"התנודתיות תלווה אותנו, אך המגמה החיובית בשוק עוד תחזור"
למרות התנודתיות שהתגברה במסחר באחרונה וירידות השערים החדות שהחלו בסוף השבוע הקודם בבורסות העולם, בהן בלטו הבורסות האמריקאיות, טוען נועם מאירוביץ, מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות מקבוצת מגדל שוקי הון, כי "לטווח הארוך, הנטייה היא להשקיע את עיקר ההון בשוק האמריקאי. זאת משום שזהו המקום הראשון להיות בו בשוק ההון - השוק החופשי המשוכלל והמתקדם בעולם, אשר כל החברות המובילות שואפות להגיע להיסחר בו".
מאירוביץ מסביר, כי "השוק האמריקאי חווה כמה שנים של עליות במניות הטכנולוגיה, כאשר באותה תקופה הכלכלה האמריקאית לא הציגה נתונים יוצאי דופן – שהיו מתואמים עם העליות בשווקים. אבל סקטור הטכנולוגיה פעל כקטליזטור, משך את השווקים למעלה ונתח השוק היחסי שלו במדדים עלה – וכך הוא המשיך למשוך את הבורסות מעלה. בשלב הנוכחי, יש עניין גם בשוק המקומי. מדובר בעניין של מומנטום. למרות שמבחינת המצב הגיאופוליטי לא נרשם פה שינוי באחרונה, בימים האחרונים הוא הגיב לגל הירידות בעולם בצורה טובה וזאת מסיבות מאקרו כלכליות".
על השאלה עד כמה המשקיעים צריכים לחשוש מהמשך הירידות הוא השיב: "שינויים כאלה במדדים בדרך כלל לא מסתיימים במהירות, והתנודתיות עוד עשויה להמשיך ללוות אותנו לתוך חודש אוגוסט, אבל אני מעריך שבהמשך המגמה החיובית תחזור לעצמה. זאת אחרי שהשווקים יתמחרו מחדש את מכלול הנתונים שיתפרסמו עד אז - גם נתוני המאקרו וגם התוצאות הכספיות של החברות שיסייעו להבין לאן יכול ללכת השוק".
לטענתו, "דוח התעסוקה האחרון שפורסם בארה"ב הציג אמנם נתונים פחות טובים ביחס לציפיות המוקדמות, אבל צריך לזכור שהוא נתון אחד מני רבים. עד כה לא היינו עדים לרצף של נתונים כלכליים שליליים, אלא נמצאים אחרי רצף נתונים חיוביים שתמכו בהמשך העליות בשווקים".
עוד הוא הדגיש, כי "לא צריך לחשוש מהתנודתיות, אלא להסתכל קדימה. בשלב הנוכחי, התרחיש הסביר הוא להורדת ריבית בארה"ב על רקע ירידת קצב האינפלציה וכניסה להאטה כלכלית מתונה ("נחיתה רכה"). התשואות באג"ח הממשלתיות האמריקאיות כבר מגיבות לתרחיש הורדת הריבית, והתשואות על אג"ח ל-10 שנים ירדו מתחת ל-4%, אחרי שכבר היו בתשואות של יותר מ-5%. בהתאם לכך, ניתן להניח שהשווקים יחזרו לעלות. יחד עם זאת, כל אחד צריך להחליט עם איזו רמת תנודתיות הוא יכול להתמודד ולספוג, ולקבל החלטות השקעה שיתאימו לאופיו".
בהמשך הוא נשאל האם אחרי גל הירידות האחרונות במניית אנבידיה, היא מעניינת להשקעה. על כך הוא אמר: "מניות ההייטק, על שלל תחומיהן, נהנו מתקופת עליות ממושכת, ואנבידיה הייתה זו שהובילה את העליות בעקבות העניין הרב שנוצר סביב עולם הבינה המלאכותית. בזכות היותה של אנבידיה מובילת שוק בתחום הבינה המלאכותית - הדבר סיפק למניית דחיפה דרמטית קדימה. היא הייתה הסמן הימני של גל העליות במניות ההייטק".
מאירוביץ' מעריך כי "לאחר גל העליות הממושך ממנו נהנתה אנבידיה, כיום מנייתה נסחרת בשווי גבוה. מכיוון שבשלב הנוכחי קשה לתמחר את כל הנושא של פעילות הבינה המלאכותית והשפעותיה העתידיות, קשה לקבוע אם יש הצדקה לתימחור הנוכחי שלה, לאחר העליות הפנומנליות מהן נהנתה".
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
ומה לגבי יפן, שם בלטה הבורסה בגל הירידות האחרון בשווקים עם צלילה של כ-13% שרשם ביום מסחר אחד המדד המוביל, הניקיי? "שילוב של תנאי מימון נוחים ומתן אשראי זול, לצד בנק מרכזי שהתערב בצורה אגרסיבית בבורסה, עם רכישת נכסים בהיקפים גדולים, ניפחו במידת מה את שוק המניות היפני וגרמו לכסף יפני לצאת מחוץ לגבולות יפן ולתימחורים גבוהים שהפכו את שוק המניות היפני לפחות אטרקטיבי. מהלכים כאלה דרמטיים שמושכים את השוק מעלה עשויים להיות דרמטיים גם בכיוון מטה, ובמקרה שלנו הטריגר לירידות החדות שם היה צפי לעליית ריבית ביפן, אחרי שנים ארוכות של ריבית אפסית, במקביל לנתון הפחות טוב שהגיע מכיוונה של הכלכלה האמריקאית".
*****
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
