מנכל בנק יהב שלום בוסקילה
צילום: רז בוסקילה

המלחמה פגעה בהכנסות? הרווח הנקי של בנק יהב צנח בכ-29%

הרווח הנקי ברבעון האחרון של 2023 הגיע ל-66.8 מיליון שקל. בסיכום 2023 כולה, עלה הרווח הנקי ב-22%. התשואה להון ברבעון שעבר הגיעה ל-14.5%
עוזי גרסטמן | (1)

הרווח הנקי של בנק יהב ברבעון הרביעי של 2023 הסתכם ב-66.8 מיליון שקל, לעומת 94.7 מיליון שקל בתקופה מקבילה ב-2022 - צניחה של כ-29%. כך עולה מהדו"חות שפרסם הבנק היום. לטענת הבנק, הירידה נבעה בעיקר מירידה בהכנסות על רקע מלחמת חרבות ברזל, וכן מעלייה בהוצאות בגין הפסדי אשראי.

הכנסות הריבית נטו ברבעון האחרון של 2023 הגיעו ל-272.4 מיליון שקל, לעומת 282.7 מיליון שקל בתקופה מקבילה בשנה הקודצת - ]ירידה של כ-4%. הירידה נובעת בעיקר מהמגזר השקלי, כתוצאה מעלייה בתשואה על פיקדונות הציבור שקוזזה מעלייה בתשואות על נכסי המגזר.

ההוצאות בגין הפסדי אשראי הסתכמו ברבעון שעבר ב-17.6 מיליון שקל, לעומת 3 מיליון שקל בתקופה המקבילה. העלייה נובעת בעיקר מגידול במחיקות החשבונאיות נטו. ההכנסות שאינן מריבית הגיעו ברבעון שעבר ל-40.4 מיליון שקל, לעומת 46 מיליון שקל בתקופה המקבילה - ירידה של כ-12%. הירידה בנתון זה נובעת, לפי הבנק, בעיקר מהשלכות המלחמה - הן בשל הקלות ללקוחות בתנאי ניהול חשבון, והן בשל ירידה בפעילות הלקוחות בכרטיסי אשראי.

הוצאות תפעוליות ואחרות ברבעון הרביעי של 2023 הסתכמו ב-190.5 מיליון שקל, לעומת 181.2 מיליון שקל בתקופה מקבילה - עלייה של כ - 5%. תשואת הרווח הנקי להון העצמי ברבעון שעבר הביעה ל-10.9%, לעומת 17.7% בתקופה המקבילה ו-14.5% ב-2023 כולה. יחס ההון הכולל לרכיבי סיכון, נכון ל-31 בדצמבר 2023, היה 14.17% לעומת 13.45% בתאריך המקביל ב-2022. יחס הון עצמי רובד 1 לרכיבי סיכון נכון ל-31 בדצמבר 2023 היה 11.90%, לעומת 10.51% בתאריך המקביל ב-2022.

היקף המאזן של הבנק נכון לסוף 2023 הסתכם בכ-37.188 מיליארד שקל, לעומת 35.02 מיליארד שקל נכון ל-31 בדצמבר 2022 - עלייה של כ-6%. האשראי לציבור, נטו נכון לסוף 2023 הסתכם בכ-11.79 מיליארד שקל, לעומת 11.91 מיליארד שקל בסוף 2022 - ירידה של כ-1%. פיקדונות הציבור הגיעו בסוף 2023 לכ-33.06 מיליארד שקל, לעומת 31.1 מיליארד שקל ב-31 בדצמבר 2022 - עלייה של כ- 6%.

הוצאות הריבית של הבנק זינקו ב-394%

הרווח הנקי הסתכם ב-2023 ב-339.2 מיליון שקל, לעומת 278.7 מיליון שקל ב-2022 - עלייה של כ-22%. הכנסות הריבית נטו הסתכמו בשנה שעברה בכ-1.17 מיליארד שקל, לעומת 939.8 מיליון שקל ב-2022 - עלייה של כ-24%. הכנסות הריבית גדלו ב-58%, לטענת הבנק בעיקר בשל עלייה בהיקף הפעילות במגזר השיקלי ובריבית בנק ישראל. הוצאות הריבית זינקו ב-394%, בעיקר בשל תשלום ריבית על יתרות זכות בעו"ש - עלייה בשיעורי הריבית על פיקדונות הציבור ומעבר לקוחות מיתרת זכות בעו"ש לפיקדונות.

הוצאות בגין הפסדי אשראי ב-2023 הסתכמו ב-80.4 מיליון שקל, לעומת 15.2 מיליון שקל ב-2022. לדברי הבנק, העלייה נובעת בעיקר מהוצאה בשל עדכון מודל ההפרשה להפסדי אשראי בגין התאמות איכותיות עקב מלחמת חרבות ברזל. כמו כן, חלה עלייה במחיקות חשבונאיות נטו. ההכנסות שאינן מריבית ב-2023 הסתכמו ב.-67.7 מיליון שקל, לעומת 175.2 מיליון שקל ב-2022 - ירידה של כ-4%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 07/03/2024 11:13
    הגב לתגובה זו
    סכומי ההלוואות שהבנק מציע שייכים לשנות השמונים תגדילו את סכומי האשראי ולא נצטרך לבנק אחר
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.