לאחר הביקורת בביזפורטל: המיזוג של איי ספאק וחברת בלדי התפוצץ
חברת איי ספאק 1 של גיל דויטש ורוני בירם לא השיגה את הרוב הנדרש (70% מכלל בעלי המניות) לאישור העסקה עם חברת בלדי והעסקה התפוצצה. המשמעות היא גם שהכסף של משקיעי חברת ה-SPAC יוחזר אליהם והחברה תתפרק. הכישלון מגיע אחרי הביקורת בביזפורטל על המיזוג בשווי גבוה מדי - העסקה הייתה אמורה להיות לפי שווי של 650 מיליון שקל, למרות שבלדי מפסידה. אז בחברת הספאק דיברו על כך שיש יהלום חבוי בתוך בלדי - מרלו"ג חדש שלא קיים בארץ וכי בעצם זו הפעילות האמיתית שמתחבאת בתוך החברה. אבל המשקיעים לא קנו את זה ולא הסכימו למיזוג.
הנה הביקורת על השווי הגבוה:
ספאק היא חברה ללא פעילות אבל עם מזומנים שכל הסיבה שמקימים אותה היא כדי למצוא חברה אמיתית להתמזג איתה ולהכניס אותה לבורסה בדלת האחורית - ללא תשקיף. זה היה טרנד חזק בוול סטריט בגל ההנפקות של 2020-2021 ומאות חברות נכנסו לוול סטריט בצורה זו, גם הרבה ישראליות. אבל זה היה סתם חלום - המניות של רוב מוחלט מבין החברות הללו התרסקו בעשרות אחוזים לאחר ההנפקה, והמשקיעים איבדו כסף רב.
מאיי ספאק נמסר כי החברה "החליטה שלא לקיים את אסיפת בעלי המניות הקרובה. אנחנו מודים לכל המשקיעים שליוו ותמכו בנו לכל אורך הדרך. אנו מאחלים לחברת בלדי הצלחה בהמשך מימוש תוכנית הצמיחה וההתפתחות שלה. אנחנו משוכנעים שהנהלת בלדי בהנהגתו של ארז דהבני תצעיד את החברה לפסגות חדשות".
- לפחות בלי הפסד - הספאק היחיד בבורסה מחזיר 99.5% מכספי ההשקעה
- מה עומד מאחורי חברת הבת הדרום אמריקאית של "בלדי"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני כחודש, בעקבות הביקורת על המיזוג ענו באיי ספאק וטענו שיש "גורם זר בעל אינטרסים נסתרים פועל בנחישות להכשלת העסקה - בעל מניות בסך 500 שקל שיכול לפדות את המניות אם אינו מעוניין, משקיע עשרות אלפים בניתוח העסקה...". אז אולי זה מה שקרה ואולי לא, אבל בפועל, אותו בעל מניות ניצח את רוני בירם וגיל דויטש.
ביקורת נוספת על המיזוג הייתה כאשר עו"ד רונן עדיני, המייצג בעל מניות המתנגד למיזוג, תהה באשר לאופי החזקתה של "בלדי" בחברה הבת הדרום אמריקאית של "בלדי" - אס.טי.פי וואי. בלדי רכשה אשתקד 70% ממניות החברה, הרשומה במלטה, ובאמצעותה פועלת "בלדי" לצורך התקשרות עם ספקי מוצרי בשר ומוצרים נלווים הפועלים בדרום אמריקה ומהווה ספק אשר באמצעותו רוכשת הקבוצה חומרי גלם למוצריה בדרום אמריקה. יתר המניות, 30%, מוחזקות בידי בעל מניות זר.
- 4.דן 05/07/2023 20:58הגב לתגובה זואת המשקיעים, חושבים שכולם טיפשים והם הגאונים בחדר.... נגמרו הימים האלה חברים.
- 3.האתר המועדף שפו (ל"ת)ביזפורטל 05/07/2023 20:05הגב לתגובה זו
- 2.משקיע 05/07/2023 10:47הגב לתגובה זוכתבה וחשיפה איכותית וראוייה ישר כוח!
- 1.שאפו!!! 05/07/2023 10:44הגב לתגובה זולא כמו דה אינטרס
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
