רן עוז מנכל ישראכרט
צילום: תמי בר שי
דוחות

ישראכרט בדוח טוב: הרווח ברבעון הוכפל למרות עלייה בהפסדי אשראי

בשנת 2022 נרשמה צמיחה של כ-41% ביתרת האשראי הצרכני לכ-5.8 מיליארד שקל; ברבעון הרביעי נרשם גידול של כ-945 מיליון שקל לעומת הרבעון הקודם - צמיחה של כ-19%
דור עצמון | (1)

חברת ישראכרט ישראכרט -0.21% העוסקת בהנפקת וסליקת כרטיסי אשראי ובתחום המימון, פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של 2022 ולשנה כולה לפיהם ההכנסות בשנת 2022 צמחו בכ-14% לכ-2.63 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-2.3 מיליארד שקל בשנת 2021. לדברי החברה, הצמיחה בהכנסות נבעה בעיקר מצמיחה דו-ספרתית בהכנסות מפעילות בכרטיסי אשראי כתוצאה מגידול דו-ספרתי בהיקף מחזורי הפעילות, וכן מצמיחה חדה בהכנסות ריבית נטו כתוצאה מהגידול בתיקי האשראי הצרכני והמסחרי ועליית הריבית במשק. ההכנסות ברבעון הרביעי של שנת 2022 צמחו בכ-12% לשיא של כ-725 מיליון שקל, בהשוואה לכ-646 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2021.

ההוצאות בגין הפסדי אשראי בשנת 2022 הסתכמו בכ-124 מיליון שקל, בהשוואה להוצאות בגין הפסדי אשראי בסך של כ-62 מיליון שקל בשנת 2021. בחברה אומרים כי העלייה נבעה בעיקר מגידול ביתרות חייבים בגין פעילות בכרטיסי אשראי, לצד קיטון בשיעורי ההפרשה הקבוצתית בשנת 2022 הנמוכים יותר, מהקיטון בשנת 2021 וזאת על רקע חזרת המשק לפעילות טרום קורונה.

ההוצאות בגין הפסדי אשראי ברבעון הרביעי של שנת 2022 הסתכמו בכ-49 מיליון שקל, בהשוואה להוצאות בגין הפסדי אשראי בסך של כ-45 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2021.

ישראכרט סיימה שנת 2022 עם רווח נקי בנטרול הוצאות חד פעמיות בסך של כ-220 מיליון שקל, לעומת רווח נקי בנטרול הכנסות חד פעמיות בסך של כ-319 מיליון שקל בשנת 2021. הירידה ברווח נבעה בעיקר מהגידול בתשלומים לבנקים כתוצאה מהסכם ההנפקה ותפעול החדש עם בנק הפועלים החל מרבעון שני 2022 ומהעלייה האמורה בהוצאות בגין הפסדי אשראי. השפעות אלה קוזזו חלקית ע"י הגידול האמור בהכנסות מפעילות בכרטיסי אשראי והגידול בהכנסות הריבית. הרווח הנקי בנטרול הוצאות חד פעמיות בתקופה משקף תשואה להון ממוצע של כ-7.9%.

הרווח הנקי בשנת 2022 הסתכם בכ-155 מיליון שקל, בהשוואה לכ-343 מיליון שקל בשנת 2021 – ירידה המיוחסת להשפעות לעיל ומהכרה בהוצאות חד פעמיות בשנת 2022 בסך של כ-85 מיליון שקל בגין גידול בהפרשה לשומות מע"מ, הוצאות הפרישה בגין יישום תכנית ההתייעלות, קיצור תקופת השכירות בבניין ישראכרט הישן עם המעבר למשרדים החדשים, וכן מהחלטת החברה על הפסקת פרויקטים טכנולוגיים שאינם בליבת התכנית האסטרטגית.

ההוצאות בגין הפסדי אשראי ברבעון הרביעי של שנת 2022 הסתכמו בכ-49 מיליון שקל, בהשוואה להוצאות בגין הפסדי אשראי בסך של כ-45 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2021.

הרווח הנקי בנטרול הוצאות חד פעמיות ברבעון הרביעי של שנת 2022 הוכפל לכ-46 מיליון שקל, לעומת רווח נקי בנטרול הכנסות חד פעמיות בסך של כ-23 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2021. העלייה ברווח נבעה בעיקר מהגידול האמור בהכנסות מפעילות בכרטיסי אשראי ובהכנסות הריבית הנובעות בעיקר מהעלייה בהיקף תיק האשראי, וזאת למרות הגידול בתשלומים לבנקים המיוחס ברובו להסכם החדש עם בנק הפועלים ומהגידול האמור בהוצאות בגין הפסדי אשראי. הרווח הנקי בנטרול הוצאות חד פעמיות ברבעון משקף תשואה להון ממוצע של כ-6.5%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד לבעלי המניות, בסך של כ-25.6 מיליון שקל, בגין רווחי המחצית השנייה של שנת 2022, זאת בנוסף לדיבידנד שכבר חולק בסך 28.6 מיליון שקל בגין רווחי המחצית הראשונה של שנת 2022, המהווים כ-35% מהרווח הנקי המדווח.

