אייל אלחינאי טריא
צילום: סטרוגו צילומים

טריא: אחרי הבעיות המנכ"ל מתפטר, עמוס לוזון יהפוך ליו"ר החברה

מנכ"ל החברה החדש יהיה אייל אלחינאי, אחד המייסדים, שיחליף את שחף ארליך; מניית טריא צללה ב-62%. המשקיעים חיפשו תשואות של 4-5% בטריא כשהריבית במשק הייתה אפסית, אבל הם בורחים מהפלטפורמה כעת, כשיש אלטרנטיבה סולידית יותר ובפחות סיכון בבנק. האם עמוס לוזון יצליח לייצב את הספינה המיטלטלת?
נתנאל אריאל | (8)

מנכ"ל חברת טריא טריא 0%  שחף ארליך מתפטר מתפקידו על רקע הכישלון של החברה וההתרסקות בשווי השוק שלה מ-390 מיליון שקל ל-148.4 מיליון שקל, נפילה של 62% מהשיא. יחליף אותו בתפקיד המנכ"ל אחד המייסדים, אייל אלחינאי, ששימש עד כה יו"ר החברה. לתפקיד יו"ר החברה ייכנס עמוס לוזון, מנכ"ל חברת 'עמוס לוזון יזמות ואנרגיה' לוזון קבוצה 0% , שהפך לבעל עניין בטריא (21.1%) כשטריא התמזגה עם השלד הבורסאי שלו לוזון נדל"ן. השאלה היא האם עמוס נדל"ן יידע להבריא את החברה ולייצב אותה.

טריא נמצאת בבעיה קשה בעקבות עליית הריבית במשק - היא עניינה את החוסכים כאשר הריבית במשק הייתה אפסית ולא הייתה אלטרנטיבה לכסף. אנשים חיפשו לקבל תשואות סולידיות של 4% ומצאו את זה בטריא. לכאורה, עם סיכון נמוך. אבל הבעיות צצו כאשר הריבית במשק עלתה - פתאום המשקיעים ראו שיש אלטרנטיבות סולידיות בפיקדון בנקאי או קרנות כספיות - שתיהן בסיכון נמוך יותר, ועם נזילות גבוהה יותר (בקרנות כספיות). התוצאה היא בקשות משיכה חריגות שהגיעו ל-15% מכל האשראי של החברה וזה כבר יצר תאונת שרשרת לחברה. טריא כמובן לא היחידה שהמצב אצלה עשוי להיות קשה יותר בעקבות עליית הריבית במשק.

פלטפורמות דומות כמו פאגאיה ואחרות יכולות לסבול מקשיים דומים. אבל בניגוד לטריא, הן לא נסחרות בבורסה והן לא חייבות לדווח למשקיעים מה קורה בפועל. אבל את האזהרה על טריא צריכים לקרוא גם מי שחוסכים בשאר הפלטפורמות הללו. אין הבדל מהותי. 

טריא ניסתה לטעון שהיא משהו שונה ומיוחד, שהיא לא רק חברת האשראי חוץ בנקאי, אלא עוקפת את הבנק ומתווכת ישירות בין מי שצריך הלוואה לבין חוסכים שמוכנים לתת את הכסף שלהם בתמורה לתשואה יפה. 'אתה תרוויח, ולא הבנק' הם אומרים. אבל בסופו של דבר - זה אותו דבר. זו חברת אשראי חוץ בנקאי שהתשואה עליה לכאורה גבוהה יותר לחוסך מאשר פיקדון בבנק, אבל הסיכון, בהתאם, גבוה יותר.

בעקבות עליית הריבית במשק התברר גם שקשה יותר למשוך כספים מהפלטפורמה (כי כדי שחוסך יוכל לחסוך צריך שחוסך אחר יפקיד כספים, אבל בתקופה של העלאת ריבית  קשה יותר למצוא חוסכים חדשים לפלטפורמה וזה הוביל ל"מגמה של עודף בקשות משיכה על הפקדות בפלטפורמה", כך נאלצה טריא להודות לפני חודש, מה שגם יוביל לפגיעה בתוצאות של החברה. התוצאה הבלתי נמנעת היא תהליך של רה-ארגון ופיטורי עובדים. רק שמבחינת החוסכים שהשקיעו שם את הכסף זה מאוחר מדי - לא כי הם לא בהכרח יקבלו את הכסף, בהחלט ייתכן שכן, אבל הסיכון התממש. סיכון הנזילות.

מעבר לכך - הריביות בפלטפורמות הללו כבר לא אטרקטיביות. החברות נאלצות להעלות את הריבית שהן דורשות, ממש כמו כל חברה אחרת. אם זה הבנקים ואם זה חברות אשראי חוץ בנקאי אחר - כולן העלו את הריבית על ההלוואות וזה כולל גם את טריא ואת שאר המתחרות.

