האחים מיכאל ודניאל זלקינד אלקו
צילום: ישראל הדרי

חגיגת שכר באלקו-אלקטרה; למה צריך מנכ"לים משותפים באלקו, מה השכר של האחים זלקינד והחוצפה של איתמר דויטשר

איציק יצחקי | (21)

שכר הבכירים בקבוצת אלקו אלקו 0%  - אלקטרה אלקטרה 0%  מזכיר את הפינוקים שקיבלו הבכירים בקבוצת אי.די.בי ז"ל של נוחי דנקנר. קבוצות של עשרות אנשים בדירקטוריונים מיותרים, מקורבים ומנכ"לים משכו עשרות מיליונים בשנה. שם נמצא חלק מההסבר לקריסה של אי.די.בי, לצד השקעות כושלות או אם תרצו - ברבורים שחורים שצצו בפעילויות המרכזיות שלה. אבל, עומס השכר היה הסממן שמדובר באימפריה "רקובה" כזו שמשמרת את היסמנים והחברים בתפנוקים לא הכרחיים. לא הכרחיים כי מדובר בחברת החזקות. חברת החזקות היא סוג של פעילות צינור שהצורך בה ובכל המנגנון השמן הוא מיותר מלכתחילה.   

ונחזור מאי.די.בי לאלקו. למה אלקו צריכה שני מנכ"לים? זו חברת החזקות. נכון, יש מקום לייזום, פיתוח וליווי ועדיין -  למה צריך שני מנכ"לים ולמה שכל מנכ"ל יקבל חבילה של מעל 5 מיליון שקל. דניאל זלקינד ומיכאל זלקינד מקבלים 5.1 מיליון שקל בשנה כי הם היורשים של מייסד אלקו והם נבחרו לנהל אותה. זו הוצאה לא נדרשת למרות שההיקפים של אלקו ענקיים. 

מנגד, הצורך במנכ"ל לאלקטרה, חברה הבת המרכזית של אלקו הוא ברור. זו חברה גדולה, מורכבת, רווחית, צומחת. חברה תפעולית שצריכה ניהול מסביב לשעון.

אבל שימו לב לעובדה הבאה: איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה  קיבל ב-2022 שכר של 11.6 מיליון שקל (בצמרת שכר הבכירים של 2022) וכעת עם האופציות החדשות שאושרו לו הוא יעלה משמעותית גם משכר זה. רגע, מה זה אושרו? יש כאן סיפור מעניין - אלקטרה ביקשה להעניק לדויטשר אופציות בשווי 24 מיליון שקל - 6 מיליון שקל לשנה. ההטבה של האופציות בשנת 2022 היתה 2 מיליון שקל.

הבקשה הזו הועברה לבעלי המניו שהצביעו והחליטו שלא לאשר את האופציות לדויטשר. ואז קם הדירקטוריון ואמר  (במילים אחרות כמובן) - "קפצו לנו בעלי מניות יקרים, אנחנו מאשרים את ההטבה הזו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אישור הענקת האופציות אמור לקבל הסכמת בעלי המניות, אבל הדירקטוריון יכול לעשות 'אובר רולינג' ולאשר בתהליך ארוך את השכר בתנאי שהוא מוכיח כי החברה חייבת לתגמל את המנכ"ל על השגיו. זה בדיוק מה שהדירקטוריון עשה - אישר את החבילה השמנה למרות ההתנגדות של בעלי המניות. הדירקטוריון עושה את זה בפעם הרביעית - הוא נהג כך גם בשנים 2017 ,2019 ו-2021.

בהודעה על השיקולים בעד הענקת האופציות מסבירה החברה כי כך יהיה קשר טוב יורת בין הביצועים של החברה לבין התגמול של המנכ"ל ויהיה לו תמריץ גדול יותר. קשה להבין את המשפט הזה, במיוחד כשהתגמול בחלקו הוא הוני ויש קשר ברור לביצועים של החברה ולמחיר השוק של המניה. ובכלל - משתמע מההודעה כאילו דויטשר הוא מקופח ומסכן. זה כמובן הפוך.

