בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט
צילום: אסף שילה. ישראל סאן
ראיון

"הרווחיות שלנו תשתפר, אני מצפה מעצמי ליותר הכנסות ממה שהשוק צופה בשנה הבאה"

כך אומר מנכ"ל אלביט מערכות בצלאל מכליס, אחרי הדוחות. המניה נופלת ב-9% אבל הוא מסביר שהחברה נפגעה בגלל האופציות לעובדים, שרשרת האספקה והשקל החזק. מדוע הוא אופטימי בנוגע להמשך?
נתנאל אריאל | (6)

מניית אלביט מערכות אלביט מערכות -0.51% עלתה השנה ב-10% (כולל הנפילה היום), כאשר בעולם השווקים יורדים ב-20% ויותר. אלביט נחשבת מניה דפנסיבית - וזה עוזר בזמנים כאלה. אבל היום היא אכזבה את השוק עם דוחות שפספסו את צפי האנליסטים (להרחבה על הדוחות). האמת שהיא מפספסת כבר כמה רבעונים והיום השוק מעניש את המניה בנפילה של 8% לשווי שוק של 26 מיליארד שקל.

אבל האם המצב כל כך גרוע? נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות בצלאל בוצי מכליס טוען בראיון לביזפורטל שממש לא: "האנליסטים לא ידעו שאנחנו הולכים להוציא עוד 22 מיליון דולר על אופציות לעובדים, בהמשך ל-37 מיליון דולר ברבעון הראשון. זה פגע בנו גם בשורה העליונה וגם התחתונה אבל אני רואה את האור בהקשר הזה של האופציות זו הייתה הוצאה חד פעמית שהסתיימה ואני לא רואה את זה משפיע הלאה ברבעונים הבאים. הסיפור הזה נגמר, אני לא רואה המשך השפעה של זה בעתיד הנראה לעין. זה פגע לנו ברווח התפעולי בהיקף של 1.7%. בניכוי של זה מדובר על רווחיות תפעולית של 7.1% וחשוב להסביר את זה כשמסתכלים על החברה בראייה ארוכת טווח".

אבל הפגיעה היא לא רק בגלל הקצאת האופציות, מה עוד פגע בכם? 

מכליס: "השנה אנחנו עובדים עם שקל חזק, 3.2 שקלים, בשנה הבאה זה כבר יהיה דולר גבוה יותר ולכן ניפגע פחות. מעבר לכך - העיכובים בשרשרת האספקה גרמו לכך שיש לנו מוצרים כמעט שלמים, שחסר בהם רכיב אלקטרוני אחד ולכן אנחנו לא יכולים להוציא אותם החוצה ללקוחות ולהכיר בהכנסות וברווח - וזה גם גרם לעלייה במלאים. זו נקודה כלל עולמית שלא קשורה לאלביט. כל התעשייה סובלת מזה, כולל אפילו כלי רכב, וזה פגע בנו בעשרות מיליונים בשורה העליונה וגם בשורה התחתונה. אני לא חושב שאנשים ידעו והבינו עד הסוף את האתגרים שלנו בשרשרת האספקה. כבר עכשיו יש מגמה של שיפור (בעיקר במתכת), יש בעיקר קושי ברכיבים אלקטרוניים, ואנחנו צופים התייצבות ושיפור בשרשרת האספקה במחצית השנייה של 2023 ואז נראה חזרה לשגרה".

הרווחיות הגולמית שלכם נשחקה ל-25% ברבעון האחרון. מה יהיה בהמשך?

מכליס: "אנחנו לא נותנים תחזיות אבל מכוונים גבוה יותר. זו לא הנקודה שאנחנו מכוונים אליה, אנחנו מכוונים לנקודה גבוהה משמעותית".

האם יש ירידה ברווחיות על החוזים-ההזמנות שאתם מקבלים?

מכליס: "הפוך. המצב יותר טוב. צבר ההזמנות של החברה הוא לא רק גדול יותר אלא גם צבר הזמנות רווחי יותר שאמור לתמוך בשיפור ברווחיות".

השוק מצפה מכם ל-5.7 מיליארד דולר הכנסות בשנה הבאה. תגיעו לזה?

מכליס: "התשובה הרשמית שלנו היא שאנחנו לא נותנים תחזיות. והתשובה שלי היא שאני מצפה מעצמי ליותר. תסתכל על הצבר שלנו, 14.7 מיליארד דולר. זה צריך להגיע לשורה העליונה והתחתונה, ברור לי שזה יקרה, אין ספק בכך.