טריא בינתיים מנסה להיפטר מכחצי מתיק האשראי שלה ולמכור אותו לבנקים, אבל למה שהבנקים ירצו לקחת תיק כזה? מי שבא לטריא לבקש הלוואות אלה אנשים יותר 'מסוכנים' - אנשים עם פחות יציבות כלכלית, כאלה שהבנקים וחברות האשראי החוץ בנקאי לא רצו לתת להם הלוואה, או שדרשו ריבית גבוהה. אז כשהריבית במשק אפסית זה מצליח, אבל כשהריבית עולה פתאום זה נהיה קשה יותר. ריביות של 10-12% זה כבר לא ריבית של 4-5%. קשה יותר להחזיר את זה ולכן גם אנשים פחות רוצים לקחת הלוואות כאלה, ובצדק. בהחלט ייתכן שהבנקים יסכימו לבסוף לקנות את התיק ולקחת על עצמם את הסיכון, אבל זה יהיה תמורת תשלום נמוך יותר מזה שטריא הייתה רוצה לקבל. גם הם צריכים לדאוג ליתרת הפסדי האשראי שלהם. נכון, עבור הבנקים, זה בקושי 1% מהנכסים, אבל זה עדיין נכסים בסיכון גבוה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

טריא הוקמה ב- 2014 על ידי אייל אלחיאני, ורדה לוסטהויז ואסף שלוש. החברה מפעילה פלטפורמה אינטרנטית לתיווך מקוון באשראי, ש"מהווה זירה למפגש ישיר בין לווים ומלווים ומאפשרת למלווים מצד אחד לחסוך ולהשקיע את כספם תמורת ריבית ומנגד לפזר את כספי ההפקדה בין מספר רב של לווים" - כך החברה שיווקה את עצמה לפני שנה ושנתיים.

נכון לעכשיו, לחברה יש עדיין מספיק מזומנים לשנה הקרובה ואין לה הערת 'עסק חי'. אבל יתרות המזומנים שלה בירידה. בשלושת החודשים הראשונים של 2023 היא שרפה 34.5 מיליון שקל מפעילות שוטפת (בעיקר עקב הפעילות של טריא קרדיט), אבל בשנה שעברה החברה שרפה רק 6.2 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    סוכן שמכיר 29/06/2023 14:09
    הגב לתגובה זו
    ארליך איש מכירות שלא ידע לנהל עד שלוזון הגיע ועשה סדר. להסתבך עם לוזון לא כדאי
  • 4.
    משקיעה לא מרוצה 27/06/2023 21:20
    הגב לתגובה זו
    משקיעה בטריא כבר כמה שנים. מחכה לקבל את הכספים כבר 4 חודשים. עושה רושם שהכל עומד לקרוססססבס
  • 3.
    יוסי 26/06/2023 14:37
    הגב לתגובה זו
    מעניין שרשות ני''ע לא בודקת לעומק מה קורה בטריא ?
  • 2.
    אני 26/06/2023 13:01
    הגב לתגובה זו
    החברה רשמה הכנסות מראש על הקמת הלוואות וחיתום בסך של 3.5-4.5 אחוז (הלוואות שהיא לא יכולהלספק יותר) כל הכסף הזה הולך להמחק כי ההלוואות לא מסופקות בפועל והנהלת החברה לא מדווחת על כלום לדעתי ברבעון הבא נראה מחיקה של כל ההון העצמי של החברה חבורה שלנוכלים
  • איך רשמה ? 26/06/2023 21:30
    הגב לתגובה זו
    איך בדיוק תסביר אני חושב שהכסף ילף בצורה אחרת אבל בוא תסביר רק שהיא נותנת הלוואות היא מקבל עמלה על הריבית ... אולי לא הבנתי בכייף תמיד לומד
  • מתעניין 26/06/2023 23:21
    החברה רושמת עמלת הקמה וחיתום להלוואה 3.5-4.5 אחוז כהכנסה בדוח רווח והפסד ברגע שהיא חותמת על הסכם ההלוואה עם קבוצת הרכישה , על מלוא ההתחייבות להלוואה !! בימים כתיקונם אין עם זה בעיה , בהנחה שהחברה יכולה לספק את ייתרת ההלוואה לה זכאי המלווה (קבוצת הרכישה) אבל שיש יותר פדיונות מהפקדות אי אפשר להשלים את ההלוואה מה שאומר שרשמת הכנסה שאתה צריך להחזיר .
  • 1.
    איתי תוהה 26/06/2023 11:16
    הגב לתגובה זו
    כי אחרת לא היה לו ,,,בעקבות עליית הריבית במשק התברר גם שקשה יותר למשוך כספים מהפלטפורמה (כי כדי שחוסך יוכל לחסוך צריך שחוסך אחר יפקיד כספים,
  • מוזר 26/06/2023 12:00
    הגב לתגובה זו
    נשמע כמו פירמידה
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 0%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נפילות באסיה, ארביטרז' שלילי - מה יהיה היום בבורסה?

פימי רושמת אקזיט נוסף ואורביט תזנק היום בשיעור דו ספרתי; הירידות בוול סטריט מחזירות את המניות הדואליות עם פער שלילי; וגם - עסקת נשק של ארה"ב-סעודיה תקרב נורמלציה? 

