לפחות בלי הפסד - הספאק היחיד בבורסה מחזיר 99.5% מכספי ההשקעה
הספאק הראשון והיחיד עד כה שהונפק בבורסה מנזיל את עצמו. מצד אחד אפשר להגיד - איך יזמי ומובילי הספאק - גיל דויטש ורוני בירם שייסדו את אקסלנס ואחרי מכירתה עוסקים ביזמויות רבות (תשתיות, אנרגיה, נדל"ן) לא מצאו חברה לקלוט לתוך הספאק, מצד שני צריך להגיד - טוב כנראה שהמיזוג עם בלאדי נכשל וטוב שהם נסוגים לאחור ומחזירים את הכסף למשקיעים. זה עדיף מאשר לקנות חברה-פעילות בלחץ ואז להפסיד עליה.
איי ספאק איי ספאק 1 מדווחת על הנזלה של 398 מיליון שקל. שווי החברה הוא 402 מיליון שקל, כשלא ברור ההפרש הזה, מאחר שהחברה תימחק לחלוטין אחרי אירוע ההנזלה. עם זאת, ייתכן שישארו כספים נוספים בקופת החברה והיא תחזיר אותם לבעלי המניות. ההנזלה בעצם מחזירה כ-99.5% מסכום ההשקעה של בעלי המניות.
אלו השקיעו לפי שווי של 400 מיליון שקל וחיכו שנתיים למיזוג. בינתיים הכסף בקופה הניב רווחים, במיוחד כשהריבית בשנה האחרונה עלתה, אבל מנגד היו לשלד הזה הוצאות שוטפות בגין הנהלה ובגין עלויות משפטיות, חשבונאיות ועוד. יודגש כי היזמים לא משכו תמורה על עבודתם וחיפוש השקעות, אלא קיבלו אופציות שבעצם נמחקות כעת.
ספאקים הם תופעה של הנפקת חברה ללא פעילות אבל עם מזומנים. החברה הזו קולטת בהמשך פעילות וכך בעצם הופכת לחברה ריאלית שנכנסה לבורסה בדלת האחורית. זה מזכיר את הכניסה לבורסה דרך רכישה במהופך - הכנסת פעילות לשלד בורסאי תמורת מניות, וזה היה מאוד פופולארי לפני כשנתיים-שלוש בוול סטריט. אבל הרגולציה החלשה על הספאקים, ניגודי העניינים בין בעלי ויזמי הספאקים לציבור, יצרו הונאות והפסדי עתק למשקיעים בוול סטריט ועל רקע זה, התופעה כמעט ונעלמה.
- לאחר הביקורת בביזפורטל: המיזוג של איי ספאק וחברת בלדי התפוצץ
- מה עומד מאחורי חברת הבת הדרום אמריקאית של "בלדי"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בארץ, הוקם רק ספאק אחד, תחת רגולציה יותר קפדנית, וכעת כאמור הוא מחזיר את הכסף לציבור שלא הרוויח, אבל לפחות לא הפסיד.
איי ספאק תכננה להתמזג עם חברת הבשר - בלאדי, בעקבות הביקורת שהוטחה על העסקה לראשונה אצלנו, בעלי המניות לא הסכימו לעסקה. משם ועד אירוע ההנזלה הדרך היתה קצרה.
- 2.אזרח 08/08/2023 14:15הגב לתגובה זוהמשקיעים כמה שנים..... לא רוצים לראות את ההפסד
- 1.מחזיקי האופציות נמחקו בלי פיצוי (ל"ת)ההפסד היחיד פה 08/08/2023 09:49הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
