ארז דהבני בלדי
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27

לאחר הביקורת בביזפורטל: המיזוג של איי ספאק וחברת בלדי התפוצץ

איי ספאק 1 לא השיגה את הרוב הנדרש (70% מכלל בעלי המניות) והמיזוג שלה לחברת בלדי לא יצא לפועל. המשמעות: הכסף יחזור למשקיעים. חברת ספאק חייבת למצוא מיזוג בתוך שנתיים וכשזה לא קורה היא מחזירה את הכסף למשקיעים
איציק יצחקי | (4)

חברת איי ספאק 1 של גיל דויטש ורוני בירם לא השיגה את הרוב הנדרש (70% מכלל בעלי המניות) לאישור העסקה עם חברת בלדי והעסקה התפוצצה. המשמעות היא גם שהכסף של משקיעי חברת ה-SPAC יוחזר אליהם והחברה תתפרק. הכישלון מגיע אחרי הביקורת בביזפורטל על המיזוג בשווי גבוה מדי - העסקה הייתה אמורה להיות לפי שווי של 650 מיליון שקל, למרות שבלדי מפסידה. אז בחברת הספאק דיברו על כך שיש יהלום חבוי בתוך בלדי - מרלו"ג חדש שלא קיים בארץ וכי בעצם זו הפעילות האמיתית שמתחבאת בתוך החברה. אבל המשקיעים לא קנו את זה ולא הסכימו למיזוג.

הנה הביקורת על השווי הגבוה:

ספאק היא חברה ללא פעילות אבל עם מזומנים שכל הסיבה שמקימים אותה היא כדי למצוא חברה אמיתית להתמזג איתה ולהכניס אותה לבורסה בדלת האחורית - ללא תשקיף. זה היה טרנד חזק בוול סטריט בגל ההנפקות של 2020-2021 ומאות חברות נכנסו לוול סטריט בצורה זו, גם הרבה ישראליות. אבל זה היה סתם חלום - המניות של רוב מוחלט מבין החברות הללו התרסקו בעשרות אחוזים לאחר ההנפקה, והמשקיעים איבדו כסף רב.

מאיי ספאק נמסר כי החברה "החליטה שלא לקיים את אסיפת בעלי המניות הקרובה. אנחנו מודים לכל המשקיעים שליוו ותמכו בנו לכל אורך הדרך. אנו מאחלים לחברת בלדי הצלחה בהמשך מימוש תוכנית הצמיחה וההתפתחות שלה. אנחנו משוכנעים שהנהלת בלדי בהנהגתו של ארז דהבני תצעיד את החברה לפסגות חדשות".

לפני כחודש, בעקבות הביקורת על המיזוג ענו באיי ספאק וטענו שיש "גורם זר בעל אינטרסים נסתרים פועל בנחישות להכשלת העסקה - בעל מניות בסך 500 שקל שיכול לפדות את המניות אם אינו מעוניין, משקיע עשרות אלפים בניתוח העסקה...". אז אולי זה מה שקרה ואולי לא, אבל בפועל, אותו בעל מניות ניצח את רוני בירם וגיל דויטש.

ביקורת נוספת על המיזוג הייתה כאשר עו"ד רונן עדיני, המייצג בעל מניות המתנגד למיזוג, תהה באשר לאופי החזקתה של "בלדי"  בחברה הבת הדרום אמריקאית של "בלדי" - אס.טי.פי וואי. בלדי רכשה אשתקד 70% ממניות החברה, הרשומה במלטה, ובאמצעותה פועלת "בלדי" לצורך התקשרות עם ספקי מוצרי בשר ומוצרים נלווים הפועלים בדרום אמריקה ומהווה ספק אשר באמצעותו רוכשת הקבוצה חומרי גלם למוצריה בדרום אמריקה. יתר המניות, 30%, מוחזקות בידי בעל מניות זר.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דן 05/07/2023 20:58
    הגב לתגובה זו
    את המשקיעים, חושבים שכולם טיפשים והם הגאונים בחדר.... נגמרו הימים האלה חברים.
  • 3.
    האתר המועדף שפו (ל"ת)
    ביזפורטל 05/07/2023 20:05
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משקיע 05/07/2023 10:47
    הגב לתגובה זו
    כתבה וחשיפה איכותית וראוייה ישר כוח!
  • 1.
    שאפו!!! 05/07/2023 10:44
    הגב לתגובה זו
    לא כמו דה אינטרס
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?