סיכום שנה בקרנות הנאמנות: הכספיות גייסו 33 מיליארד שקל, המסורתיות פדו 27 מיליארד
התעשייה איבדה 9% מנכסיה בשנת 2022, המסורתיות נפרדו מ-21% מהנכסים; למדריך קרנות כספיות - ומדוע מנהלי הכספים הקפיצו את דמי הניהול כעת בקרנות הכספיות?
תעשיית קרנות הנאמנות המסורתיות ספגה מכה קשה בשנת 2022. העלאות הריבית והירידות בשווקים (פירוט - בסוף הכתבה) עשו את שלהן והציבור פדה עשרות מיליארדים מהקרנות המסורתיות והעביר אותן לקרנות הכספיות (התשואה שם עלתה בעקבות עליית הריבית והיתרון שם שיש מס רק על רווח ריאלי. כלומר מדובר במגן מסוים מפני אינפלציה). בחודש דצמבר הציבור העביר עוד 4 מיליארד שקל מהקרנות המסורתיות, לצד יציאת כספים של 1.25 מיליארד מהקרנות הפאסיביות (קרנות מחקות וקרנות סל) והקרנות הכספיות גייסו 6.85 מיליארד שקל. מתחילת השנה הקרנות המסורתיות פדו 26.8 מיליארד שקל ומנגד - הקרנות הכספיות גייסו 32.7 מיליארד שקל, והתעשייה הפאסיבית גייסה 4.5 מיליארד שקל.
התעשייה כולה איבדה 9% מהנכסים, ומנהלת כעת 363 מיליארד שקל
בתחילת השנה התעשייה כולה ניהלה 398 מיליארד שקל, כעת היא מנהלת 363 מיליארד שקל - ירידה של 9%. אמנם, הקרנות רושמות דווקא גיוסים חיוביים, וזאת בזכות הקרנות הכספיות שגייסו השנה 32.7 מיליארד שקל. הירידות בבורסה הן שאחראיות לירידה הכוללת בנכסים.
המגייסות השנה:
כך, אנליסט מצליחה לרשום גיוס כולל של 8.6 מיליארד שקל, הראל עם גיוס של 3.8 מיליארד, מור עם 3.76 מיליארד, פסגות עם גיוס של 2.45 מיליארד, מיטב עם 2.08 מיליארד, פורסט עם 1.7 מיליארד.
- מליסרון בתחזית חיובית ל-2025: ה-FFO יגדל ל-1.27 מיליון שקל
- IBI קוואליטי נכנסת לתחום המשכנתאות הארוכות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפודות השנה:
מנגד, מי שאיבדה השנה הכי הרבה כסף היא כמובן אלטשולר עם פדיונות של 8.67 מיליארד שקל, אחריה איילון (הוסטינג) עם ירידה של 1.26 מיליארד שקל, ילין לפידות (שעוסקת כמעט רק בניהול של קרנות מסורתיות ולכן אין לה 'קיזוז' באמצעות גיוסים בשאר התחומים) פדתה 1.23 מיליארד שקל.
אובדן הכספים בתעשייה המסורתית:
בתעשייה המסורתית, מדובר על אובדן של 21%, כאשר התעשייה מנהלת כעת 161.6 מיליארד שקל (כולל הוסטינג) לעומת 204 מיליארד שקל.
כמעט כל מנהלי הכספים איבדו כסף בתעשייה המסורתיות: אלטשולר הוביל עם פדיונות של 8.6 מיליארד שקל, שהם 35% מהנכסים שהיו לו בתחילת השנה ויחד עם הירידות בשווקים הוא איבד 43% מנכסיו. מיטב פדתה 15% מנכסיה (3.8 מיליארד שקל) ויחד עם הירידות איבדה 22%, פסגות פדתה 18% מנכסיה (3.08 מיליארד שקל) ויחד עם הירידות איבדה 26%. קסם פדתה 21% מנכסיה (2.9 מיליארד שקל) ויחד עם הירידות איבדה 28%. מגדל פדתה 11% מנכסיה (1.72 מיליארד שקל) ויחד עם הירידות איבדה 19%. הראל פדתה 12% מנכסיה (1.58 מיליארד שקל) ויחד עם הירידות איבדה 20%.
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
מנגד, פורסט הוביל גיוסים עם גיוסים של 1.7 מיליארד שקל, ועוד שתי קטנות - אילים עם גיוס של 102 מיליון ותמיר פישמן עם גיוס של 90 מיליון.
השונות בין המנהלים גדולה - בזכות הקרנות הכספיות:
רק שאם הכסף יצא מהתעשייה המסורתית, זה לא אומר שהוא הלך לאיבוד, אלא הופקד בקרנות הכספיות שגייסו 32.7 מיליארד שקל השנה.
אנליסט גייסה 9.2 מיליארד שקל, אחריה הראל עם גיוס של 7.3 מיליארד שקל, השלישית היא מיטב עם 5.1 מיליארד שקל, פסגות עם 4.8 מיליארד, מור עם 3.58 מיליארד, מגלד עם 1.1 מיליארד. אלטשולר גייסה 786 מיליון שקל בלבד.
התעשייה הפאסיבית:
מה עשו השווקים בארץ ובעולם בשנת 2022?
שנת 2022 תיזכר כשזה קשה לוול סטריט (בארץ הירידות היו פחות חדות) כאשר הנאסד"ק איבד שליש מערכו (33.5%), מדד ה-S&P500 ירד ב-19.7%, ומדד הדאו ג'ונס הפגין יציבות עם ירידה של 8.9%. באירופה הירידות היו מתונות יותר כאשר הדאקס הגרמני ירד ב-12.4%, הקאק הצרפתי ירד ב-9.8% ואילו הפוטסי הבריטי ננעל בעליה קלה של 0.7%. גם המדדים באסיה ירדו פחות מאשר בארה"ב, כאשר הניקיי היפני ירד ב-9.4%, הנג סאנג ושנגחאי ירדו ב-14.5% כל אחד.
ובארץ - ת"א 35 ירד ב-9.2%, ת"א 125 ירד ב-11.8% ות"א 90 ירד ב-18%. מדד הנדל"ן נפל ב-31%, כשמנגד מדד הנפט והגז הוא היחיד עם עליה, כאשר הוא זינק ב-35%.
האם זה אומר שהכסף יוצא ולא חוזר לקרנות הנאמנות המסורתיות? לא בהכרח. מדובר במכשיר השקעה לטווח קצר יחסית ולכן בתקופה של ירידות בשווקים הציבור יוצא והוא חוזר כשהשווקים עולים (זה נכון לא רק בתחום הזה אבל כאן זה בולט). בכל מקרה, באיילון סבורים שהעלאות הריבית במשק קרובות למיצוי ומעריכים כי השווקים יעלו בשנת 2023. אם זה יקרה, הם מקווים, הכסף יתחיל לזרום בחזרה לתעשייה המסורתית (לראיון המלא - לחצו כאן)
למדור קרנות נאמנות של ביזפורטל
- 1.קרנות עם דמי ניהול נמוכים בדרך כלל מגייסות יותר (ל"ת)בוגל אפקט 02/01/2023 16:25הגב לתגובה זו

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3
טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.
מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.
אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.
בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.
לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.
גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותאקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?
ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה
בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה?
הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.
מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי סאפיינס. לא הגיוני.
כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות:
- היום בוול סטריט - מניית ה-AI שצונחת למרות דוחות טובים ומה קורה בחוזים עתידיים?
- סאפיינס נמכרת בפרמיה של 48%: הרוכשת - קרן ההשקעות Advent
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
