דלק  לוויתן
צילום: אלבטרוס

פז בעסקה עם מאגר לוויתן בעד 350 מיליון דולר ל-4 שנים

העבודות הנדרשות לצורך התאמת התשתית להזרמת הקונדנסט (נוזל הידרוקרבוני שנוצר במהלך הפקת גז טבעי) לבית הזיקוק תסתיימנה כנראה במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2023
דור עצמון | (2)
נושאים בכתבה בתי זיקוק

חברת פז פז נפט העוסקת באספקת מוצרי נפט ודלק ומפעילה את בתי הזיקוק באשדוד, חתמה על הסכם לאספקת קונדנסט (נוזל הידרוקרבוני שנוצר במהלך הפקת גז טבעי), בינה לבין השותפים במאגר לוויתן, לפיו תרכוש פז"א (פז אשדוד) מהמוכרים קונדנסט המופק ממאגר לוויתן.

על-פי ההסכם, התחייבו המוכרים לספק לפז"א קונדנסט שיוזרם לבית הזיקוק באשדוד ממאגר לוויתן, בכמות חודשית מקסימאלית הנקובה בהסכם. המחיר שישולם למוכרים בגין הקונדנסט נקבע על-פי מחירי הברנט בניכוי מרווח, באופן מדורג וכפי שנקבע בהסכם.

על פי הפרטים, ההסכם יעמוד בתוקף ממועד חתימתו ויסתיים בתום ארבע שנים מהמועד שבו הודיעו המוכרים על השלמת הסבת קו הצינור המיועד להובלת הקונדנסט לפז"א, מכוח הסכם הולכה שנחתם בין מפעילת מאגר לוויתן לבין חברת תשתיות אנרגיה בע"מ, בעלת הצינור האמור. לפז"א נמסר כי המוכרים מעריכים שהעבודות הנדרשות לצורך התאמת התשתית להזרמת הקונדנסט לבית הזיקוק תסתיימנה במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2023.

כמו כן, נקבעו בהסכם הוראות בדבר מגבלות אספקה יומיות וחודשיות על כמויות הקונדנסט, מנגנוני פיצוי במקרה של אספקה או צריכה בחסר, תקרת אחריות, ועוד. היקפו הכספי של ההסכם צפוי לעמוד על סך של בין 200 ל-350 מיליון דולר לכל תקופת ההסכם, זאת בהתאם למחיר הברנט בעולם ולכמויות הקונדנסט שיסופקו.

לאור תנאי ההסכם, הוא עשוי להביא לשיפור ברווחיות פז"א, בהיקף של בין 14 ל-24 מיליון דולר בכל שנה משנות ההסכם. יובהר, כי התרומה לרווחיות פז"א בפועל תיגזר ממכלול גורמים, לרבות מכמויות הקונדנסט שתירכשנה בפועל על ידי פז"א, ממחיר הברנט בעולם ומחירי החלופות לרכישת הקונדנסט.

מניית פז ירדה ב-4.8% מתחילת השנה (לאחר שעלתה ב-13% בשנת 2022) למחיר של 417 שקל המבטא שווי שוק של 4.43 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נווווו 19/01/2023 08:15
    הגב לתגובה זו
    עוד בשורה מצויינת לליויתן. והטינופות ממשיכים להוריד את רציו. שנמוכה 76 אחוז מהשיא שלה. 76 אחוז אני מופסד. חבורת טינופות ,פושעים
  • 1.
    מה עושים כיום עם הקונדנסט (ל"ת)
    רמי 19/01/2023 01:11
    הגב לתגובה זו
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אודיוקודס זינקה 7%; מדד הביטוח זינק 3.9% מדד הבנקים נעל בירידה של 1.5% - נעילה שלילית בבורסה

אודיוקודס זינקה אחרי שיחה אופטימית של המנכ״ל עם ביזפורטל: ״מחיר המניה יקפוץ ב-50%-100% בשנה שנתיים הקרובות״; במקביל, הבנקים איבדו גובה אחרי ששר האוצר איים בהטלת מיסוי על הרווחים בעוד חברות הביטוח קיבלו רוח גבית מהשוק

מערכת ביזפורטל |

הבורסה נעלה שלילי, ת״א 35 ירד 0.1% בעוד ת״א 90 איבד 0.63%.