מעצבן במיוחד ההסבר הזה של אלקטרה - "נציגי החברה ונציג בעלת השליטה קיימו פגישות עם נציג גוף המייעץ לגורמים בשוק ההון הישראלי ועם נציגי בעלי המניות הגדולים בחברה (למעט אלקו), על מנת להבין מה הרקע לסירובה של האסיפה הכללית לאשר את ההענקה ואת מדיניות התגמול. נציגי החברה ובעלת השליטה התרשמו, כי אותם בעלי מניות מוסדיים של החברה, אשר השתתפו בהצבעה, מביעים שביעות רצון מתפקוד החברה, ניהולה ותוצאותיה, אך בשל שיקולים רוחביים אותם הם מחילים על כלל החברות במשק, ללא הבחנה לגבי חברות בסדר הגודל של החברה ואיכות הניהול של המנכ"ל, ואשר מגבילים את שיקול דעתם, הצביעו נגד אישור תיקון מדיניות התגמול ונגד הקצאת כתבי האופציה למנכ"ל. בעלי המניות, אשר שוקלים נימוקים נוספים מלבד טובת החברה, אינם מתחשבים בתשואה שהחברה, בניהולו של המנכ"ל, הניבה לכלל בעלי מניותיה. חברי ועדת התגמול והדירקטוריון של החברה מחויבים לבחון אך ורק את טובת החברה על בסיס שיקולים הנוגעים לחברה עצמה, הצמיחה שהחברה הציגה בפועל ותוצאות הניהול הפרטני של המנכ"ל.

"חברי הועדה והדירקטוריון רואים במנכ"ל שותף מלא, וככזה רואים לנכון לשתף אותו בתגמול על הצלחות החברה, הגם ששיתוף זה חורג מהמגבלות הרוחביות של המוסדיים שלא לוקחות בחשבון את גודלה של החברה ואת גודל הצלחותיה".

זה נכון שאלקטרה חברה גדולה, ביחס לרוב החברות הנסחרות, אבל הגבלות השכר של המוסדיים ו-או הגופים המייעצים הן מלכתחילה מתייחסות לחברות הגדולות. זה תירוץ-נימוק כל כך לא רלבנטי, כשמעבר לכך - האם הדירקטוריון מקבל החלטות על סמך שיחות עם אנשים. יש הצבעה של בעלי המניות ושם נקבע - "לא מאשרים".

ההחלטה של הדירקטוריון לאשר למרות הכל היא בדיחה, זה מסרסר את הכוח של בעלי המניות. רוצים לנחש מי בדירקטוריון? מיכאל זלקינד ודניאל זלקינד שלא יגידו לא למנכ"ל שלהם, במיוחד אגב שבמקביל לניהול של דויטשר אלקטרה משלמת דמי ניהול ותשלומים נוספים לאלקו האמא בסכום של 7.8 מיליון שקל.

התשלומים האלו כוללים גם שכר ליו"ר, לדירקטורים וגם בגין איתור הזדמנויות וליווי. האם אלקטרה נדרשת לאיתור הזדמנויות וליווי? ממש לא, מנכ"ל וצמרת הנהלה שגורפים כאלו סכומים יכולים גם לפתח את העסק בעצמם. אבל במורכבות של פירמידה, של חברת החזקות יש תשלומים בין החברות, תשלומים ושכר לא באמת נחוצים, אבל כאלו שמחברים בין האנשים ובין החברות וגורמים למחויבות של תן לי ואתן לך. 

