לפחות בלי הפסד - הספאק היחיד בבורסה מחזיר 99.5% מכספי ההשקעה
הספאק הראשון והיחיד עד כה שהונפק בבורסה מנזיל את עצמו. מצד אחד אפשר להגיד - איך יזמי ומובילי הספאק - גיל דויטש ורוני בירם שייסדו את אקסלנס ואחרי מכירתה עוסקים ביזמויות רבות (תשתיות, אנרגיה, נדל"ן) לא מצאו חברה לקלוט לתוך הספאק, מצד שני צריך להגיד - טוב כנראה שהמיזוג עם בלאדי נכשל וטוב שהם נסוגים לאחור ומחזירים את הכסף למשקיעים. זה עדיף מאשר לקנות חברה-פעילות בלחץ ואז להפסיד עליה.
איי ספאק איי ספאק 1 מדווחת על הנזלה של 398 מיליון שקל. שווי החברה הוא 402 מיליון שקל, כשלא ברור ההפרש הזה, מאחר שהחברה תימחק לחלוטין אחרי אירוע ההנזלה. עם זאת, ייתכן שישארו כספים נוספים בקופת החברה והיא תחזיר אותם לבעלי המניות. ההנזלה בעצם מחזירה כ-99.5% מסכום ההשקעה של בעלי המניות.
אלו השקיעו לפי שווי של 400 מיליון שקל וחיכו שנתיים למיזוג. בינתיים הכסף בקופה הניב רווחים, במיוחד כשהריבית בשנה האחרונה עלתה, אבל מנגד היו לשלד הזה הוצאות שוטפות בגין הנהלה ובגין עלויות משפטיות, חשבונאיות ועוד. יודגש כי היזמים לא משכו תמורה על עבודתם וחיפוש השקעות, אלא קיבלו אופציות שבעצם נמחקות כעת.
ספאקים הם תופעה של הנפקת חברה ללא פעילות אבל עם מזומנים. החברה הזו קולטת בהמשך פעילות וכך בעצם הופכת לחברה ריאלית שנכנסה לבורסה בדלת האחורית. זה מזכיר את הכניסה לבורסה דרך רכישה במהופך - הכנסת פעילות לשלד בורסאי תמורת מניות, וזה היה מאוד פופולארי לפני כשנתיים-שלוש בוול סטריט. אבל הרגולציה החלשה על הספאקים, ניגודי העניינים בין בעלי ויזמי הספאקים לציבור, יצרו הונאות והפסדי עתק למשקיעים בוול סטריט ועל רקע זה, התופעה כמעט ונעלמה.
- לאחר הביקורת בביזפורטל: המיזוג של איי ספאק וחברת בלדי התפוצץ
- מה עומד מאחורי חברת הבת הדרום אמריקאית של "בלדי"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בארץ, הוקם רק ספאק אחד, תחת רגולציה יותר קפדנית, וכעת כאמור הוא מחזיר את הכסף לציבור שלא הרוויח, אבל לפחות לא הפסיד.
איי ספאק תכננה להתמזג עם חברת הבשר - בלאדי, בעקבות הביקורת שהוטחה על העסקה לראשונה אצלנו, בעלי המניות לא הסכימו לעסקה. משם ועד אירוע ההנזלה הדרך היתה קצרה.
- 2.אזרח 08/08/2023 14:15הגב לתגובה זוהמשקיעים כמה שנים..... לא רוצים לראות את ההפסד
- 1.מחזיקי האופציות נמחקו בלי פיצוי (ל"ת)ההפסד היחיד פה 08/08/2023 09:49הגב לתגובה זו

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגלפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק
לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש?
המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.
בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.
המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.
"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה
במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת
חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות".
לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים
ולהשבת האמון במערכות המדינה".
בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.
הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג.
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- טבע זינקה 4.2%, טאואר קפצה ב-7%, המדדים עלו כ-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש
הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי
שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.