"הצבר שלנו הוא ברווחיות טובה, ביחד עם כל המאמצים הצפי הוא לשיפור ברווחיות. השנה גם השינויים בשקל-דולר השפיעו כאמור. אני צופה שהרווחיות של החברה תשתפר קדימה גם כתוצאה מההזמנות, גם כתוצאה מפתרון של הבעיות בשרשרת האספקה, גם שלא נתמודד עם הוצאות חד פעמיות וגם השינוי בשער המטבעות." 

האם חלה עצירה בעלייה בשכר עובדי ההייטק, מה אתם מרגישים בשוק?

מכליס: "אחנו מרגישים שיש התמתנות גדלוה בעלייה בשכר העובדים. אלביט יודעת להציע לעובדים שני דברים ייחודיים: משמעות - אנשים עובדים בשביל המדינה שלהם, בשביל הילדים שלהם ובשביל עצמם. אנשים מרגישים משמעות. אופק התפתחות - זו חברה מגוונת. יש לאנשים אפשרויות להתפתח בקריירה לכל המקומות, בארץ ובבינלאומי. אין סוף אלטרנטיביות.

ובכל זאת סבלתם בשנתיים האחרונות, בגלל החברות החדשות. זה מאחוריכם?

"סבלנו מההייפ המאוד גדול בשנה שעברה וזו שלפניה כתוצאה מכל מה שקרה בסטארט-אפים. העובדים מעריכים את המהלכים שעשינו בתחום האופציות (ההפרשה של 60 מיליון שקל אופציות לעובדים שפגעו בתוצאות החברה. נ"א). העובדים נכס משמעותי בחברה ואני גאה בזה, למרות שזה פגע בתוצאות שלנו. בכל מקרה, אנחנו בהחלט מרגישים שהאירוע הזה של הטאלנטים וההייטק נרגע. עכשיו מרגישים התמתנות. אלביט גדלה ואנחנו קולטים אלפי אנשים. אצלנו יש יציבות ומציעים לעובדים מסלולי קידום. קלטנו השנה יותר מ-1,000 עובדים, הצבר כאמור גדל ואנחנו צריכים עוד אנשים טובים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה הלאה?

מכליס: "החברה ממשיכה לצמוח בקצב בריא, צבר ההזמנות גדל במיליארד דולר ביחס לרבעון המקביל אשתקד. ברבעון האחרון החברה זכתה וממשיכה לזכות במגה פרויקטים שהם אסטרטגיים בחברה. לא פרויקטים בינוניים אלא מגה פרויקטים. ראינו הזמנות גדולות בתחומים של מל"ט חוזים של יותר מ-300 מיליון דולר במערכות הגנה, מערכות מגן ועוד. רואים חוזים בהיקפים של למעלה מ-300 מיליון דולר ברק"מ.

"החברה ממשיכה לצמוח, עם פרוטפוליו חזק גם בעקבות המלחמה באוקראינה. העולם גם עובר להשקיע בפוזיציות לוקליות (מקומיות. נ"א) במדינות שרלוונטיות עבורנו. רואים שהרכישות שלנו מניבים פרי. ספרטון הולכת להיות חלק מהזמנה יחד עם עוד שתי חברות מתוך הזמנה לתקציב של 5.1 מיליארד דולר בתחום החישה התת מימית. הכלים הלא מאויישים שלנו משתתפים בתרגיל גדול של הצי ה-5 בבחריין ורואים את החשיבות של הכלים הלא מאוישים גם במלחמה באוקראינה ובמדינות המפרץ. לצד מערכות שו"ב (שליטה ובקרה. נ"א) וגם בפרויקטים באנגליה. יש ביקושים גדולים למוצרים שלנו. תזרים המזומנים ברבעון הוא 178 מיליון דולר, תזרים מאוד חזק והתוצאות ישתפרו בשנה הבאה גם בגלל המעבר ללוקאלי".

דיברת על זה שהמדינות עוברות ל'לוקאלי'. אתה יכול להרחיב?

מכליס: "המדינות רוצות להיות יותר עצמאיות. הגלובליזציה הולכת טיפה אחורה והמדינות רוצות יכולות עצמאיות. אנחנו ממשיכים להשקיע סכום מהותי במו"פ. כדי לבנות את התחומים שיבדלו את החברה גם בראייה לטווח ארוך בכל קווי המוצרים שלנו, שנמצאים כולם בליבת הצרכים של השווקים. המגמה בעולם היא של גידול תקציבים, בטח באירופה אבל גם באסיה פסיפיק, שהצורך שם הולך ומתחדד.

