האם עסקת הראל-ישראכרט נמצאת בניגוד עניינים? "עשויה לקום בעיה"

חברת ישראכרט ישראכרט -1.03% תכנס ב-27 במרץ אסיפה כללית מיוחדת על מנת לאשר את הסכם המיזוג בינה לבין הראל השקעות, לפיו החברה תהפוך לאחר השלמת המיזוג לחברה בת בבעלות מלאה של הראל. הראל הציעה כזכור לרכוש 100% ממניות ישראכרט תמורת 2.934 מיליארד שקל ופרמיה של 38%  ביחס לשער המניה במועד ההצעה הראשוני ב-8 בינואר. אלא שבינתיים גם מנורה נכנסה למרוץ והמחיר עלה. ההצעה הראשונית של הראל הייתה רכישה לפי שווי של כ-2.7 מיליארד שקל. חברת הביטוח מנורה הציעה לפני כשבוע לרכוש 30% מישראכרט לפי שווי של 3.07 מיליארד שקל. היה די צפוי שזה לא ייגמר והנה הראל משיבה מלחמה. ההצעה של הראל התקבלה כי היא רוכשת 100% מהעסק ולא 30%.  

אז הראל בדרך לרכוש את ישראכרט אבל משהו כאן מריח לא הכי טוב. הראל מחזיקה באמצעות ההחזקות של קרנות הנאמנות כ-3.23% מישראכרט ועוד כ-2.32% באמצעות קופות הגמל שלה. הם לכאורה יהיו זכאים להצביע באסיפה שתתקיים בסוף החודש הבא - סה"כ כ-5.55%. אבל אל תטעו, זה לא תקין. לא משנה מה שיעור ההחזקה של הגופים המוחזקים על ידי הראל בישראכרט, עצם החזקה שכזו, ושימוש בה בהצעה על עסקת הרכישה, עלולה להוות ניגוד עניינים. עו"ד אורון שוורץ, ממשרד שוורץ-נרקיס ושות', אומר לביזפורטל כי "לישראכרט אין היום גרעין שליטה אלא יש בעלי מניות שחלקם מוסדיים, וההצעה של הראל היא הצעה שעשויה לעמוד בניגוד עניינים לאינטרסים העסקיים של חלק מבעלי המניות. במקרים כאלו ישנם פתרונות רדיקליים שמבטלים את העסקה, פתרונות שמציעים הצבעת רוב מיוחד ופתרונות שמדברים על הצבעה של רוב בקרב מניות המיעוט (שזה לא המקרה שלנו), ויש מודלים נוספים כמו האמריקאי שמדבר על הצורך לבחון את עמידתה של העסקה בתנאים אובייקטיביים של שווי השוק. במקרה שלנו, כנאה שהצבעה ברוב מיוחד יכולה אולי לתת איזשהו פתרון לניגוד העניינים וההנחה היא שכשיש רוב מיוחד אזי יש רציונאל כלכלי שנכון ליותר בעלי מניות ולכן יש לו תוקף. "ניגוד העניינים בעסקת הראל-ישראכרט מצוי בזה שבעלי המניות הקיימים צריכים לאשר את העסקה, ולהראל כידוע יש החזקות באמצעות קופות הגמל וקרנות הנאמנות. ריכוזיות של החברות הפיננסיות הגדולות זה משהו שלא טוב לכלכלה וצריך לזכור שכרטיסי האשראי הופרדו מחברות האשראי במהלך רגולטורי אגרסיבי. הרצון לייצר שוב ריכוזיות, מהווה ניגודי עניינים מובנים המצויים לפעמים ברמה הכלכלית-לאומית. במובן הזה, הראל, כגוף פיננסי משמעותי שרוכש כלי פיננסי מאוד משמעותי אחר (ישראכרט), עשויה לעמוד מול כלים רגולטוריים אחרים שעשויים אולי לא לאשר את האיחוד הזה". עו"ד אורון שוורץ "עשויה לקום טענה משמעותית של ניגוד עניינים אפילו ברמה הלאומית. כולם מבינים שכאשר כלי פיננסי אחד רוכש כלי פיננסי משמעותי אחר עשויה להיות בעיה. ניגוד העניינים הוא לא בהכרח ברמה של בעלי המניות בנוכחיים של ישראכרט למשל הפניקס שמצויה בתחרות עסקית. המשמעות של העסקה הזו היא גם המחיקה של ישראכרט ממסחר בבורסה בתל אביב, דבר שמדגיש את ייצור הריכוזיות שכן הציבור כבר לא יכול להשפיע. יכולה להיות התערבות של רשות התחרות ואפילו די מתבקש שהיא תתערב ותיתן את דעתה בעניין. "אם ההפרש בהצבעה הוא גדול משיעור ההחזקה של הראל אזי שלכאורה לא אמורה להיות בעיה, אבל גם הצבעות ברוב, או ברוב מיוחס, או ברוב כזה שמתגבר על החלק היחסי של הראל, זה עדיין לא אומר שהעסקה הזו לא מנוגדת עניינים. צריך לזכור שניגוד עניינים יכול להיות ברמות שונות - לא רק בין המתחרים על העסקה - אלא ניגוד עניינים על טובת הציבור, במקום שבו אנחנו מבקשים לייצר ביזור ולמנוע ריכוזיות. השאלה היא לא רק על ההחזקות של הראל בישראכרט, אלא האם זה נכון לציבור ששני כלים פיננסיים כל כך גדולים ועוצמתיים יחברו יחד". צריך גם  לזכור שההצבעה של מנורה (כגוף מוסדי) גם כן בעייתית. האם עצם ההתמודדות בין הראל ומנורה לא מייצרת אצל גופי ההשקעה של מנורה שמחזיקים בהראל סוג של "רוח המפקד" שנושבת מלמעלה והם יתנגדו לעסקה כדי להכשילה? מאוד ייתכן שגם ההחזקה של מנורה צריכה להיות מנוטרלת במסגרת ההצבעה.