מנכל אורביט דניאל אשחר
צילום: יחצ
דוחות

מנכ"ל אורביט: "תוצאות הבחירות בארה"ב ישפיעו לטובה על החברה"

ההכנסות ברבעון הסתכמו בשיא של 18.3 מיליון דולר; הצבר עמד על 105 מיליון דולר לעומת 103 מיליון דולר ברבעון הקודם; דניאל אשחר, מנכ"ל החברה: "להערכתנו תוצאות הבחירות בארה"ב יגדילו משמעותית את תקציבי הבטחון בדגש למדינות נאט"ו בהן לאורביט נוכחות גבוהה"
רוי שיינמן |

אורביט  אורביט -0.19% העוסקת בייצור ושיווק מוצרי אלקטרוניקה לתחומי התקשורת והתעופה מדווחת על תוצאותיה לרבעון השלישי של השנה. ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ-18.3 מיליון דולר, שהינו רבעון שיא בכל הזמנים, בהשוואה לכ-16.4 מיליון דולר ברבעון המקביל, גידול של כ- 11.3%. לדברי החברה הגידול במכירות נובע בעיקר מגידול בהכנסות ממכירת מוצרים.

דניאל אשחר, מנכ

דניאל אשחר, מנכ"ל אורביט; קרדיט: יחצ

הרווח הגולמי ברבעון הסתכם לכ-6.8 מיליון דולר לעומת כ-6.4 מיליון דולר ברבעון המקביל, גידול של כ-6.8%. שיעור הרווחיות הגולמית הסתכם לכ-37.4% לעומת כ-39% ברבעון המקביל. לדברי החברה הקיטון בשיעור הרווחיות נובע בין היתר מעלייה בעלויות התובלה הימית והאווירית וכן משינוי בתמהיל המכירות של מוצרים בעלי רווחיות מייצגת יותר ברבעון לעומת הרבעון המקביל אשתקד שהיה מעט גבוהה מהממוצע. כמו כן החברה ציינה כי הרווחיות הושפעה ממהלכים הקשורים לחדירה לשווקים חדשים עם מוצרים חדשים.

הרווח התפעולי ברבעון צמח בכ-6% והסתכם לכ-3.5 מיליון דולר, בהשוואה לכ-3.3 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווחיות התפעולית הסתכמה לכ-19.4% בהשוואה לכ-20.3% ברבעון המקביל והושפעה בין היתר מקיטון בהיוון הוצאות מו"פ. ה-EBITDA ברבעון צמח בכ-3.3% לכ- 4.4 מיליון דולר לכ-4.3 מיליון דולר ברבעון המקביל.

הרווח הנקי ברבעון הסתכם לכ-2.9 מיליון דולר בהשוואה לכ-3.1 מיליון דולר ברבעון המקביל. לדברי החברה הקיטון ברווח הנקי נובע בעיקר מקיטון ברווחיות הגולמית וכן מהוצאות מימון של כ-0.1 מיליון דולר בהשוואה להכנסות מימון של כ-0.5 מיליון דולר ברבעון המקביל.

צבר ההזמנות נכון לתום הרבעון הסתכם לכ-105 מיליון דולר בהשוואה לכ-103 מיליון דולר בסוף רבעון שני של 2024 ולכ-97.1 מיליון דולר בסוף 2023. צבר ההזמנות אינו כולל הסכמי מסגרת בסך של כ-48 מיליון דולר אשר להערכת החברה ימומשו בסבירות גבוהה מאוד. ההון העצמי של החברה הסתכם בכ-88.9 מיליון דולר, המהווה כ-71.2% מהמאזן לעומת כ-80 מיליון דולר, שהיווה כ-66.4% מהמאזן ליום 31 בדצמבר 2023. 

"אנו מסכמים רבעון נוסף של המשך צמיחה בתוצאות ובצבר", מסר דניאל אשחר, מנכ"ל אורביט. "הרווחיות הגולמית שלנו הושפעה הרבעון בין היתר בשל עלויות גבוהות יותר של תובלה אווירית וימית ומתמהיל מכירות שמאופיין ברווחיות מייצגת יותר לעומת אשתקד, שהייתה מעט גבוהה מהממוצע. כמו כן הושפעה הרווחיות ממהלכים מגוונים שנועדו לסייע בחדירה לשווקים חדשים עם מוצרים חדשים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.