:43הגב לתגובה זורק?
- עוד מועמד לנגיד הפדרל ריזרב (ל"ת)חחח 24/11/2024 16:08הגב לתגובה זו
- 7.אא 24/11/2024 15:10הגב לתגובה זוהיינו בפיגור שנתיים בזמן שכלם טסו מסביבנו..עכשיו תורנו!!..קדימה ל 2500
- 6.זהו, מכרת ? עוד תופתע מהעליות הנוספות בשוק המקומי... (ל"ת)פילי 24/11/2024 14:48הגב לתגובה זו
- 5.הכל בשקל 24/11/2024 13:57הגב לתגובה זואם מוצה אז יודעים לאן הולכים, אם שואלים לאן הולכים מכאן - לא יודעים
- 4.מוכרים בנובמבר קונים במאי, לא יהיה הסכם עד פברואר (ל"ת)זליג 24/11/2024 13:06הגב לתגובה זו
- 3.הכיוון למעלה 24/11/2024 13:04הגב לתגובה זו2025 אחרי המלחמה הכלכלה תתפוצץ למעלה. השקעות בצפון ובדרום, חזרת הזרים עודנה לפנינו, ועוד מטעמים
- קורא בין השורות 24/11/2024 13:56הגב לתגובה זובטווח הבינוני ארוך המשק הישראלי יפרוץ למעלה. אפשר לראות את זה כבר היום בחוזקה שמציג השקל מול המטבעות הזריםה אחרים
- 2.הפיכה משטרית? שלטון צבאי בעזה? כיבוש לבנון? (ל"ת)דר' דום 24/11/2024 13:00הגב לתגובה זו
- אמת דיברת 24/11/2024 13:35הגב לתגובה זוזו זכות הקיום היחידה של הממשלה אחרי הכשלון המוחלט ואי העמידה באף אחת משלוש מטרות המלחמה שהיא הביאה עלינו בעצמה. לכן עד הבחירות נמשיך לספוג
- 1.סתם כותרות.... (ל"ת)רוני 24/11/2024 12:47הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

איך ייראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
אחרי אישור תקציב 2026, יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר ואלכס זבז'ינסקי ממיטב מנתחים איך הגידול בהנפקות, יעד הגירעון המתרחב והעלייה בתשואות בארה"ב משנים את התמונה בשוק האג"ח הממשלתי ואילו אפיקים אטרקטיביים יותר כעת
התקציב שאושר ביום שישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה.
כשהמדינה מגדילה את היקף ההנפקות, כמו שמתוכנן ל-2026, המשמעות היא היצע גדול יותר של אג"ח בשוק. במצב כזה, כדי שמשקיעים יסכימו לרכוש את האג"ח, המחיר שלהן נוטה לרדת והתשואה לפדיון עולה. זה מנגנון בסיסי של יותר סחורה, מחיר נמוך יותר ומשכך תשואה גבוהה יותר. עם זאת, לא מדובר בשינוי מאוד משמעותי ביחס לשנים קודמות.
"צופים כי היקף הגיוס השבועי יעלה ב-2026 לכיוון 3 מיליארד שקל"
יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר, מתייחס לתקציב הביטחון שנקבע על 112 מיליארד שקל ומגדיר אותו כסביר - "תחזית ההכנסות ממסים עומדת על 554.5 מיליארד שקל, כולל 10 מיליארד שקל מעסקת ויז. ללא הרכיב החד-פעמי, מדובר בגידול נומינלי של 5.3%, שמבוסס על תחזית צמיחה אופטימית של 5.2%. אבל אם הצמיחה בפועל תהיה קרובה יותר ל-4%, הגירעון עלול להתרחב ל-4.2% ואף יותר, במיוחד בשנת בחירות שבה חלק מהחלטות האוצר עלולות שלא להתממש במלואן"
- הקונצנזוס מתייצב: הנתונים תומכים בהפחתת ריבית כבר ביולי
- הצרכנים נשארים בבית ורשתות המזון מרוויחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחזית מימון הגירעון ב-2026, לידר שוקי הוון
