ארז דהבני בלדי
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27

לאחר הביקורת בביזפורטל: המיזוג של איי ספאק וחברת בלדי התפוצץ

איי ספאק 1 לא השיגה את הרוב הנדרש (70% מכלל בעלי המניות) והמיזוג שלה לחברת בלדי לא יצא לפועל. המשמעות: הכסף יחזור למשקיעים. חברת ספאק חייבת למצוא מיזוג בתוך שנתיים וכשזה לא קורה היא מחזירה את הכסף למשקיעים
איציק יצחקי | (4)

חברת איי ספאק 1 של גיל דויטש ורוני בירם לא השיגה את הרוב הנדרש (70% מכלל בעלי המניות) לאישור העסקה עם חברת בלדי והעסקה התפוצצה. המשמעות היא גם שהכסף של משקיעי חברת ה-SPAC יוחזר אליהם והחברה תתפרק. הכישלון מגיע אחרי הביקורת בביזפורטל על המיזוג בשווי גבוה מדי - העסקה הייתה אמורה להיות לפי שווי של 650 מיליון שקל, למרות שבלדי מפסידה. אז בחברת הספאק דיברו על כך שיש יהלום חבוי בתוך בלדי - מרלו"ג חדש שלא קיים בארץ וכי בעצם זו הפעילות האמיתית שמתחבאת בתוך החברה. אבל המשקיעים לא קנו את זה ולא הסכימו למיזוג.

הנה הביקורת על השווי הגבוה:

ספאק היא חברה ללא פעילות אבל עם מזומנים שכל הסיבה שמקימים אותה היא כדי למצוא חברה אמיתית להתמזג איתה ולהכניס אותה לבורסה בדלת האחורית - ללא תשקיף. זה היה טרנד חזק בוול סטריט בגל ההנפקות של 2020-2021 ומאות חברות נכנסו לוול סטריט בצורה זו, גם הרבה ישראליות. אבל זה היה סתם חלום - המניות של רוב מוחלט מבין החברות הללו התרסקו בעשרות אחוזים לאחר ההנפקה, והמשקיעים איבדו כסף רב.

מאיי ספאק נמסר כי החברה "החליטה שלא לקיים את אסיפת בעלי המניות הקרובה. אנחנו מודים לכל המשקיעים שליוו ותמכו בנו לכל אורך הדרך. אנו מאחלים לחברת בלדי הצלחה בהמשך מימוש תוכנית הצמיחה וההתפתחות שלה. אנחנו משוכנעים שהנהלת בלדי בהנהגתו של ארז דהבני תצעיד את החברה לפסגות חדשות".

לפני כחודש, בעקבות הביקורת על המיזוג ענו באיי ספאק וטענו שיש "גורם זר בעל אינטרסים נסתרים פועל בנחישות להכשלת העסקה - בעל מניות בסך 500 שקל שיכול לפדות את המניות אם אינו מעוניין, משקיע עשרות אלפים בניתוח העסקה...". אז אולי זה מה שקרה ואולי לא, אבל בפועל, אותו בעל מניות ניצח את רוני בירם וגיל דויטש.

ביקורת נוספת על המיזוג הייתה כאשר עו"ד רונן עדיני, המייצג בעל מניות המתנגד למיזוג, תהה באשר לאופי החזקתה של "בלדי"  בחברה הבת הדרום אמריקאית של "בלדי" - אס.טי.פי וואי. בלדי רכשה אשתקד 70% ממניות החברה, הרשומה במלטה, ובאמצעותה פועלת "בלדי" לצורך התקשרות עם ספקי מוצרי בשר ומוצרים נלווים הפועלים בדרום אמריקה ומהווה ספק אשר באמצעותו רוכשת הקבוצה חומרי גלם למוצריה בדרום אמריקה. יתר המניות, 30%, מוחזקות בידי בעל מניות זר.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דן 05/07/2023 20:58
    הגב לתגובה זו
    את המשקיעים, חושבים שכולם טיפשים והם הגאונים בחדר.... נגמרו הימים האלה חברים.
  • 3.
    האתר המועדף שפו (ל"ת)
    ביזפורטל 05/07/2023 20:05
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משקיע 05/07/2023 10:47
    הגב לתגובה זו
    כתבה וחשיפה איכותית וראוייה ישר כוח!
  • 1.
    שאפו!!! 05/07/2023 10:44
    הגב לתגובה זו
    לא כמו דה אינטרס
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  • טרם החל המסחר הרציף
  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים