ירון קיקוז פריים אנרגי
צילום: יחצ

פריים אנרג'י בצרות? האג"ח בתשואות דו ספרתיות וסמנכ"ל הכספים עוזב

יצחק כהן עוזב אחרי התרסקות של 90% במניה (קיבל שכר שנתי במזומן של 420 אלף שקל). הוא הגיע לחברה בתחילת 2021, מעט לפני ההנפקה בבורסה. בחברה אומרים שההתפטרות לא מצריכה הסבר לבורסה, אבל בוודאי שכן: המוזמנים מצטמצמים ואולי היא תצטרך לגייס כסף כדי לשרוד. אג"ח היא לא תצליח אז היא תגייס מהבנקים; בשנה שעברה - תגמול המנהלים היה 34% מההפסד השנתי של החברה. פריים אנרג'י: "כהן קיבל הצעה לשכר גבוה יותר בחברה ציבורית אחרת. יש לחברה עוד פיקדונות של 80 מיליון שקל שהועמדו לטובת הפרויקטים"
נתנאל אריאל | (5)

מניית פריים אנרג'י פריים אנרג'י -1.11%  איבדה 90% מאז השיא שרשמה קצת אחרי ההנפקה. חברת האנרגיה המתחדשת לא מרשימה בפעילות שלה, לא בתוצאות וגם לא את המשקיעים, שנוטשים אותה אחרי שהפסידו עליה לא מעט כסף (גם השנה היא ממשיכה ליפול ב-22%). בינתיים תשואות האג"ח שלה הספיקו לזנק למספרים דו ספרתיים: האג"ח הקצרה (אג"ח א - שקלית, ניתנת להמרה למניות) במח"מ 2.2 נסחרת בתשואה ברוטו של 26%, אחרי שהיא נפלה היום בעוד 5% והשלימה נפילה של 25% במהלך השנה האחרונה. הסדרה הארוכה יותר (אג"ח ב  -צמודה) עם מח"מ של 3.12 נסחרת בתשואה של 22%, אחרי שירדה היום ב-1.7% ומשלימה נפילה של 33% בשנה האחרונה.

מי שהחליט לנטוש את הספינה, הוא יצחק כהן, סמנכ"ל הכספים של החברה, שהגיע אליה בתחילת 2021 מלפידות קפיטל, מעט לפני ההנפקה בבורסה. כשסמנכ"ל כספים עוזב זה לא טוב לחברה, וכשהוא עוזב בזמן כזה - שבו החברה צריכה גיוס, זה בעייתי הרבה יותר ומעיד על מצבה של החברה.

כהן השתכר בשנה האחרונה שכר של 35 אלף שקל לחודש או שכר שנתי של 420 אלף שקל. הוא אגב ביקש לקבל את כל השכר במזומן, לא במניות ואופציות - והוא גם ידע למה. ההחלטה כמובן הייתה נכונה מבחינתו, אם הוא היה מקבל אופציות הן לא היו שוות שום דבר. כהן הוא בעל תואר ראשון במנהל עסקים וחשבונאות ותואר שני בניהול ומימון מהמכללה למנהל. ועוד נקודה מעניינת, באופן די מדהים - החברה התחייבה כלפי כהן שהיא תמשיך לבטח אותו בביטוח דירקטורים ונושאי משרה, למשך 7 שנים מיום עזיבתו את החברה.

הכסף בדרך להיגמר. האם היא תצליח לשרוד? היא שורפת מזומנים בקצב גבוה

פריים אנרג'י בקושי רושמת הכנסות, ומנגד היא שורפת הרבה מאוד מזומנים ורושמת הפסדים. החברה הכניסה בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2022 רק 5 מיליון שקל (ירידה לעומת 5.5 מיליון בתקופה המקבילה בשנת 2021), היא רשמה גם בשנת 2021 וגם בתשעת החודשים הראשונים של השנה הפסד גולמי של יותר ממאה אלף שקל (וכאשר מפסידים גולמית אי אפשר כמובן להגיע לרווחים). בשנת 2021 היא רשמה הפסד שנתי של 18.4 מיליון שקל ובתשעת החודשים הראשונים של 2022 היא רשמה הפסד של 17.3 מיליון שקל, לעומת 15.3 מיליון בתקופה המקבילה - כלומר ההפסדים הולכים וגדלים בשנה האחרונה.

תגידו, לא נורא, זו חברה בצמיחה, היא עוד לא אמורה להרוויח. זה נכון אבל גם שאר הנתונים של החברה לא טובים, והשאלה כמה זמן היא תוכל לשרוד כך? לא בטוח שהרבה. בקופת המזומנים שלה נותרו 37.5 מיליון שקל נכון לסוף הרבעון השלישי של שנת 2022,  מאז סביר להניח שהיא הספיקה לשרוף עוד מזומנים, וזאת בהשוואה לכך שבתקופה המקבילה היו לה 111 מיליון שקל בקופה. 

החברה שרפה מתחילת השנה 31 מיליון שקל על פעילות שוטפת ופעילות השקעה (וסביר להניח שמאז הספיקה לשרוף עוד), כאשר את המזומנים שיש היא גייסה בעיקר בשנת 2021 - כשהאופוריה בשווקים עוד הייתה בשיאה, וכאשר הריבית במשק הייתה אפסית. אף אחד לא יכול להתחייב שהיא תצליח לגייס גם במציאות המאקרו כלכלית הנוכחית. במהלך 2022 היא גייסה 54 מיליון שקל באג"ח ב' ובשנת 2021 היא הנפיקה לציבור מניות ב-58 מיליון שקל (בהנפקה) ואחר כך עוד 76 מיליון שקל באמצעות אג"ח א - שניתנות להמרה למניות. אבל הכסף אוזל במהירות ויש להון חוזר של 33 מיליון שקל בלבד, לעומת 107 מיליון בסוף ספטמבר 2021.

השכר של מנהלי החברה אחראיים ל-34% מההפסד השנתי הכולל שלה

חמשת מקבלי השכר הגבוה בחברה קיבלו בשנה שעברה תגמול שנתי של 5.2 מיליון שקל (רובם אגב במזומן, למעט אצל המנכ"ל הקודם ליאור אהרון), ששקולים ל-34% מההפסד השנתי של החברה (15.3 מיליון שקל). זה מסביר בצורה די פשוטה את הבעיות בחברה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

פריים אגב רצתה להיכנס לבורסה לפי שווי של עד 600 מיליון שקל אבל נאלצה להסתפק רק ב-310 מיליון, כמעט חצי מהשווי שעליו חלמה החברה.

בעל השליטה מחזיק ב-66.5% מהמניות, הפניקס עוד 7.5%

בעל השליטה בחברה (66.5%) הוא ירון קיקוז, שהוא גם יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל החברה, אחרי שזו לא הצליחה למצוא במשך חצי שנה, מאז עזיבתו של ליאור אהרון בתחילת 2022 (גם העזיבה הזו הייתה כמובן בגלל סיבות שלא מצריכות דיווח למשקיעים). החברה החליטה למנות את קיקוז למנכ"ל זמני במרץ לפני שנה, אבל הזמני הופך עכשיו לקבוע כאשר אחרי שנה שבה היא לא הצליחה למצוא מנכ"ל - היא מינתה השבוע את קיקוז למנכ"ל החברה.

מי שעוד מושקעת בחברה היא הפניקס (7.5%) שבוודאי לא שמחה על ההשקעה הזו. מניית פריים אנרג'י נסחרת כעת במחיר של 251 אגורות ושווי שוק של 74 מיליון שקל בלבד.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לא מפתיע (ל"ת)
    חסוי 28/02/2023 00:45
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    איתי 24/02/2023 15:02
    הגב לתגובה זו
    הרבה יותר. החברה הכי רזה מבחינת שכר בכירים עם הפוטנציאל צמיחה הכי גדול בענף
  • 3.
    סאני בן שמש 24/02/2023 14:20
    הגב לתגובה זו
    חברה שהריצה מניות וכבר בתשקיף היו מספר דברים לא ממש הגיוניים חברה ללא נסיון מספק לסדר גודל של פרויקטים כאלו חברה עם שאיפה שאי אפשר לממש לקחה פרויקטים לדו שימוש שיהרגו אותה סופית כי גם אם אפשר לממש פרויקט הוא לא רווחי מהיום הראשון
  • 2.
    לרון 24/02/2023 12:01
    הגב לתגובה זו
    עוד שם מוזר,חבל שלא השחלתם שאלה לפני שהשקעתם
  • 1.
    מבין2 24/02/2023 08:53
    הגב לתגובה זו
    35 בשביל מנכ"ל זה לא חדשות מרעישות
חנן פרידמן צילום אורן דאיחנן פרידמן צילום אורן דאי

ציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל

במחזור של יותר ב-200 מיליון שקל השווי של לאומי עוקף את ה-100 מיליארד שקל, החברה הראשונה שעושה זאת בבורסת תל אביב

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה לאומי

מניית בנק לאומי לאומי 2.27%  מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.

המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.

גם בדוחות האחרונים נראית המשמעת התפעולית שמחזיקה את התזה. ברבעון השני דיווח לאומי על תשואה להון של 15.9% ויחס יעילות של 27%, וחילק לבעלי המניות 50% מהרווח, אחרי שבנק ישראל אישר לבנקים להגדיל את החלוקה הודות ליציבות שהראתה המערכת גם בתקופות אי הוודאות של המלחמה.

