לאחר הביקורת בביזפורטל: המיזוג של איי ספאק וחברת בלדי התפוצץ
חברת איי ספאק 1 של גיל דויטש ורוני בירם לא השיגה את הרוב הנדרש (70% מכלל בעלי המניות) לאישור העסקה עם חברת בלדי והעסקה התפוצצה. המשמעות היא גם שהכסף של משקיעי חברת ה-SPAC יוחזר אליהם והחברה תתפרק. הכישלון מגיע אחרי הביקורת בביזפורטל על המיזוג בשווי גבוה מדי - העסקה הייתה אמורה להיות לפי שווי של 650 מיליון שקל, למרות שבלדי מפסידה. אז בחברת הספאק דיברו על כך שיש יהלום חבוי בתוך בלדי - מרלו"ג חדש שלא קיים בארץ וכי בעצם זו הפעילות האמיתית שמתחבאת בתוך החברה. אבל המשקיעים לא קנו את זה ולא הסכימו למיזוג.
הנה הביקורת על השווי הגבוה:
ספאק היא חברה ללא פעילות אבל עם מזומנים שכל הסיבה שמקימים אותה היא כדי למצוא חברה אמיתית להתמזג איתה ולהכניס אותה לבורסה בדלת האחורית - ללא תשקיף. זה היה טרנד חזק בוול סטריט בגל ההנפקות של 2020-2021 ומאות חברות נכנסו לוול סטריט בצורה זו, גם הרבה ישראליות. אבל זה היה סתם חלום - המניות של רוב מוחלט מבין החברות הללו התרסקו בעשרות אחוזים לאחר ההנפקה, והמשקיעים איבדו כסף רב.
מאיי ספאק נמסר כי החברה "החליטה שלא לקיים את אסיפת בעלי המניות הקרובה. אנחנו מודים לכל המשקיעים שליוו ותמכו בנו לכל אורך הדרך. אנו מאחלים לחברת בלדי הצלחה בהמשך מימוש תוכנית הצמיחה וההתפתחות שלה. אנחנו משוכנעים שהנהלת בלדי בהנהגתו של ארז דהבני תצעיד את החברה לפסגות חדשות".
- לפחות בלי הפסד - הספאק היחיד בבורסה מחזיר 99.5% מכספי ההשקעה
- מה עומד מאחורי חברת הבת הדרום אמריקאית של "בלדי"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני כחודש, בעקבות הביקורת על המיזוג ענו באיי ספאק וטענו שיש "גורם זר בעל אינטרסים נסתרים פועל בנחישות להכשלת העסקה - בעל מניות בסך 500 שקל שיכול לפדות את המניות אם אינו מעוניין, משקיע עשרות אלפים בניתוח העסקה...". אז אולי זה מה שקרה ואולי לא, אבל בפועל, אותו בעל מניות ניצח את רוני בירם וגיל דויטש.
ביקורת נוספת על המיזוג הייתה כאשר עו"ד רונן עדיני, המייצג בעל מניות המתנגד למיזוג, תהה באשר לאופי החזקתה של "בלדי" בחברה הבת הדרום אמריקאית של "בלדי" - אס.טי.פי וואי. בלדי רכשה אשתקד 70% ממניות החברה, הרשומה במלטה, ובאמצעותה פועלת "בלדי" לצורך התקשרות עם ספקי מוצרי בשר ומוצרים נלווים הפועלים בדרום אמריקה ומהווה ספק אשר באמצעותו רוכשת הקבוצה חומרי גלם למוצריה בדרום אמריקה. יתר המניות, 30%, מוחזקות בידי בעל מניות זר.
- 4.דן 05/07/2023 20:58הגב לתגובה זואת המשקיעים, חושבים שכולם טיפשים והם הגאונים בחדר.... נגמרו הימים האלה חברים.
- 3.האתר המועדף שפו (ל"ת)ביזפורטל 05/07/2023 20:05הגב לתגובה זו
- 2.משקיע 05/07/2023 10:47הגב לתגובה זוכתבה וחשיפה איכותית וראוייה ישר כוח!
- 1.שאפו!!! 05/07/2023 10:44הגב לתגובה זולא כמו דה אינטרס
תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד
בי קומיוניקיישנס 5.8% מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.
המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.
במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.
גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל
בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.
אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת
צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד
אינטרקיור מניית אינטרקיור -12.72% ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל.
חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר.
מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה
במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות).
- אינטרקיור מסכמת מחצית: הכנסות של 130 מיליון שקל ותזרים תפעולי חיובי
- הקנאביס ב"היי" - טראמפ שיתף סרטון והמניות קופצות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.
