"התנודתיות תלווה אותנו, אך המגמה החיובית בשוק עוד תחזור"
למרות התנודתיות שהתגברה במסחר באחרונה וירידות השערים החדות שהחלו בסוף השבוע הקודם בבורסות העולם, בהן בלטו הבורסות האמריקאיות, טוען נועם מאירוביץ, מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות מקבוצת מגדל שוקי הון, כי "לטווח הארוך, הנטייה היא להשקיע את עיקר ההון בשוק האמריקאי. זאת משום שזהו המקום הראשון להיות בו בשוק ההון - השוק החופשי המשוכלל והמתקדם בעולם, אשר כל החברות המובילות שואפות להגיע להיסחר בו".
מאירוביץ מסביר, כי "השוק האמריקאי חווה כמה שנים של עליות במניות הטכנולוגיה, כאשר באותה תקופה הכלכלה האמריקאית לא הציגה נתונים יוצאי דופן – שהיו מתואמים עם העליות בשווקים. אבל סקטור הטכנולוגיה פעל כקטליזטור, משך את השווקים למעלה ונתח השוק היחסי שלו במדדים עלה – וכך הוא המשיך למשוך את הבורסות מעלה. בשלב הנוכחי, יש עניין גם בשוק המקומי. מדובר בעניין של מומנטום. למרות שמבחינת המצב הגיאופוליטי לא נרשם פה שינוי באחרונה, בימים האחרונים הוא הגיב לגל הירידות בעולם בצורה טובה וזאת מסיבות מאקרו כלכליות".
על השאלה עד כמה המשקיעים צריכים לחשוש מהמשך הירידות הוא השיב: "שינויים כאלה במדדים בדרך כלל לא מסתיימים במהירות, והתנודתיות עוד עשויה להמשיך ללוות אותנו לתוך חודש אוגוסט, אבל אני מעריך שבהמשך המגמה החיובית תחזור לעצמה. זאת אחרי שהשווקים יתמחרו מחדש את מכלול הנתונים שיתפרסמו עד אז - גם נתוני המאקרו וגם התוצאות הכספיות של החברות שיסייעו להבין לאן יכול ללכת השוק".
לטענתו, "דוח התעסוקה האחרון שפורסם בארה"ב הציג אמנם נתונים פחות טובים ביחס לציפיות המוקדמות, אבל צריך לזכור שהוא נתון אחד מני רבים. עד כה לא היינו עדים לרצף של נתונים כלכליים שליליים, אלא נמצאים אחרי רצף נתונים חיוביים שתמכו בהמשך העליות בשווקים".
עוד הוא הדגיש, כי "לא צריך לחשוש מהתנודתיות, אלא להסתכל קדימה. בשלב הנוכחי, התרחיש הסביר הוא להורדת ריבית בארה"ב על רקע ירידת קצב האינפלציה וכניסה להאטה כלכלית מתונה ("נחיתה רכה"). התשואות באג"ח הממשלתיות האמריקאיות כבר מגיבות לתרחיש הורדת הריבית, והתשואות על אג"ח ל-10 שנים ירדו מתחת ל-4%, אחרי שכבר היו בתשואות של יותר מ-5%. בהתאם לכך, ניתן להניח שהשווקים יחזרו לעלות. יחד עם זאת, כל אחד צריך להחליט עם איזו רמת תנודתיות הוא יכול להתמודד ולספוג, ולקבל החלטות השקעה שיתאימו לאופיו".
בהמשך הוא נשאל האם אחרי גל הירידות האחרונות במניית אנבידיה, היא מעניינת להשקעה. על כך הוא אמר: "מניות ההייטק, על שלל תחומיהן, נהנו מתקופת עליות ממושכת, ואנבידיה הייתה זו שהובילה את העליות בעקבות העניין הרב שנוצר סביב עולם הבינה המלאכותית. בזכות היותה של אנבידיה מובילת שוק בתחום הבינה המלאכותית - הדבר סיפק למניית דחיפה דרמטית קדימה. היא הייתה הסמן הימני של גל העליות במניות ההייטק".
מאירוביץ' מעריך כי "לאחר גל העליות הממושך ממנו נהנתה אנבידיה, כיום מנייתה נסחרת בשווי גבוה. מכיוון שבשלב הנוכחי קשה לתמחר את כל הנושא של פעילות הבינה המלאכותית והשפעותיה העתידיות, קשה לקבוע אם יש הצדקה לתימחור הנוכחי שלה, לאחר העליות הפנומנליות מהן נהנתה".
- המבחן של מאסק: כולם רואים את הצמיחה - אבל הרווחיות עדיין בסימן שאלה
- איתמר פורמן עובר מהפועלים לישראכרט
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות...
ומה לגבי יפן, שם בלטה הבורסה בגל הירידות האחרון בשווקים עם צלילה של כ-13% שרשם ביום מסחר אחד המדד המוביל, הניקיי? "שילוב של תנאי מימון נוחים ומתן אשראי זול, לצד בנק מרכזי שהתערב בצורה אגרסיבית בבורסה, עם רכישת נכסים בהיקפים גדולים, ניפחו במידת מה את שוק המניות היפני וגרמו לכסף יפני לצאת מחוץ לגבולות יפן ולתימחורים גבוהים שהפכו את שוק המניות היפני לפחות אטרקטיבי. מהלכים כאלה דרמטיים שמושכים את השוק מעלה עשויים להיות דרמטיים גם בכיוון מטה, ובמקרה שלנו הטריגר לירידות החדות שם היה צפי לעליית ריבית ביפן, אחרי שנים ארוכות של ריבית אפסית, במקביל לנתון הפחות טוב שהגיע מכיוונה של הכלכלה האמריקאית".
*****
עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל
ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו?
אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.
יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.
מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.
ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית.
- ינאי רצה כדורסל אבל קיבל ניהול - לאן הולכת נופר אנרגיה?
- המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1% מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).
משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק
מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת
מוקד האזרחים הוותיקים
מניית בזק בזק 1.86% מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.
עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.
שלוש חלופות
לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.
- מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"
- מאות אלפי שקלים הושבו לצרכנים בעקבות תלונות, כך בדוח פניות הציבור בטלקום 2024
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.