מול החברות האחרות, ההבדל ניכר בשווי השוק. בנק הפועלים נסחר בשווי של כ-88 מיליארד שקל, גם הוא לאחר ראלי חד בבנקים. מתוך 5 הבנקים הגדולים, 4 ממוקמים ב-7 הגדולות מבחינת שווי שוק בבורסה. זה משקף לא רק גודל, אלא גם הערכת שוק לאיכות תיק, ליעילות ולמדיניות ההון.

ההשבחה של חנן פרידמן

מאז כניסתו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנובמבר 2019, אז החליף את רקפת רוסק עמינח, שווי השוק של בנק לאומי עלה מכ-30 מיליארד שקל לכמעט 100 מיליארד שקל, עליית שווי של כ-70 מיליארד שקל בתוך שש שנים, המשקפת תשואה שנתית מצטברת של כ-22% רק מעליית השווי. בנוסף, הבנק חילק דיבידנדים בתשואה של כ-4% (למעט 2020 שנת הקורונה). פרידמן, ששימש קודם לכן כיועץ המשפטי הראשי וכראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה של הבנק, הגיע מרקע משפטי וניהולי עשיר שכלל תפקידים בקבוצת הראל ובמשרד ליפא מאיר. מאז כניסתו הוא הוביל שינוי עומק בלאומי, מהתייעלות תפעולית ודיגיטציה נרחבת שתרמו לעלייה ברווחיות ולמיצובו כבנק הגדול בישראל.

מסחר אקטיבי AIמסחר אקטיבי AI

הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?

הרגולציה, הנגישות למידע ובעיקר העלויות הנמוכות הביאו לנדידת משקיעים מהבנקים לבתי ההשקעות; כמה עולה לכם להישאר בבנק, ומה היתרונות והחסרונות?

תמיר חכמוף |

שוק ההון הישראלי עובר בשנים האחרונות שינוי משמעותי. ברקע העליות במדדים, נראה שהיקף ההשתתפות של הציבור גודל, ומי שמרוויחים הם בתי ההשקעות. השינוי מגיע ברקע רגולציה שהגבירה את התחרות בשילוב עם הנגישות הגוברת למידע פיננסי מקצועי כמו גם העליות בשווקים שהפכו לשיחה בכל מפגש. כתוצאה מכך, המשקיע הישראלי הפך מעורב יותר באופן ישיר בניהול הנכסים שלו.

מהנתונים והערכות לגבי החודשים האחרונים עולה כי מתחילת 2024 ועד היום נפתחו קרוב ל-270 אלף חשבונות מסחר חדשים, כמחצית חשבונות מסחר עצמאיים שנפתחו בבתי השקעות. נציין גם שמהלך של בנק הפועלים, שחילק ללקוחותיו מניות תרם לגידול, שכן חלק גדול מהחשבונות לא החזיקו בתיק השקעות (לפחות בבנק). בסוף העשור הקודם, למעלה מ-90% מחשבונות המסחר היו בבנקים, וכיום מדובר בכ-75%, זה שינוי משמעותי.

עלות תועלת

הסיבה להעדפה של בתי ההשקעות מעידה בראש ובראשונה על שיקול של עלויות. בתיק השקעות של 100-200 אלף שקל, בתי ההשקעות מציגים עמלת קניה/מכירה לני"ע ישראליים נמוכים ביותר מ-50% מאלו של הבנקים, עם ממוצע של 0.08% לבתי ההשקעות וכ-0.2% לעמלה בבנקים. למעט בנק ירושלים, שמציג את העמלה הנמוכה ביותר של 0.05% לפעולה, שאר הבנקים הגדולים גובים עמלה של 0.15-0.27%, כאשר הבינלאומי הזול בקטגוריה ומזרחי טפחות היקר בקטגוריה. בצד בתי ההשקעות, אלטשולר מציג את העמלה התחרותית ביותר עם 0.069% לפעולה, בעוד IBI גובים 0.084% אך עדיין מדובר בשיפור משמעותי לעומת הבנקים.

בצד ני"ע הזרים, הפער אף משמעותי יותר, הודות לכניסת שחקנים נוספים כמו בלינק ו-וואן זירו, שמציגים עמלות תחרותיות.

ההבדל אף הופך למשמעותי יותר כאשר לוקחים בחשבון עמלות מינימום (סכום קבוע במידה ושווי העסקה קטן) ודמי ניהול (עמלה כאחוז משווי התיק עבור החזקת נכסים), שנוטים להיות גבוהים יותר בבנקים.

הערך המוסף

בתי ההשקעות מכוונים את המאמצים ללקוח שמאופיין כ"סוחר עצמאי". האפליקציות שלהם לרוב ידידותיות יותר לפעולות מהירות, מאפשרות התראות על מניות, נותנות כלים עבור סוחרים כמו פקודות מתקדמות, תובנות מסחר וגרפים, ועוד. החיסרון עבור המשקיעים הוא הצורך בניהול שני חשבונות נפרדים שמצריך העברה של כספים מחשבון הבנק, ונגישות נמוכה יותר לייעוץ.