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    חולבים אותן עם קשית (ל"ת)
    מוצצים את החברות 10/04/2023 09:48
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    זה כסף ציבורי של המשקיעים בבורסה אז הכל מותר (ל"ת)
    אפק 10/04/2023 09:25
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    שמפו 09/04/2023 18:54
    הגב לתגובה זו
    כל האלקטרומכניקה. עד הפרט האחרון. כל התשתיות. כל הבניה.כל ההקמה. כל התחזוקה - אלקטרה FM. כל הקמעונאות. הכל בבית. אין חברה כזו.ואין לחצני כאילו-רגולטורים שמתעסקים איתם.אפילו בתאום תחרות המעליות הוציאו אותם בכלום ושום דבר.אה, ולכו לחפש כמה כסף קיבל עמית מור המורשע בתמורה לכך שלקח על עצמו עבודות שירות.כן, הוא גם מקורב!מדינת פח אשפה!גנבים ומעוולים בחסות החוק והמערכת המושחתת!!
  • 11.
    ג'ק 09/04/2023 16:15
    הגב לתגובה זו
    הברדק והנזק הכלכלי של ממשלת ביבי והדרדור לאזור הסכנה .
  • טמבל. מה הקשר. (ל"ת)
    שמפו 09/04/2023 18:54
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    למה אני בטוח שאלו מתנגדים לרפורמה ? (ל"ת)
    שלמה 09/04/2023 15:45
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מוטי 09/04/2023 11:50
    הגב לתגובה זו
    כולנו הפסדנו שנוחי פשט את הרגל, נכון,לא הרבה, לכל אחד ירד רק אחוז או חצי אחוז מהפנסיה, והוא אפילו לא יודע שזה בגלל זה. כולנו מפסידים שבאלקטרה מצ'פרים אנשים במיליוני שקלים. המניה כבר נחתכה ביותר מחצי מתחילת השנה, וכולנו נמשיך לצ'פר אותה
  • 8.
    כנראה שהגיע הזמן להשתחרר מהסיסמא לקנות רק מחברות "שלנו" (ל"ת)
    ארי 09/04/2023 10:17
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אהרון שלווה 09/04/2023 10:14
    הגב לתגובה זו
    כך בדיוק מתחיל סוף של אימפריות
  • 6.
    ל 09/04/2023 10:11
    הגב לתגובה זו
    הדרך היחידה היא לא להשקיע בחברות מסואבות
  • 5.
    פועלת 09/04/2023 09:45
    הגב לתגובה זו
    היכן ה"ה המוסדיים המייצגים את שכירי היום ? אם המנהלים חמדניים ותאבי בצע אפשר להסתלק מהשקעה בחברה. יש אלטרנטיבות למכביר.
  • 4.
    גולדפינגר 09/04/2023 09:19
    הגב לתגובה זו
    ותנחשו מי הם בעלי המניות, ברור קרנות הפנסיה וההישתלמות. כסף של אנשים אחרים
  • פנסיונר 09/04/2023 10:26
    הגב לתגובה זו
    תפדה את כל החסכונות, פנסיה, השתלמת גמל.. תעביר הכל לגרמניה.. תשקיע במדד החברות הנציונאל
  • 3.
    אלקטרה טיים 09/04/2023 09:15
    הגב לתגובה זו
    לעובד בחברה לצרף אח
  • קטנטן 09/04/2023 10:25
    הגב לתגובה זו
    את מי להעסיק
  • אלקטרה טיים 09/04/2023 14:48
    ולא משנה הקשר המשפחתי.
  • אחחחח אלקטרה אחח 09/04/2023 14:14
    מיישמים
  • שהתפקיד שלהם 09/04/2023 09:37
    הגב לתגובה זו
    לצפות מלמעלה על העובדים והעבודה. הם מעל כולם. הם גאונים ופילוסופים שמנהלים את החברה הענקית הזו. הם כמו על האולימפוס.
  • 2.
    רוני 09/04/2023 08:58
    הגב לתגובה זו
    כל פעם אותו דבר, זוהי שקיעתה של הזריחה.
  • לא. ככה רוצים שתחשוב. אלקטרה גדולה מכדי ליפול. תגדל! (ל"ת)
    שמפו 09/04/2023 18:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אין הצדקה לשכר כזה (ל"ת)
    חזי 09/04/2023 08:57
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות

ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי

תמיר חכמוף |

ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי 0%  , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).

ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד 0%  שירדה ביותר מ-8%.



מתוך הדוח של מעלות

בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק

מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.

בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.

הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי

שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: על נייס והשבבים - והאם אייסיאל תתקן?

הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'? וגם - עונת הדוחות מעלה הילוך - מי צפויות לדווח?

מערכת ביזפורטל |

השבוע הקודם ננעל במחזור ענק של כ-13.4 מיליארד שקל השני בגובהו אי פעם, שלב הנעילה (החדש) רשם מחזור של כ-9.4 מיליארד שקל על רקע עדכון המדדים החצי-שנתי. במסגרת העדכון הצטרפו למדד ת״א-35 מניות מגדל ביטוח מגדל ביטוח 0%   ונקסט ויז׳ן נקסט ויז'ן 0%  , בעוד שמניות החברה לישראל חברה לישראל 0%    ואנרג׳יאן אנרג'יאן 0%   הועברו למדד ת״א-90. המהלך גרם לתנודתיות גדולה במיוחד בשתי האחרונות, בעיקר לאחר הצניחה במניית איי.סי.אל איי.סי.אל 0%   ובמניית בעלת השליטה בה - החברה לישראל - בעקבות הפשרה עם המדינה סביב זיכיון ים המלח. הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה, גם היום אייסיאל תעמוד במוקד לאחר שהשוק יאכל מחדש את השפעות ההתפתחויות על הרווחיות הליבתית שלה.

בצל המחזור החריג, חמישי סגר שלילי: ת"א 35 ירד ב-0.45% ות"א 90 איבד 1.1%. עם זאת, מגזר הפיננסים היה חיובי כשמדדי הבנקים והביטוח עלו ב-1.1% כל אחד בעוד שמדד הנדל"ן ירד ב-1.3% ומדד הנפט והגז עלה קלות ב-0.3%.

בסיכום שבועי - שבוע המסחר הראשון של נובמבר נפתח חיובי, בהמשך לסנטימנט האופטימי של החודש שעבר, על רקע ההתקדמות בהסכם הפסקת האש והציפיות להפחתת ריבית בהחלטת בנק ישראל הקרובה. מדדי המניות המובילים סיימו את השבוע בעליות - ת״א 35 עלה בכ-1.9% ת״א 125 הוסיף כ-1.5%. מגזר הביטוח בלט עם זינוק של כ-8.3%, ת״א נפט וגז התחזק בכ-3.7%, והבנקים עלו כ-1%, זה למרות הצהרה של שר האוצר סמוטריץ' על בחינת מס ייעודי על רווחי הבנקים אמירה שגרמה להכבדה על מניות הבנקים בסוף השבוע -  "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"



בעוד בוול סטריט כבר מסכמים ביצועים של סקטורים בתל אביב עונת הדוחות רק בתחילתה. בשבוע שעבר זכורים לנו דוחות טבע 0%  ו- נובה 0%   שהתוצאות שלהן גרמו לתנודתיות גבוהה, טבע לכיוון מעלה עם עקיפה של הציפיות ועדכון תחזית, נובה עם ביצועים קצת מעל הציפיות ותחזית שמרנית שדרדרו את המניה. גם השבוע מצפים לנו דוחות בעיקר מסקטורי האנרגיה מתחדשת, שבבים ו-IT. מהחברות שדיווחו על מועד הגשת התוצאות ניתן לצפות לדוחות של החברות הבאות: 

מחר: משק אנרגיה, טאואר, קמטק, נקסטויז'ן, קופיוג'ן ולייבפרסון, 

בשלישי - אלעל, הבורסה, בזק, אמות, וברייסנוויי. 

ברביעי - אייסיאל, אנלייט, אנרג'יקס, תורפז, מבנה, פריון, מטריקס, גילת ולוינשטיין

בחמישי ידווחו נייס וספיינס.


המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס 0%  צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה  ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר.