ניתוח

למניית הכשרת הישוב יש את כל הסיבות לרדת. אז למה היא לא?

למה המשקיעים עדיין מאמינים במניה, איפה מסתתרת "כרית הביטחון" שלה ואיפה הסיכונים הגדולים? המספרים שכדאי לכם להכיר
איציק יצחקי | (10)

מניית הכשרת הישוב -1.06% היא מהמניות החזקות בבורסה בתחום הנדל"ן. היא נסחרת מעל ההון העצמי - שווי של 1.8 מיליארד שקל בעוד שההון כ-1.4 מיליארד שקל - שזה מחזה די נדיר בחברות הנדל"ן המניב הגלובליות, אולי זה גם מכיוון שהחברה עוסקת ביזמות. יש לה פעילות גדולה בפולין, הכלכלה בפולין "על הפנים", אבל זה לא מחלחל למניית הכשרה, וגם המינוף הגדול שלה לא מדאיג את המשקיעים (בינתיים).

איתות ראשון לחולשה היה בימים האחרונים כשהתברר שהחברה אומנם גייסה אג"ח אבל פחות ממה שציפתה. הגיוס היה צפוי להסתכם בכ-550 מיליון שקל, בפועל החברה הצליחה לגייס כ-470 מיליון שקל. פעם, אגרות החוב היו נחטפות כמו לחמניות טריות. אבל שוק האג"ח הפך לבררן יותר וגם אגרות חוב של הכשרה צמודות למדד עם תשואה של 3.7% לפירעון של עד 6 שנים (מח"מ של קרוב ל-4 שנים) פחות אטרקטיביות מפעם. והאמת שיש סיכונים. רק נדגיש שאם הריבית היתה אטרקטיבית יותר החברה היתה מגייסת כמובן יותר. 

 

נתחיל בחצי הכוס המלאה - נראה שמה שעומד לזכותה של הכשרה אלו שני מגדלי ענק שיוקמו באזורי הביקוש - בית קלקא ובית מעריב יהפכו למגדלים של עשרות קומות וזה לצד פרויקטים נוספים בתהליכי הקמה. ההשבחה הזו תתבטא במספרים בעתיד, וגם אם יש ותהיה חולשה בשוק המשרדים, וגם אם המחירים יהיו נמוכים אפילו משמעותית מההערכות הגבוהות שהיו לפני חצי שנה ושנה, הנכסים האלו "מחביאים" רווחים של מאות מיליוני שקלים. אז ייתכן שהאנליסטים-מנהלי ההשקעות משתמשים בכרית הביטחון הזו, ואולי הם גם מסתכלים על הרכישות של בעל השליטה, יעקב ועופר נמרודי בשוק? אז לגבי נמרודי הוא רכש במיליונים בודדים בחצי שנה - לא כזה "ביג דיל", ולגבי "כרית הביטחון" - האם היא תעזור בשעת צרה כשהסיכון מתגבר? שימו לב לנתונים הבאים:

מה בעצם מתברר מהטבלה? נתחיל בנתונים: ההון העצמי המיוחס לבעלי מניות החברה מסתכם ב-1.4 מיליארד. שווי הנכסים בישראל עומד על 3.1 מיליארד, שווי הנכסים בחו"ל, כשהחברה כאמור מתמקדת  בשוק הפולני, שווה 3.5 מיליארד ובסך הכל - שווי נכסים של 6.6 מיליארד. יש חובות פיננסים ברמת הנכסים וברמת החברה עצמה, כך שבשורה התחתונה הון דק של 1.4 מיליארד מממן נכסים של 6.6 מיליארד שקל. זה לא הכי מדויק, המצב בפועל ממונף עוד יותר, אבל זה ממחיש את רמת המינוף הגדולה.

 

מה זה אומר? שיש כאן סיכון, סיכון גבוה. זה לא בהכרח אומר שהחברה לא תצליח, כי כשאתה מקבל מינוף כל כך גדול אז יש לך גם סיכוי גדול, אבל אם המצב משתנה והריבית עולה ובהתאמה מצמצמת את המרווח הצפוי – החברה מרוויחה פחות. אם גם מחירי המשרדים יורדים ו-או השכר דירה יורד, הבעיה כפולה. קוראים לזה חרב הפיפיות של המינוף. כאשר הכל טוב, המינוף מגדיל פי כמה וכמה את הרווחים, כאשר המצב מתהפך המינוף יכול להרוג אותך.  

 

דוגמה פשוטה – בואו נניח שקניתם נדלן להשקעה ב-5 מיליון שקל ובהון של 2.5 מיליון שקל וקיבלתם הלוואה של 2.5 מיליון שקל. נניח שבמצב רגיל קיבלתם על הנכס תשואה של 7% והריבית היתה 4%. היה לכם מרווח של 3%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

ההכנסות שלכם בתקופה של שנה היו – 350 אלף שקל (7%), ההוצאות – 100 אלף שקל (4%), הרווח (מבלי להיכנס למיסוי והנהכ) היה מגיע ל-250 אלף שקל. שימו לב – תשואה על ההון של 10%. יותר מהתשואה המקורית על הנכס של 7%.

