אהרון פרנקל
צילום: אוניברסיטת תל אביב

אהרון פרנקל מחוץ למו"מ לרכישת סלקום; המחיר שדסק"ש רוצים לא רלבנטי

סלקום היא אומנם לא סגנון ההשקעה המועדף של פרנקל שמתרכז כעת בהשקעות בגז, אבל הכל שאלה של מחיר
אדיר בן עמי | (9)

בימים האחרונים נפוצו הערכות כי המיליארדר אהרון פרנקל מעוניין לרכוש את סלקום. פרנקל אומנם קיבל פניות רבות ממתווכים בנוגע לרכישה אפשרית של חברת התקשורת, אבל מיד כששמע את המחיר שדסק"ש רוצה, הוא ירד מהעניין. במילים אחרות, הוא היה בעניינים לכל היותר שעה-שעתיים. 

השימוש בשם שלו כאחד שמתעניין בעסקאות שונות נובע מהרצון של המתווכים וגם של המוכרים לייצר עניין סביב העסקה ולהביא רוכשות פוטנציאליות נוספות. ככה זה כנראה עובד, גם במקרה של סלקום. עם זאת, זה לא אומר שפרנקל לא יחזור לדבר עם דסק"ש - הכל עניין של מחיר. 

 

פרנקל הינו הבעלים של קבוצת Loyd's העוסקת בין השאר בהשקעות בתחום הנדל"ן והתעופה האזרחית. בין היתר, הוא מחזיק בחברת יו־ויז'ן, הפועלת בתחום המל"טים. סלקום היא לא סגנון ההשקעות שלו - פרנקל נוהג להיכנס ולצאת יחסית מהר מפוזיציות ההשקעה שלו. הוא מתמקד בעיקר בנכסים נזילים בהם הוא פועל לבצע סיבוב מהיר ולקחת רווח. 

סלקום של דסק"ש, זינקה בעקבות הדיווחים לפני יומיים ב-8% וירדה אתמול ב-0.8%. מחיר המניה - 12.8 שקל מבטא שווי של 2.1 מיליארד שקל. דסק"ש מעוניינת להגיע לעסקה בשווי של 2.6-2.7 מיליארד שקל, פרנקל ככל הנראה היה מוכן לשקול בכ-15% פחות ממחיר זה. 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    nav 04/12/2023 18:21
    הגב לתגובה זו
    פרייר מי שמשלם על סלכלום יותר מ-1.8 מיליארד
  • 6.
    טוני 04/12/2023 12:46
    הגב לתגובה זו
    מכפיל רווח למניה מעל 10
  • 5.
    ולמרות הכתבה סלקום ממשיכה לעלות (ל"ת)
    יהודי גאה 04/12/2023 11:02
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יריב 02/12/2023 17:59
    הגב לתגובה זו
    יום ראשון סלקום צונחת
  • dw 04/12/2023 13:50
    הגב לתגובה זו
    פרנקל היה רק אחד יותר מוכר. זה הכל. סלקום איננה רק חברת סלולר, אלא חברת תקשורת. פעילות הסיבים תהיה מדפסת מזומנים - משקיעים הרבה היום וחולבים את הפרה לאורך שנים רבות. לכן יש מתעניינים בפירמה (סלקום כמו פרטנר ובזק כמובן)
  • ממשיכה לעלות למרות ההודעה (ל"ת)
    יהודי גאה 04/12/2023 11:02
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לרון 02/12/2023 10:12
    הגב לתגובה זו
    האמא של סלקום הייתה פעם 25 ש"ח=שער 2500
  • 2.
    dork 01/12/2023 13:30
    הגב לתגובה זו
    אין לי ספק שבכל מו'מ הוא יפרק את האידיוטים המקומיים.
  • 1.
    אבי 01/12/2023 12:45
    הגב לתגובה זו
    אני לא מבין מה הזלזול והיוהרה מבל מה שקשור בדיסקונט השקעות אחרי שעתיים הוא היתחרט
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.