"אנחנו בונים באנגליה מתקן חדש ונחנוך אותו ברבעון הראשון של 2023, כדי לממש את ההזמנות הגדולות. קיבלנו הזמנות של יותר מחצי מיליארד פאונד. אנחנו גם בונים מתקן חדש בדרום קרוליינה בארה"ב וגם בגרמניה נחנוך ברבעון הראשון מתקן. זה הכל חלק מהרצון של המדינות להיות יותר עצמאיות ביכולת שלהן לספק מוצרים, לייצר מקומות עבודה ולהעביר יידע למדינות עצמן. רואים את זה בכל האתרים שלנו.

"לוקח שנים לבנות פוזיציות במדינות. זה לא יום אחד, זה לא שמקימים חברה ומקבלים הזמנות תוך יום אחד. אנחנו הרבה יותר קדימה מחברות שירצו להתחיל להקים ולבנות. כדי לסבר את האוזן, לקח לנו 30 שנה לבנות את העמדה שלנו בארה"ב, 10 שנים באנגליה ו-20 בגרמניה. אלה תהליכים ארוכי טווח של שנים. יש מעט מאוד חברות - עד כדי אף אחת נוספת - שיש לה לוקליות בכל כך הרבה במדינות כמונו. אי אפשר להקים את זה ברגע. זרענו את הזרעים ועכשיו הזמן לקצור את הפירות".

איפה אלביט עוד 3 שנים?

"אני חושב שהמגמה של הגידול של החברה תמשיך גם בשורה העליונה וגם בשורה התחתונה. אני רואה ביקושים אדירים למוצרים שלנו. את ההזדמנויות העסקיות שאנחנו מתמודדים איתם ופועלים כדי להביא הזמנות לחברה. רואה את מו"מ, דיאלוגים, גודל של פרוייקטים ועוד. ההיקפים והפריסה שיש לנו היום מעולם לא היו לנו בעבר. וגם ההתחמשות הגלובלית שלא הייתה בעבר. אין לי ספק שהחבר תמשיך לגדול.

"אני צופה ופועל כדי שיהיה שיפור ברווחיות של החברה שיבוא לידי ביטוי גם כתוצאה מההשקעות שלנו בפרודוקטיביות, מערכות ERP, שינויים ארגוניים וטיפול ברכש, וכאמור גם השיפור במטבע בשנה הבאה וגם אסטרטגיית הלוקליזציה שמאפשר לנו להיות חלק מהאקו-סיסטם כתעשייה מקומית שמכירה את הצרכים ונהנית מהגידול הלוקלי בתקציבים שזה הכיוון שהעולם הולך אליו". 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    החברה מתנהלת כחברה הסתדרותית של לפני 30 שנה, אין ת 30/11/2022 09:40
    הגב לתגובה זו
    החברה מתנהלת כחברה הסתדרותית של לפני 30 שנה, אין תגמול על הישגים. מוטיבציה ברצפה בשל חוסר תגמול יחסית לשוק, הצעירים הטובים לא נשארים באלביט. חברות הייטק נותנות אופציות לעובדים כחלק משגרה, פה רק כחוסר ברירה ומשהו שניתן לשכבה צרה. בקיצור צריכה שינוי יסודי שישמר עובדים טובים יתן מוטיבציה להשקעה.
  • 5.
    שימון בכירים בלבד (ל"ת)
    שימור טלנטים 29/11/2022 20:27
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רלי 29/11/2022 16:10
    הגב לתגובה זו
    מרגע שפדרמן מינה את איש אמונו יוסי גספר למשנה לנשיא, בוצי היה צריך להבין את הרמז
  • 3.
    הבעיה היא 29/11/2022 14:52
    הגב לתגובה זו
    כאשר כול ההכנסות של חברה בדולר היקר. אלביט מיטיבה עם העובדים יותר מאשר היא יכולה כדי להיות רווחית. ומי שמשלם זה המשקיעים. אבל גם לזה יהיה סוף
  • 2.
    הלקוחות הבינו שזו חברה של שרלטנים (ל"ת)
    מבין 29/11/2022 13:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סוד 29/11/2022 11:32
    הגב לתגובה זו
    מכלייס בצלאל היקר עם את טוען שאתה צריך להשתפר ,אז תתפטר ,למה הלקוחות צריכים לסבול , לך הביתה מספיק .
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הדולר צונח 1%; הבנקים עולים 0.3%, חברות הביטוח מאבדות 0.9% - מגמה מעורבת בת״א