נניח שהמשק השתנה, הריבית היא כבר 7%, התשואה על הנכס עדיין מחזיקה מעמד וזה מצב טוב כי במקרים רבים כשזה קורה שוכרים עוזבים, שיעור השטחים התפוסים יורד, יש לחץ מחירים ושכר הדירה יורד.

תחת הנתונים האלו, ההכנסות יסתכמו ב-350 אלף שקל וההוצאות ב-175 אלף שקל. הרווח נחתך ל-175 אלף שקל – לא דרמה גדולה, אבל זה רק בגלל שהמינוף כאן היה סביר – 50% מסך הנכס. בהכשרה המינוף קרוב ל-80%.

קניון 7 הכוכבים בולט מאוד בטבלה הזאת. ה-NOI שלו (הכנסה תפעולית) עומד על 49 מיליון שקל בתשעה חודשים, כשכל הנכסים יחד מניבים 83 מיליון בתשעה חודשים. סך כל הנכסים המניבים הוא 1.8 מיליארד שקל. כלומר, ההכנסה ממנו נמוכה יחסית.

מה שחשוב להבין, הוא שמדובר כאן ב-NOI. כלומר, בהכנסה, לפני הוצאות. מה יקרה כשדמי השכירות יירדו? ערך הנכס יירד גם הוא. וכשהוא מהווה נדבך חשוב כל כך במאזן שלך, יש כאן סיכון. אז איפה הסיכוי, אתם שואלים? הזכרנו אותו קודם. בית קלקא ובית מעריב. משם מגיע הביטחון הכלכלי למשקיעים. בינתיים, המניה יציבה יחסית בגלל הסיכוי הזה. כשהריבית נמצאת במצב של עליה, גם שוק המשרדים חלש וזה יכול להשפיע על התוצאות.

ויש כאן עוד סיכון שצריך לדבר עליו - פולין. השוק מדשדש, ויש כאן השפעה גלובלית שעשויה להשפיע על התוצאות ועל המשקיעים.

הסיכון מתבטא כאמור במינוף, אבל גם באפשרות ששכר הדירה ייפגע. קניון 7 הכוכבים בולט מאוד בטבלה הזאת, הוא נכס עיקרי של החברה.. ה-NOI שלו, הכנסה תפעולית, עומד על 49 מיליון שקל כשערכו כ-1.1 מיליארד שקל. כל הנכסים יחד מניבים 83 מיליון. סך כל הנכסים המניבים הוא 1.8 מיליארד שקל. .

שימו לב – התשואה המשוקללת של הקניון המצליח עומדת על 5.9%. האם זו תשואה מספקת? ממש לא בטוח. בתקופה שבפיקדונות בבנק מקבלים 3.5%-4% ובאגרות חוב לטווח קצר גם 5%, קניון הוא השקעה שצריכה לקבל פרמיה של כמה אחוזים טובים, 7%, אולי 8%. אם וכאשר זה יקרה הנכס יאבד מערכו. וזה בא לידי ביטוי ביתר שאל בכל הנכסים. התשואה נמוכה יחסית.

 

וכל זה עוד לפני שדיברנו על ירידה בדמי השכירות - מה יקרה אם דמי השכירות יירדו? ערך הנכסים יפיק תשואה נמוכה עוד יותר. אז הסיכון שהפחתת ערך הנכסים ברור. מנגד, כפי שהזכרנו בפתיח – יש כרית ביטחון. יש נכסים שלא רשומים בשווי הוגן, הם בתחילתו של פיתוח-הקמה.  בית קלקא ובית מעריב הם נכסים חזקים שאולי מספקים רוגע יחסי למשקיעים. הבעיה שהכל זה טיימינג. גם אם יש לחברה נכסים טובים, השאלה היא אם היא תוכל להתגלגל עד שתשביח את הנכסים האלו. הכל תלוי ביכולת מיחזור החוב ולמרות שהכשרה לא הצליחה לגייס כפי שרצתה, היא במקום טוב פיננסית.  

 

ועדיין - בהינתן כרית הביטחון, בהינתן הנכסים בכלל של החברה, לא ברור לחלוטין איך חברה שמושקעת בפולין הבעייתית שהמטבע שלה נופל והאינפלציה שם מעל 10%, חברה שיש לה מינוף גדול וסכנה של מחיקת נכסים, נהנית מחסינות יחסית בבורסה.  