בהסתכלות ענפית בלט המגזר הפיננסי - ת״א בנקים איבד 1.5%, בעוד מדד חברות הביטוח זינק כמעט 4%.


אודיוקודס, שבעבר נחשבה לשחקנית שעוסקת בעיקר בחומרה ותקשורת קולית לארגונים, עוברת בשנים האחרונות מהפך. החברה, שנולדה בעידן המרכזיות והטלפוניה, מנסה להפוך לשחקנית תוכנה ו-AI. היא רוצה לספק לא רק תשתית לתקשורת בשביל הארגונים, אלא גם כלים שמבינים את השיחות, מתמללים, מנתחים את התוכן ומחברים אותו ישירות לתהליכי העבודה של הארגון.  אודיוקודס 7.77%   דיווחה על הכנסות שעלו ב-2.2% ל-61.5 מיליון דולר, גם הרווח למניה עקף את הצפי הרווח הנקי עמד על 2.7 מיליון דולר והרווח למניה על בסיס Non-GAAP הגיע ל-0.17 דולר.

אבל לצד המספרים, בשוק יש גם ספקות. בעיקר סביב השאלה האם אודיוקודס תצליח לבדל את עצמה בעולם שבו פתרונות תמלול, סיכום ואוטומציה כבר הפכו למוצר שיש כמעט בכל פלטפורמה. מנכ"ל החברה, שבתאי אדלרסברג, דווקא משדר ביטחון מלא:  "אני מעריך שהמניה תעלה ב-50%-100%"  הוא אומר בראיון לביזפורטל. "המחיר בשוק דפוק, אבל הפוטנציאל עצום." - מנכ"ל אודיוקדס שולח אתכם לרכוש את המניה - הנה הסיבות


שר האוצר הפיל את מניות הבנקים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג את מתווה התקציב לשנה הבאה והתמקד במסר חברתי: הפחתת מיסים לשכבות העובדות ומילואימניקים, לצד כוונה למיסוי גבוה יותר על גופים רווחיים, ובראשם הבנקים. לדבריו, “אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד רק כי הנגיד העלה ריבית”, תוך ביקורת חריפה על שולי הרווח של הבנקים ועל כך שבנק לאומי הגיע לשווי שוק של 100 מיליארד שקל “על חשבון הציבור”. סמוטריץ' הבטיח כי תקציב 2026 יכלול הורדת מס הכנסה לעידוד צמיחה, רפורמות ביוקר המחיה ובמשק החלב, והתייעלות בתקציב הביטחון, הכל תוך שמירה על המסגרות הפיסקליות. להרחבה "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

מדד הבנקים יורד כ-1.4%, ובכך לאומי לאומי -1.56%  מאבדת את התואר ״החברה הראשונה בבורסה בשווי של 100 מיליארד שקל״. מדד ת״א ביטוח נהנה מהיחסיות ומתחזק ב-3.7%.

במדדי הדגל נרשמת מגמה שלילית, שמתמתנת מעט - ת״א 35 מאבד 0.1% כשהבנקים מושכים אותו ללמטה בעוד הביטוח מושך מעלה, ת״א 90 בירידה של 0.4%.


האם אנחנו בעיצומו של גל פיטורים רחב בגלל ה-AI? אלפים פוטרו באחרונה מאמזון, UPS וחברות נוספות בגלל הכניסה של ה-AI לעולם העבודה, והסערה מתחילה להגיע גם בישראל, אז איך נערכים אליה? "האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל