תמיר כהן מנכל שיכון ובינוי
צילום: סיון פרג'
דוחות

שיכון ובינוי הפסידה 112 מיליון ש' ברבעון - 80 מיליון בגלל שיערוכי נדל"ן

מנגד, הצבר גדל ל-23 מיליארד שקל; ההפסד בשורה התחתונה מגיע למרות זינוק של 53% בהכנסות ברבעון - כאשר גם הרווחיות הגולמית נשחקת. במהלך 12 החודשים האחרונים המניה התרסקה ב-64%
נתנאל אריאל | (1)

מניית שיכון ובינוי  שיכון ובינוי -3.04% מתקשה על רקע העלאות הריבית במשק. בתחילת השבוע היא הספיקה לעלות ב-10% אבל אתמול היא נפלה ב-7% פני פרסום הדוחות והבוקר היא מתקשה לעלות. שיכון ובינוי אמנם רושמת עלייה חדה של 52.6% בהכנסות ברבעון הרביעי של 2022 כאשר היא הכניסה 2.43 מיליארד שקל, לעומת 1.59 מיליארד שקל ברבעון המקביל (עליה של 390 מיליון שקל במגזר זכיינות ושל 238 מיליון שקל במגזר קבלנות תשתית ובניה בישראל). הרווח הגולמי של החברה הסתכם ב-348 מיליון שקל, לעומת 240 מיליון שקל. הרווחיות הגולמית נשחקה ל-14.2% מההכנסות לעומת 15.1% ברבעון המקביל.

גם הרווח התפעולי ברבעון נפל ל-78 מיליון שקל, לעומת 100 מיליון שקל ברבעון המקביל. הסיבה לירידה היא הפסדים של 79 מיליון שקל בעקבות שיערוכי נדל"ן בפרויקט דיור להשכרה בבן שמן וכן בפרויקט BOT בקולומביה.

בשורה התחתונה, שיכון ובינוי רושמת הפסד רבעוני של 112 מיליון שקל, לעומת הפסד של 42 מיליון שקל ברבעון המקביל. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת לרבעון הרביעי הסתכם ב-1,156 מיליון שקל לעומת 791  מיליון שקל ברבעון המקביל. השינוי נובע בעיקר בסעיפי הון חוזר בסך כ-266 מיליון שקל.

נקודת האור בדוחות של החברה זה צבר ההזמנות שהגיע בסוף השנה ל-22.8 מיליארד שקל, שיא מבחינת החברה, מתוכם כ-9.5 מיליארד שקל (כ-2.7 מיליארד דולר) בחו"ל. לעומת כ-19.7 מיליארד שקל, מתוכם כ-6.5 מיליארד שקל (כ-2.1 מיליארד דולר) בחו"ל בסוף שנת 2021.

תמיר כהן, מנכ"ל שיכון ובינוי אומר על רקע הדוחות "החברה ממשיכה לפעול בהתאם לאסטרטגיה של גידול והתעצמות בשווקי הפעילות המרכזיים, ישראל וארה"ב. הנכסים המשמעותיים של החברה ימשיכו לסייע לה לצלוח את השינויים הכלכליים והגלובליים בהצלחה. החברה פועלת לחיזוק הגמישות הפיננסית שלה, באמצעות נכסיה ופעולותיה העסקיות"

 

עמית בירמן, משנה למנכ"ל ומנהל הכספים הראשי: "מבחינה תזרימית אנו מודעים היטב לשינויים בסביבה העסקית והמימונית, ובהתאם, אנו נוקטים בצעדים אקטיביים  על מנת לפרוע התחייבויות ללא מחזור חוב לפחות בשנתיים הקרובות. הצעדים כוללים בין היתר המשך מימוש נכסים ובפרט מכירת חלקנו בפרויקט כביש האגרה בטקסס שצפוייה להניב תזרים מזומנים נטו של מעל 1.1 מיליארד שקל ורווח של כמעט מיליארד שקל. בנוסף אנו בתהליך להכנסת שותפים לשלוש חברות הזכיין בפרויקטים הביטחוניים וכן להכנסת שותפים לחברת הריט המנהלת את פרוייקטי דירה להשכיר בשדה דב. פעולות אלו שאנו מצפים להשלים במהלך השנה הקרובה, יקטינו משמעותית את החשיפה והמינוף של הקבוצה."

תוצאות השנה כולה:

ההכנסות בשנת 2022 הסתכמו ב-7.66 מיליארד שקל, לעומת כ-6.1  מיליארד שקל אשתקד, גידול של כ-24.7%. הרווחיות הגולמית נשחקה ל-13.3% לעומת 16.2% בשנה שלפני כן. הרווח התפעולי עמד על 714 מיליון שקל, גידול של כ-14.4% לעומת 624 מיליון שקל אשתקד. הרווח הנקי לשנת 2022 הסתכם ב-84 מיליון שקל לעומת 105 מיליון שקל אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לוקחים מכרזים בהפסד ובוכים - הציבור ישלם (ל"ת)
    לילי 30/03/2023 13:09
    הגב לתגובה זו
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -0.28%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מדד הביטוח עולה 3.1%, מדד הבנקים יורד 1.4; ממדי הדגל יורדים עד 0.5%

שר האוצר הציג את מתווה התקציב ורמז על מיסוי רווחי הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור, מניות הבנקים מגיבות בירידות כשלעומתן חברות הביטוח מטפסות; עונת הדוחות בת"א מתחילה לתפוס תאוצה עם דוחות סופוויב, אודיוקודס ואורמת

מערכת ביזפורטל |

שר האוצר מפיל את מניות הבנקים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג את מתווה התקציב לשנה הבאה והתמקד במסר חברתי: הפחתת מיסים לשכבות העובדות ומילואימניקים, לצד כוונה למיסוי גבוה יותר על גופים רווחיים, ובראשם הבנקים. לדבריו, “אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד רק כי הנגיד העלה ריבית”, תוך ביקורת חריפה על שולי הרווח של הבנקים ועל כך שבנק לאומי הגיע לשווי שוק של 100 מיליארד שקל “על חשבון הציבור”. סמוטריץ' הבטיח כי תקציב 2026 יכלול הורדת מס הכנסה לעידוד צמיחה, רפורמות ביוקר המחיה ובמשק החלב, והתייעלות בתקציב הביטחון, הכל תוך שמירה על המסגרות הפיסקליות. להרחבה "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

מדד הבנקים יורד כ-1.4%, ובכך לאומי לאומי -1.49%  מאבדת את התואר ״החברה הראשונה בבורסה בשווי של 100 מיליארד שקל״. מדד ת״א ביטוח נהנה מהיחסיות ומתחזק ב-3.1%.

במדדי הדגל נרשמת מגמה שלילית, שמתמתנת מעט - ת״א 35 מאבד 0.1% כשהבנקים מושכים אותו ללמטה בעוד הביטוח מושך מעלה, ת״א 90 בירידה של 0.5%.


האם אנחנו בעיצומו של גל פיטורים רחב בגלל ה-AI? אלפים פוטרו באחרונה מאמזון, UPS וחברות נוספות בגלל הכניסה של ה-AI לעולם העבודה, והסערה מתחילה להגיע גם בישראל, אז איך נערכים אליה? "האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל



בשוק האג"ח נרשמות עליות קלות בעיקר באפיקים הארוכים, כאשר דברי הנגיד מחזקים את האפשרות שהריבית תרד כבר בנובמבר. אג"ח עם מח"מ ברוטו של כ-10.5 שנים נסחר עם תשואה ברוטו של כ-4.025%