צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

מה יהיה ב-2024 והאם יורידו את הדירוג לישראל? בדיסקונט אופטימיים

ההערכה של הבנק להפחתת דירוג על ידי מודיס עומדת על כ-50%. בדיסקונט מציינים כי זה "לא וודאי ובפרט לאחר שכן בוצעו התאמות תקציביות ל-2024-2025". כמו כן מעריכים בבנק כי אחזקת אג"ח דולרי של ישראל כדאית בראיה של שנה קדימה
נחמן שפירא |
נושאים בכתבה דיסקונט תקציב

מדינת ישראל עוברת ימים קשים, יש ימים קשים מאוד כמו היום, ויש ימים קשים אחרים כמו שידענו ב-109 הימים האחרונים. אבל מעבר למלחמה ולניצחון בה, עסוקים לא מעט גם במצב הכלכלי של המדינה לאחר המלחמה. אתמול סקר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בפני ועדת הכספים בכנסת את תקציב המדינה, ואת הצעדים עליהם המליץ לממשלה בכדי לשמור על מצב הכלכלי האיתן של מדינת ישראל. בישראל שומעים כל הזמן אזהרות כי גופי הדירוג הבינלאומיים צפויים הוריד את הדירוג של ישראל. אבל האם יש להם סיבה לכך?

בבנק דיסקונט מצטרפים היום לדעת הנגיד, וטוענים כי רמת החוב-תוצר בסיכום 2023 הייתה סבירה יחסית לאור המלחמה והתחזיות בשוק. בשנת 2023 הגירעון של ישראל  עמד על 4.2% והחוב-תוצר עלה ב-1.6% והסתכם ברמה של 62.1%, לעומת 60.5% בשנת 2022.

דובר צהל

 ההשפעה של המלחמה. חיילים בעזה. צילום דובר צהל

 

אומדן ראשוני

בדיסקונט לא מוכנים להתחייב על הנתון וטוענים כי מדובר באומדנים ראשוניים שעשויים להתעדכן בעתיד ובכל זאת לדבריהם, תמונת המצב היא פחות גרועה מההערכות שהיו בשוק. יחס החוב הנוכחי של ישראל נמוך לעומת ממוצע של 112% במדינות המפותחות. כמו כן הוא נמוך אפילו בהשוואה לרמות שהיו עד 2015, וכמובן נמוך משמעותית מהרמות סביב משבר הקורונה.

שמואל קצביאן מדיסקונט מציין בסקירה גם כי "רק בנובמבר האחרון בנק ישראל עצמו צפה עלייה ביחס חוב-תוצר ל-63% בשנה החולפת (כלומר אפילו גבוה מהאומדן שפורסם כעת), לצד גירעון של 3.7% (דווקא נמוך מהאומדן כעת). נראה כי גם ההערכות בשווקים היו לרמת חוב-תוצר גבוהה מהפרסום בפועל".

מה יהיה עם דירוג החוב?

בבנק מציינים כי בינתיים למרות ההפחדות מה שקרה בנושא הדירוג הוא  הפחתת תחזית (outlook) מחיובי (=צפי להעלאת דירוג) ליציב ע"י מודיס, עניין שהיה הגיוני וצפוי יחסית ואף התרחש גם לפני כן בעבר.

 

לאחר פרוץ המלחמה הנוכחית S&P  הורידה את תחזית הדירוג של ישראל מיציב לשלילי. Fitch הכניסה את ישראל תחת "מעקב שלילי" (אך לא שינתה את הדירוג או תחזית הדירוג). ושבוע לאחר תחילת המלחמה מודיס הודיעה על דחיית המועד המתוכנן לפרסום הודעת הדירוג לעוד כחצי שנה וכן הודיעה כי ישראל נכנסה למעקב להורדת דירוג (Review for Downgrade).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בימים האחרונים פורסם כי מודיס צפויה לפרסם הודעה לגבי הדירוג של ישראל בשבועות או בימים הקרובים. התמשכות אי הוודאות לגבי המלחמה לצד ההיסטוריה של מודיס בהפחתות תחזיות דירוג  גורמים לנו להעריך אפשרות של הפחתת דירוג בפועל כתרחיש אפשרי (כ-50% הסתברות), אך לא וודאי ובפרט לאחר שכן בוצעו התאמות תקציביות ל-2024-2025.

