חנן מור יור קבוצת חנן מור
צילום: אייל טואג

חנן מור מוכר את הקרקע ברמת גן בהפסד של 44 מיליון שקל - לעמרם אברהם

המכירה היא תמורת 165 מיליון שקל, כאשר שווי הנכס בספרים הוא 209 מיליון. לוח זמנים קצר: ההסכם מחייב חייב להיחתם עד ה-10 בחודש; מוקדם יותר היום דיווחה החברה על מימוש מרכז מסחרי בחריש ומכירתו לשופרסל בהפסד של 26 מיליון שקל (שווי נכס של 206 מיליון שנמכר ב-180 מיליון)
נתנאל אריאל | (3)

עוד מימוש לחברת הנדל"ן חנן מור . בדיווח של החברה לבורסה לא נמסר על מי מדובר אבל ככל הידוע החברה מוכרת את הקרקע לחברת עמרם אברהם. גם הפעם מדובר במכירה בהפסד - 44 מיליון על שני מכרזי מכיר מופחת + שוק חופשי במתחם המגורים והמסחר ברמת גן. חנן מור מוכר את הנכס תמורת 165 מיליון שקל, זאת כאשר שווי הנכס בספרים עומד על 209 מיליון שקל. היקף הזכויות של החברה בפרויקט הוא בשטח של 7,719 מ"ר. 

באמצעות הכסף חנן מור יפרע חוב לתאגיד בנקאי שמימן לחברה את רכישת הפרויקט ברמת גן ב-175 מיליון שקל. מדובר על מזכר הבנות כאשר החברות יצטרכו להגיע להסכם מחייב עד ה-10 באוקטובר - לוח זמנים קצר שמראה על בעיה ולחץ שבו נמצא חנן מור. 

נציין כי מוקדם יותר היום דיווח חנן מור על מגעים למכירת מרכז מסחרי בחריש בהפסד של 26 מיליון שקל לעומת השווי בספרים לשופרסל נדל"ן, שנשלטת ע"י שופרסל 0.51% בהנהלת איציק אברכהן ואורי וטרמן. מדובר בנכס קניון מור בעיר 1, בשטח של כ-22,300 מ"ר וכולל שתי קומות מסחר בשטח של 6,658 מ"ר, ארבע קומות משרדים בשטח של 7,055 מ"ר ושתי קומות חניון תת קרקעי עם 220 מקומות חנייה. הנכס אושר לאכלוס באוגוסט 2023 ויאוכלס בחודשים הקרובים.

סדרת אג"ח טו של חנן מור זינקו ב-12%

הנכס רשום בספרי חנן מור בסיום הרבעון השני בשווי של 206 מיליון שקל, והמגעים מתנהלים לפי שווי של 180 מיליון שקל. הקניון משמש כבטוחה לאג"ח מסדרה טו' של חנן מור, ולכן האג"ח ייפרעו במלואן. היקף סדרת אג"ח טו' הוא כ-130 מיליון שקל. אג"ח טו' של החברה מזנקות ב-10%. חנן מור אגח טו

חברת חנן מור, שבשליטת חנן מור ואבי מאור, נמצאת בתהליך מימוש נכסים אגרסיבי. ביום חמישי האחרון דיווחה החברה על מגעים למכירת קרקע ברמת אפעל - גם בהפסד לעומת השווי בספרים.

מכירות אלו מצטרפות לגל מימושים: קרקע בנס ציונה, מרכז מסחרי באור עקיבא, מרכז מסחרי בראשון לציון ומרכז מסחרי במודיעין.

החברה מתמודדת בימים אלו עם מצב פיננסי מאתגר על רקע השקעת הענק בשדה דב. החברה רכשה במחירים גבוהים קרקע בשדה דב והשקיעה בה 1.7 מיליארד שקל, כאשר נטלה הלוואת בסכום של 1.3 מיליארד שקל לצורך פרויקט דשה דב. הריביות הגבוהות מקשות על החברה, ולכן החברה יוצאת בהליך מכירת נכסים. בנוסף למכירת הקרקעות והמרכזים המסחריים לפני מספר שבועות מכרה חנן מור לקבוצת רכישה מגרש לבניית בניין אחד, מבין ארבעה בניינים בפרויקט בשדה דב.

שופרסל מחזקת את זרוע הנדל"ן המניב

על פי הודעת שופרסל, שיעור התפוסה הוא 58% וה-NOI השנתי בהנחת תפוסה מלאה,  יגיע ל-14.2 מיליון שקל. השוכרים העיקריים הם ויקטורי, סופרפארם, רולדין, אופטיקה הלפרין, קופות חולים מכבי וכללית וחדר כושר. תקופות השכירות הן בין 5-10 שנים.

לשופרסל נדל"ן יש גם נכסים כמו קניון לב המפרץ 'סינמול', מרכז מסחרי כורדאני בקרית מוצקין, בנין מסחר ומשרדים בפארק העסקים והטכנולוגיות ע"ש ספיר בנתניה, מרכז מסחרי ברחובות, מרכז מסחרי בכוכב יאיר, מרכז מסחרי במזכרת בתיה, מרכז מסחרי בכרמיאל ומרכז מסחרי בעכו.

שווי הנכסים המניבים שבבעלות שופרסל נדל"ן עומד על 3.47 מיליארד שקל כאשר שטח הנדל"ן המניב מסתכם בכ-230 אלף מ"ר (לא כולל חניונים). לפני שלושה חודשים שופרסל החליטה להעביר את המרכזים הלוגיסטיים שבבעלותה לחברה הבת שופרסל נדל"ן, כך שבכפוף להשלמת  העברת המרלו"גים, שווי הנכסים המניבים שבבעלות שופרסל נדל"ן יסתכם בכ-4.7 מיליארד שקל והשאלה היא כמובן - האם היא בדרך להנפקה?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אורי וטרמן, מנכ"ל קבוצת שופרסל, מסר: "נמשיך לפעול להרחבת הנכסים שלנו באמצעות השבחת הנכסים שבבעלותנו, באמצעות רכישת נכסים מניבים איכותיים נוספים והן בתחום הייזום".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אא 02/10/2023 10:26
    הגב לתגובה זו
    ר והיה נפטר מכול החובות שלו. הרבה אגו יש כאן.
  • 1.
    חברה על הפנים 02/10/2023 07:37
    הגב לתגובה זו
    וגם קנדה לא טובה בהרבה, מסך עשן והלוואות עד לירח והכל מכספי החוסכים
  • dw 03/10/2023 13:18
    הגב לתגובה זו
    חנן מור וקנדה ישראל לפחות רשאים למכור דירות לשוק הפרטי. אצל שיכון ובינוי מכריחים אותם לבנות להשכרה, ומילא לו היה מדובר בהשכרה רגילה, כזו שמשלמת 2-3%. זה אפילו יותר גרוע מכך - מחייבים אותם להשכיר בהנחה. למה שאיזשהו משקיע ירצה להשקיע בדבר כזה??? חנן מור וקנדה ישראל במצב פנטסטי יחסית לקרקע של שיכון ובינוי, שזה פשוט אסון.
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?