 

והנה גרף המניה ב-12 החודשים האחרונים – ירידה של 11% בשעה שמניות מסוגה ירדו ב-30%-40%:

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    עמית 11/12/2022 07:48
    הגב לתגובה זו
    mlp במצב מצויין-ביקושים חזקים למרלוגים ותפוסה מלאה לא הוזכרה אחזקה בסקיליין במניב אכן יש סיכון
  • 9.
    יריב 08/12/2022 19:31
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לחברה שהצליחה לגייס חוב כל כך ארוך ל6 שנים בריבית כזו של 3.6% כשאג"ח ממשלת ארה"ב נושק ל 3.5% (דולרית). לא מבין את המשקיעים באג"ח אבל אם החברה הצליחה לגייס את רוב הסכום, זה יעזור לה בימים הקשים.
  • 8.
    מנופחת, ירדה ביומיים 9% (ל"ת)
    משקיע 08/12/2022 07:59
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    לא מושקע בחברה אבל מכיר את הפעילות . הרבה קרקעות ו 07/12/2022 09:39
    הגב לתגובה זו
    לא מושקע בחברה אבל מכיר את הפעילות . הרבה קרקעות ונכסים שמוערכים בחוסר משמעותי ממחיר השוק .
  • 6.
    אנונימי 07/12/2022 00:55
    הגב לתגובה זו
    קרנות גידור בפוזיציה גבוהה בנייר שומרים עליואל תנבור יותר מידי
  • 5.
    לא רוצה להשקיע אצל נמרודי (ל"ת)
    רמי 06/12/2022 17:23
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מסכים עם כל מילה , צריכה לרדת 30% (ל"ת)
    מיקי 06/12/2022 17:22
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חברה טובה מאד, כניראה ביגלל זה שמו כתבה לקנות יותר זול (ל"ת)
    PAN 06/12/2022 16:50
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    very professional (ל"ת)
    tb 06/12/2022 16:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דן 06/12/2022 14:41
    הגב לתגובה זו
    לא מחזיק
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 1.52%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

אל על מזנקת 4.7% בית שמש 3% - ת"א 90 עובר לעליות

אחרי מגמה שלילית מהפתיחה מדד ת"א 90 נצבע בירוק נתמך בעליות באל על ובמניות הביטחוניות; מניות הביטוח עדיין מתממשות; במקביל, המתיחות בין רוסיה לנאט"ו מחריפה עם חדירת רחפנים לפולין, בעוד איראן ו־IAEA מנסות לייצב את החזית הגרעינית

מערכת ביזפורטל |

המסחר ביום שאחרי התקיפה הישראלית בקטאר שהחל במגמה שלילית רוחבית, עובר למגמה מעורבת כשת"א 35 יורד כ-0.3%, לעומתו ת"א 90 עולה 0.2%.
במבט על הסקטורים המרכזיים הירידות גם מתמתנות, מדד הבנקים בירידה של 0.1%, ומדד הביטוח ומד על ירידה של 1%. מי שבולטות לחיוב הן המניות הביטחוניות, אולי דווקא כמו שמצופה מהן.


בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה, מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות? כל השאלות והתשובות שחשוב לכם לדעת


השוק עלה אתמול על חדשות התקיפה, אך הבוקר מתגברים הדיווחים כי אולי התקיפה לא השיגה את היעדים שקיוו להם במערכת הביטחון. ומה קורה בקטאר? הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו. היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון. קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?

ואם מדברים על אירועים גיאופוליטיים, אתמול רחפנים רוסיים חדרו לפולין, והמתיחות הגיאופוליטית מסלימה: נאט"ו בכוננות, נמלי תעופה נסגרו; היום דווח כי ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הצהיר כי פולין ביקשה מנאט"ו להפעיל את סעיף 4 של הברית, סעיף שמאפשר התייעצות דחופה בין החברות כאשר אחת מהן מרגישה שאיום נשקף לביטחונה או לשלמותה הטריטוריאלית, לאחר שמטוסי נאט"ו הוזנקו כדי להתמודד עם חדירת כטב"מים רוסים למרחב האווירי של פולין, וברקע נשקלת אפשרות לחזק את מערך ההגנה האווירית באזור. האירועים מסמנים החרפה חמורה במתיחות בין רוסיה לנאט"ו, כאשר פולין מדגישה שמדובר בהפרה ישירה ומסוכנת של ריבונותה. מה מחפשת רוסיה בפולין ואיך זה משפיע על החברות הביטחוניות (גם בישראל)? בכתבה כאן - רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון

בעוד בנאט"ו הגזרה מתחממת, באיראן הגזרה מתקררת. על פי דווחים, איראן וה-IAEA חתמו אתמול על הסכם טכני במצרים שמייצר מסגרת לחידוש שיתוף הפעולה וביקורות גרעיניות, במאמץ לבלום הליך סנקציות מתמשך מצד ברית המעצמות. יחד עם זאת, הקיום הפורמלי של הסכם זה תלוי בהמשך תנודות בשטח, במיוחד אם יוחזרו סנקציות, והאופן שבו תתבצע הפיקוח בפועל.