 

בדיסקונט מסבירים כי בנוגע לשוק האג"ח, הוא כבר נסחר בתשואות שמתאימות לדירוג נמוך יותר בישראל ובפרט בהשוואה למדינות אחרות ולהערכתנו אחזקת אג"ח דולרי של ממשלת ישראל כדאית בראיה חצי שנה-שנה קדימה.  התשואות על אג"ח דולרי בישראל ל-10 ו-5 שנים נסחרות בתשואות די גבוהות, גם בתרחיש בו הדירוג של ישראל ירד ע"י מודיס.

 

בדיסקונט בחנו את כל המדינות שיש להן אג"ח דולרי סחיר ל-5 ו-10 שנים, בהן יש דירוג של מודיס נמוך או דומה לדירוג של ישראל. מהממצאים עולה כי התשואה הדולרית על אג"ח ממשלת ישראל ל-10 או 5 שנים נסחרת ברמה גבוהה משמעותית לא רק ביחס למדינות עם דירוג נמוך יותר בדרגה אחת (A2 כמו צ'ילה), אלא גם ביחס למדינה כמו פרו (דירוג מודיס= Baa1), או אפילו ביחס למקסיקו בעלת דירוג נמוך של Baa2  4 רמות מתחת לישראל, ושבה התשואה הדולרית ל-5 שנים (5%) נמוכה מאשר בישראל (5.29%).

 

בדיסקונט מעריכים כי גם אם תהיה הפחתת דירוג של ישראל וגם אם המצב בצפון יחמיר - האג"ח הדולרי של ישראל לא יפגע לאורך זמן והתשואה הנוכחית של ישראל אטרקטיבית מאוד בראיה של חצי שנה-שנה קדימה. בנוסף מציינים בדיסקונט כי "במידה והדירוג עצמו לא יופחת בסופו של דבר יתכן ואף תירשם תשואת אחזקה באופן מהיר יחסית".

 

ומה עם צפי לשנים קדימה, בבנק טוענים כי מה שחשוב הוא בעיקר מתווה החוב של ישראל בשנים הבאות ולא רק מה שצפוי בשנה- שנתיים הקרובות והיכולת של ישראל להתאושש כלכלית מהמשבר הנוכחי. בדיסקונט מעריכים כי לאור נקודת הפתיחה והרזרבות החזקות של ישראל ולאור הערכה כי המצב המלחמתי לא ימשך שנים – ישראל תצליח להתאושש כלכלית ובוודאי שלהחזיר תשלומי קרן וריבית על החוב הממשלתי.

 

מה צפוי להיות ב-2024 ובשנים הבאות?

 

אז מה צפוי במבט קדימה? בדיסקונט מסבירים כי "ההתאמה התקציבית ל-2024 ול-2025 עומדת בשלב זה על כ-1720 מיליארד שקל, די קרוב להצעה של בנק ישראל בעבר לגבי ההתאמה הפרמננטית הנדרשת. לפי התחזיות כעת הגירעון ב-2024 צפוי לעמוד על 6.6% ויחס החוב-תוצר צפוי לעלות".

גם לפי האומדן המעודכן של בנק ישראל מהחודש הנוכחי היחס צפוי לעמוד על 66% ב-2024-2025, כלומר לאחר העלייה הצפויה בעתיד – יחס החוב-תוצר יהיה נמוך מהרמות בשנים עד 2012 ונמוך כמובן מהרמות סביב משבר הקורונה. זו גם הערכת החשב הכלכלי באוצר.

 

מהי יכולת פירעון החוב של ישראל?

 

קצביאן מציין כי יכולת החזר החוב של ישראל היא טובה מאוד. לדבריו עודף הנכסים על פני ההתחייבויות של המשק גדול מאוד. לפי הנתונים של הרבעון השלישי של 2023, לישראל יש עודף של 181.6 מיליארד דולר נכסים על פני התחייבויות לחו"ל. כאשר מתייחסים רק למכשירי חוב יתרת הנכסים נטו (פחות ההתחייבויות) עומדת על 220.3 מיליארד דולר. מצב זה שונה וחיובי הרבה יותר מאשר במדינות שנמצאות במצב של חששות מחדלות פירעון, מסבירים בדיסקונט 

 

עוד סיבות לאופטימיות הם יתרות המט"ח של בנק ישראל שעדיין גבוהות מאוד גם בתרחיש של החמרת המלחמה והתמשכות ניכרת שלה. יתרות המט"ח של בנק ישראל עמדו על 204.6 מיליארד דולר בסוף 2023. מדובר ביתרות בשיעור של 39.5% מהתוצר.

בבנק מצינים כי במהלך 2016-2019 יחס היתרות לתוצר עמד על 30%-33%, כלומר בנק ישראל יכול תיאורטית למכור עוד כ-120-175 מיליארד שקל רק בכדי לחזור לשיעור היתרות (ביחס לתוצר) שהיה  ב-4 השנים שלפני משבר הקורונה.

לפי הודעת בנק ישראל, הוא  מכר מט"ח בהיקף של 8.5 מיליארד בלבד, כלומר כ-28% בלבד מסך התוכנית עליה הצהיר בתחילת המשבר כך שלמעשה לבנק ישראל יש עוד הרבה תחמושת במחסנית. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מיכאל שלוסר
צילום: מצגת החברה

עוד צרות: בי-קיור לייזר גילתה בטעות שאין אישור למוצר; הבעלים התפטר

הצרות בחברה נמשכות: גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. היא טוענת כי אין לכך השפעה מהותית על המכירות, אבל יו"ר הדירטוריון החליט להתפטר. רק לפני מספר חודשים הדח"צים התפטרו אחרי נפילה במניה
איציק יצחקי |
נושאים בכתבה בי קיור לייזר

חברת אריקה ביו קיור אריקה בי-קיור -9.33% גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. לטענתה ההשפעה אינה מהותית, אך במקביל - יו"ר הדירקטוריון והבעלים מיקי שלוסר התפטר מכל תפקידיו. לטענת החברה, היצרן מספק מוצרים המהווים כ-12% ממכירות החברה מתחילת שנת 2021 ועד היום. לאור העובדה שהוא לא מחזיק באישור המאפשר לו לייצר עבורה את החומרים, החברה עצרה את המכירות. הסיפור של החברה הוא עצוב. היא התרסקה ב-77% בשנה האחרונה ולא מצליחה להתרומם מההנפקה. בחודש אוקטובר דיווחנו כי הדח"צים של אריקה בי-קיור מתפטרים בשל "כשלים בחברה". גם סמנכ"ל הכספים החדש התפטר אחרי שהמניה ירדה ב-95% בתוך שנה. המניה נסחרת כעת לפי שווי שוק של 19 מיליון שקל, אחרי שגייסה את הכסף בהנפקה לפי שווי של 512 מיליון שקל (הבעלים מיכאל שלוסר עוד רצה להנפיק אותה לפי שווי של מיליארד שקל), וכחלק מגל ההנפקות זינקה ביום הראשון ב-26%, לשווי של 646 מיליון שקל וזמן קצר אחרי ההפקה היא אפילו הגיעה לשווי של 800 מיליון שקל - צניחה מדאיגה. בחזרה לסיפור שלנו. החברה טוענת כי ערכה בדיקות ביוזמתה, לאחר שלא התאפשרה כניסתו להונגריה של משלוח 12 מכשירי Cure-B Sport Laser, וזאת כי למכשירים אין אישור CE. "בהתאם לבדיקות שנערכו על ידי החברה בעקבות זאת, התברר לה כי קיים אישור CE כללי מיום 17 בספטמבר 2020 המתייחס ל Devices Laser intensity-Low בתוקף, ובנוסף, בידי החברה הצהרה חתומה של היצרן והנציג המקצועי של החברה לפיה לכלל מכשירי החברה הרלבנטיים יש אישור CE", כתבה בדיווח לבורסה. עוד ציינה כי "להבנת החברה על היצרן לקבל אישור CE ספציפי עבור כל אחד מהמוצרים הנכללים. בהתאם למידע שנמסר לחברה על ידי היצרן, הוא פועל להשלמת המסמכים הנדרשים והסדרת האישורים עבור המוצרים שלעיל והחברה מעריכה כי אישורים כאמור יתקבלו בשבועות הקרובים". מתברר כי במסגרת הבדיקות שנערכו על ידה, התגלה לחברה אתמול (שבת) כי בחודש פברואר התקבלה על ידי יו"ר הדירקטוריון הודעת מייל מנציג היצרן לפיה מבחינה טכנית רק דגמי ה- Classic Laser Cure-B וה-Pro Laser Cure-B אושרו באופן רשמי על ידי ה-CE וכי "באופן טכני הדגמים האחרים של החברה אינם יכולים לשאת את הלוגו של ה- CE". לטענתה, יו"ר הדירקטוריון לא טיפל בהודעה כאמור כראוי ולא עדכן על כך את הדירקטוריון. לכן, יו"ר הדירקטוריון הודיע כי הוא מבקש להתפטר מהדירקטוריון ומכל תפקידיו בחברה, לרבות תפקיד היו"ר. להערכת החברה, השפעת עצירת המכירות של המוצרים האמורים לעיל על החברה אינה מהותית.