מנכ"ל קנבוטק: "שוק חולי סרטן הלבלב הוא עשרות ומאות מיליארדי דולרים"
חברת קנבוטק העוסקת במחקר ופיתוח תרופות מבוססות קנאביס ופטריות, דיווחה בתחילת השבוע כי סיימה בהצלחה שני ניסויים פרה-קליניים להוכחת בטיחות התרופה הבוטנית של החברה לסרטן הלבלב וסרטן המעי הגס, אשר פותחה במעבדתו של פרופ' פואד פארס.
במסגרת הניסוי הראשון שנערך במתן פומי (אוראלי) על מודל חיה, הצליחה החברה לקבוע את המינון המירבי למתן התרופה כטיפול בסרטן הלבלב וסרטן המעי הגס. במסגרת הניסוי השני שנערך לאחרונה במודל תאי, הצליחה החברה להוכיח כי לפטרייה יכולת לחסל תאי סרטן מעי גס במינונים נמוכים, וכן נרשמה סינרגיה בין הפטרייה והקנבינואידים, כאשר שילובם הביא לאפקטיביות מקסימלית והרג של 100% מתאי סרטן המעי הגס. בניסוי נבדק גם מנגנון ההרג התאי, והתוצאות מצביעות על כך שהטיפול בתאים הסרטניים משרה הפעלת מנגנון תאי הגורם לתמותת תאים מתוכנתת, הנקראת אפופטוזיס.
ההודעה הביאה את מניית קנבוטק לזנק במסחר ביום ראשון בלמעלה מ-30% אך בשנת 2022 היא ירדה בלמעלה מ-60%, כעת היא נסחרת במחיר של 21.7 שקל המבטא שווי שוק של 45.2 מיליון שקל. במחצית הראשונה של 2022 החברה הפסידה כ-15.1 מיליון שקל על הכנסות של 448 אלף שקל בלבד.
בראיון לביזפורטל אומר המנכ"ל אלחנן שקד כי "אנחנו העמדנו לעצמנו אבני דרך של בניית אב-טיפוס לתרופה, הכנה של תיק מוצר ואז פנייה למתווה של ה-FDA וחיפוש שותף אסטרטגי ברמה של חברת ביג-פארמה שיכולה להוביל את כל התהליך. גודל השוק הוא עשרות עד מאות מיליארדי דולרים. עדיין יש לנו תהליך לא קטן בהובלת המחקר הזה אבל הנסיבות הן שלאור העובדה לסרטן הלבלב אין כרגע פתרון, אנחנו מקווין לקבל מתווה מאוד ליברלי מה-FDA שיאפשר לקצר תהליכים ולהנגיש את זה לקהלים בצורה הרבה יותר מהירה מאשר תהליך רגיל".
- "אם פעם היו מחקרים עם 47 מטופלים, כיום אני מסוגלת לעשות מחקרים על אלפי מטופלים"- קריירה בעידן ה-AI
- כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתי אתם צופים שיתקבל האישור מה-FDA?
"כאמור, אנחנו נפנה ל-FDA רק לקראת החציון, אבל מעל הכל אנחנו חייבים שותף אסטרטגי, חברה שיש לה ניסיון רב בהובלה של תהליכים כאלה".
מה הם מנועי הצמיחה של החברה?
"לקנבוטק יש 3 מנועי צמיחה: הראשון הוא התרופה הבוטנית שאנחנו מייצרים מהיום הראשון. לפני כשנה, כשחתמנו על הסכם הבלעדיות להובלת התהליך הגדרנו את האסטרטגיה המדעית והצלחנו להגיע למיצוי שמרכז את כלל החומרים הפעילים והאפקטיביים בתהליך והיום זה מוסדר לחלוטין. מנוע נוסף הוא האונקולוגיה האינטגרטיבית, קנבוטק נהנית מהידע שנצבר בכל הקשור לפטריות. בנינו מפטריות שמוכרות ע"י הרגולטורים כפטריות רפואיות קופמלקסים של פתרונות בשילוב עם קנבנואידים מצמח הקנאביס ואנחנו משיקים כבר ברבעון הזה בקליפורניה פתרונות שמשלתבים יחד עם כימותרפיה מסורתית. המנוע השלישי הוא הרפואה המניעתית שמכיל 35 מוצרים העולם ה"וולנס" שהם שילובים של פטריות מרפא, כך נכנסנו לאנגליה, חתמנו על מזכר כוונות עם סופר פארם על כניסה לפולין והכוונה היא להיכנס למדינות נוספות במהלך השנה".
