מנכל בנק יהב שלום בוסקילה
צילום: רז בוסקילה
דוחות

בנק יהב עם רווח של 91.6 מיליון שקל ברבעון; התשואה על ההון 14.6%

הבנק רשם עלייה של 26% בתיק ניירות הערך ועלייה של 6% בפיקדונות הציבור
דור עצמון | (1)

בנק יהב פרסם את דוחותיו הכספיים לרבעון הראשון של 2024 מהם עולה כי היקף המאזן של הבנק ליום 31 במארס 2024 הסתכם ב-37.669 מיליארד שקל, לעומת 35.698 מיליארד שקל ביום 31 במארס 2023, גידול של כ-6%.

אשראי לציבור, נטו ליום 31 במארס 2024 הסתכם ב-11.855 מיליארד שקל, לעומת 11.968 מיליארד שקל ביום 31 במארס 2023, קיטון של כ-1%. פיקדונות הציבור ליום 31 במארס 2024 הסתכמו ב-33.483 מיליארד שקל, לעומת 31.640 מיליארד שקל ביום 31 במארס 2023, גידול של כ-6%.

הרווח הנקי של הבנק הסתכם ברבעון הראשון של שנת 2024 בסך של 91.6 מיליון ש"ח, לעומת 97.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כ-6%. הירידה נובעת בעיקר מעלייה בהפרשה למיסים על הרווח עקב השפעת חוק תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב.

הכנסות ריבית, נטו הסתכמו ברבעון הראשון של שנת 2024 בסך של 296.1 מיליון שקל לעומת 291 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של כ-2%; העלייה המתונה (ביחס לגידול בהיקף המאזן) משקפת תמסורת ריבית גבוהה ללקוחות; עלייה בתשואה על פיקדונות הציבור ומעבר כספים מיתרות זכות בעו"ש לפיקדונות.

הוצאות בגין הפסדי אשראי הסתכמו ברבעון הראשון של שנת 2024 בסך של 7.5 מיליון שקל לעומת 7.1 מיליון שקל בתקופה מקבילה אשתקד, עלייה של כ-6%. הכנסות שאינן מריבית הסתכמו ברבעון הראשון של שנת 2024 בסך של 43.6 מיליון שקל לעומת 41.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של כ-4%. הוצאות תפעוליות ואחרות הסתכמו ברבעון הראשון של שנת 2024 בסך של 185.7 מיליון שקל לעומת 178.5 מיליון שקל בתקופה מקבילה אשתקד, עלייה של כ-4%.

ההון העצמי של הבנק ליום 31 במארס 2024 הסתכם ב-2.578 מיליארד שקל, לעומת 2.272 מיליארד שקל ביום 31 במארס 2023, עלייה של כ-13%, הנובעת בעיקר מעלייה ברווח השוטף.

תשואת הרווח הנקי להון העצמי ברבעון הראשון של שנת 2024 הגיעה ל-14.6% לעומת 17.6% בתקופה מקבילה אשתקד. יחס ההון הכולל לרכיבי סיכון ליום 31 במארס 2024 עומד על 14.40% לעומת 13.73% ביום 31 במארס 2023. יחס הון עצמי רובד 1 לרכיבי סיכון ליום 31 במארס 2024 עומד על 12.16% לעומת 10.80% ביום 31 במארס 2023.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אבשלום בוסקילה, מנכ"ל בנק יהב: "הרבעון הראשון של השנה מסתיים עם תשואה 14.6% על ההון ורווח נקי של 91.6 מיליון שקל, בצל מלחמת חרבות ברזל, שנמשכת למעלה משבעה חודשים. נכון ליום הדוח הכספי נרשמה עליה של כ-2 מיליארד שקל בהיקף המאזן בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, עליה של כ-6% בפיקדונות הציבור ועליה של 26% בתיק ניירות הערך המנוהל על ידי הציבור באמצעות הבנק וזאת על רקע הגאות בשווקים וגיוס לקוחות חדשים. מדובר באיתות חיובי לחוסנו של המשק על רקע המלחמה המתמשכת".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בנק יהב = מזרחי טפחות (ל"ת)
    מומחה 23/05/2024 06:55
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.