מה עומד מאחורי חברת הבת הדרום אמריקאית של "בלדי"?
מיזוג חברת ה"צ'ק הפתוח" איי ספאק 1 (ISPAC1) ל"בלדי" צפוי להגיע לשלב ההכרעה השבוע ועדיין - צפות שאלות פתוחות נוספות: עו"ד רונן עדיני, המייצג בעל מניות המתנגד למיזוג, תוהה באשר לאופי החזקתה של "בלדי" בחברת אס.טי.פי וואי.
"בלדי" רכשה אשתקד 70% ממניות החברה, הרשומה במלטה, ובאמצעותה פועלת "בלדי" לצורך התקשרות עם ספקי מוצרי בשר ומוצרים נלווים הפועלים בדרום אמריקה ומהווה ספק אשר באמצעותו רוכשת הקבוצה חומרי גלם למוצריה בדרום אמריקה. יתר המניות, 30%, מוחזקות בידי בעל מניות זר.
למי שלא מכיר את הסיפור, אז הנה התקציר: בעקבות הביקורת שנמתחה על הכנסת קבוצת הבשר בלדי לתוך איי ספאק לפי שווי שנראה מנופח (גיל דויטש ורוני בירם מכניסים את בלדי לבורסה במחיר גבוה), פנה עורך הדין של המשקיעים בחברה-ספאק של גיל דויטש ורוני בירם, בטענה דומה והיום השיבה על כך החברה. עדיני טען כי למרות דוח עסקה מפורט של מעל ל־450 עמודים, עדיין "רב הנסתר על הגלוי" ולכן יש לדחות את מועד האסיפה כך שיחול 35 יום לאחר שיפורסם המידע החסר. אחת הטענות המרכזיות היא שחסר מידע על שווי המלרו"ג - "אין כל הסבר או נתונים בדוח העסקה ובהערכת השווי אשר יסבירו כיצד פרויקט כושל לכאורה, 'פיל לבן', שבמשך למעלה משנתיים ממועד השלמתו אינו פועל ומסב לבלדי הפסדים בלבד - הופך השקעה של כ־255 מיליון שקל לנכס בשווי של 455 מיליון שקל", טען. כמו כן דרש עדיני לחשוף תביעה שהוגשה נגד בלדי, בטענה לעבירות מס וזיופים לכאורה חשש כי שחרור בעל השליטה בבלדי, ארז דהבני, מערבויות אישיות בסך 540 מיליון שקל עלול לפגוע בבעלי המניות. כן דרש עדיני מידע על מנגנון פיצוי בגין רווחים שיעניק דהבני ליתר בעלי המניות בחברה הציבורית, וחשש כי מדובר בעסקה לא חוקית.
כעת, עדיני תוהה מדוע החברה מוגדרת כחברה "כלולה" בטענה כי ל"בלדי" אין שליטה בה (בניגוד לשיעור החזקתה) ולא כחברה מאוחדת. כמו כן, אם אכן באמצעות חברה זו רוכשת "בלדי" חומרי גלם עיקריים לפעילותה, טוען עדיני כי על אחת כמה וכמה היא צריכה להיות מוגדרת כחברה מאוחדת, ודו"חותיה צריכים להיות מצורפים לדו"חות "בלדי".
- לפחות בלי הפסד - הספאק היחיד בבורסה מחזיר 99.5% מכספי ההשקעה
- לאחר הביקורת בביזפורטל: המיזוג של איי ספאק וחברת בלדי התפוצץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אס.טי.פי וואי (ראשי תיבות של Sustainable Trade Partner) הוקמה בשנת 2018 ולפי מסמך עסקת המיזוג, בעל המניות הזר הנוסף בה הוא Felipe Rici Azarias, אזרח ברזילאי.
תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד
בי קומיוניקיישנס 5.8% מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.
המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.
במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.
גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל
בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.
אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת
צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד
אינטרקיור מניית אינטרקיור -12.72% ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל.
חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר.
מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה
במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות).
- אינטרקיור מסכמת מחצית: הכנסות של 130 מיליון שקל ותזרים תפעולי חיובי
- הקנאביס ב"היי" - טראמפ שיתף סרטון והמניות קופצות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.
