עמיחי בר ניר מנכל טופ גאם
צילום: טופ גאם
דוחות

טופ גאם בדוח טוב: ההכנסות השנתיות עלו ב-33% ל-44 מיליון דולר

ברבעון הרביעי החברה הרוויחה 1.2 מיליון דולר על הכנסות של 12.25 מיליון דולר; ה-EBITDA המתואם עלה בשנת 2022 בכ-27% לכ-7 מיליון דולר
דור עצמון |

חברת טופ גאם טופ גאם 1.16% העוסקת בפיתוח ומכירת תוספי תזונה ומוצרי מתיקה, פרמה את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של 2022 לפיהם הכנסותיה הסתכמו ב-12.25 מיליון דולר ו-43.9 מיליון דולר ב-2022 כולה לעומת הכנסות של 33 מיליון דולר ב-2021 - עלייה של 32.8%.

במגזר תוספי התזונה רשמה החברה בשנת 2022 גידול של 68% בהכנסות ממכירות שהסתכמו בכ-22.6 מיליון דולר, בהשוואה לכ-13.4 מיליון דולר בשנת 2021. מכירות מוצרי ה-Gummiceuticals, על בסיס סיבים ללא סוכר, צמחו בשיעור של 133% ומכירות ה-Tailor Made צמחו בשיעור של 187% לעומת שנת 2021. במגזר פעילות הממתקים ואחר רשמה החברה בשנת 2022 צמיחה של כ-8% בהכנסות ממכירות שהסתכמו בכ-21.3 מיליון דולר, בהשוואה לכ-19.6 מיליון דולר בשנת 2021.

הרווח הגולמי ברבעון הסתכם ב-4.3 מיליון דולר (כ-34.9% מההכנסות) ואילו הרווח הגולמי השנתי הסתכם ב-15.25 מיליון דולר (כ-34.7% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 9.9 מיליון דולר (כ-29.9% מההכנסות) ב-2021. הרווח התפעולי ברבעון הסתכם ב-1.4 מיליון דולר ול-4.3 מיליון דולר ב-2022 כולה לעומת רווח תפעולי של 2.6 מיליון דולר ב-2021 - עלייה של 62.3%.

הרווח הנקי של טופ גאם ברבעון הרביעי הסתכם ל-1.2 מיליון דולר ול-3.6 מיליון דולר ב-2022 כולה בהשוואה לרווח נקי של 1.6 מיליון דולר ב-2021 - עלייה של 130%. ה-EBITDA המתואם עלה בשנת 2022 בכ-27% לכ-7 מיליון דולר, בהשוואה לכ-5.5 מיליון דולר בשנת 2021.

נכון למועד הדוח, לטופ גאם צבר הזמנות של מוצרי תוספי תזונה שגדל להיקף של כ-6.5 מיליון דולר לאספקה במהלך החודשים הקרובים, לעומת צבר של כ-3.1 מיליון דולר בשנת 2021. לאור הביקושים שהחברה צופה מהלקוחות האסטרטגיים, החלה החברה בהקמת מפעל חדש שיגדיל את יכולת הייצור הקיימת של המפעל בכפי 3.

מניית טופ גאם נסחרת נכון לטרם פתיחת המסחר ב-5.7 שקל המבטא שווי שוק של 538.4 מיליון שקל.

חגי שטדלר, יו"ר טופ גאם: "אנו גאים לסכם את שנת 2022 עם ביצועים חזקים בפרמטרים העסקיים ושיפור ברווחיות בכל מגזרי הפעילות. החברה צופה המשך של מגמת צמיחה המאפיינת אותה בעיקר בתחום תוספי התזונה בשורה העליונה, והמשך שיפור שיעורי הרווחיות בשורה התחתונה, וזאת למרות ההשקעות בבניית תשתיות ניהול, השקעות במו"פ ובערוצי שיווק בינלאומיים. צמיחת החברה הינה פועל יוצא של המשך יישום האסטרטגיה העסקית לצד השקעה בבניית תשתית ניהולית ופיתוח יכולות תפעוליות. החברה ממשיכה לפעול לפיתוח מוצרים חדשניים ומבודלים, שיעניקו ללקוחותיה האסטרטגיים ערכים מוספים. במקביל פועלת החברה לבסס מערכי שיווק והפצה גלובליים, כל זאת לצד חיזוק המותג והמיצוב הבינלאומי של החברה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%

עליות בבורסה, נובה עלתה 4.5%, אלביט 2.6%; מניות הבנקים ירדו 0.9%

מערכת ביזפורטל |

המדדים סגרו בעלייה של כ-0.55% במדדים המרכזים. בזק זינקה ב-5%, על רקע כוונה למכירת השליטה, אם כי, לא בטוח בכלל שהרוכשים החדשים יידעו להשביח אותה כמו בעלי השליטה הקודמים שקנו בשפל. בזק כעת היא הכל חוץ משפל. היא בשיא של כעל הזמנים וגם התמחור די נדיב (ראו בהמשך). גם אלביט מערכות המשיכה בעליות, מגד ארית קרסה ומניות הבנקים איבדו 0.9%



ארית נמצאת 15% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.  ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים של מקורבים למוסדיים שעוברים מבלי שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה שחזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.  

אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח. אז כעת היא רוצה להנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות 


הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקטור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך, ולכן לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק על מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.