נכון לסוף שנת 2022, מצבת הכרטיסים הפעילים של ישראכרט עמדה על כ-4.42 מיליון כרטיסים, תוספת של 142 אלף כרטיסים פעילים שנת 2022 – גידול של כ-3.3% לעומת סוף שנת 2021.

מניית ישראכרט זינקה ב-30% מתחילת השנה למחיר של 13.2 שקל המבטא שווי שוק של 2.65 מיליארד שקל. רוב הזינוק מיוחס לרכישתה של ישראכארט בידי הראל.

יו"ר ישראכרט, תמר יסעור: "שנת 2022 הייתה שנת המפנה של ישראכרט במלוא מובן המילה. הגדרנו את תחום האשראי כמנוע צמיחה אסטרטגי, וההישגים אליהם הגענו במהלך השנה בתחום זה מדברים בעד עצמם. ביצענו שינויי עומק בתשתית התפעולית של החברה וכן במבנה שדרת ההנהלה, בהובלתו של רן עוז שנכנס לתפקיד מנכ"ל החברה מעט לפני תחילת 2022. חידשנו לטווח ארוך את ההסכמים עם שותפינו העסקיים, מועדוני הלקוחות הגדולים ביותר במשק. כמו כן, חידשנו את ההסכם עם בנק הפועלים, ובכך שימרנו את המובילות שלנו ויצרנו ודאות קדימה ובסיס איתן להמשך הפעילות והצמיחה. שתי ההצעות מצד גופים מוסדיים מובילים לרכישת ישראכרט או גרעין השליטה בה הן הביטוי הטוב ביותר לעוצמת ועומק השינוי שעברה ועוברת החברה. הצעות אלו יועמדו בקרוב להכרעת בעלי המניות ומהוות אינדיקציה לאמון בחברה ובפוטנציאל הצמיחה העתידי שלה".

מנכ"ל ישראכרט, רן עוז: "שנת 2022 הייתה שנה של בניית התשתיות ליישום התכנית האסטרטגית והמיקודים העסקיים בלקוחות הפרטיים והעסקיים. במהלך השנה הייתה עשייה מאומצת לצד הסרת חסמים פנימיים שאפשרו לעבור לצמיחה בקצב מואץ על מנת להשיג את היעדים שהצבנו לעצמנו. עשייה זו מתבטאת היטב בתוצאות, עם צמיחה משמעותית בפעילויות האשראי הצרכני והמסחרי אשר מהוות נקודת פתיחה מצוינת לשנת 2023. אנו פועלים בנחישות ליישום התכנית האסטרטגית של החברה והמשך המומנטום החיובי גם בשנים הקרובות. אנו מפרסמים את יעדי התכנית לשנת 2025 כדי להתוות אופק ברור ויעדים כמותיים מדידים. לצד כל אלה, אנו ממשיכים להתייעל ולבצע פעולות נוספות לשיפור רווחיות החברה. אנחנו נמצאים כעת בעיצומה של תקופה מורכבת ומציאות משתנה בקצב מהיר בציבוריות ובכלכלה הישראלית. אנחנו כמובן עוקבים אחר ההתפתחויות במשק תוך היערכות לכל התרחישים, ניטור אחראי של הסיכונים וניהול החשיפות בצורה זהירה ואחראית".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אז למה המניה יורדת ??????????? (ל"ת)
    פילי 13/03/2023 13:27
    הגב לתגובה זו
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 4.34%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אימאג'סט עולה 9%, זוז נופלת 11%; מדד הבנקים יורד 0.5%

הירידות בוול סטריט מחזירות את המניות הדואליות עם פער שלילי ומדדי ת"א נסחרים בירידות; פימי רושמת אקזיט נוסף ואורביט תזנק היום בשיעור דו ספרתי, אימאג'סט מדווחת על חוזה חדש

מערכת ביזפורטל |

מגמה שלילית בבורסה בת"א ברקע הירידות בוול סטריט ובאסיה, שהחזירו את המניות הדואליות עם ארביטרז' שלילי. ת"א 35 יורד 0.4% ות"א 90 נסחר סביב ה-0

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים נסחר בירידה של כ-0.5%, מדד הביטוח עולה 1.5%, מדד הנדל"ן יורד 0.2%, ומדד הנפט והגז עולה 0.1%.