עליות בחוזים על מדדי המניות בוול סטריט מחלישות את הדולר ומחזקות את השקל, כשהמטבע האמריקאי נופל בכ-1% ונסחר סביב 3.26 שקלים; ההתקדמות בהסדרה בעזה והציפיות להורדת ריבית הפד׳ תומכות במגמה; במקביל המדדים אצלינו במגמה מעורבת, הבנקים מטפסים בעוד חברות הביטוח מאבדות גובה - ומה עוד קורה באחוזת בית?
מערכת ביזפורטל |

המדדים במגמה מעורבת, הסנטימנט החיובי מאמש נדחק על ידי גורמי המאקרו המקומיים והמגמה החיובית שאפיינה את השעה הראשונה הופכת למעורבת. ת"א 35 עולה 0.1%, בעוד ת"א 90 יורד 0.3%. במבט על הסקטורים, מדד הבנקים עולה 0.3%, מדד הביטוח מאבד 0.9%, מדד הנדל"ן יורד 0.3% ומדד הנפט והגז יורד 0.1%.

בעוד 2 ימים ו-8 שעות (רביעי ב-21:00) יפרסם הבנק הפדרלי את החלטת הריבית כשהציפיות בשוק הן להורדת ריבית של 25 נ״ב. ההסתברות הנגזרת מהחוזים על ריבית הפד׳ משקפת כעת כי המשקיעים צופים הסתברות של 96% להורדה של רבע אחוז מה שיעמיד את ריבית הפד׳ בטווח של 3.75-4%. הורדת ריבית מורידה מהאטרקטיביות של הדולר ומחלישה את כוחו, מדד הדולר אינדקס שמודד את כוחו של הדולר מול סל מטבעות מאבד הבוקר קרוב ל-0.1% בעוד אצלינו זה מתבטא בהתחזקות משמעותית יותר של השקל שנתמך בגורמי מאקרו מקומיים כמו ההסדרה הבטחונית בעזה וגם עליות במדדי וול סטריט שדוחפות את המוסדיים לאזן את התיקים עם רכישה של השקל. 


שוק ההנפקות בתל אביב מתעורר: במחצית הראשונה של 2025 הצטרפו לבורסה תשע חברות מניות חדשות שגייסו למעלה מ-1.4 מיליארד שקלים, רובן בתחום הנדל״ן, והמגמה נמשכת גם בחודשים האחרונים. אחת החברות שמבקשות לנצל את הגאות היא סוגת, שמתקרבת להנפקה ראשונה בבורסה בתל אביב. חברת המזון הוותיקה, שבשליטת קרן פורטיסימו, צפויה לצאת להנפקה עד לסוף השנה, בשווי גבוה מהערכת השוק ב-2021. סוגת, מוכרת למשקיעים ממכירת אורז, סוכר, קטניות ופסטה, ונמצאת באור הזרקורים גם מהצד הציבורי לאחר שספגה ביקורת על העלאת מחירים למרות ירידה במחירי האורז בעולם. 

עם זאת, בשוק כבר נשמעות אזהרות כי גל ההנפקות הנוכחי מתפתח במהירות לשוק חם מדי. הערכות השווי של חלק מהחברות מזנקות לרמות שלא תמיד משקפות את הביצועים בפועל, וחלק מהמשקיעים מזהירים מפני אופוריה שמזכירה את תקופת 2020-2021.

הבורסה ננעלה אתמול בעליות, מדד ת״א 90 טיפס עד כ-1.1%, ת״א 35 עלה כ-1%, ומדד הנדל״ן בלט עם קפיצה של כ-2%. מעניין לציין כי מניתוח של מה שקרה ״מאחורי הקלעים״ אפשר לראות כי מבחינת פעילות השחקנים - הזרים מכרו אתמול מניות בעוד הגופים המוסדיים קנו, מה שאולי מראה על ספקנות מסוימת מצד הזרים בנוגע לתמחורים הנוכחיים בבורסה אבל מנגד תמיכה שהגיעה מכיוון המוסדיים, להם נזכיר מתגלגלים מידי חודש סכומי עתק מהפרשות הגמל והפנסיות אותם הם מחויבים להשקיע בשוק המקומי מה שיוצר תמיכה ״טבעית״ לבורסה שלנו שזה מאפיין שמבדל את השוק שלנו מבורסות אחרות.