חגי שלום
צילום: אסף לב

"האפסייד הגדול של טיב טעם הוא בזרוע התעשייתית"

כך טוענת שירה אליעז, אנליסטית קמעונאות מזון ב-IBI, שממליצה על מחיר מניה של 7 שקל לטיב טעם, כ-30% מעל מחירה בבורסה
הדס מגן | (1)

"מניית טיב טעם נסחרת כיום בדיסקאונט של כ=30% מהתמחור המגיע לה". כך אומרת שירה אחיעז, אנליסטית קמעונאות מזון ב-IBI, בעקבות הפרסומים על כך שבעל השליטה בטיב טעם, חגי שלום, מעוניין למכור את הרשת לפי שווי הכפול משוייה הנוכחי. טיב טעם נסחרת כיום בשווי של כחצי מיליארד שקל.

שלום מחזיק כ-47% מטיב טעם. קופות הגמל של הפניקס מחזיקות כ-7%, וקופות הגמל של הראל מחזיקות כ-6%. 

טיב טעם היא רשת סופרמרקטים לא כשרה הפתוחה גם בשבתות. הרשת, שכוללת כ-45 סניפים, נוסדה ב-1990 על ידי היזם, קובי טרייביש. ב-2007 התנהל משא ומתן למכירתה לאיש העסקים ממוצא רוסי, ארקדי גאידמק, שאף הצהיר כי יהפוך את הרשת לכשרה. העיסקה עם גאידמק לא יצאה לבסוף לפועל.

שנתיים לאחר מכן, רכש שלום את הרשת, באמצעות חברת הארגז השקעות בשליטתו. בתחילת דרכה, פנתה בעיקר לקהל היעד של האוכלוסיה ממוצא רוסי, אך כיום הרשת פונה לכלל הציבור.

את הרבעון הרביעי של שנת 2023 סיכמה טיב טעם עם גידול של כ- 2.7% בהכנסות, שעמדו על כ- 433.7 מיליון שקל לעומת 422.4 מיליון שקל ברבעון המקביל. הפדיון בחנויות זהות עלה בכ-5.2% בהשוואה לרבעון המקביל. הרווח התפעולי הסתכם בכ- 17.5 מיליון שקל בהשוואה לכ- 28.9 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2022. הרווח הנקי הסתכם לכ- 7 מיליון שקל בהשוואה לכ- 17.2 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2022.

 

לטענת אחיעז, לרשת יש פוטנציאל משמעותי של השבחה, בעיקר בזרוע התעשייתית שלה, כמספקת מוצרי מזון לשוק המוסדי בתחום המזון. אחיעז: :"טיב טעם היא לא רק קמעונאית, אלא מייבאת, מייצרת ומשווקת מוצרי מזון יחודיים, ושם האפסייד הגדול שלה. הפעילות הזו נפגעה בשנת 2023, גם בשל הרפורמה המשפטית וגם בשל המלחמה. מעבר לזה, בשנה זו התמודדה הרשת עם עלייה  משמעותית בתשומות – חומרי גלם, כוח אדם, שכר דירה , מים, חשמל, ארנונה, וכן התמודדה עם חבלי הלידה של מיזוג פעילות מעדני זילבר, שהיא השלימה את רכישתה תמורת 20 מיליון שקל.

בשנה זו השקיעה טיב טעם השקיעה גם בחיזוק מועדון הלקוחות שלה. אחיעז: "לרשת היה מועדון לקוחות בתשלום שנתי ובהדרגה היא הפכה אותו למועדון לקוחות ללא תשלום. כעת, אחרי שהשיגה מספר יפה של חברים, היא החליטה להמשיך את האסטרטגיה של החיזוק ולהעניק צבירה של נקודות ללקוחות של טיב טעם. בכך היא מניחה את היסודות לצמיחה עתידית ". 

בהשוואה לרשתות אחרות, טיב טעם  ירדה ב-2023 ברמת הרווחיות התפעוליות, בין היתר לאור עלייה משמעותית בתשומות, שהכבידה עליה יותר מאחרות, בשל העובדה שלרשת יש נתח עירוני גבוה בהשוואה לחלק ממתחרותיה.  

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במהלך השנה החולפת, מציינת אחיעז, הרשת עשתה מהלך להוזלת מחירים. אחיעז: "היא הורידה  בהדרגה מחירים של 2000 מוצרים והשוותה את המחירים לאלה  של שופרסל די.  במטרה לשנות את שינוי תפיסת המחיר של הרשת ולהציע הצעה יותר אטרקטיבית ללקוחות שלה, היא ממשיכה בזה". פעילות נוספת שבה רואה אחיעז פוטנציאל לאפסייד, היא פעילות האונליין של הרשת.

 

עד כמה העובדה שהיא לא כשרה ופתוחה בשבת מעניקה לה בידול מול המתחרות? "היא מעניקה לה יתרון ובידול, אם כי פחות מאשר בעבר. בעבר זה היה משמעותי יותר מול המתחרות, אך עדיין זה מבדל אותה ותורם לה בעיקר בסניפים במרכזי הערים".

באשר לאפקט של התנועה הערה בענף קמעונאות המזון, עם כניסתה של קארפור ועם מהלך רכישת השליטה בשופרסל בידי האחים אמיר, בפרמיה של כ-15%, אומרת אחיעז כי אכן הדבר הביא למומנטום חיובי בשוק קמעונאות המזון. יחד עם זאת, הסיבה העיקרית לדבריה להתעניינות בטיב טעם, היא הדיסקאונט שבו נסחרת המניה.

לדבריה, המתחרה הגדולה של טיב טעם היא שופרסל, וניתן אף לראות במהלכים של טיב טעם, כמו השוואה מחירי מוצרים לאלה של שופרסל, שהיא רואה בשופרסל כמתחרה העיקרית שלה. לטיב טעם אין מותג פרטי, ואולם, לדברי אחיעז,  זרוע התעשייה שלה היא אלטרנטיבה למותג הפרטי.

עוד מציינת אחיעז, שהעובדה שהרשת אינה כשרה ופתוחה בשבת, תשפיע מן הסתם על זהות הרוכש שלה, כך שהמתעניינים ודאי לא יגיעו מקרב המגזר הדתי.

בסקירה שערכה בזמנה אחיעז על מניית טיב טעם בהמשך לדוחות רבעון 4 של 2023, היא ציינה: "אומנם הדוחות לרבעון הרביעי היו חלשים (כצפוי), אך בשנת 2024 אנו מעריכים שיפור בתוצאות החברה הן בתחום הקמעונאות והן בתחום התעשייה. במגזר הקמעונאות נצפה לצמיחה בין היתר על רקע פתיחת סניפים חדשים, הרחבת תפיסת המחיר של הרשת, עלייה בפעילות האונליין ועיתוי החגים בהשוואה לשנת .2023 נציין כי תכנית הנאמנות החדשה (חיזוק מועדון הלקוחות – ה.מ), שגררה הוצאות של כ10- מיליון שקל בשנה שחלפה, צפויה להעיב גם על הרבעון הראשון של ,2024 אך מבססת את היסודות לצמיחת הפעילות בהמשך. ובמגזר התעשייה נצפה לשיפור בתוצאות בעיקר לאור תרומת הסינרגיות עם חברת זילבר לאחר המהלכים שבוצעו להטמעת הפעילות. בשורה התחתונה, אנו נותרים במחיר יעד של 7 שקל למניה (כיום המניה עומדת על כ-5.3 שקל) ובהמלצת תשואת יתר".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בנאל 01/05/2024 16:58
    הגב לתגובה זו
    כל עוד הרשת לא תהיה כשרה הפוטינצאל העיסקי שלם לא מגולם כראוי בשוק
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זוז טסה 19.5%, גילת זינקה 5.6%, ת"א 90 עלה 1.1%

המסחר בת"א ננעל בעליות של עד 1.1%, בהובלת הסקטורים הרגישים לריבית - נדל"ן ואנרגיה מתחדשת, שבלטו היום לחיוב; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל והדיווחים על הסכמות לקראת הסכם סחר חדש בין ארה"ב וסין הוסיפו גם הם סנטימנט חיובי

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה בעליות של עד 1.1%, בהובלת ת"א 90. מדד ת"א 35 גם הוא עלה ב-1%, יחד עם כל המדדים הסקטוריאליים, בהובלת מדד הנדל"ן, שעלה 2%. העליות הן על רקע חדשות משמעותיות: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות. הרחבה: סין וארה"ב לקראת הסכם סחר חדש: "השיחות היו מעמיקות, כנות ובונות"

עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת השחקניות בתחום, גם החברות הישראליות.  


קריאה חשובה - אג"ח ממשלתיות ארוכות נחשבות בעיני משקיעים רבים כאפיק סולידי לטווח ארוך, אך גם בהן יש מקום להבחנה חדה בין סוגי החשיפה והסיכונים. כיום התשואה באג"ח הממשלתיות השקלי הארוך עומדת על כ-4.4% לשנה, לעומת כ-1.9% באג"ח הצמודות למדד, פער שמשקף ציפיות אינפלציה ממוצעת של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. כלומר, השוק מעריך שבממוצע המדד יעלה בקצב זהה כמעט ליעד של בנק ישראל. במה שווה להשקיע אם בכלל? זה תלוי בסוג המשקיע, פיזור הסיכונים, והערכות לגבי העתיד.  מי שמחפש אסטרטגיה מתוחכמת יותר יכול לשקול פוזיציה של לונג באג"ח שקליות ושורט על אג"ח צמודות, כדי ליהנות מהפער שבין התשואות, כל עוד האינפלציה בפועל נמוכה מהציפיות הגלומות. בסופו של דבר, השקעה באג"ח ארוכות מתאימה בעיקר למשקיעים סבלניים, שמבקשים לנעול תשואה נומינלית גבוהה יחסית לאורך זמן, ומבינים שגם השקעה סולידית לא תמיד חסרת סיכון. להרחבה - השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?



חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.


אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.