הבורסה תבצע ביום חמישי, 6 בנובמבר, את עדכון מדדי המניות הגדול בתולדותיה, מהלך הנובע מהצמיחה הדרמטית בהיקף הנכסים הפאסיביים העוקבים אחר המדדים, שהגיעו לשיא של כ-82 מיליארד שקל. במהלך השנה נוספו למדדים כ-12 מיליארד שקל חדשים והתרחשה עליית ערך של כ-20 מיליארד שקל. רף הכניסה למדדי ת"א-35, ת"א-90 ו-SME60 הוכפל ואף שולש בהשוואה ל-2020, כשהחברות הגדולות בתל אביב שוות היום יותר ומציגות סחירות גבוהה יותר. הבורסה, שהשיקה השנה 11 מדדים חדשים ובהם מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן-35, מתכננת להרחיב את ההיצע גם בהמשך. יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר, ציין כי מדובר ב"נקודת ציון היסטורית" המשקפת את התחזקות שוק ההון המקומי והאמון הגובר של המשקיעים בכלכלה הישראלית.


אם אתם משקיעים דרך קרנות או קופות, יש לנו בשורה עבורכם. הרפורמה החדשה בתחום ההשקעות צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו המעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס, ורק משיכת כספים תגרור תשלום מס רווחי הון. המהלך מבטל את נחיתות המס שמהן סבלו קרנות הנאמנות בשנים האחרונות, ומעניק להן יתרון תחרותי חדש לצד דמי ניהול נמוכים, שקיפות גבוהה ונזילות מלאה. בכך, קרנות הנאמנות הופכות לחלופה אטרקטיבית יותר מול קופות הגמל להשקעה (שנהנות מהטבות מס בגיל פרישה אך מוגבלות בהפקדה) ופוליסות החיסכון (שמאפשרות השקעות גדולות יותר אך גובות דמי ניהול גבוהים). להרחבה - הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?


בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון


מניות במוקד

אקזיט ישראלי: חברת אורביט אורביט 13.14%   הדואלית, ספקית מערכות תקשורת ולוויינות לתעשיות הביטחוניות והאזרחיות, נרכשת על ידי התאגיד האמריקאי קראטוס בעסקת מיזוג בשווי של כ-356 מיליון דולר. על פי ההסכם, קרייטוס תרכוש את כלל מניות אורביט לפי פרמיה של כ-21% על מחיר הסגירה האחרון. עם השלמת המיזוג תהפוך אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קרייטוס, בכפוף לאישורי רשות התחרות, משרד הביטחון ואסיפת בעלי המניות. מדובר באחת העסקאות הבולטות של השנים האחרונות בענף הביטחוני, שממחישה כיצד חברות טכנולוגיה ביטחוניות מקומיות הופכות לשחקניות גלובליות מבוקשות. בעוד שהמוסדיים כמו מור בית השקעות (כ-19.8%), מיטב (9.2%) והפניקס (כ-5%) נהנים מפרמיה נאה על השקעתם, קרן פימי רושמת כאן אקזיט נאה, דוגמא ליכולת של קרן ההשקעות הישראלית לקחת חברה תעשייתית, לייעל אותה, להרחיב את היקף הפעילות הבינלאומית שלה ולהוביל אותה להירכש על ידי ענק ביטחוני אמריקאי. מעבר לרווחים המרשימים, העסקה גם משקפת את העניין הגובר של תאגידים זרים בטכנולוגיות ישראליות בתחום התקשורת, האלקטרוניקה והביטחון, מגמה שהולכת ומתחזקת על רקע העלייה בהוצאות הביטחוניות בעולם. להרחבה - אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר. בכל מקרה, עסקת הרכישה עשויה לתמוך היום בשוק, כאשר המשקיעים מבינים שחברות ישראליות על הכוונת של חברות גלובליות. ברקע העסקה שוחחנו עם מנכ"ל החברה שאמר "בעזרת חברה אמריקאית גדולה נוכל לפתוח דלתות חדשות בשוק הביטחוני"

אימאג'סט אימאג'סט 9.03%   הודיעה כי חתמה על הסכם לאספקת שירותי לוויין ללקוח באסיה, בהיקף כולל של כ-9.1 מיליון דולר לשנתיים. ההסכם, שנכנס לתוקף ב-4 בנובמבר 2025, נחתם לתקופה של שנתיים וכולל שימוש בלווייני EROS-2C ו-EROS-3C. התמורה תשולם בשישה תשלומים שווים אחת לארבעה חודשים לאורך תקופת ההתקשרות. אימאג'סט בחוזה לשירותי לוויין בכ-9 מיליון דולר