מערכת ביזפורטל |

נפילות באסיה בהמשך לירידות בוול סטריט. השוק בת"א יספוג את האווירה האדומה בשווקים וצפוי לרדת. זה גם בא לידי ביטוי במניות הדואליות ובחוזים העתידיים. באסיה, המדדים המרכזיים נסוגים בחדות בעקבות חששות גוברים מבועת הבינה המלאכותית ואזהרות של בכירי וול סטריט מפני תיקון חד. מדד הניקיי צונח בכ-3% לאחר רצף שיאים, כשמניות טכנולוגיה כמו סופטבנק ואדוונטסט יורדות בשיעור דו ספרתי. בקוריאה הירידות חדות יותר על רקע מימושים כבדים בסמסונג וחברות שבבים נוספות. החוזים בוול סטריט מאותתים על המשך מגמה שלילית, כשהחוזים על הנאסד"ק יורדים בכ-0.4% לאחר יום מסחר תנודתי שבו מניות הבינה המלאכותית הובילו את הירידות. לסקירת המסחר באסיה - נפילות באסיה: הניקיי יורד 3% אחרי הירידות בוול סטריט


אם אתם משקיעים דרך קרנות או קופות, יש לנו בשורה עבורכם. הרפורמה החדשה בתחום ההשקעות צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו המעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס, ורק משיכת כספים תגרור תשלום מס רווחי הון. המהלך מבטל את נחיתות המס שמהן סבלו קרנות הנאמנות בשנים האחרונות, ומעניק להן יתרון תחרותי חדש לצד דמי ניהול נמוכים, שקיפות גבוהה ונזילות מלאה. בכך, קרנות הנאמנות הופכות לחלופה אטרקטיבית יותר מול קופות הגמל להשקעה (שנהנות מהטבות מס בגיל פרישה אך מוגבלות בהפקדה) ופוליסות החיסכון (שמאפשרות השקעות גדולות יותר אך גובות דמי ניהול גבוהים). להרחבה - הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?


נמשיך עם אקזיט ישראלי. חברת אורביט אורביט 14.6%  הדואלית, ספקית מערכות תקשורת ולוויינות לתעשיות הביטחוניות והאזרחיות, נרכשת על ידי התאגיד האמריקאי קראטוס בעסקת מיזוג בשווי של כ-356 מיליון דולר. על פי ההסכם, קרייטוס תרכוש את כלל מניות אורביט לפי פרמיה של כ-21% על מחיר הסגירה האחרון. עם השלמת המיזוג תהפוך אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קרייטוס, בכפוף לאישורי רשות התחרות, משרד הביטחון ואסיפת בעלי המניות.

מדובר באחת העסקאות הבולטות של השנים האחרונות בענף הביטחוני, שממחישה כיצד חברות טכנולוגיה ביטחוניות מקומיות הופכות לשחקניות גלובליות מבוקשות. בעוד שהמוסדיים כמו מור בית השקעות (כ-19.8%), מיטב (9.2%) והפניקס (כ-5%) נהנים מפרמיה נאה על השקעתם, קרן פימי רושמת כאן אקזיט נאה, דוגמא ליכולת של קרן ההשקעות הישראלית לקחת חברה תעשייתית, לייעל אותה, להרחיב את היקף הפעילות הבינלאומית שלה ולהוביל אותה להירכש על ידי ענק ביטחוני אמריקאי. מעבר לרווחים המרשימים, העסקה גם משקפת את העניין הגובר של תאגידים זרים בטכנולוגיות ישראליות בתחום התקשורת, האלקטרוניקה והביטחון, מגמה שהולכת ומתחזקת על רקע העלייה בהוצאות הביטחוניות בעולם. להרחבה - אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר. בכל מקרה, עסקת הרכישה עשויה לתמוך היום בשוק, כאשר המשקיעים מבינים שחברות ישראליות על הכוונת של חברות גלובליות.


ואם דיברנו על התפתחות ביטחונית, סעודיה מתקרבת לעסקת ענק עם ארה"ב לרכישת מטוסי קרב חמקניים מדגם F-35. לפי דיווח בלעדי של רויטרס, הפנטגון אישר שלב מרכזי בתהליך, שצפוי לכלול עד 48 מטוסים בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים. מדובר בצעד ראשון מסוגו זה שנים, שמאותת על שינוי בגישה האמריקנית כלפי הממלכה ועל פתיחות גוברת למכירת טכנולוגיה מתקדמת למדינות ערביות שאינן בנורמליזציה מלאה עם ישראל, אך ייתכן שהנורמליזציה עם ישראל תעמוד כתנאי להשלמת העסקה. העסקה עדיין דורשת אישור סופי של הממשל והקונגרס, ובישראל תוהים האם מאזן הכוחות עשוי להשתנות בעתיד, ועד כמה מדובר בצעד לקראת הסדר בין המדינות.