מה מצב המזומנים בקופה? לכמה זמן הם יספיקו?
"כפי שהחברה פרסמה בדוח המחצית, המזומנים שלנו עומדים על כ-9 מיליון שקלים ובנוסף ישנן הכנסות נוספות לאור מכירות בחו"ל. אני לא יכול להתייחס לגבי האם נבצע גיוסים נוספים".
המנייה ירדה בלמעלה מ-60% ב-2022 כשהמדדים ירדו ב-20% הממוצע. מה קרה?
"אני יודע רק דבר אחד - קנבוטק היום היא הרבה יותר טובה ממה שהייתה לפני שנה. היא סיימה תהליכי מחקר וכל מה שקשור לאונקולוגיה האינטגרטיבית. היא התקדמה מאוד בתרופה הבוטנית, קצב המכירות שלה משתפר כל הזמן באנגליה, היא חותמרת על שיתופי פעולה, מקימה מיזם בקליפורניה ועוד. לצערנו אנחנו חלק מתופעה גלובלית וגם מקומית של ירידות בלי שום קשר לפעילות של החברה, לצערי הרב זאת המציאות ואין לנו את מי להאשים. אין קשר בין פעילות קנבוטק ומה שקורה בתוך החברה לבין ההתנהלות של המניה".
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
איפה תהיו בעוד שנתיים?
"אנחנו מקווים להיות במסלול של ניסויים קליניים ב-FDA עם התרופה הבוטנית ואולי גם בשיתוף פעולה עם חברת פארמה גדולה שתעניק את הניסיון שלה בהובלת התהליך הזה. אנחנו מקווים להיות במספר מדינות בארה"ב עם עשרות אלפי חולים באונקולוגיה האינטגרטיבית. ברפוא המניעתית אנחנו עתידים להיות בלא מעט מדינות באירופה כולל כניסה לשוק היפני במהלך 2023-2024".
- 7.אבא נפטר 13/01/2023 09:17הגב לתגובה זוהכל כסף
- ינאי 19/06/2024 17:04הגב לתגובה זואני השקעתי בהם ואני מופסד בכל ההשקעה ,עדיין אני רואה את הכוונה הטובה לעזור אפילו חלקית בריפוי המחלות הארורות האלה .
- 6.משקיען 11/01/2023 19:24הגב לתגובה זוהוא נוכל כי לחברה אין כמעט כסף יש לה 9 מיליון אותם היא תשרוף תוך זמן קצר ואז הנפקה ועוד הנפקה ועוד הנפקה תראו מה קרה בייתר החברות האלו. אם המנכל חושב שהחברה שלו היא שוס כל כך גדול נראה אותו מגייס 100 מיליון דולר מחברה גדולה שתאמין בפיתוח שלהם. אבל המנכל גיבור על משקעים קטנים תמימים וטפשים - כמונו. זהירות גדולה מאוד נדרשת. השקעה ברמת סיכון הכי גבוהה.
- 5.HT 11/01/2023 13:50הגב לתגובה זוהדרך הכי בטוחה להימנע ממחלות ולהיתגבר. זה בחינם לכאן אף אחד לא משווק
- 4.דן 11/01/2023 10:56הגב לתגובה זומאמין בחברה . כמובן לא ממליץ
- 3.זהירות קנבוטק 11/01/2023 10:55הגב לתגובה זומניה לצלול חזק אין להם כסף זהירות שלא יתפרו אתכם שם מניה על הפנים ואין להם כסף
- 2.קנבואיד 11/01/2023 10:47הגב לתגובה זוחברה קטנה שמצהירה על מטרה גדולה ,גם אם יש היסברות קטנה שהחברה תתקדם ,יש לפיתוח עלויות משמע גיוסים ודילולים,ובתחום הקנביס שנמצא בקריסה גלובלית בשוק ההון השקעה בעלת מאפייני ,סיכון גבוהה ביותר
- 1.החיים חשובים מכסף 11/01/2023 10:43הגב לתגובה זועל הממשלות לתמוך ולעודד את הפרוייקט הרפואי הזה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
