לאחר הביקורת בביזפורטל: המיזוג של איי ספאק וחברת בלדי התפוצץ
חברת איי ספאק 1 של גיל דויטש ורוני בירם לא השיגה את הרוב הנדרש (70% מכלל בעלי המניות) לאישור העסקה עם חברת בלדי והעסקה התפוצצה. המשמעות היא גם שהכסף של משקיעי חברת ה-SPAC יוחזר אליהם והחברה תתפרק. הכישלון מגיע אחרי הביקורת בביזפורטל על המיזוג בשווי גבוה מדי - העסקה הייתה אמורה להיות לפי שווי של 650 מיליון שקל, למרות שבלדי מפסידה. אז בחברת הספאק דיברו על כך שיש יהלום חבוי בתוך בלדי - מרלו"ג חדש שלא קיים בארץ וכי בעצם זו הפעילות האמיתית שמתחבאת בתוך החברה. אבל המשקיעים לא קנו את זה ולא הסכימו למיזוג.
הנה הביקורת על השווי הגבוה:
ספאק היא חברה ללא פעילות אבל עם מזומנים שכל הסיבה שמקימים אותה היא כדי למצוא חברה אמיתית להתמזג איתה ולהכניס אותה לבורסה בדלת האחורית - ללא תשקיף. זה היה טרנד חזק בוול סטריט בגל ההנפקות של 2020-2021 ומאות חברות נכנסו לוול סטריט בצורה זו, גם הרבה ישראליות. אבל זה היה סתם חלום - המניות של רוב מוחלט מבין החברות הללו התרסקו בעשרות אחוזים לאחר ההנפקה, והמשקיעים איבדו כסף רב.
מאיי ספאק נמסר כי החברה "החליטה שלא לקיים את אסיפת בעלי המניות הקרובה. אנחנו מודים לכל המשקיעים שליוו ותמכו בנו לכל אורך הדרך. אנו מאחלים לחברת בלדי הצלחה בהמשך מימוש תוכנית הצמיחה וההתפתחות שלה. אנחנו משוכנעים שהנהלת בלדי בהנהגתו של ארז דהבני תצעיד את החברה לפסגות חדשות".
- לפחות בלי הפסד - הספאק היחיד בבורסה מחזיר 99.5% מכספי ההשקעה
- מה עומד מאחורי חברת הבת הדרום אמריקאית של "בלדי"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני כחודש, בעקבות הביקורת על המיזוג ענו באיי ספאק וטענו שיש "גורם זר בעל אינטרסים נסתרים פועל בנחישות להכשלת העסקה - בעל מניות בסך 500 שקל שיכול לפדות את המניות אם אינו מעוניין, משקיע עשרות אלפים בניתוח העסקה...". אז אולי זה מה שקרה ואולי לא, אבל בפועל, אותו בעל מניות ניצח את רוני בירם וגיל דויטש.
ביקורת נוספת על המיזוג הייתה כאשר עו"ד רונן עדיני, המייצג בעל מניות המתנגד למיזוג, תהה באשר לאופי החזקתה של "בלדי" בחברה הבת הדרום אמריקאית של "בלדי" - אס.טי.פי וואי. בלדי רכשה אשתקד 70% ממניות החברה, הרשומה במלטה, ובאמצעותה פועלת "בלדי" לצורך התקשרות עם ספקי מוצרי בשר ומוצרים נלווים הפועלים בדרום אמריקה ומהווה ספק אשר באמצעותו רוכשת הקבוצה חומרי גלם למוצריה בדרום אמריקה. יתר המניות, 30%, מוחזקות בידי בעל מניות זר.
- 4.דן 05/07/2023 20:58הגב לתגובה זואת המשקיעים, חושבים שכולם טיפשים והם הגאונים בחדר.... נגמרו הימים האלה חברים.
- 3.האתר המועדף שפו (ל"ת)ביזפורטל 05/07/2023 20:05הגב לתגובה זו
- 2.משקיע 05/07/2023 10:47הגב לתגובה זוכתבה וחשיפה איכותית וראוייה ישר כוח!
- 1.שאפו!!! 05/07/2023 10:44הגב לתגובה זולא כמו דה אינטרס
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 0% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגת"א נפט וגז מזנק 2%, הבנקים מאבדים 1.1% - מגמה מעורבת בבורסה
עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז מזנקות; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות
המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.
במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1.1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.1%. ת"א נדל"ן יציב ללא שינוי, בעוד ת"א נפט וגז מזנק 2.2%.
בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
- זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך

