תשוט על ענן? פינרג'י במו"מ מתקדם עם אחת מ-5 חברות הענן הגדולות; המניה מזנקת
חברת האנרגיה הירוקה פינרג'י פינרג'י 2.69% מציגה תוצאות חלשות, אבל דיווח על מו"מ מתקדם עם אחת מ-5 חברות הענן הגדולות מקפיץ את המניה - לפי הדיווח פינרג'י הגיעה לשלב מתקדם במו"מ שמנהלת עם חברת ענן מהגדולות בעולם ופועלת להתקשר מולה בהסכם סופי עד סוף השנה לפיתוח מערכת גיבוי אנרגיה למרכזי נתונים בהספק של כ-3 מגה-וואט, שתהיה מבוססת על טכנולוגיית אלומיניום-אוויר של פינרג'י. המניה מזנקת, אבל צריך לזכור - מדובר בפרויקט ראשוני וקטן שאין לו כנראה משמעות גדולה לתוצאות הפיננסיות. מעבר לכך, כשחושבים על זה לעומק - איזו חברת ענק תהמר על פינרג'י שאולי עוד שנה-שנה וחצי ייגמר לה הכסף?
בעוד החברה לא ציינה כאמור מי החברה מולה היא מנהלת מו"מ, 5 חברות הענן הגדולות לפי נתח שוק היום הן AWS של אמזון AMAZON , Azure של מיקרוסופט MICROSOFT , Google Cloud של גוגל GOOGLE , Alibaba Cloud של עליבאבא ALIBABA GROUP , כאשר במקום ה-5 נמצאות שתי חברות עם נתח שוק דומה - סיילספורס SALESFORCE ו-IBM INTERNATIONAL BUSINESS MACHINES .
עמנואל לוי מנכ"ל פינרג'י; קרדיט: אתר החברה
לפי הדיווח הצדדים הגיעו לשלב מתקדם במו"מ לטובת הפרויקט ונכון למועד זה הם פועלים להתקשר בהסכם מחייב, ולדלג על השלב של מזכר הבנות הבלתי מחייב. פינרג'י מעריכה כי עד סוף שנת 2024 יתקשרו הצדדים בהסכם כאמור.
- אמזון עקפה את הציפיות - המניה מזנקת ב-9%
- הדאטה סנטר ההיברידי של ישראל - ירוק, מאובטח, וזמין תמיד עם SLA של 99.999%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי פינרג'י, חברת הענן זיהתה את טכנולוגיית האלומיניום-אוויר של פינרג'י כמועמדת מתאימה לספק גיבוי אנרגיה נקייה למרכזי הנתונים ה-hyperscale (בקנה מידה גדול) שלה, כחלק מהשאיפה שלה להפחית את פליטת הפחמן בפעילותה. במסגרת הפרויקט, פינרג'י וחברת הענן מתכוונות לשתף פעולה לפיתוח מוצר של מערכת גיבוי על בסיס טכנולוגיית אלומיניום-אוויר של פינרג'י, כאשר חברת הענן תכסה את כל עלויות הפרויקט, כולל תשלומים לפינרג'י ולקבלן ההנדסה הראשי, לפיתוח ולבדיקות של המוצר. המוצר יפותח בהתאם להגדרות של חברת הענן ולכן היא עשויה להוות לקוח פוטנציאלי לרכישת המוצר.
פינרג'י מעריכה שהשלמת הפיתוח במסגרת הפרויקט תארך בין שנתיים לשלוש שנים ממועד התחלתו.
פינרג'י הוסיפה כי למיטב ידיעתה, רוב חברות הענן המובילות התחייבו להפסיק את שימושן בגנרטורים מזהמים כמקור לאנרגיית גיבוי למרכזי נתונים שלהם בעשור הקרוב, כחלק ממדיניות האחריות הסביבתית שלהן. הגידול בביקוש לבינה מלאכותית ומרכזי נתונים מביא לצריכת חשמל שצפויה להכפיל את עצמה בין 2022 ל-2026 מ-460TWh ל-1,000 1TWh. נכון לעכשיו, הפתרון הרווח של חברות הענן לגיבוי האנרגיה שלהם הינו שימוש בגנרטורים מזהמים, כך שלדברי פינרג'י החלפתם מהווה פוטנציאל שוק של עשרות מיליארדי שקלים.
עד שתגיע לענן - החברה שורפת כסף
עד שהחברה תדווח על הסכם מחייב משמעותי מול את החברות האמורות, היא ממשיכה לשרוף כסף. את המחצית הראשונה של השנה היא סיימה עם הפסד של 41 מיליון שקל ותזרים מזומנים שלילי של 27 מיליון שקל, מה שמציב לה קצב שריפת מזומנים שנתי של 54 מיליון שקל, וזאת בזמן שבקופת המזומנים נותרו 62 מיליון שקל.- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
הכנסות החברה במחצית הראשונה של 2024 עמדו על כ-856 אלף שקל, לעומת הכנסות של 1.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. השינוי בהכנסות נבע מהכרה מלאה ביתרת הכנסה נדחית בסוף שנת 2023 בשל הליך פירוק JV סין. בשורה התחתונה רשמה החברה הפסד של 41 מיליון שקל, ביחס להפסד של כ-29.5 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה שעברה.
פינרג'י הוקמה ב-2009 על ידי אביב ודקל צידון, ופועלת לפיתוח סוללות אלומיניום-אוויר (מתכת המגיבה במגע עם חמצן), לטובת הפקת אנרגיה, ולפיתוח סוללות אבץ-אוויר לטובת אגירת אנרגיה. בשנת 2021 הונפקה החברה בתל אביב לפי שווי של 990 מיליון שקל. על אף שביצעה שורה של פיילוטים עם חברות מובילות במשק כולל חברת חשמל, פרטנר והוט, התקשתה פינרג'י לתרגם אותן להכנסות.
מאז ההנפקה המניה נפלה ב-81% והיא נסחרת היום לפי שווי של 218 מיליון שקל. דויד מאייר, מנכ"ל החברה, החליט לפני מספר חודשים לסיים את כהונתו, ובמקומו מונה עמנואל לוי.
מניית פינרג'י מאז ההנפקה
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
